הנה 9 דרכים להימנע ממערכות יחסים כושלות:


1. השלב החשוב ביותר - מודעות לכך שאת מזמנת גברים כאלו לחייך. ד"ר זהר אלישבע רייך מציעה לנשים לעבוד על התפתחות אישית ונפרדות, גם עזרה מקצועית אפשרית אם את מתקשה לעשות זאת לבדך.

2. התמקדי בהיכרות עם בן הזוג. שימי לב למעשיו, לא רק לגינוניו. שאלי את השאלות הנכונות והחשובות: הרקע שלו, מערכות יחסים קודמות, משפחתו, חבריו. חשוב שיהיה מכנה משותף מלבד משיכה מינית.

3. אל תשקיעי בו יותר מדי, לי תום דותן מציעה לאישה לראות את עצמה כמתנה, לחשוב על עצמה כדבר הכי טוב שקרה למישהו אי פעם. נשים חושבות שככל שהן משקיעות בגבר יותר כך הוא יותר ירצה אותן, וזו תפיסה מוטעית בעיני לי תום דותן.

4. אילנה ארד לוין: "עלייך להשלים עם העובדה שלא תצליחי לשנות אותו. אנחנו יכולים לשנות הרגלים אצל בני זוג אבל לא דפוסים משמעותיים וקווי אופי".

5. אם הוא מודיע לך מראש שהוא לא מעוניין בקשר, ואת יודעת שאת רוצה קשר רציני - האמיני לכך. אמרי לו תודה והמשיכי לחפש מישהו שלא יפחד להודות שהוא מעוניין בזוגיות.

6. ברגע שאת תולה בבחור שפגשת את כל תקוותייך שהוא האחד והיחיד, יהיה לך קשה לראות את מי שהוא באמת. הרפי מכך.

7. הקיפי את עצמך בסביבה ידידותית - חברים וחברות, אם החשש שלך הוא מלהשאר בודדה.

8. אם הצורך בריגושים הוא החולשה שלך, נסי לתת צ'אנס להיכרויות שאין בהן דווקא ריגוש מהרגע הראשון.

9. הציבי לעצמך גבולות פנימיים. דעי איפה את מתחילה ונגמרת ואל תחפשי את הסיפוק שלך באמצעות אחר.

הנה ארבעה כללים לזוגיות נפלאה שנוסחו ע"י היועצת הזוגית צילה שנהר:

1. אמון הדדי - לא לבזבז אנרגיה על שאלות וחטטנות. ברגע שסומכים על בן/בת הזוג בעיניים עצומות זו הקלה אדירה. לדעת תמיד שהצד השני עושה את הטוב ביותר בשבילך. אני נתקלת לא פעם בזוגות שאין ביניהם אמון, כשאין אמון אין את הדבק שמחבר בין בני הזוג. גם ככה הזוגיות עומדת בפני מכשולים: שגרה, סכנות מבחוץ, פיתויים, משקעים שמצטברים ומהווים חומר נפץ לפיצוץ, קצר בתקשורת ועוד... כשאין אמון זה רק מחריף את הבעיה. כל אחד מבני הזוג מרגיש בדידות ובנוסף לכל הצרות מפתח כעס כלפי הצד השני.

2. חיה ותן לחיות - שמור תמיד על פינה קטנה של פרטיות וכבד את עיסוקיו של הצד השני. הבן את צרכיו האישיים והימנע מלהיות שותף להם כשאינך מתבקש.
לזה אני קוראת "מרחב". הרבה פעמים אחד מבני הזוג מפרש את הרצון במרחב של הצד השני כדחייה. הוא נפגע מכך אישית ומתחיל להידחף למקום כדי להרגיש שלא נוטשים אותו וכי הוא עדיין שווה. אותו צד מרגיש פגוע, כועס ובעצם לא מקבל את העובדה הפשוטה שלפעמים צריך קצת מרחב. בד"כ הצד שכועס ומרגיש נטישה, לא מאפשר לעצמו לפתח תחביבים ואת הפינה הפרטית שלו ומונע מהצד השני להגשים את עצמו. כי "אם לי אין תחביבים ואני תוקע/ת את עצמי בבית, מדוע שאת/ה תבלה/תבלי"?

3. אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך - לפני כל פעולה נסה להעמיד את עצמך במקום הצד השני, זכור תמיד: החיים הם בומרנג גם בזוגיות! יש זוגות שלא חושבים חצי שנייה לפני שהם אומרים או עושים משהו פוגע ולפעמים עושים זאת בכוונה. הם לא מבינים שכשהם פוגעים בבן או בת הזוג הם פוגעים בעצמם, זה בדיוק כמו לירות לעצמך ברגל. אך מבחינתם המטרה מקדשת את האמצעים והם לא רואים ממטר. זה כמו לקפוץ בנג'י ולחתוך את החבל. כשהם ינחתו למטה את מי לדעתכם הם יאשימו? נכון, את בן / בת הזוג.


4. ואהבת לרעך כמוך - תאהב את הצד השני בדיוק כפי שאתה אוהב את עצמך. כבד אותו, את הפרטיות שלו, הזהות והערעורים שלו גם כשחשיבתו הפוכה משלך.
תאהב את עצמך ותאהב את בן או בת הזוג שלך. העניין הוא שרוב האנשים לא אוהבים את עצמם (זה נתפס אצלם כמשהו אגואיסטי, הזוי, תלוש ולא הגיוני). הם לא אוהבים את עצמם על כל המשתמע מכך. אם הם לא חיים עם עצמם בשלום איך ניתן לצפות שיחיו בשלום עם בן או בת הזוג שלהם? תאהבו את עצמכם, זה הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות למען כולם וגם למען עצמכם, זה לא אומר שאתם אגואיסטים.

כשלוח הזמנים של בני זוג לא מותיר להם כמעט להיפגש זו עם זה, ניתן לעשות מספר דברים שבכל זאת ישמרו על קרבה:

1. לקום מוקדם יותר - אפילו 15 -20 דקות בבוקר שיאפשרו לכם להתכרבל זו בזה ולהחליף כמה מילים משמעותיות לאינטימיות ביניכם.

2. יום חופש משותף - ארגנו לכם יום חופש משותף באמצע השבוע והתרחקו מעט ממקום מגוריכם, החליפו אווירה ותוכלו להיטען באנרגיות חדשות ולנצל זמן איכות אחד עם השנייה.

3. היפגשו לפגישת קצרה של קפה באמצע היום, לפני שתצטרכו לצאת לעוד פגישת פגישות וסידורים.

הנה 6 כללים חשובים למריבות תרבותיות בין בני זוג:

1. להעלות ביקורת אך לא להעליב ולפגוע.

2. לדבר על התחושות שלנו במקום לנתח את אשמת השני (ביטויים רצויים כגון 'אני פגועה', 'הייתי מאד עצוב לגלות ש' או 'זה לא נעים לי').

3. לא להיות שיפוטיים כלפי בן הזוג ולהשתדל להיות חיוביים בהצהרות (לדבר על מה רצוי ולא מה קורה כרגע, שהוא שלילי - למשל "אני רוצה אותך בבית יותר" במקום "אתה אף פעם לא בבית!").

4. לנסות שלא להכליל (מילים כמו "תמיד" או "אף פעם" הן הכללות) ולהשתדל להתייחס למקרים מוגדרים - זה מאפשר ענייניות והגעה לפתרון במקום להביא את בן הזוג למגננה שאין בה פתרון.

5. להשתדל ביום יום שלא לשמור בבטן דברים שיתפוצצו בריב הגדול.

6. לשמור על פרופורציות ולא לעשות ריב גדול על דבר מישני - כך הורסים זוגיות.

הנה כמה דגשים להכנת כרטיס אישי באתרי היכרויות:

1. נסו לא להיות באנליים ונדושים ובאמת לחשוב מה מייחד אתכם וכיצד הייתם רוצים שיתרשמו מכם. ניתן לבקש את עזרתם של חברים טובים ומפרגנים במיוחד שיצביעו על תכונותיכם המיוחדות.

2. ענו לשאלות המוצגות לא כלאחר יד. לעיתים השאלות נראות סתמיות, אך התשובות עליהן יכולות לשקף לא מעט על אהבותיכם והאופי שלכם.

3. בחרו תמונה טובה ולא פרובוקטיבית.

4. רצוי לעבור על פרופילים של אחרים וללמוד מהם מה כדאי להוסיף ומה להשמיט.

5. כתיבה לא משעממת ומעט מקורית יכולה לתפוס תשומת לב.

6. הקפידו על תיקוני ניסוח ושגיאות כתיב.

7. רעננו מפעם לפעם את הכרטיס מבחינת התוכן והחלפת תמונה, הדבר חשוב במיוחד אם אתם ממעטים לקבל פניות.

במדינת ישראל עדיין לא נחקק חוק המגדיר את זכויותיהם של ידועים בציבור לאחר שאחד מבני הזוג נפטר, אולם מוסדות שונים בארץ החליטו על תקופות מינימום בכדי להעביר פיצויים וזיכויים לבן הזוג שנותר בחיים. אלו החברות שהגיעו להחלטות בנושא זה:

1. צה"ל החליט שזכויות המנוח יעברו לבן הזוג לאחר הוכחת שלש שנות חיים משותפות.

2. עובדי משרד האוצר החליטו על העברת זכויות לאחר שנתיים של חיים משותפים.

3. חברות הביטוח, גם הן, ישלמו פיצויים לאחר שנתיים של חיים משותפים.

4. חברת "אגד" החליטה על שנה אחת של חיים משותפים לשם העברת פיצויים וזכויות.

5. חלק מקרנות הפנסיה מבקשות, אף הן, להוכיח שנת חיים אחת משותפת בכדי להעניק זכויות ופיצויים של הנפטר.

הנה כמה סימנים המעידים על חששו של אדם להתחייב למערכת יחסים זוגית:

1. רשימת דרישות "אין סופיות" מבן הזוג המיועד

2. קשרים רבים וקצרים

3. יצירת קשרים עם גבר או אשה נשואים

4. השקעה מרובה בקריירה, פחות במערכות יחסים

5. רשת חברתית ענפה, אך קשרים אינטימיים מועטים

6. השארות במערכות יחסים מזיקות וחסרות סיכוי

7. שינויים וביטולים של פגישות היכרות ברגע האחרון

8. צורת הסתכלות על חיי נישואים של אחרים כחיי פשרה

9. טראומת עבר ממערכת יחסים

נהוג לחשוב כי הסכם ממון נועד אך ורק לבני זוג בעלי מעמד כלכלי ורכוש רב, אך לא כך הדבר. הסכם הממון הוא הסכם הצופה פני עתיד, כך שגם אם ביום נישואיהם היו בני הזוג חסרי כל, אין זה אומר שביום פרידתם המצב יהיה זהה. מאחר ומדובר ברכוש אשר נצבר במהלך החיים המשותפים, ולא ניתן לדעת מראש בדיוק במה הדברים אמורים, הסכם הממון יקבע מראש עקרונות הוגנים על מנת להתוות את מערך היחסים הכלכלי בין בני הזוג.

הסכם ממון הוגן יבטיח לשני בני הזוג ביטחון כלכלי ביום בו ייפרדו, וימנע סיטואציה שבה בני הזוג נאחזים בקשר נורא כאוחזים בקרנות המזבח, וזאת רק מתוך חשש שהפרידה תותיר אותם ללא דבר, או מתוך כוונה להפעיל מנופי לחץ על בן הזוג השני על מנת לשפר את "תנאי היציאה" מהקשר הזוגי.

ישנם סממנים שונים לאלימות נפשית. אלו הסימנים, כפי שהגדירה אותם עמותת ל.א.:

ניבולי פה

הקנטות

הערות משפילות

שקרים

הסתרת מידע

אי-קיום הבטחות

סירוב לקחת חלק בטיפול בילדים ובעבודות הבית

חוסר הפגנת רגשות

אי-מתן תמיכה

אי כיבוד רגשות, זכויות או דעות

שליטה כלכלית

הטלת האחריות לאלימות על האישה בטענה שהיא הגורם לאלימות

השפלה בפני אנשים אחרים

הטענה שהוא (הבעל) תמיד צודק

בקרה על שיחות טלפון

הטלת בידוד חברתי

מעקבים ובדיקות והתייחסות משפילה כלפי העדפות מיניות


כל אחד מסממנים אלה וכמובן שכולם יחד מעידים על אלימות נפשית.

אלו הבעיות השכיחות ביותר בחיי נישואין, כפי של ממחקר שנעשה באונ' מישיגן בארה"ב:

1. חוסר אמון - כאשר אחד או אחת מבני הזוג חושד כי השני אינו נאמן.

2. בעיות ביחסי מין - החל מסיפוק ועניין ועד שכיחות קיום היחסים.

3. חוסר תקשורת - חוסר תקשורת אינטימית של חלוקת רגשות והקשבה אמיתית, כפי שהיה אצל רבים בתחילת הקשר.

4. בעיות בענייני כספים - החל מקשיים לשלוט בתקציב ועד חילוקי דעות על ההוצאות השונות.

5. חלוקת העבודה בבית - מתחים רבים נגרמים עקב אי שיוויון במטלות הטיפול בבית ובילדים.

6. חוסר התמודדות בריאה עם מתחים - הקצנת ריבים וחילוקי דעות במקום קיומן של שיחות בוגרות, כנות ומקדמות.

7. הזנחת בילויים ותחומי עניין משותפים.

הנה מספר דרכים לטיפוח הזוגיות אצל זוגות נשואים:

1. לדאוג לזמן איכות משותף בבית ומחוצה לו - זמן שיאפשר הנאה, שיחה, בילוי ושהות משותפת ללא טרדות ועיסוקים מחייבים.

2. לפרגן זה לזה - בדרך כלל, בשל עומסי היום יום הפירגון והמילה הטובה נשכחים. חשוב להמשיך לפרגן אחד לשני, להמשיך ולמצוא את נקודות האור זה בזה כמו גם לדעת לקבל מילה טובה.

3. לעשות פרויקטים משותפים בבית - טיפוח הקן המשפחתי במובן הפיסי של המילה תורם לתחושת השיתוף והאחדות. שיפוץ, צביעה או סידור מחודש של אחת מפינות הבית או הגינה יגרמו להרגשת יחד.

הנה טיפ למהססים בקבלת החלטות:


שמעתם על חוק ה-3 שניות?

את החוק למדתי ממש לא מזמן ומהרגע ששמעתי עליו ויישמתי אותו החיים נהיו קלים יותר.

החוק אומר שמהרגע שמחליטים לעשות משהו יש לפעול תוך שלוש שניות. זה הזמן שלוקח למוח שלנו להעלות התנגדויות. אם אנחנו פועלים לפני כן, הקול הקטן שבתוכנו שמעלה היסוסים וחששות לא מספיק להרים את קולו.

במקור החוק מדבר על על מציאת בני זוג פוטנציאליים במסיבות, מועדונים ומקומות בילוי, והוא קובע שמהרגע שבו ראיתם מישהו שמוצא חן בעיניכם אתם חייבים לגשת אליו בתוך שלוש שניות לכל היותר.

את החוק הזה השליכו גם על קבלת החלטות בנושאים אחרים ותראו - זה פשוט עובד!

התשובה היא לא. חוק הירושה אינו מכיר בהסכמי ירושה שעושים בני זוג ביניהם. הסכם ממון אשר הנו הסדר בין בני זוג בנוגע לרכושם בעת פקיעת נישואין הנו הסכם וולונטרי ואינו הסכם מחייב בין בני זוג.

לכן, לא סביר כי בני זוג אשר בחרו להסדיר את רכושם בהסכם ממון יהיו מופלים לרעה לעומת בני זוג שבחרו לא לעשות כן. חוק הירושה הנו הוראה כללית ומכאן לא יכול להיות הסדר בין בני זוג אשר סותר את החוק.

בפסיקה נקבע כי הסכם ממון בין בני זוג על פי חוק יחסי ממון אינו מהווה צוואה. בית המשפט דן באישור הסכם ממון בין בני זוג וקבע על פי ההנחיות של רשם הירושות כי לא ניתן לקיים את הסכם הממון כצוואה אשר מפרה למעשה את חוק הירושה.

כלומר בני זוג אינם יכולים לעשות ביניהם דרך הסכם ממון, צוואה אשר מסדירה את רכושם בעת פטירתו של אחד או שני בני הזוג. הדרך הנכונה היא להפריד בין הסכם המסדיר את רכוש בני הזוג בעת מועד פקיעת הנישואין, לבין הסכם המסדיר חלוקת רכוש במקרה של פטירה. ההסכם הראשון יהיה הסכם ממון, ההסכם השני הינו צוואה.




דנה נוף, עו"ד ומגשרת – דיני משפחה וירושה, דיני מושבים, דיני צבא
מושב עין איילה טל. 04-6398844 נייד: 050-9100287
[email protected]

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

הדברים שיש להקפיד ולהיזהר מהם בשידוכי אינטרנט הם רבים. כדאי לאמץ את אמצעי הזהירות הבאים:

1. שיחה טלפונית - בקשו ממי שמעניין אתכם לדבר איתו בטלפון. לעיתים קרובות זה יאפשר לכם לזהות תחמני שידוכים.

2. תמונות - בקשו גם שישלחו מספר תמונות משלהם. אם הם מפברקים את המראה שלהם (שולחים תמונה של מישהו אחר, שנראה טוב יותר) הסיכוי רב שהם יירתעו וינתקו קשר.

3. גוגל - חפשו ב"גוגל" פרטים על אנשים שיצרתם עימם קשר. פעמים רבות תוכלו למצוא אזהרות ומידע עליהם (ובמיוחד בהנחה שהם תחמנים סידרתיים).

4. בדיקה על האתר עצמו - ודאו שבאתר יש אמנת שירות של הנהלת האתר, שמתחייבת על כללי התנהגות ויושר. יש לא מעט מקרים שבהם שולחים אתרים כאלה את עובדיהם לדייטים - ודאו שדבר כזה לא יקרה. יש גם מקרים שבהם פורסמו תמונות של דוגמנים וכוכבות פורנו בתור מי שכביכול מעוניינים בקשר.

בחתימה על הסכם ממון מאד חשוב לכלול את הדברים הבאים, במקרה של פרידה, במיוחד בגירושין מהירים יחסית, דבר שכיח בקרב זוגות צעירים. הנה כמה מהדברים החשובים ביותר:

1. מתנות - איך יתחלקו מתנות שקיבלו בני הזוג.

2. ירושות - איך יתחלקו בין בני הזוג ירושות שקיבלו.

3. שייכות הרכוש - מה יהיה גורל נכס שהביא אחד מבני הזוג ושנמכר לטובת קניית נכס משותף.

4. מועד חלוקת הרכוש - אם ניתן לחלק את הרכוש עוד לפני קבלת הגט, מה שימנע סחיטה של בן זוג את השני. זהו מועד "איזון המשאבים" שמציין במיוחד את זמן החלוקה של רכוש הרשום על שם אחד מבני הזוג (אם לא יירשם הרי שגירושין פורמליים יהיו הכרחיים לחלוקת הרכוש).

5. חובות - איך יתחלקו החובות העתידיים של בני הזוג, בעת פרידה.

6. הוצאות והחלטות על הילדים - איך יתחלקו ההוצאות על גידול הילדים וההחלטות, כגון מזונות, מגורים, חינוך ומשמורת.

7. קרנות - איך יתחלקו זכויות פנסיה, גמל, השתלמות ועוד - במקרה שלאחד מבני הזוג זכויות רבות משל השני.

כדי לשמור על קשר זוגי טוב יש להקפיד על הדברים הבאים:

מדברים, לומדים לדבר על כל דבר, רגשות, תחושות, חלומות, אהבה, פחדים וכדומה. לא שומרים בבטן כעס כי זה הדבר הראשון שמפריד בין אנשים. חשוב לזכור שאף אחד מאיתנו לא נולד עם היכולת לדעת מה לעשות בהרבה תחומים לכן כדאי לקרוא: מה נשים אוהבות, מה גברים אוהבים, לשאול את בן/בת הזוג מה הם אוהבים ולפנק אותם בדברים אלו.
לתת מחמאות, במקום לרדת אחד על השנייה ניתן ללמוד לתת מחמאות ולדעת שאם יש בעיה רצינית תמיד ניתן לפנות לאיש מקצוע לעזרה, לא לחכות לרגע האחרון בו כבר קשה מאוד לשקם את הקשר.

איך לדעת אם הגבר שלי בוגד?

שימו לב לתופעות והסימנים ההולכים ומתרבים לבגידה:

1. הבעל נכנס עם הסלולארי לכל מקום (שירותים, מקלחת וכו').

2. הוא לא מוכן שאיש ייגע בטלפון הסלולארי שלו.

3. פתאום כל השיחות הן פרטיות וסודיות: הגבר יוצא אל המרפסת, לחדר המדרגות וכדומה, כדי לנהל שיחות, כשבעבר היה מדבר חופשי, לידך.

4. לפתע הוא מסמס במיומנות שלא הייתה לו בעבר.

5. בשלב כלשהו, בן הזוג מתחיל להיות ציני, מזלזל ומדבר לא יפה.

6. בן הזוג הופך לפתע מבולבל: הוא אומר שהוא הולך לעשות משהו אבל אין סימנים שעשה זאת (הולך לחדר כושר בלי הציוד הקבוע, פגישה בעבודה שבשיחת טלפון איתך מסתבר שהתבטלה ועוד).


הערה: לא כל הסימנים חייבים להופיע תמיד והם יופיעו בהדרגה.

(הטיפ הושמע בתכנית של נעמה קיסרי וליה גיל בערוץ 10)

הסכם ממון מומלץ לקראת חיים משותפים בזוגיות או לבני זוג המעוניינים להינשא, אלו יתרונותיו:

1. הסכם ממון הוא הסכם בונה שותפות ומחזק את יסודות הזוגיות.

2. תורם לכל אחד מבני הזוג לשקט נפשי והוא בא להסדיר את סוגיית יחסי ממון והרכוש של בני הזוג תוך ראיה עתידית גם בזמן משבר.

3. מסדיר את האחריות המשותפת גם בעת צרה, בעת מחלה, אובדן כושר השתכרות וכד'.

4. מבטיח אחריות כלפי עתיד התפתחות המשפחה והרחבתה.

5. הסכם ממון בין בני זוג אינם נשואים בפועל הוא בטחון לזוגיות וקבלת זכויות שוות לבני זוג נשואים.

בין אם טיפולי פוריות נדרשים בשל בעיה פיזיולוגית שקיימת אצל הגבר, ובין אם היא נמצאת באשה, בדרך כלל יש להם כמה מאפיינים:

1. בדרך כלל האישה היא זו שצריכה לעבור את מירב הטיפולים, ובכלל זה זריקות הורמונים. הקוקטייל ההורמונלי יכול להשפיע באופן דרמתי מאד על רגשותיה של האשה, ועל רגישיותיה.

2. בדרך כלל האשה היא זו שלוקחת על עצמה את האחריות והמשימה "להיכנס להריון", ובמשימתיות הזו שלה, לא פעם הגבר נשאר קצת מוזנח רגשית, ומבלי משים גם מעורב פחות. לפחות ברמת האחריות.

3. לא פעם, גברים מתקשים להבין את תעצומות הנפש של האשה בזמן זה מחד, ואת הטלטלות הרגשיות הנלוות להצלחה או להודעה על כישלון מאידך. הם מתקשים עוד יותר לקבל זאת, כאשר הרגישות של האשה עולה, מסיבות שונות - הורמונליות או ציפיות שמתרוממות וקורסות.

4. גברים ש"זו אשמתם" או שהסיבה אינה ברורה, עלולים להרגיש שהם פגומים מה שעלול להוריד להם את הביטחון העצמי.

5. עניין זה מתעצם עוד יותר כאשר הם צריכים, בשלבים שונים (עוד לפני החלטה על הפרייה חוץ גופית), לתפקד בימים ובשעות מסויימים. ואם עד אז הרגישו שהאינטימיות המינית היא בשליטה שלהם, כי בדרך כלל הם היו אלו שיזמו אותה, עכשיו הם "להוציא אל הפועל" את הפעולה, ללא הגמול הרגשי, שאוהבים אותם מעצם שיתוף הפעולה של האשה, שבדרך כלל יש להם כאשר הם מגיעים לאינטימיות מינית. הפעם האשה היא זו שבדרך כלל לוקחת את העניינים לידיה, וזה לא רק מבלבל, אלא גם נותן תחושת הכתבה שעלולה להיות לא נעימה למי שאוהב להוביל, ולא להיות מובל.

כל אלה, וסיבות אחרות, יכולות להפוך את כל תהליך הטיפול המיני, שאמור להיות פעולה משותפת ואקט של קרוב לבבות בין בני הזוג כדי להגיע למטרה הנעלה של הבאת ילד משותף, לתקופה שבה הם דווקא מתרחקים רגשית זה מזה, ואפילו מבלי לשים לב. ולעיתים קרובות - מבלי שהאשה שמה לך לכך, דווקא כי היא באותו זמן "נעולת מטרה" וכי הגבר לא מספיק בשל רגשית לומר זאת. זוגות רבים הגיעו אלי לייעוץ זוגי שנה - שנתיים לאחר תהליך מוצלח של טיפול פוריות, ונתברר שהשורשים של חוסר שביעות הרצון התגלעו שם. לכן, חשוב מאד, לדעתי, ללוות תהליך של טיפול פוריות בייעוץ זוגי, לפחות עם תחילתו, ולהתחזק מדי פעם במהלכו אם התהליך מתמשך, כדי שבני הזוג יהיו מתואמים לא רק בפעולות שהם עושים, אלא גם ברגשותיהם.

אין זה טבעי שזוג צעיר ומאוהב, רגע לפני רגע לפני חתונתו נדרש להתכנס לשיחה עם עו"ד בדבר "היום שאחרי" הנישואין, בכלל ובפרט בנושא הדרך בה יפורקו, במחשבה ראשונה זהו מצב כמעט בלתי אפשרי. יחד עם זאת, אין להתעלם מהנתונים בהם מספר הזוגות הגרושים עולה משנה לשנה, ומשום כך, מחובתו של עורך הדין להציג את הנתונים ולהסביר כמה צער, שנאה ומריבות יכול למנוע הסכם בו יש הסדר יציאה ברור, שימנע מאחד מבני הזוג למרר את חייו של האחר, זה המבקש להביא לסיום היחסים.

לדוגמה, הסדר הקובע כי סרבן גט ישלם לבת זוגו סכום משמעותי מידי חודש עד אשר יינתן הגט המיוחל.

שאלת ההתערבות בבחירת בני הזוג של המתבגרים אינה קלה. מצד אחד, ישנו רצון להשפיע ולכוון לבחירה שתהיה מקובלת גם על ההורים ומהצד השני עומד הרצון לחופש הכמעט מוחלט שיש להם בבחירת חיי החברה שלהם, כולל בני זוג.

כדאי לנקוט בכמה דרכים "טקטיות" על מנת להיות מעורבים, אך ללא כפיה:

1. למרות החשש וייתכן שאף הרתיעה הראשונית - תנו הזדמנות, אל תפסלו.

2. דברו עם המתבגר על בן/בת הזוג,בררו לגבי תחביבים, בילויים, חיי חברה (במיוחד אם יש פער גילאים משמעותי), עישון, לימודים וכו' - ונסו שה"חקירה" הזו תעשה ברוח טובה ומתוך עניין אמיתי.

3. בקשו להזמין אותו לביתכם. כך תתנו הרגשה טובה יותר לילדכם, אך גם תוכלו להכיר ולהתרשם.

4. במידה ואתם מתרשמים שיש שינוי בהתנהגות או בהרגלים של ילדכם ונראה לכם שהם נובעים מהקשר, דברו אתו או אתה והביעו את דעתכם, אולם אל תיכפו פרידה או ניתוק.

5. התערבות חד משמעית מצדכם צריכה להיות רק במקרים שאתם מזהים אלימות, תוקפנות, ניצול, סמים או כל גורם אחר שמסכן את הנער/ה.