שאלת ההתערבות בבחירת בני הזוג של המתבגרים אינה קלה. מצד אחד, ישנו רצון להשפיע ולכוון לבחירה שתהיה מקובלת גם על ההורים ומהצד השני עומד הרצון לחופש הכמעט מוחלט שיש להם בבחירת חיי החברה שלהם, כולל בני זוג.

כדאי לנקוט בכמה דרכים "טקטיות" על מנת להיות מעורבים, אך ללא כפיה:

1. למרות החשש וייתכן שאף הרתיעה הראשונית - תנו הזדמנות, אל תפסלו.

2. דברו עם המתבגר על בן/בת הזוג,בררו לגבי תחביבים, בילויים, חיי חברה (במיוחד אם יש פער גילאים משמעותי), עישון, לימודים וכו' - ונסו שה"חקירה" הזו תעשה ברוח טובה ומתוך עניין אמיתי.

3. בקשו להזמין אותו לביתכם. כך תתנו הרגשה טובה יותר לילדכם, אך גם תוכלו להכיר ולהתרשם.

4. במידה ואתם מתרשמים שיש שינוי בהתנהגות או בהרגלים של ילדכם ונראה לכם שהם נובעים מהקשר, דברו אתו או אתה והביעו את דעתכם, אולם אל תיכפו פרידה או ניתוק.

5. התערבות חד משמעית מצדכם צריכה להיות רק במקרים שאתם מזהים אלימות, תוקפנות, ניצול, סמים או כל גורם אחר שמסכן את הנער/ה.

הנה 9 דרכים להימנע ממערכות יחסים כושלות:


1. השלב החשוב ביותר - מודעות לכך שאת מזמנת גברים כאלו לחייך. ד"ר זהר אלישבע רייך מציעה לנשים לעבוד על התפתחות אישית ונפרדות, גם עזרה מקצועית אפשרית אם את מתקשה לעשות זאת לבדך.

2. התמקדי בהיכרות עם בן הזוג. שימי לב למעשיו, לא רק לגינוניו. שאלי את השאלות הנכונות והחשובות: הרקע שלו, מערכות יחסים קודמות, משפחתו, חבריו. חשוב שיהיה מכנה משותף מלבד משיכה מינית.

3. אל תשקיעי בו יותר מדי, לי תום דותן מציעה לאישה לראות את עצמה כמתנה, לחשוב על עצמה כדבר הכי טוב שקרה למישהו אי פעם. נשים חושבות שככל שהן משקיעות בגבר יותר כך הוא יותר ירצה אותן, וזו תפיסה מוטעית בעיני לי תום דותן.

4. אילנה ארד לוין: "עלייך להשלים עם העובדה שלא תצליחי לשנות אותו. אנחנו יכולים לשנות הרגלים אצל בני זוג אבל לא דפוסים משמעותיים וקווי אופי".

5. אם הוא מודיע לך מראש שהוא לא מעוניין בקשר, ואת יודעת שאת רוצה קשר רציני - האמיני לכך. אמרי לו תודה והמשיכי לחפש מישהו שלא יפחד להודות שהוא מעוניין בזוגיות.

6. ברגע שאת תולה בבחור שפגשת את כל תקוותייך שהוא האחד והיחיד, יהיה לך קשה לראות את מי שהוא באמת. הרפי מכך.

7. הקיפי את עצמך בסביבה ידידותית - חברים וחברות, אם החשש שלך הוא מלהשאר בודדה.

8. אם הצורך בריגושים הוא החולשה שלך, נסי לתת צ'אנס להיכרויות שאין בהן דווקא ריגוש מהרגע הראשון.

9. הציבי לעצמך גבולות פנימיים. דעי איפה את מתחילה ונגמרת ואל תחפשי את הסיפוק שלך באמצעות אחר.

כשלוח הזמנים של בני זוג לא מותיר להם כמעט להיפגש זו עם זה, ניתן לעשות מספר דברים שבכל זאת ישמרו על קרבה:

1. לקום מוקדם יותר - אפילו 15 -20 דקות בבוקר שיאפשרו לכם להתכרבל זו בזה ולהחליף כמה מילים משמעותיות לאינטימיות ביניכם.

2. יום חופש משותף - ארגנו לכם יום חופש משותף באמצע השבוע והתרחקו מעט ממקום מגוריכם, החליפו אווירה ותוכלו להיטען באנרגיות חדשות ולנצל זמן איכות אחד עם השנייה.

3. היפגשו לפגישת קצרה של קפה באמצע היום, לפני שתצטרכו לצאת לעוד פגישת פגישות וסידורים.

לא חתמנו על הסכם ממון ולאחד מבני הזוג דירה שרכש טרם הנישואין, דירה שבה הם מתגוררים עד יום הגירושין. האם תהיה לבן הזוג השני זכות בדירה לאחר הגירושין?

לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, הדירה תהיה של בעליה, שכן לא נרכשה במהלך הנישואים. אבל בשנים האחרונות מסתמנת מגמה בפסיקת בתי המשפט לראות גם בדירה כזו - לאחר שנות נישואים רבות - רכוש משותף. השופטים עוקפים את הוראת החוק, הקובעת כאמור כי רכוש מלפני הנישואים שייך לבעליו, בכך שהם קובעים כי במרוצת השנים נוצרה כוונה אצל בעל הדירה לראות בשותפו לחיים שותף גם לדירה.
לא מדובר בהסכם בכתב שנוצר בין הצדדים בעניין זה, וגם לא בדיבורים על כך שהדירה נחשבת, למעשה, משותפת. הפיגום המשפטי שמציבים השופטים מאפשר להם לייחס לבעל הדירה כוונה לראות את בן זוגו כבעל זכויות שוות בדירה.

הנה חמישה חוקים להתנהגות גברית נכונה בדייטים הראשונים:

1. תהיו ג'נטלמנים - תהיו מנומסים, פתחו דלתות, תצאו לה מקום לשבת, וג'קט כדי שלא יהיה לה קר. הכי חשוב תהיו קלסיים.

2. תזמו - אל תשאלו מה מתחשק לה לעשות או איפה בא לה ללכת, תנו לה יד ותובילו בשאלה של כן או לא.

3. תהיו עדינים - אל תכפו את עצמיכם או את דעתכם עליה ואל תנסו לשנות את דעתה, אל תשתמשו במשפטי עתיד כופה כמו: "אני עוד אשכנע אותך אחרת".

4. תצרו מגע - תפלרטטו, תחייכו, תחמיאו לה, תייצרו נגיעות קטנות כדי לעודד אותה להגיב.

5. לפעול לפני הכול - אל תפחדו מאיך שהיא תגיב, קודם תפעלו ואז תלמדו מהתגובה שלה אם אתם בכיוון הנכון או לא. אל תשאלו: "איך תגיבי ל..." "האם אני יכול..." בלי בקשות רשות. אם משהו לא יתאים לה תאמינו לי אתם תדעו.

מכאן והלאה זה עניין של תרגול וניסיון,
בהצלחה!

הסכם טרום נישואין הוא הסכם הנערך בין שני בני הזוג לפני החתונה והוא נועד להסדיר את כל ענייני הממון והרכוש, אם חלילה יתגרש הזוג בעתיד. בנוסף לכך, ההסכם מגדיר מתי לנישואין אין יותר תוקף, לפי החלטת הזוג. ההסכם נחוץ במקרים רבים והוא בא להגן על סוגים שונים של אנשים וזוגות, לדוגמא:

1. משפחה בה צד אחד של ההורים יכול להעניק תמיכה כלכלית גדולה יותר בתחילת דרכם המשותפת של הזוג הצעיר, דבר שאמנם נותן עזרה משמעותית בהתחלה, אך כבר לא יהיה משמעותי לאחר שנים רבות בהן הזוג צבר הון ורכוש משותף רב.

2. ההסכם משמעותי לזוג שבזמן נישואיו הוא חסר אמצעיים וממון, שכן עצם הגדרת "מועד פקיעת הנישואין" מגן על שניהם ממאבקים עתידיים על הרכוש שיצברו ויעזור לתהליך הוגן יותר של פרידה, במידת הצורך.

3. ההסכם יעיל לבן הזוג שמגיע לקשר עם אמצעיים כלכליים פחותים משל בן זוגו, מאחר והוא, בעצם, מצהיר כתוצאה מחתימה על ההסכם, שהנישואין אינם נובעים משיקול כלכלי, אלא מתוך אהבה, וכמו כן, מאחר והוא יודע בדיוק מה שלו ומה אינו שלו, הוא יוכל לתכנן בחכמה את החסכונות לעתיד.

4. ההסכם טוב, כמובן, גם לבן הזוג המגיע עם הון ורכוש רבים יותר לקשר, שכן, הוא יכול לבחור לשמור על יכולת כלכלית טובה זו גם במקרה פרידה.

5. ההסכם יעיל כאשר מדובר בבן זוג שאלו אינם נישואיו הראשונים, שכן הוא יגן על הילדים מהנישואין הקודמים ויגדיר את זכויות הירושה.

6. ההסכם מצוין ויש שיגידו אף הכרחי לנשים, שכן הן כפופות (ללא קשר לאמונתן) להלכה, כאשר הגבר אחראי (הלכה למעשה...) על חירותה (הוא זה שיכול לשחרר אותה מהנישואין, הוא זה שבמידה והוא מתנגד לגירושין יכול לגרום לה לוותר על זכויותיה הכלכליות בכדי לקבל את הגט, יש לו הזכות לגרשה, לקבל היתר רבני לשאת אישה נוספת ולהמשיך להוליד ילדים אשר לא יחשבו לממזרים גם אם הוא עודו נשוי לאישה שאינה אמם).

אם נוצרה מחלוקת עניינית, אין מניעה לריב ליד הילדים. אולם, כדאי להקפיד על הדברים הבאים:

1. לא להעליב ולפגוע בבן הזוג.

2. לדבר על התחושות שלנו במקום לנתח את אשמת השני (ביטויים רצויים כגון 'אני פגועה', 'הייתי מאד עצוב לגלות ש' או 'זה לא נעים לי').

3. להראות לילדים שההתפייסות שמגיעה לבסוף היא תרבותית וחיובית. יש חשיבות רבה לכך כי מאיתנו ילמדו הילדים כיצד לריב ולהתפייס עם חבריהם הם.

4. להשתדל מאד להימנע מלריב בנסיעה ברכב, כשהילדים מאחור.

5. בשום צורה אין לגלוש לאלימות או אפילו למשהו שעלול להיתפס בעיני הילדים כאלימות.

הדברים שיש להקפיד ולהיזהר מהם בשידוכי אינטרנט הם רבים. כדאי לאמץ את אמצעי הזהירות הבאים:

1. שיחה טלפונית - בקשו ממי שמעניין אתכם לדבר איתו בטלפון. לעיתים קרובות זה יאפשר לכם לזהות תחמני שידוכים.

2. תמונות - בקשו גם שישלחו מספר תמונות משלהם. אם הם מפברקים את המראה שלהם (שולחים תמונה של מישהו אחר, שנראה טוב יותר) הסיכוי רב שהם יירתעו וינתקו קשר.

3. גוגל - חפשו ב"גוגל" פרטים על אנשים שיצרתם עימם קשר. פעמים רבות תוכלו למצוא אזהרות ומידע עליהם (ובמיוחד בהנחה שהם תחמנים סידרתיים).

4. בדיקה על האתר עצמו - ודאו שבאתר יש אמנת שירות של הנהלת האתר, שמתחייבת על כללי התנהגות ויושר. יש לא מעט מקרים שבהם שולחים אתרים כאלה את עובדיהם לדייטים - ודאו שדבר כזה לא יקרה. יש גם מקרים שבהם פורסמו תמונות של דוגמנים וכוכבות פורנו בתור מי שכביכול מעוניינים בקשר.

כאשר בני זוג ממסדים את הקשר ביניהם ומקימים משפחה, הם נכנסים לכתליו של חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג (1973). בתמציתו, חוק זה קובע כי הרכוש שצברו בני הזוג במהלך תקופת הנישואין יחולק באופן שווה אם וכאשר יתגרשו בני הזוג. אחד המאפיינים הבולטים של תחום דיני המשפחה, בשונה מכל תחום משפטי אחר, הוא שבנוסף לרציונאליות של הצדדים ישנו מרכיב משמעותי של רגש ורכושניות. במערכון הבלתי נשכח של הגשש החיוור - קרקר נ' קרקר , אנו עדים למאבק בין בני זוג ביום פרידתם, ובאופן סאטירי מוצגים בני הזוג כמי שמנהלים את מלחמת גירושין שבמרכזה עומד נושא חלוקת הרכוש המשותף ("חצי בחצי").

בין אם טיפולי פוריות נדרשים בשל בעיה פיזיולוגית שקיימת אצל הגבר, ובין אם היא נמצאת באשה, בדרך כלל יש להם כמה מאפיינים:

1. בדרך כלל האישה היא זו שצריכה לעבור את מירב הטיפולים, ובכלל זה זריקות הורמונים. הקוקטייל ההורמונלי יכול להשפיע באופן דרמתי מאד על רגשותיה של האשה, ועל רגישיותיה.

2. בדרך כלל האשה היא זו שלוקחת על עצמה את האחריות והמשימה "להיכנס להריון", ובמשימתיות הזו שלה, לא פעם הגבר נשאר קצת מוזנח רגשית, ומבלי משים גם מעורב פחות. לפחות ברמת האחריות.

3. לא פעם, גברים מתקשים להבין את תעצומות הנפש של האשה בזמן זה מחד, ואת הטלטלות הרגשיות הנלוות להצלחה או להודעה על כישלון מאידך. הם מתקשים עוד יותר לקבל זאת, כאשר הרגישות של האשה עולה, מסיבות שונות - הורמונליות או ציפיות שמתרוממות וקורסות.

4. גברים ש"זו אשמתם" או שהסיבה אינה ברורה, עלולים להרגיש שהם פגומים מה שעלול להוריד להם את הביטחון העצמי.

5. עניין זה מתעצם עוד יותר כאשר הם צריכים, בשלבים שונים (עוד לפני החלטה על הפרייה חוץ גופית), לתפקד בימים ובשעות מסויימים. ואם עד אז הרגישו שהאינטימיות המינית היא בשליטה שלהם, כי בדרך כלל הם היו אלו שיזמו אותה, עכשיו הם "להוציא אל הפועל" את הפעולה, ללא הגמול הרגשי, שאוהבים אותם מעצם שיתוף הפעולה של האשה, שבדרך כלל יש להם כאשר הם מגיעים לאינטימיות מינית. הפעם האשה היא זו שבדרך כלל לוקחת את העניינים לידיה, וזה לא רק מבלבל, אלא גם נותן תחושת הכתבה שעלולה להיות לא נעימה למי שאוהב להוביל, ולא להיות מובל.

כל אלה, וסיבות אחרות, יכולות להפוך את כל תהליך הטיפול המיני, שאמור להיות פעולה משותפת ואקט של קרוב לבבות בין בני הזוג כדי להגיע למטרה הנעלה של הבאת ילד משותף, לתקופה שבה הם דווקא מתרחקים רגשית זה מזה, ואפילו מבלי לשים לב. ולעיתים קרובות - מבלי שהאשה שמה לך לכך, דווקא כי היא באותו זמן "נעולת מטרה" וכי הגבר לא מספיק בשל רגשית לומר זאת. זוגות רבים הגיעו אלי לייעוץ זוגי שנה - שנתיים לאחר תהליך מוצלח של טיפול פוריות, ונתברר שהשורשים של חוסר שביעות הרצון התגלעו שם. לכן, חשוב מאד, לדעתי, ללוות תהליך של טיפול פוריות בייעוץ זוגי, לפחות עם תחילתו, ולהתחזק מדי פעם במהלכו אם התהליך מתמשך, כדי שבני הזוג יהיו מתואמים לא רק בפעולות שהם עושים, אלא גם ברגשותיהם.

התשובה היא לא. חוק הירושה אינו מכיר בהסכמי ירושה שעושים בני זוג ביניהם. הסכם ממון אשר הנו הסדר בין בני זוג בנוגע לרכושם בעת פקיעת נישואין הנו הסכם וולונטרי ואינו הסכם מחייב בין בני זוג.

לכן, לא סביר כי בני זוג אשר בחרו להסדיר את רכושם בהסכם ממון יהיו מופלים לרעה לעומת בני זוג שבחרו לא לעשות כן. חוק הירושה הנו הוראה כללית ומכאן לא יכול להיות הסדר בין בני זוג אשר סותר את החוק.

בפסיקה נקבע כי הסכם ממון בין בני זוג על פי חוק יחסי ממון אינו מהווה צוואה. בית המשפט דן באישור הסכם ממון בין בני זוג וקבע על פי ההנחיות של רשם הירושות כי לא ניתן לקיים את הסכם הממון כצוואה אשר מפרה למעשה את חוק הירושה.

כלומר בני זוג אינם יכולים לעשות ביניהם דרך הסכם ממון, צוואה אשר מסדירה את רכושם בעת פטירתו של אחד או שני בני הזוג. הדרך הנכונה היא להפריד בין הסכם המסדיר את רכוש בני הזוג בעת מועד פקיעת הנישואין, לבין הסכם המסדיר חלוקת רכוש במקרה של פטירה. ההסכם הראשון יהיה הסכם ממון, ההסכם השני הינו צוואה.




דנה נוף, עו"ד ומגשרת – דיני משפחה וירושה, דיני מושבים, דיני צבא
מושב עין איילה טל. 04-6398844 נייד: 050-9100287
[email protected]

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

הטלפון הראשון לבן או בת זוג פוטנציאלים לפני קביעת דייט עשוי להיות מביך, אך גם מעניין ומסקרן. כדאי להקפיד גם בשיחה זו על כמה כללים:

1. השתדלו שזמן השיחה לא יהיה מעבר לחצי שעה. לעיתים שיחה ארוכה מדי מפתחת ציפיות שמתבדות כאשר נפגשים, הגיעו מסוקרנים לפגישה.

2. גם אם מתפתחת אינטימיות בזמן השיחה, זכרו לא להיגרר להשתפכות יתר, שמרו על פרטיותכם והשאירו עניינים אישיים מאד לשלבים מעט מאוחרים יותר.

3. באותה מידה גם אל תהיו מסתוריים מדי, נסו "לשחרר" כמה פרטים על עצמכם לצד השני.

4. בכל מקרה, היו נימוסיים ואדיבים גם אם תחושת הבטן שלכם אומרת ש"זה לא זה".

הנה מספר דברים שחשוב להקפיד עליהם במתן עונשים לילדים:

1. תיאום בין ההורים - חשוב שהעונש יהיה מקובל על שני ההורים. ברגע שהורה אחד לא שלם או לא מרוצה מהעונש הילד מרגיש זאת.

2. אזהרה - יש להזהיר את הילד לפני מתן העונש על מנת שתהיה לו הזדמנות נוספת לחדול מההתנהגות שאינה מקובלת עליכם.

3. ניסיון למנוע התנהגות שתוביל לעונש - נסו במידת האפשר לעזור לילד לא להגיע למצב שבו ייענש, כמו להציע או להראות לו מה כן מותר או מה כן הוא יכול לבחור לעשות.

4. עונש מוסרי - עונש אמור לגרום לילד להבין שנהג לא כשורה תוך הגבלה או וויתור על הדברים האהובים עליו לזמן מה, אך בשום אופן אסור שהעונש יגרום לילד להרגיש מושפל או שיפגע בו ברמה הרגשית או הפיסית. העונש צריך להינתן כאקט חינוכי ומתוך רגש של כבוד לילד, גם אם כועסים עליו.

5. עונש שאינו ארוך מדי - ילדים שוכחים מהר. עונש שהוא ארוך מדי (שבוע בלי טלוויזיה לדוגמה), אינו אפקטיבי והילד כבר שכח על מה נענש. זכרו שאורכו של העונש אינו מעיד על האפקטיביות שלו ולא תמיד מעיד גם על חומרת המעשה, בדרך כלל הוא ביטוי שאינו תמיד בפרופורציה לכעס שלכם.

6. עמדו במילה שלכם - אל תאיימו בעונש שאינכם מסוגלים לנקוט בו ואם הענשתם עמדו במה שאמרתם.

7. הענישו בצורה מכובדת - התפרצויות וצרחות הן מיותרות ומלבד שהן משדרות לילד אבדן שליטה שלכם הן דוגמה אישית לא ראויה, היו החלטיים ומעשיים ועשו זאת בשיקול דעת ואחריות.

8. אהבה - ולמרות הכל, גלו הבנה לרגשותיו של הילד ולקושי שלו והביעו את אהבתכם למרות שהענשתם.

כדי לזהות בגבר שלך סימנים של מי שעלול להיות גבר אלים, יש מספר סימנים מוקדמים שעלולים לרמז על כך:

1. הוא נוטה לנתק אותך מחברייך וידידייך, מה שמראה על שתלטנות.

2. הוא גורם לך להרגיש מחנק ודורש שתבקשי אישור כשאת הולכת למקום כלשהו.

3. הוא נותן לך להרגיש כמו חפץ שלו.

4. הוא אובססיבי ומתקשר ללא הפסקה, לא מקבל "לא" כתשובה, ורוצה כל הזמן לראותך.

5. הוא מציק לגבי לבושך והדרך שבה את מתלבשת, מה שמצביע על סיכוי שיהיה אלים בעתיד.

6. את מרגישה שהוא הולך וסוגר עלייך, על אף שלעתים זה מחמיא לך ונראה לך כחיזור לוהט.

סכסוכים רבים בין בני זוג נגרמים עקב ויכוח על חלוקת האחריות במשימות שדורש תחזוקו השוטף של הבית. הפתרון להפחתת המתחים סביב נושאים אלו הוא לקחת מפעם לפעם יוזמה ואחריות על תחומים שהם, לכאורה, בתחום אחריותו של בן הזוג השני.

הדבר יגרום לכך שהוא בתמורה ירצה מפעם לפעם להפתיע ולתת יד גם במשימות שאינן שלו. (אשתך מכינה כבר עשרים שנה ארוחת בוקר ביום שבת? הפתע אותה והכן את הארוחה פעם אחת במקומה....בעלך אחראי כלים וזבל? - הפתיעי אותו מדי פעם בכיור נקי ופח ריק... ועוד ועוד...).

אלו הדברים שנשים אוהבות בחיזור:

הרומנטיקה במקום ראשון - נשים מאוד מושפעות לטובה מחיזור רומנטי. אוירה רומנטית, התנהגות של הבעת חיבה, פירגון ורגש.

אסטתיקה ונקיון - גם אם אתה לא נראה כדוגמן על, תוכל להקסים אישה בנקיון, טיפוח, וריח טוב.

נדיבות - נשים אוהבות שהגבר ישלם עליהן בפגישות הראשונות. זה מחמיא, נדיב, ורומנטי.

הבעת התעניינות - להתעניין בה, במה היא אוהבת, מהם הצבעים שלה, תחביבים, המעגל הקרוב אליה.

שיתוף - נשים אוהבות לפתור בעייה, על ידי דיבור וניתוח המצב. לגבר שבנוי נפשית בצורה שונה, זה נראה מיותר. לאישה זה עוזר להבין דברים. שתף אותה מה קורה בחייך, הפגש אותה עם חבריך ומשפחתך. היא אוהבת להרגיש חלק מחייך.

קבלת הודעות - מחווה של סמס באמצע היום עם המסר "מתגעגע" גורם לאישה חיוכים מקיר אל קיר.

בהצלחה לכם בחיי האהבה.

ישנם סממנים שונים לאלימות נפשית. אלו הסימנים, כפי שהגדירה אותם עמותת ל.א.:

ניבולי פה

הקנטות

הערות משפילות

שקרים

הסתרת מידע

אי-קיום הבטחות

סירוב לקחת חלק בטיפול בילדים ובעבודות הבית

חוסר הפגנת רגשות

אי-מתן תמיכה

אי כיבוד רגשות, זכויות או דעות

שליטה כלכלית

הטלת האחריות לאלימות על האישה בטענה שהיא הגורם לאלימות

השפלה בפני אנשים אחרים

הטענה שהוא (הבעל) תמיד צודק

בקרה על שיחות טלפון

הטלת בידוד חברתי

מעקבים ובדיקות והתייחסות משפילה כלפי העדפות מיניות


כל אחד מסממנים אלה וכמובן שכולם יחד מעידים על אלימות נפשית.

במדינת ישראל עדיין לא נחקק חוק המגדיר את זכויותיהם של ידועים בציבור לאחר שאחד מבני הזוג נפטר, אולם מוסדות שונים בארץ החליטו על תקופות מינימום בכדי להעביר פיצויים וזיכויים לבן הזוג שנותר בחיים. אלו החברות שהגיעו להחלטות בנושא זה:

1. צה"ל החליט שזכויות המנוח יעברו לבן הזוג לאחר הוכחת שלש שנות חיים משותפות.

2. עובדי משרד האוצר החליטו על העברת זכויות לאחר שנתיים של חיים משותפים.

3. חברות הביטוח, גם הן, ישלמו פיצויים לאחר שנתיים של חיים משותפים.

4. חברת "אגד" החליטה על שנה אחת של חיים משותפים לשם העברת פיצויים וזכויות.

5. חלק מקרנות הפנסיה מבקשות, אף הן, להוכיח שנת חיים אחת משותפת בכדי להעניק זכויות ופיצויים של הנפטר.

הנה כמה סימנים המעידים על חששו של אדם להתחייב למערכת יחסים זוגית:

1. רשימת דרישות "אין סופיות" מבן הזוג המיועד

2. קשרים רבים וקצרים

3. יצירת קשרים עם גבר או אשה נשואים

4. השקעה מרובה בקריירה, פחות במערכות יחסים

5. רשת חברתית ענפה, אך קשרים אינטימיים מועטים

6. השארות במערכות יחסים מזיקות וחסרות סיכוי

7. שינויים וביטולים של פגישות היכרות ברגע האחרון

8. צורת הסתכלות על חיי נישואים של אחרים כחיי פשרה

9. טראומת עבר ממערכת יחסים

ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:

הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.


הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:

1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.

2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").

3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.

- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:

- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה

- הוא לא מביא אותה אליו הביתה

- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים

- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה

- הוא קנאי

- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה

- יש ביניהם פער גילאים משמעותי

וכדומה...

כך תגיבו כשילד מעדיף את אביו על פני אמו:

1. לא נעלבים! גם אם התגובה הראשונה של האם לנוכח הצהרתו של הילד שהוא אוהב יותר את אבא היא עלבון, עליה לזכור שהיא עדיין חלק חשוב ומשמעותי מאד בגידולו של הילד וגם יחסים אלו עתידים עוד לעבור שינויים.

2. חשוב לא לכעוס או לדחות את הילד.

3. האם לא צריכה להשתדל יותר או לעשות מאמצים שהילד ירצה בה יותר, חשוב להתייחס למצב בטבעיות.

4. כדאי תמיד לפרגן על הקשר של הילדים עם ההורה האחר.

5. יש לנסות להגיע למצב שבו חלוקת התפקידים בין ההורים לא תהיה מאד מוגדרת וששניהם ייקחו חלק דומה במטלות ובחינוך (כולל אלו הפחות נעימים כמו הצבת גבולות, שעות קימה והשכבה וכדומה), כך שהילד לא יעדיף בגלל סיבה זו או אחרת הורה מסוים.

6. קשר של ילד עם הורה אחד אינו בא במקום הקשר עם ההורה האחר, כמו אצלנו גם בלב שלהם יש מקום ליותר מאחד...