הנה ארבעה כללים לזוגיות נפלאה שנוסחו ע"י היועצת הזוגית צילה שנהר:

1. אמון הדדי - לא לבזבז אנרגיה על שאלות וחטטנות. ברגע שסומכים על בן/בת הזוג בעיניים עצומות זו הקלה אדירה. לדעת תמיד שהצד השני עושה את הטוב ביותר בשבילך. אני נתקלת לא פעם בזוגות שאין ביניהם אמון, כשאין אמון אין את הדבק שמחבר בין בני הזוג. גם ככה הזוגיות עומדת בפני מכשולים: שגרה, סכנות מבחוץ, פיתויים, משקעים שמצטברים ומהווים חומר נפץ לפיצוץ, קצר בתקשורת ועוד... כשאין אמון זה רק מחריף את הבעיה. כל אחד מבני הזוג מרגיש בדידות ובנוסף לכל הצרות מפתח כעס כלפי הצד השני.

2. חיה ותן לחיות - שמור תמיד על פינה קטנה של פרטיות וכבד את עיסוקיו של הצד השני. הבן את צרכיו האישיים והימנע מלהיות שותף להם כשאינך מתבקש.
לזה אני קוראת "מרחב". הרבה פעמים אחד מבני הזוג מפרש את הרצון במרחב של הצד השני כדחייה. הוא נפגע מכך אישית ומתחיל להידחף למקום כדי להרגיש שלא נוטשים אותו וכי הוא עדיין שווה. אותו צד מרגיש פגוע, כועס ובעצם לא מקבל את העובדה הפשוטה שלפעמים צריך קצת מרחב. בד"כ הצד שכועס ומרגיש נטישה, לא מאפשר לעצמו לפתח תחביבים ואת הפינה הפרטית שלו ומונע מהצד השני להגשים את עצמו. כי "אם לי אין תחביבים ואני תוקע/ת את עצמי בבית, מדוע שאת/ה תבלה/תבלי"?

3. אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך - לפני כל פעולה נסה להעמיד את עצמך במקום הצד השני, זכור תמיד: החיים הם בומרנג גם בזוגיות! יש זוגות שלא חושבים חצי שנייה לפני שהם אומרים או עושים משהו פוגע ולפעמים עושים זאת בכוונה. הם לא מבינים שכשהם פוגעים בבן או בת הזוג הם פוגעים בעצמם, זה בדיוק כמו לירות לעצמך ברגל. אך מבחינתם המטרה מקדשת את האמצעים והם לא רואים ממטר. זה כמו לקפוץ בנג'י ולחתוך את החבל. כשהם ינחתו למטה את מי לדעתכם הם יאשימו? נכון, את בן / בת הזוג.


4. ואהבת לרעך כמוך - תאהב את הצד השני בדיוק כפי שאתה אוהב את עצמך. כבד אותו, את הפרטיות שלו, הזהות והערעורים שלו גם כשחשיבתו הפוכה משלך.
תאהב את עצמך ותאהב את בן או בת הזוג שלך. העניין הוא שרוב האנשים לא אוהבים את עצמם (זה נתפס אצלם כמשהו אגואיסטי, הזוי, תלוש ולא הגיוני). הם לא אוהבים את עצמם על כל המשתמע מכך. אם הם לא חיים עם עצמם בשלום איך ניתן לצפות שיחיו בשלום עם בן או בת הזוג שלהם? תאהבו את עצמכם, זה הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות למען כולם וגם למען עצמכם, זה לא אומר שאתם אגואיסטים.

ישנם סממנים שונים לאלימות נפשית. אלו הסימנים, כפי שהגדירה אותם עמותת ל.א.:

ניבולי פה

הקנטות

הערות משפילות

שקרים

הסתרת מידע

אי-קיום הבטחות

סירוב לקחת חלק בטיפול בילדים ובעבודות הבית

חוסר הפגנת רגשות

אי-מתן תמיכה

אי כיבוד רגשות, זכויות או דעות

שליטה כלכלית

הטלת האחריות לאלימות על האישה בטענה שהיא הגורם לאלימות

השפלה בפני אנשים אחרים

הטענה שהוא (הבעל) תמיד צודק

בקרה על שיחות טלפון

הטלת בידוד חברתי

מעקבים ובדיקות והתייחסות משפילה כלפי העדפות מיניות


כל אחד מסממנים אלה וכמובן שכולם יחד מעידים על אלימות נפשית.

הנה 9 דרכים להימנע ממערכות יחסים כושלות:


1. השלב החשוב ביותר - מודעות לכך שאת מזמנת גברים כאלו לחייך. ד"ר זהר אלישבע רייך מציעה לנשים לעבוד על התפתחות אישית ונפרדות, גם עזרה מקצועית אפשרית אם את מתקשה לעשות זאת לבדך.

2. התמקדי בהיכרות עם בן הזוג. שימי לב למעשיו, לא רק לגינוניו. שאלי את השאלות הנכונות והחשובות: הרקע שלו, מערכות יחסים קודמות, משפחתו, חבריו. חשוב שיהיה מכנה משותף מלבד משיכה מינית.

3. אל תשקיעי בו יותר מדי, לי תום דותן מציעה לאישה לראות את עצמה כמתנה, לחשוב על עצמה כדבר הכי טוב שקרה למישהו אי פעם. נשים חושבות שככל שהן משקיעות בגבר יותר כך הוא יותר ירצה אותן, וזו תפיסה מוטעית בעיני לי תום דותן.

4. אילנה ארד לוין: "עלייך להשלים עם העובדה שלא תצליחי לשנות אותו. אנחנו יכולים לשנות הרגלים אצל בני זוג אבל לא דפוסים משמעותיים וקווי אופי".

5. אם הוא מודיע לך מראש שהוא לא מעוניין בקשר, ואת יודעת שאת רוצה קשר רציני - האמיני לכך. אמרי לו תודה והמשיכי לחפש מישהו שלא יפחד להודות שהוא מעוניין בזוגיות.

6. ברגע שאת תולה בבחור שפגשת את כל תקוותייך שהוא האחד והיחיד, יהיה לך קשה לראות את מי שהוא באמת. הרפי מכך.

7. הקיפי את עצמך בסביבה ידידותית - חברים וחברות, אם החשש שלך הוא מלהשאר בודדה.

8. אם הצורך בריגושים הוא החולשה שלך, נסי לתת צ'אנס להיכרויות שאין בהן דווקא ריגוש מהרגע הראשון.

9. הציבי לעצמך גבולות פנימיים. דעי איפה את מתחילה ונגמרת ואל תחפשי את הסיפוק שלך באמצעות אחר.

אם נוצרה מחלוקת עניינית, אין מניעה לריב ליד הילדים. אולם, כדאי להקפיד על הדברים הבאים:

1. לא להעליב ולפגוע בבן הזוג.

2. לדבר על התחושות שלנו במקום לנתח את אשמת השני (ביטויים רצויים כגון 'אני פגועה', 'הייתי מאד עצוב לגלות ש' או 'זה לא נעים לי').

3. להראות לילדים שההתפייסות שמגיעה לבסוף היא תרבותית וחיובית. יש חשיבות רבה לכך כי מאיתנו ילמדו הילדים כיצד לריב ולהתפייס עם חבריהם הם.

4. להשתדל מאד להימנע מלריב בנסיעה ברכב, כשהילדים מאחור.

5. בשום צורה אין לגלוש לאלימות או אפילו למשהו שעלול להיתפס בעיני הילדים כאלימות.

כך תהיי חברה טוב לבן הזוג:

1. דעי להקשיב - גלי ערנות והתעניינות בשיחות גם על נושאים שאינם קרובים ללבך באופן טבעי, הראי שאת מתעניינת בכנות במה שהוא מספר לך.

2. שמרי על הומור - גברים אוהבים נשים שיודעות לצחוק, לא באופן מוגזם, אך באופן כזה שייתן תחושה טובה וקלילה.

3. שמרי על עצמאות - גברים מעריכים נשים שיש להן תחומי עניין ותחביבים שונים, שמרי עליהם ואל תעזבי אותם לטובת זמן עם בן הזוג.

4. שמרי על כבודך - אל תתני שינצלו אותך או ישחקו בך, עמדי על כך שמה שקבעתם הוא שיעשה (גם אם זו שיחת טלפון בלבד), גבר מזהה אישה שלא עומדת על שלה והערכתו אליה נפגעת.

אחרי צעקות ומריבות בלי סוף, האשמות מפה עד ברזיל וניתוק מוחלט של כמעט שלושה ימים הגעתי אליה הביתה עם ורדים מכל הצבעים הסוגים והמינים שהיו למוכרת בחנות, קניתי גם את אותם בלוני הליום שילדים קונים ביום העצמאות, עם כל הדברים האלה מגיעים לביתה של הבחורה, רצוי לוודא מראש שיש אצלה אנשים בבית (משפחה או חברות) וכשהיא פותחת את הדלת, מחייכים ואומרים: אפשר להציע לך חברות?
מנסיון זה פועל, ואני אישית שאלתי את כל מי שרק אפשר (לאחר המעשה כמובן) מה היא הייתה עושה, וקיבלתי מכולן את אותה התשובה: בוכה מרוב אושר!
בהצלחה

הנה מספר דרכים לטיפוח הזוגיות אצל זוגות נשואים:

1. לדאוג לזמן איכות משותף בבית ומחוצה לו - זמן שיאפשר הנאה, שיחה, בילוי ושהות משותפת ללא טרדות ועיסוקים מחייבים.

2. לפרגן זה לזה - בדרך כלל, בשל עומסי היום יום הפירגון והמילה הטובה נשכחים. חשוב להמשיך לפרגן אחד לשני, להמשיך ולמצוא את נקודות האור זה בזה כמו גם לדעת לקבל מילה טובה.

3. לעשות פרויקטים משותפים בבית - טיפוח הקן המשפחתי במובן הפיסי של המילה תורם לתחושת השיתוף והאחדות. שיפוץ, צביעה או סידור מחודש של אחת מפינות הבית או הגינה יגרמו להרגשת יחד.

לא חתמנו על הסכם ממון ולאחד מבני הזוג דירה שרכש טרם הנישואין, דירה שבה הם מתגוררים עד יום הגירושין. האם תהיה לבן הזוג השני זכות בדירה לאחר הגירושין?

לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, הדירה תהיה של בעליה, שכן לא נרכשה במהלך הנישואים. אבל בשנים האחרונות מסתמנת מגמה בפסיקת בתי המשפט לראות גם בדירה כזו - לאחר שנות נישואים רבות - רכוש משותף. השופטים עוקפים את הוראת החוק, הקובעת כאמור כי רכוש מלפני הנישואים שייך לבעליו, בכך שהם קובעים כי במרוצת השנים נוצרה כוונה אצל בעל הדירה לראות בשותפו לחיים שותף גם לדירה.
לא מדובר בהסכם בכתב שנוצר בין הצדדים בעניין זה, וגם לא בדיבורים על כך שהדירה נחשבת, למעשה, משותפת. הפיגום המשפטי שמציבים השופטים מאפשר להם לייחס לבעל הדירה כוונה לראות את בן זוגו כבעל זכויות שוות בדירה.

הנה חמישה חוקים להתנהגות גברית נכונה בדייטים הראשונים:

1. תהיו ג'נטלמנים - תהיו מנומסים, פתחו דלתות, תצאו לה מקום לשבת, וג'קט כדי שלא יהיה לה קר. הכי חשוב תהיו קלסיים.

2. תזמו - אל תשאלו מה מתחשק לה לעשות או איפה בא לה ללכת, תנו לה יד ותובילו בשאלה של כן או לא.

3. תהיו עדינים - אל תכפו את עצמיכם או את דעתכם עליה ואל תנסו לשנות את דעתה, אל תשתמשו במשפטי עתיד כופה כמו: "אני עוד אשכנע אותך אחרת".

4. תצרו מגע - תפלרטטו, תחייכו, תחמיאו לה, תייצרו נגיעות קטנות כדי לעודד אותה להגיב.

5. לפעול לפני הכול - אל תפחדו מאיך שהיא תגיב, קודם תפעלו ואז תלמדו מהתגובה שלה אם אתם בכיוון הנכון או לא. אל תשאלו: "איך תגיבי ל..." "האם אני יכול..." בלי בקשות רשות. אם משהו לא יתאים לה תאמינו לי אתם תדעו.

מכאן והלאה זה עניין של תרגול וניסיון,
בהצלחה!

הנה כמה נושאים עליהם יש להקפיד, בכדי להיות מעורבת יותר בכלכלת המשפחה:

1. השתדלי לא להיות תלויה כלכלית בבן הזוג או בבעל.

2. קחי חלק בסידורים הכלכליים ואל תשאירי הכל לבן הזוג.

3. השאירי לך בצד חלק מהסכום עימו הגעת לזוגיות. אל תעבירי הכל לקופה המשפחתית.

4. היי ערנית לגבי מצב חשבון הבנק, כמה חשבונות יש, על שם מי הם ומה ההתחייבויות בכל אחד מהם.

5. עשי לך ביטוח אובדן כושר עבודה.

6. ערכי הסכם ממון לפני הנישואין.

7. אם בן זוג שאינו בעלך מציע לך שותפות עיסקית, עשי זאת רק בחוזה כתוב וחתום ע"י עו"ד.

8. עשי הכל בכדי לא להעמיד את הדירה שבה את חייה כערבון.

9. היי מעודכנת ומעורבת לגבי כל ההוצאות בכרטיסי האשראי, הצ'קים או משיכה מחשבון הבנק, אך לא מתוך פחדים וחששות, אלא בכדי להיות מעורבת ושווה ברמת השליטה שיש לך בניהול כלכלת המשפחה.

10. לנשים העומדות להיפרד מבעליהן מומלץ להפריד את התיקים בביטוח לאומי ובמס הכנסה.

כדי לזהות בגבר שלך סימנים של מי שעלול להיות גבר אלים, יש מספר סימנים מוקדמים שעלולים לרמז על כך:

1. הוא נוטה לנתק אותך מחברייך וידידייך, מה שמראה על שתלטנות.

2. הוא גורם לך להרגיש מחנק ודורש שתבקשי אישור כשאת הולכת למקום כלשהו.

3. הוא נותן לך להרגיש כמו חפץ שלו.

4. הוא אובססיבי ומתקשר ללא הפסקה, לא מקבל "לא" כתשובה, ורוצה כל הזמן לראותך.

5. הוא מציק לגבי לבושך והדרך שבה את מתלבשת, מה שמצביע על סיכוי שיהיה אלים בעתיד.

6. את מרגישה שהוא הולך וסוגר עלייך, על אף שלעתים זה מחמיא לך ונראה לך כחיזור לוהט.

עמוס: אם היא באמת מעונינת יש להניח שהיא תדאג שתדע! יש אמרה האומרת שהגבר רודף אחרי האשה - עד שהיא תופסת אותו...!!!!

מיקי: בחורה שמעונינת בך תשלח רמזים, אבל אתה יכול לדעת בוודאות אם תזמין אותה לצאת איתך... אם תקבל כן אז סבבה ואם לא אז לא קרה כלום... זרום...

שמרית רבן: אין מתכון בטוח, אתה יודע.. תסתכל לה בעיניים ותנסה לקלוט אם היא מחזירה לך את המבט המסוים ההוא..
גם אחרי זה יכול להיות שהיא תגיד לא אבל אל תיתן לזה לרפות את ידיך כי לפעמים זה חלק ממשחק החיזור שאנחנו מעבירות אתכם.

הנה 6 כללים חשובים למריבות תרבותיות בין בני זוג:

1. להעלות ביקורת אך לא להעליב ולפגוע.

2. לדבר על התחושות שלנו במקום לנתח את אשמת השני (ביטויים רצויים כגון 'אני פגועה', 'הייתי מאד עצוב לגלות ש' או 'זה לא נעים לי').

3. לא להיות שיפוטיים כלפי בן הזוג ולהשתדל להיות חיוביים בהצהרות (לדבר על מה רצוי ולא מה קורה כרגע, שהוא שלילי - למשל "אני רוצה אותך בבית יותר" במקום "אתה אף פעם לא בבית!").

4. לנסות שלא להכליל (מילים כמו "תמיד" או "אף פעם" הן הכללות) ולהשתדל להתייחס למקרים מוגדרים - זה מאפשר ענייניות והגעה לפתרון במקום להביא את בן הזוג למגננה שאין בה פתרון.

5. להשתדל ביום יום שלא לשמור בבטן דברים שיתפוצצו בריב הגדול.

6. לשמור על פרופורציות ולא לעשות ריב גדול על דבר מישני - כך הורסים זוגיות.

הטיפ הזה לא הולך להמליץ על ברים מסויימים בתל אביב או הסביבה, ממש לא.

בכלל, אני לא בטוח שברים הם המקומות הטובים ביותר לפגוש אנשים. בר הוא המקום הטוב ביותר למצוא אנשים שיכורים.

אם את/ה מעוניין לפגוש אנשים חברותיים/נחמדים/לא-שיכורים תצטרך/י ללכת למקומות אחרים.

לדוגמא, ישנם אנשים לא-שיכורים במקום עבודתכם (אם אתם לא עובדים בבר).

אם אתם מועסקים בחברה גדולה, סביר להניח שיש עוד כמה אנשים שאתם לא מכירים. להציג את עצמכם בפניהם יכולה להיות אפשרות נחמדה להכיר אנשים טובים כמוכם.

אם אתם עצמאיים או עובדים בחברה קטנה, זה לא סוף העולם:), אתם יכולים להצטרף למועדונים למיניהם, לוועד השכונה, לשבת בבית הקפה השכונתי בקיצור "לראות ולהיראות". אפשר גם לעשות לעצמך חוק: לא לחזור הביתה לפני שדיברת עם אדם אחד לפחות.

להורים שבינינו, אפשר להפגין מעורבות במתרחש בגן או בבית הספר (אבל מזה אני לא בטוח שהילד ישמח מזה כ"כ אז קחו את הטיפ הזה בעירבון מוגבל)

עכשיו בכנות, אם אתם רוצים לדעת איפה פוגשים ומכירים אנשים, התשובה היא פשוטה: בכל מקום שבו יש אנשים!

לדוגמה, אם את מסתובבת בקניון כנסי לחנויות הגברים (מתנות, ספורט מה שלא יהיה) דברי עם המוכר תתענייני.

פיתוח שיחה היא מיומנות נרכשת וככל שתתמידי תשתפר מיומנות זו.

בקיצור, אם אתה לא נזיר או חי בבידוד, אתה מוקף באנשים בחלק נכבד של היום. חייך! תגיד שלום ובוקר טוב. לך תדע.. אולי זה מה שבת זוגך העתידי בסה"כ חיכתה לו.

ואם את/ה כבר מול המחשב... אפשר גם לעשות את זה מהבית, באתרי היכרויות :)

הנה טיפ למהססים בקבלת החלטות:


שמעתם על חוק ה-3 שניות?

את החוק למדתי ממש לא מזמן ומהרגע ששמעתי עליו ויישמתי אותו החיים נהיו קלים יותר.

החוק אומר שמהרגע שמחליטים לעשות משהו יש לפעול תוך שלוש שניות. זה הזמן שלוקח למוח שלנו להעלות התנגדויות. אם אנחנו פועלים לפני כן, הקול הקטן שבתוכנו שמעלה היסוסים וחששות לא מספיק להרים את קולו.

במקור החוק מדבר על על מציאת בני זוג פוטנציאליים במסיבות, מועדונים ומקומות בילוי, והוא קובע שמהרגע שבו ראיתם מישהו שמוצא חן בעיניכם אתם חייבים לגשת אליו בתוך שלוש שניות לכל היותר.

את החוק הזה השליכו גם על קבלת החלטות בנושאים אחרים ותראו - זה פשוט עובד!

כך תגיבו כשילד מעדיף את אביו על פני אמו:

1. לא נעלבים! גם אם התגובה הראשונה של האם לנוכח הצהרתו של הילד שהוא אוהב יותר את אבא היא עלבון, עליה לזכור שהיא עדיין חלק חשוב ומשמעותי מאד בגידולו של הילד וגם יחסים אלו עתידים עוד לעבור שינויים.

2. חשוב לא לכעוס או לדחות את הילד.

3. האם לא צריכה להשתדל יותר או לעשות מאמצים שהילד ירצה בה יותר, חשוב להתייחס למצב בטבעיות.

4. כדאי תמיד לפרגן על הקשר של הילדים עם ההורה האחר.

5. יש לנסות להגיע למצב שבו חלוקת התפקידים בין ההורים לא תהיה מאד מוגדרת וששניהם ייקחו חלק דומה במטלות ובחינוך (כולל אלו הפחות נעימים כמו הצבת גבולות, שעות קימה והשכבה וכדומה), כך שהילד לא יעדיף בגלל סיבה זו או אחרת הורה מסוים.

6. קשר של ילד עם הורה אחד אינו בא במקום הקשר עם ההורה האחר, כמו אצלנו גם בלב שלהם יש מקום ליותר מאחד...

ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:

הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.


הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:

1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.

2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").

3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.

- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:

- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה

- הוא לא מביא אותה אליו הביתה

- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים

- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה

- הוא קנאי

- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה

- יש ביניהם פער גילאים משמעותי

וכדומה...

בין אם טיפולי פוריות נדרשים בשל בעיה פיזיולוגית שקיימת אצל הגבר, ובין אם היא נמצאת באשה, בדרך כלל יש להם כמה מאפיינים:

1. בדרך כלל האישה היא זו שצריכה לעבור את מירב הטיפולים, ובכלל זה זריקות הורמונים. הקוקטייל ההורמונלי יכול להשפיע באופן דרמתי מאד על רגשותיה של האשה, ועל רגישיותיה.

2. בדרך כלל האשה היא זו שלוקחת על עצמה את האחריות והמשימה "להיכנס להריון", ובמשימתיות הזו שלה, לא פעם הגבר נשאר קצת מוזנח רגשית, ומבלי משים גם מעורב פחות. לפחות ברמת האחריות.

3. לא פעם, גברים מתקשים להבין את תעצומות הנפש של האשה בזמן זה מחד, ואת הטלטלות הרגשיות הנלוות להצלחה או להודעה על כישלון מאידך. הם מתקשים עוד יותר לקבל זאת, כאשר הרגישות של האשה עולה, מסיבות שונות - הורמונליות או ציפיות שמתרוממות וקורסות.

4. גברים ש"זו אשמתם" או שהסיבה אינה ברורה, עלולים להרגיש שהם פגומים מה שעלול להוריד להם את הביטחון העצמי.

5. עניין זה מתעצם עוד יותר כאשר הם צריכים, בשלבים שונים (עוד לפני החלטה על הפרייה חוץ גופית), לתפקד בימים ובשעות מסויימים. ואם עד אז הרגישו שהאינטימיות המינית היא בשליטה שלהם, כי בדרך כלל הם היו אלו שיזמו אותה, עכשיו הם "להוציא אל הפועל" את הפעולה, ללא הגמול הרגשי, שאוהבים אותם מעצם שיתוף הפעולה של האשה, שבדרך כלל יש להם כאשר הם מגיעים לאינטימיות מינית. הפעם האשה היא זו שבדרך כלל לוקחת את העניינים לידיה, וזה לא רק מבלבל, אלא גם נותן תחושת הכתבה שעלולה להיות לא נעימה למי שאוהב להוביל, ולא להיות מובל.

כל אלה, וסיבות אחרות, יכולות להפוך את כל תהליך הטיפול המיני, שאמור להיות פעולה משותפת ואקט של קרוב לבבות בין בני הזוג כדי להגיע למטרה הנעלה של הבאת ילד משותף, לתקופה שבה הם דווקא מתרחקים רגשית זה מזה, ואפילו מבלי לשים לב. ולעיתים קרובות - מבלי שהאשה שמה לך לכך, דווקא כי היא באותו זמן "נעולת מטרה" וכי הגבר לא מספיק בשל רגשית לומר זאת. זוגות רבים הגיעו אלי לייעוץ זוגי שנה - שנתיים לאחר תהליך מוצלח של טיפול פוריות, ונתברר שהשורשים של חוסר שביעות הרצון התגלעו שם. לכן, חשוב מאד, לדעתי, ללוות תהליך של טיפול פוריות בייעוץ זוגי, לפחות עם תחילתו, ולהתחזק מדי פעם במהלכו אם התהליך מתמשך, כדי שבני הזוג יהיו מתואמים לא רק בפעולות שהם עושים, אלא גם ברגשותיהם.

אלו הדברים שנשים אוהבות בחיזור:

הרומנטיקה במקום ראשון - נשים מאוד מושפעות לטובה מחיזור רומנטי. אוירה רומנטית, התנהגות של הבעת חיבה, פירגון ורגש.

אסטתיקה ונקיון - גם אם אתה לא נראה כדוגמן על, תוכל להקסים אישה בנקיון, טיפוח, וריח טוב.

נדיבות - נשים אוהבות שהגבר ישלם עליהן בפגישות הראשונות. זה מחמיא, נדיב, ורומנטי.

הבעת התעניינות - להתעניין בה, במה היא אוהבת, מהם הצבעים שלה, תחביבים, המעגל הקרוב אליה.

שיתוף - נשים אוהבות לפתור בעייה, על ידי דיבור וניתוח המצב. לגבר שבנוי נפשית בצורה שונה, זה נראה מיותר. לאישה זה עוזר להבין דברים. שתף אותה מה קורה בחייך, הפגש אותה עם חבריך ומשפחתך. היא אוהבת להרגיש חלק מחייך.

קבלת הודעות - מחווה של סמס באמצע היום עם המסר "מתגעגע" גורם לאישה חיוכים מקיר אל קיר.

בהצלחה לכם בחיי האהבה.

כאשר בני זוג ממסדים את הקשר ביניהם ומקימים משפחה, הם נכנסים לכתליו של חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג (1973). בתמציתו, חוק זה קובע כי הרכוש שצברו בני הזוג במהלך תקופת הנישואין יחולק באופן שווה אם וכאשר יתגרשו בני הזוג. אחד המאפיינים הבולטים של תחום דיני המשפחה, בשונה מכל תחום משפטי אחר, הוא שבנוסף לרציונאליות של הצדדים ישנו מרכיב משמעותי של רגש ורכושניות. במערכון הבלתי נשכח של הגשש החיוור - קרקר נ' קרקר , אנו עדים למאבק בין בני זוג ביום פרידתם, ובאופן סאטירי מוצגים בני הזוג כמי שמנהלים את מלחמת גירושין שבמרכזה עומד נושא חלוקת הרכוש המשותף ("חצי בחצי").

משאלתך לא לגמרי ברורה הסיטואציה עליה את שואלת. יש אפשרות שאחד מבני הזוג חושד כל הזמן שהשני בוגד בו או מדבר עם אחרים או משהו כזה. ויש אפשרות שמדובר על חוסר אמון כללי, נגיד בנושא של רכוש משותף, אחריות וכו' וכו'.
באשר לאפשרות הראשונה. ייתכן ולא מדובר כאן בבעיית אמון, אלא יותר בבעיית רכושנות של בן הזוג הקנאי. קרוב לודאי שאם נראיין אותו נגלה כי בעבר בילדותו לא חש אמון ובטחון בדמויות הוריו. אולי נפרדו, אולי אימצו אותו, אולי משהו אחר דומה. במקרה שכזה הייתי ממליץ לבן הזוג המתייחס לבן הזוג השני כאל רכוש שלו, שיפנה לטפל בעצמו. הבעייה הזו תקשה עליו בכל מערכת יחסים ובכלל בחיים.
לפי האפשרות השנייה, הרי זה ברור. אמון בניגוד לאהבה ממבט ראשון, תלוי זמן. אמון לא מגיע על ההתחלה. את האמון בונים לאט לאט צעד אחרי צעד. קצת נותנים אמון קצת נזהרים. אמון כמו יין טוב משתבח עם השנים או שמחמיץ לגמרי. תלוי איך משמרים אותו...