מתבגרים רבים סובלים ממצבי רוח ומשינויים תכופים במצב הרוח, התסמינים הבאים אמורים "להדליק נורה אדומה" ולעזור לזהות שייתכן ומדובר בדיכאון ולא במצב רוח כלשהו שיחלוף:

1. מצב הרוח הירוד נמשך ברציפות במשך שבועיים, ללא הטבות כלשהן באמצע.

2. ההשקעה בלימודים הולכת ופוחתת כמו גם הרצון והשאיפה להצליח.

3. חוסר מוטיבציה ועניין בתחומים שבדרך כלל מעסיקים את המתבגר.

4. ריבים עם ההורים או התרחקות מהם.

5. הסתגרות וריחוק מחברים.

6. דימוי עצמי שלילי ורגשי אשמה.

7. שינויים בתזונה מתאבון יוצא דופן ועד הימנעות.

8. עיסוק רב במשקל ובצורה חיצונית.

9. רגישות יתר.

10. שעות שינה רבות בצורה קיצונית או קשיים בהירדמות שלא היו בעבר.

שאיפה לשלמות וכן דחיינות או הפרעה אובסיבית כפייתית אישיותית היא צרה אמיתית שמשבשת את איכות החיים ובעיקר מונעת הנאות והצלחות. כיוון שמי שסובל מהתופעה ודאי כבר ממזמן אבחן את עצמו (מתישהו נופל האסימון ומבינים שמשהו לא תקין), לא אפרט את התסמינים, אלא רק את הפתרון: ספר בשם "פרפקציוניזם" מאת ד"ר מרטין אנטוני וד"ר ריצ`ארד סווינסון בהוצאת פוקוס. ספר מ-ד-ה-י-ם שכל מי שסובל מהתופעה ירגיש כאילו נכתב עליו. בעיקר לכאלה ששכנעו את עצמם שהם לא צריכים פסיכולוג. יש שם הכל, מהסברים ועד לדרכים להתמודדות. ותאמינו לי שאני לא מקבל אחוזים על ההמלצה...

הנה 5 דרכים להתמודדות עם חרדה אצל ילדים:

1. זיהוי בזמן - סייעו לילדכם לזהות מתי מופיעה חרדה, ע"י כך שישים לב למחשבות ולרגשות שלו ויידע להגיד לכם (ולעצמו) בדיוק מתי זה קורה.

2. שוחחו עמו על נושא החרדה שלו - פרקו את הנושא והציגו בפניו עובדות (נכונות בלבד) הקשורות לנושא ממנו הוא חרד.

3. החצנה - עזרו לילדכם להחצין והסבירו לו מהי חרדה. חשוב שידע ש"זה לא הוא, זו החרדה שהגיע שוב לבקר..."

4. ניסויים ומסקנות - בצעו יחד עם הילד ניסוי שיתחיל בהשערה "מה יקרה אם..." ולאחר שהתנסה הסיקו מסקנות מה קרה בפועל. לאט לאט עודדו את הילד לקחת עוד סיכונים ולעשות עוד ניסויים כדי להתמודד עם החרדה.

5. מחשבות מאזנות - המציאו יחד עם הילד מחשבות מאזנות ומשפטים מרגיעים שניתן לעשות בהם שימוש כאשר החרדה תוקפת אותו. המשפטים הללו יחליפו וימתנו את המחשבות שמתחוללות בראשו בזמן שהוא חרד.

כך תעשו מדיטציית בוקר מרגיעה:

1. שבו על הרצפה בישיבה מזרחית ונשמו דרך האף.

2. המשיכו לנשום כ-5 דקות ושימו לב מה קורה לנשימה ולאוויר באופן הזה: אחרי כל נשיפה עצרו למספר ניות ואז המשיכו לנשום מהאף.

3. הורידו את כפות הידיים לרצפה, קחו שאיפה וסובבו את פלג הגוף העליון שמאלה תוך נסיון להגיע עם המצח לרצפה מבלי להרים את הישבן מהרצפה.

4. בעצירת הנשימה עלו חזרה למעלה, קחו שאיפה נוספת, סובבו את פלג הגוף העליון ימינה ונסו לרדת עם המצח לרצפה מבלי להרים את הישבן מהרצפה.

5. חזרו 5 פעמים על כל צד.

בדרכים הבאות תוכלו להיפטר מהתגובות הזועמות כלפי ילדיכם:

1. בקרה יומיומית: רשמו מצבים יומיומיים המועדים לתגובות זעם שלכם ובדקו בסוף כל יום איפה טעיתם.

2. תרגול תגובה: לפני מצב שמועד לאבדן שליטה הכינו תגובה רצויה ויעילה למצב.

3. תגובה בולמת: הגיבו מיד כשמתחילים ניצני ההתנהגות המוכרת כבעייתית ולא אחרי שהמצב החמיר ואתם כבר עצבניים ופחות שקולים.

4. הכנה לאירועים צפויים: להכין את הילד לאירועים ולחזור על הההתנהגות המצופה מהם לפני אירועים מועדים לפורענות.

5. חיזוק הילדים בתגובות רצויות: שבחו את הילדים בכל פעם כשהילד נוהג נכון אפילו בדברים זעירים, באותם מצבים מועדים לפורענות.

6. היוועצות במומחה: במידה והמצב חמור אל תנסו לפתור אותו לבד וממש כמו פנייה לרופא בעת בעיה בריאותית פנו ליועץ חינוכי להתנהגות ילדים.

משחקי דמיון אצל ילדים מבטאים פעמים רבות את מה שהם חווים בעולמם הפנימי (כגון רגשות, פחדים, משאלות לב ועוד), דברים שלא תמיד באים לידי ביטוי בדרך אחרת. דרך המשחק הם מצליחים לפתור בינם לבין עצמם או בינם לבין מי שמשחק אתם, את הבעיה אתה הם מתמודדים, דבר הגורם לחיזוק הביטחון העצמי.

בנוסף לכך, במשחקי דמיון ניתן דרור להנאה וליצירתיות שבכל אחד ואחד, מה שגורם לפיתוח התחומים הרגשיים והחברתיים אצל הילדים. מסיבות אלה, תנו לילדכם לשחק משחקים אותם הם ממציאים כאוות נפשם, הם לא פחות מפתחים ומקדמים את הילד, ממשחקי קופסה בעלי כללים ומטרות לימודיות.

אתה או את במצוקה גדולה?
מרגישים שזה הרגע להתאבד?
עליכם לדעת שיש מוצא מהדיכאון הקשה הזה. עד כמה שזה לא נראה לכם כרגע סביר, אבל המצב הזה אינו סופני וניתן לצאת ממנו בקלות, בעזרת טיפול ואפילו תרופות לדיכאון. הסבל שייגרם לכל מי שאוהב אתכם יהיה עצום אם לא תחשבו ותפנו לעזרה אצל אלו שממתינים כדי לעזור לכם. יש להם את הכלים והידע. הם הוציאו בעבר רבים וטובים שחזרו לחיים מלאי אושר ובנו זוגיות, משפחה ועתיד מלא אור.

הנה הגופים שיכולים לסייע במקרה של קשיים נפשיים, עם עזרה ותמיכה בטלפון וברשת:

על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה 03-6414508.

ער "ן - עזרה ראשונה נפשית לילדים ולבני נוער. טלפון בעברית: 1201 טלפון למגזר הערבי: 02-5630301.

יד ביד - אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה. 24 שעות ביממה. 03-6203141, 04-8229488 08-6376366.

אוזן קשבת - ייעוץ לנוער והורים טלפון: 03-5226027.

סה"ר סיוע והקשבה ברשת - תורן ICQ במספר 179201498 או צ'ט פעיל דרך האתר.


פנו אליהם. בבקשה פנו אליהם! עכשיו!

ארגון "לבב" הוא ארגון שמסייע לבוגרים בעלי צרכים חברתיים מיוחדים וסובלים מקשיים ביצירת קשרים חברתיים. הארגון שם לו למטרה לסייע לבוגרים הסובלים מקשיי למידה, קשיי תקשורת או נכות קלה.
החברים מתכנסים פעם בשבוע, ביחד עם מנחה מקצועית ומשוחחים בקבוצה על הבעיות שהם חווים, במשפחה, בעבודה ובכלל. זוהי קבוצה גם לתמיכה ולליבון בעיות וגם ליצירת קשרים חברתיים, חברויות ובילויים משותפים, בקרב אנשים שלא קל להם ליצור קשר חברתי.
ההצטרפות לבוגרים בגילאי 18-45 שסובלים מלקויות למידה,בעיות בתקשורת וקשיים הסתגלותיים כגון ביישנות ,חרדה חברתית, דימוי עצמי נמוך.

טלפון: 050-7751477 - חני

אישה במחזור היא אישה אחרת, שהתנהגותה לא רגילה. את זה כולם מכירים. ואכן, התופעה של התסמונת הקדם-ווסתית, ששיאה בגילאי 20-30 ושמתרחשת בזמן שלפני תחילת המחזור, כוללת תסמינים, שביניהם בולטות התופעות הבאות:

סימפטומים גופניים - נפיחות, בצקות, כאבי ראש, רגישות בחזה, כאבי גב, קשיים בשינה, עייפות.

מצבי רוח - לחץ, עצבנות, רגשנות, רגישות יתר, נטייה לבכי ואפילו דיכאון.

בעיות ריכוז - ריכוז נמוך, מיקוד פגום, שיכחה ובלבול.

שינויי אכילה - בחילות שיכולות להיות חזקות, תיאבון מופחת, צורך בפחמימות מתוקות.

הימנעויות או פחדים מהנושאים שיצוינו להל"ן עשויים להצביע על חרדה חברתית, מה שעלול לפגוע בהתנהלות תקינה ונורמלית של החיים בתחומי הקריירה, החברה ובתחום הבינאישי. אבחון מלא יעשה ע"י איש מקצוע, כאשר התדירות והעצמה של כל סימפטום הם שיצביעו מה עוצמת החרדה:

1. דיבור ליד אנשים אחרים

2. פנייה יזומה אל אנשים זרים

3. שיחה עם בעלי סמכות

4. שתייה ואכילה ליד אנשים

5. כניסה לחדר בו יושבים כבר אנשים

6. להופיע, להרצות או לדבר מול קהל

7. לדבר בטלפון ליד אנשים

8. להשתתף או לארגן מסיבות

9. להיות במרכז תשומת הלב בעניין כלשהו

10. לעבוד בזמן שאחרים מביטים

11. כניסה לשירותים ציבוריים

12. ליזום פגישות רומנטיות

13. לעמוד על שלך מול אנשי מכירות

14. להתקשר בטלפון לאנשים זרים

כולנו עוברים תקופות של מצב רוח רע, מסיבות שונות. אחת הדרכים היעילות ביותר לצאת ממצב כזה היא: יציאה מהבית, בעיקר לפעילות ספורטיבית סדירה. הליכה לבד או עם חברים, יציאה למסיבות, סרטים, הופעות..כמה שפחות להיות לבד אלא להנות.

ההליכה עצמה יוצרת בגוף חומרים אשר גורמים לתחושה נעימה ושימחה לכן, אפילו באם אין לנו כח או חשק חשוב שנקום ונצא לסיבוב הליכה, אפשר גם הליכה מהירה. כשנחזור הביתה נרגיש הרבה יותר טוב. לא לוותר לעצמנו אלא לעשות זאת כל יום עד שנרגיש טוב יותר וגם אז להמשיך בפעילות ספורטיבית.

ספרו לילדכם את הסיפור על מלאך הקסם של דנה.
הוריה של דנה רצו שהיא תלמד לישון לבדה ובמיטתה ולא תצטרך לישון איתם כל הזמן ולכן הם סיפרו לה שיש מלאך קסם מיוחד לכל הילדים בעולם ותפקידו של המלאך הזה הוא לעבור מדי לילה בבתיהם של הילדים ולוודא שהם ישנים במיטתם ולא עם הוריהם.
במידה והם ישנים לבדם, מלאך הקסם משאיר להם תחת הכרית הפתעה קטנה כמו מחק ריחני, סוכריה טעימה וכ'ו.
לאט לאט כשאתם ההורים תבחינו, שילדכם כבר הולך לישון בעצמו בחדר שלו, הפסיקו את עניין ההפתעות ואם הילד יתהה על שום מה ולמה "מלאך הקסם" הפסיק לתת לו מתנות, פשוט הסבירו לו שהוא כבר גדול, ושמלאך הקסם עבר לבתים של ילדים קטנים יותר ממנו, שעדיין לא למדו לישון לבדם, והוא הלך לעזור לאותם ילדים, במה שהם, ילדכם שלכם, כבר יודעים.

הערה - ניתן להתאים את הסיפור לילד מרטיב או ילד שפוחד לישון לבדו בלילה, ילד שמדמיין שיש כל מיני רוחות וצלליות משונות וכ'ו.
בהצלחה.

דיכאון קיץ הוא הפרעה רגשית עונתית או דיכאון עונתי המופיע בחודשי הקיץ (לרוב מתחילת יוני ועד סוף ספטמבר) והוא מתבטא בתסמינים הללו:

נדודי שינה

אובדן תיאבון

חוסר תקווה

עצבנות

קושי להתרכז

חרדה

קושי בקבלת החלטות

איבוד עניין בחיים

יש סברות שונות להופעתו של דיכאון הקיץ כמו שיבוש ברמת המלטונין בגוף (ייצור מוגבל שלו בגוף בגלל שעות אור מועטות) הגורם לשיבוש מחזור השינה והשפעה על מצב הרוח, ירידה ברמות הסרוטונין המשפיעה על האיזון הרגשי כמו גם סיבות נוספות שאינן פיסיות כמו הוצאות כספיות גדולות במיוחד בזמן הקיץ, בעיות דימוי גוף שבאות יותר לידי ביטוי בעונה זו כשהבגדים פחות מסתירים, שבירת השגרה ושיבוש היום יום ואף גלישה ברשתות החברתיות המטעות להראות שכולם מבלים ומכייפים ללא הגבלה, מה שרחוק מהמציאות. חשוב להכיר בתופעה ולפנות לעזרה מקצועית באם אתם מזהים את התסמינים הללו אצלכם או אצל מי מקרוביכם.

הנה רשימת ספרים (חלקית) בנושא פחדים ופרידה המיועדים לילדים קטנים:

הנמר שמתחת למיטה (נורית זרחי, מסדה).

פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו (מירה מאיר, ספרית הפועלים).

לילה חשוך אחד (אורה איל, ספרית הפועלים).

ספר הירח (אלונה פרנקל, זמורה ביתן).

כל המפלצות שאני מכיר (לאה שילון, שרברק).

פחדרון בארון (מרסר מאייר, כתר).

שרק לא תרדמו לי באמצע החלום (עמליה ברנע ארגמן, כתר).

דובי דוביג'מה (שלומית כהן-אסיף, כתר).

לילה בא (ליאורה לאוק, נוסח עברי דויד גרוסמן, שבא).

ארץ יצורי הפרא (מוריס סנדק, כתר).

לילה טוב, אליהו! (גונילה ברגסטרום, תרגום משוודית:ויויאן ברסקי, מסדה).

מלאך הקסם של דנה (גוני מרדור, עם עובד).

איתמר מטייל על הקירות (דויד גרוסמן, כתר).

איתמר צייד החלומות (דויד גוסמן, כתר).

המכשפה של ליאור (שולה מודן, מודן).

מעשה בילד שלא רצה לשכב לישון (נורית יובל ועמירם רביב, מתוך קלמר הזבובים, כתר)

ספר הלילה טוב (אלונה פרנקל, מסדה).

ספר המיטה (סילביה פלאת, תרגום: אורי סלע, עם עובד).

הנה מספר דרכים לשחרור לחצים בחיי היום יום:

1. מספר פעמים קומו ונערו את הגוף כדי לשחררו, אם ניתן השמיעו גם קולות.

2. הרבו בעשיית כושר גופני רצוי באיזור פתוח, במידה והלחץ לא משתחרר גם אז התרכזו בנשימות, בפעימות הלב ובזיעה.

3. נשמו עמוק עם עיניים עצומות ובזמן שאתם פוקחים אותן נסו לגלות משלא שמתם לב אליו קודם לכן.

4. תרגלו מדיטציה.

5. הרבו בשירה, ריקודים, צחוק והשתטות.

6. הסתכלו תמיד על חצי הכוס המלאה, במיוחד ברגעי משבר.

7. נסו לסלוח, גם אם ביניכם לבין עצמכם לאנשים עמם רבתם ונסו לראות את הדברים גם מנקודת מבטם.

הנה מספר קריטריונים לבחירת פסיכולוג:

מין - האם עדיף לפנות לגבר או לאישה? יתכן ותרגישו בנוח עם בן מינכם, מצד שני יתכן ואתם מתחלחלים ממחשבה זו ומוכנים ללכת לטיפול אך ורק אצל פסיכולוג מהמין השני. יש לשים לב למניעים שגרמו לנו לבחור את מין המטפל. מצד אחד, יכול להיות שנרגיש יותר בנוח בטיפול אם נפעל לפי הרצון הראשוני, מצד שני, יתכן והבחירה נעשתה כדי לא להתמודד עם נושאים רגישים. לעתים דווקא בחירה שהרתיעה אותנו עשויה לסייע בפתרון בעיות כאובות, המפריעות לנו בחיים.


גיל - האם עדיף מטפל צעיר או מבוגר? סביר להניח שלמטפל מבוגר יש ניסיון רב יותר. אולם בעוד שמטפל ותיק עשוי להיות שחוק, מטפל צעיר עשוי להיות נלהב ומסור מאוד להצלחת הטיפול.

שיטת טיפול - טיפול משפחתי או אישי? טיפול קצר מועד או ארוך טווח? טיפול דינמי או קוגניטיבי ומה זה בכלל אומר? את התשובה לשאלות אלו נשיג, קודם כל, כאשר נגדיר את מטרת הטיפול. האם אתם מעוניינים בטיפול אישי או בפתרון בעיות בזוגיות? האם אתם מעוניינים לטפל בבעיה ספציפית, כמו טיפול בפחד קהל או הפסקת עישון, או שיש לכם מטרות כלליות יותר כמו "להיות מאושר יותר בחיים"? לאחר שתגדירו מיהו המטופל ומהן הבעיות, ניתן לערוך מחקר קטן על שיטות טיפול, וכמובן, לשאול את המטפל על שיטת הטיפול בה הוא עובד.

בעיה ספציפית - סובלים מבעיה ספציפית כמו הפרעות אכילה, דיכאון או חרדה? יתכן שתפיקו תועלת רבה יותר ממטפל בעל ניסיון והתמחות בהפרעה ממנה אתם סובלים. חפשו מטפל בעל ניסיון טיפולי נרחב בתחום. כמו כן, אתם יכולים לחפש מאמרים בתחום ודרכם להגיע למטפל שגישתו מצאה חן בעיניכם.

מפה לאוזן - אין חכם כבעל הניסיון. יתכן שאנשים שאתם מכירים אנשים שהיו בטיפול. דברו עימם, שאלו אותם, יתכן ותשמעו כך על פסיכולוג טוב, או לחלופין, תמחקו מועמדים מרשימת המטפלים הפוטנציאלים. המלצה היא דבר חשוב, אולם שימו לב לא להסתמך רק עליה. חווית הטיפול היא אישית, ויתכן שהחיבור ביניכם לבין פסיכולוג מסוים לא יהיה טוב, למרות שרבים אחרים המליצו עליו.

מחיר - מה המשאבים שאתם מעוניינים להשקיע בטיפול? אם אתם לא מעוניינים להוציא את הסכומים הנדרשים בטיפול פרטי, כדאי לשקול טיפול המסובסד על ידי קופות חולים, עיריות או טיפול הניתן על ידי סטודנטים. לפני שאתם בוחרים באופציה הזולה יותר, בדקו אותה היטב. לעתים יש תור המתנה ארוך או הגבלות שונות (למשל על אורך הטיפול) בתכניות המציעות הנחה על טיפול פסיכולוגי.

נוחות - טיפול פסיכולוגי נמשך לרוב חודשים או שנים, במהלכן נפגשים לפחות פעם בשבוע (לעתים אף פעמיים או שלוש). אם מצאתם פסיכולוג שאתם מתחברים אליו ורוצים להיות מטופלים אצלו, אך כל טיפול מצריך נסיעה ארוכה או הפסד שעות עבודה, חישבו טוב אם אתם מוכנים לשלם את המחיר לאורך זמן.

קירבה - אנחנו חיים בארץ קטנה. אם אתם עובדים במוסד רפואי, רצוי לא ללכת לטיפול אצל פסיכולוג שעובד באותו המוסד, כנ"ל לגבי פסיכולוג שהוא חבר של חברים. אומנם הפסיכולוג מחויב לשמור על סודיות, אבל טעויות של תום לב עשויות להתרחש, ולפעמים גם התייעצות בעילום שם עשויה לחשוף אתכם.

טיפול תרופתי - אם אתם שוקלים נטילת טיפול תרופתי (למשל נגד דיכאון) בררו מראש מהי עמדתו של המטפל לנושא, ואם יש לו קשר עם פסיכיאטר שיכול לסייע ולהקל בתחילת טיפול זה.
אומנם כיום יש לגיטימציה הולכת וגוברת לנטילת תרופות פסיכיאטריות, אבל עדיין אינכם רוצים להזדקק לתרופה כזאת ולגלות שדווקא המטפל שלכם מקשה עליכם.

פגישה ראשונה - אחרי כל השיקולים, סופסוף הגיעה הפגישה הראשונה. יתכן ואתם מרגישים שאין חיבור עם המטפל ואינכם רוצים להמשיך בטיפול עמו. אם אתם מחליטים לא להמשיך בטיפול, בדקו היטב עם עצמכם אם המטפל באמת אינו מתאים או שזאת דרך שלכם לחמוק מטיפול כיוון שהטיפול מאיים עליכם.

גם אחרי שבחרתם והתחלתם בטיפול, זכרו שדברים הנם דינמיים מאוד ורגשותיכם למטפל עשויים להשתנות מאוד במהלך הטיפול. דברו עמו על תחושותיכם, הביעו בפניו גם אי שביעות רצון, אם כך אתם מרגישים. דיבור על רגשות שליליים וניסיון לפתור אותם עשוי להיות חלק מהתהליך הטיפולי, אולם יכול להיות שהקשר ביניכם פשוט אינו טוב ועדיף להפסיק את הטיפול ולפנות למטפל אחר.

תופעת "חרדת מבחן" או "חרדת המבחנים" ידועה ויש דרכים לסייע לה:

ראשית נסו לאתר את הסיבה לפחד:

1. אם החרדה נובעת מחוסר למידה מספיק הרי שיש לעבוד איתו על שיטות ללמידה יעילה.

2. אם החרדה נובעת מהאופן שבו הוא תופס את המורה יש להסביר לו את תפקיד המורה ולהפיג את חששותיו ממנו או ממנה.

3. יש לאזן אותו בהסבר שהציונים אינם חזות הכל ושלא כל ציון שאינו 100 הוא כישלון אלא שיש רצף ארוך של ציונים שבתוכו עליו לשאוף לציון גבוה אך לא להתייאש אם עדיין לא הגיע לשם.

4. חשוב גם להרפות בדרישות, לגלות יחס קליל לציוניו ולהדגיש שאהבת ההורים אינה תלויה בהם ושציפיותינו הן לא לציון מעולה (צריך לעודד ולשמוח אתו גם בציונים נמוכים בהרבה ובכך לחזק את ביטחונו העצמי).

5. בזמן שהילד מתכונן לבחינה מומלץ לפנקו בצ'ופר שהוא אוהב, לשדר לו שהכישלון אינו הכרחי ושהוא יכול להצליח כי כבר היו לו הצלחות בעבר, לאפשר לו להשתחרר בערב שלפני עם אוכל שהוא אוהב וסרט או תוכנית מלהיבים בטלוויזיה (ושהקלטתם לו אם שודרו בזמן שלמד למבחן).

לשאלה זו אין תשובה אחת. בדרך כלל, יכולים להיות אלו מספר גורמים או גורם אחד משמעותי העלולים להוביל לדיכאון לאחר לידה:

הגורם הפסיכולוגי - התפרצות לחצים מההווה והעבר עקב הלחץ הפיסי והנפשי של ההריון והלידה. (לדוגמה: יחסי אם - בת בעייתיים, חשש לקריירה, דימוי עצמי ודימוי גוף ועוד).

גורמים פיזיים - זיהומים, סיבוך גניקולגי עקב הלידה, עייפות, כאבים, בעיות בבלוטת התריס הנפוצות לאחר לידה.

גורמים הורמונליים - הנושא עדיין נחקר במחקרים שונים, אך ההנחה היא שהשינויים ההורמונליים שעוברת האישה יכולים לגרום לערעור מצבה הנפשי.

עבר דיכאוני - נשים שבעברן היתה להן נטייה דיכאונית או תגובות דיכאוניות כתגובה קדם ויסתית, יהיו מועדות, כך על פי מחקרים שונים, ללקות בדיכאון לאחר לידה יותר מנשים אחרות.

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם בהתמודדות עם פחדים של ילדכם:

1. יש לתת לילד תחושה שרגשותיו ופחדיו לגיטימיים ועלינו להגיב אליהם, בכל גיל באופן אמפטי, המאפשר לילד להמשיך להתבטא ולספר לנו עליהם.

2. יש לשקף את תחושת הפחד עבור הילד, כלומר לחזור במילים שלנו על חווית הפחד שלו ("את מפחדת ש..., נכון זה באמת לא נעים..." וכו')

3. לנסות למצוא ביחד עם הילד פתרונות שונים למה שמפחיד אותו.

4. ניתן להפוך את מושא הפחד למשהו מצחיק או חוויתי, ע"י משחק או המחזה, ובכך "לשלוט" במה שיכול לקרות מ"הדבר" המפחיד.

5. הרגיעו את הילד ותנו לו ביטחון.

6. כאשר הילד עסוק אך ורק בפחדיו והם משתלטים לו על היום יום, טוב תעשו אם תפנו לייעוץ מקצועי.

הנה מספר דברים שחשוב לדעת על תחילת תהליך של טיפול פסיכולוגי:

1. הפגישות הראשונות נועדו לרוב להיכרות ואיסוף מידע של המטפל על המטופל בכדי שיוכל לערוך אבחנה למצבו. רצוי מאוד שבשלב זה המטופל ימסור מידע רלוונטי שהשפיע עליו (לדוגמה אירוע מסוים) וכל מה שנראה לו באותה עת רלוונטי שהפסיכולוג ידע.

2. לרוב ידובר על מטרות הטיפול, מה היעדים שלו ותוך כמה זמן יהיה ניתן להשיגם.

3. בשלב זה נערכת התרשמות ונבנית קשר ראשוני בין הפסיכולוג למטופל, אך כדאי שיסתיימו פגישות "מסירת המידע" בכדי לבדוק לעומק האם הכימיה טובה מספיק כדי להמשיך לקיים את הפגישות.

4. בתחילתו של כל טיפול יסוכם על יום, שעה ותנאי התשלום. אורך כל טיפול, תשלום על ביטולים ועוד. חשוב שהדברים ידוברו ויהיו ברורים מראש כדי להימנע מאי נעימויות בהמשך.

5. יש להגיע לסיכום לגבי מענה לשיחות טלפון ווצאפ בזמן הטיפול. נהוג שלא עונים לשיחות במהלך שעת הטיפול.

6. חשוב לוודא שהפסיכולוג זמין במצבי מצוקה.

7. נהוג שהמטפל רושם לעצמו נקודות במהלך שעת הטיפול. לעתים יש המעוניינים להקליט את השיחה, לשם כך דרוש אישור כתוב של המטופל.

8. ישנו הסכם סודיות בו מחויב המטפל לא להעביר שום מידע שייחשף בפניו במהלך הטיפול. במידה ויש צורך בהפרת הסכם סודיות למטרת הטיפול, יש לקבל אישור בכתב מהמטופל. לעתים פסיכולוגים בתחילת דרכם מתייעצים עם פסיכולוגים מנוסים מהם, אך ללא חשיפת פרטים אישיים.

אולם זה לא נשמע הגיוני או סביר ישנה דרך כל כך פשוטה והנה היא:

בכל פעם שאתם מקטרים או מתלוננים על משהו עצרו לרגע וחשבו - האם יש משהו גרוע יותר.

למשל: הילד חולה צריך להשאר בבית ולשמור עליו במקום ללכת לעבודה לחשוב על זה שיכול להיות לו מחלה נוראית או משהו גרוע הרבה יותר.

הבוס קשוח ולא מעלה את המשכורת - אפשר לחשוב שיש אנשים ללא עבודה כלל (או בלי היכולת להשיג עבודה בכל דרך שהיא).

ועוד ועוד ועוד.....

אם תממשו את הדברים האלה תבינו שאולי החיים שלכם דווקא יותר טובים ממה שזה נראה. יש משפט שאומר: "הדשן של השכן ירוק יותר". הוא יותר משמעותי ממה שזה נראה.