שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מגדלים ילדים מצליחים?
כדי לגדל ילדים מצליחים שחייהם מלאים מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:
עצמאות ומשמעת עצמית - לטפח בהם משמעת עצמית ועצמאות (שילך לבי"ס לבד, ייקח אחריות על שיעורי בית וכדומה)
ללכת על החלומות - לעודד ילדים ללכת עם החלום שלהם ולתת להם תנאים טובים ככל האפשר להצליח בו (ציוד, מורה וכדומה).
דוגמה אישית - לתת דוגמה אישית לילדים, של היצמדות למטרה והשקעה מירבית במה שרוצים להגשים.
הנחיה - להנחות ולתמוך במאמציהם (למרבית המצליחנים בעולם היתה דמות שליוותה והיתה החונך או המנטור שלהם).
התמודדות - לסייע לו להתמודד עם אכזבות ותסכול. לא לוותר ולא להיכנע לכל כאב וצריחה ובעיקר לסייע להם לדחות סיפוקים.
מיצוי עצמי - להעביר לילדים את המסר שעל אף חשיבותם, הלימודים בבי"ס הם לא הדבר הכי חשוב. יותר חשוב המיצוי של הפוטנציאל האישי בתחום שבו הם רוצים ויכולים להצליח.
לשים לב - אם ביה"ס מתריע שהילד עושה משהו בעייתי, זוהי הזדמנות לזהות מה הילד באמת רוצה, יכול או במה הוא מתעניין באמת. נסו לשים לב!
שהאמירה לילד תהיה "תעשה כל מה שאתה יכול כדי להגשים ועוד קצת.."
האם להרשות לילדים לישון אצל חברים?
הנה המלצותיה של מיכל דליות לגבי שינה של ילדים אצל חבריהם, כפי שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה:
בוודאי להרשות. זה כיף לישון אצל חברים. הרשו להם בכל גיל, ברגע שהם מבקשים, אך הקפידו על הכללים הבאים:
1. מכירים את הורי הילד המארח ובוטחים בהם
2. לא יותר מפעמיים בשבוע
3. מידי פעם הזמינו גם אליכם
4. הבהירו שזה לתקופת החופש בלבד
5. אם התוצאה של שינה אצל חבר/ה היא פוגרום – איסרו זאת להבא עד שהילד יבטיח שזה לא יחזור על עצמו ואז, כמובן, תבררו אם אמנם הכל היה בסדר. הבירור ייעשה על ידיכם בשיחה עם ההורים המארחים.
מה לעשות כשפעוט נתקף בהתקף זעם כי לא קיבל משהו?
כך כדאי להגיב כפעט נתקף בהתקף זעם:
1. ראשית, אל תגיבו מיד - תנו לו 2-3 דקות כיוון שלעתים העניין יירגע עוד לפני שיתפתח. נסו מראש למנוע מצבים המועדים להתפרצויות כאלה.
2. אם אינכם בבית אל תאיימו ב"אם לא תפסיק אנחנו נלך.." - עדיף פשוט לקום וללכת איתם ורצוי בלי לדבר הרבה ובלי להיענות לצרחות נוספות.
3. אם אתם בבית - הכניסו אותו לחדרו להירגע ואל תירתעו מהצרחות שמעבר לדלת, כשאחת לחמש דקות אתם נכנסים ושואלים בטון ענייני ושליו אם הוא נרגע - אם כן, קבלו אותו לזרועותיכם ותנו לו חיזוק על הרוגע והחזרה אליכם, תוך הרגעה ומילות חיזוק להתנהגות הטובה.
4. נסו לגוון את התגובות ולא להיות אוטומטיים כי תגובות קבועות אינן טובות כאן, אל תקחו ללב ולא אישית את ההתפרצויות ואל תתפרצו ותצרחו גם אתם אלא טפלו במשבר בצורה שקולה.
5. נסו גם לכבד אותו ולא למנוע ממנו באופן קבוע דברים אלא לחנכו שהוא לא משיג אותם בהתפרצויות זעם אלא בדרכים נעימות.
6. זכרו גם לעודד בצורת חיזוקים חיוביים התנהגויות הפוכות להתפרצויות הזעם הקשות הללו - דווקא אלה יעשו את החינוך מוצלח יותר ועל דרך החיוב.
7. שימו לב שלעיתים נובעות ההתפרצויות הללו, במידה והן חוזרות על עצמן פעמים רבות, מאוצר מילים דל וחוסר יכולת של הילד לבטא את עצמו או לעשות דברים שהוא רוצה וחושב שהוא יכול. במקרים כאלה, תוכלו לסייע לילד לבטא את עצמו על ידי נתינת ביטוי מילולי למה שהוא מנסה לבטא ("אני רואה שזה לא נעים לך. דווקא כדאי לך. כולם נהנים. אתה לא רוצה?") ובכך לסייע לו לבטא את רגשותיו ורצונותיו.
8. מאד חשוב - לאחר שהתפרץ ונרגע - קבלו אותו אליכם, חבקו, הרגיעו במילים מבינות ותנו לו תמיכה.
מהם הסימפטומים לקושי בהחזקת קשב לאורך זמן?
אלו הסימנים המעידים שילד סובל מקושי בהחזקת קשב לאורך זמן:
1. בזמן השיעור משחק עם חפצים שונים כדי להצליח להישאר קשוב.
2. מוצא את עצמו מסתכל על המורה כשאין לו מושג על מה היא מדברת כרגע.
3. אינו מספיק להעתיק את הנכתב על הלוח.
4. הכתב שלו משתנה בין תחילת השיעור לסופו, בו הוא פחות מסודר.
5. מאבד ריכוז בזמן משחק עם חברים ואינו שם מתי מגיע תורו.
6. חש שעמום ממשחקים וצעצועים.
7. עובר במהירות בין מטלה למטלה ואינו מצליח להחזיק מעמד לאורך זמן בפעילות מסוימת המוטלת עליו.
האם לתת לילדים לשחק ברובה צעצוע?
הנה מספר דברים שחשוב לדעת לגבי משחק ברובה צעצוע:
1. יש ילדים הנמשכים מאוד לסוג זה של משחק ויש ילדים שפחות.
2. לבנים בסביבות גיל שלוש יש צורך בעימות עם בנים אחרים והמשחק בכלי נשק נותן להם אפשרות להתאמן על כך.
3. כדאי לדעת שגם הורים המקבלים החלטה לא לקנות לילדם רובי צעצוע לא יוכלו למנוע מהם להיחשף לכך במקומות שונים כמו אצל חברים או בגינה הציבורית.
4. לילדים האוהבים סוג זה של משחק יספיקו לרוב גם רובים פשוטים מאוד.
5. חשוב לעקוב אחר האופן בו הילד משחק ולראות שלא מתפתחת שם אלימות יתרה ושהילד לא נסחף לבכי ולריבים, במידה והדבר קורה יש לעצור את המשחק עד להרגעת הרוחות.
איך להנחות את הילדים להתרחק מאלימות בבית הספר?
הנה כמה כללים שכדאי לאמץ בכדי להנחות את ילדכם להתרחק מאלימות בין כתלי בית הספר:
1. הרגילו את הילדים לספר לכם מדי יום מה היה בבית הספר ולא רק מההיבט הלמודי. גם אם אינם משתפים בכל פרט, הם יתרגלו שהשאלות שלכם לגיטמיות ויתרגלו לספר.
2. העבירו את המסר שגם אם קרו דברים שהיו להם לא נעימים צריך תמיד לספר אותם להורים על מנת שיוכלו לתמוך ולעזור.
3. הנחו את הילדים לשחק עם בני הגיל שלהם ולא עם ילדים משכבות בוגרות יותר.
4. הסבירו לילדים שגם בהפסקה יש להישאר במקום מרכזי בבית הספר ולא להתרחק לפינות שפחות רואים אותם שם.
5. למדו אותם שסכסוכים פותרים בשיחה ודיבור ולא בצורה אלימה.
6. הסבירו לילדים שבכל מקרה שהופעלה נגדם אלימות פיסית או מילולית או שקרה להם כל דבר אחר שלא היה להם נעים עליהם לדווח למורה שלהם או כל מבוגר אחר (מורה מקצועי, מזכירה וכו') שנמצא בבית הספר.
7. הנחו את הילדים להתרחק ממוקדי ריב וגילויי אלימות.
8. שבחו התנהגות טובה ופתרון סכסוכים בדרכים מתונות.
מה לעשות כשילד מציק לאחיו התינוק?
ילדים מציקים או מנסים להתעלל באחיהם התינוקות מסיבות שונות (חלקן של תסכול וקנאה), על ההורים יש להגיב כך במצבים אלה:
1. להרחיקו מיד מהתינוק, במיוחד אם נראה שהוא רוצה לפגוע בו, אך לעשות זאת באופן סמכותי ולא היסטרי בכדי לא להפחיד את הילד או לגרום לו להרגיש רגשות אשמה.
2. להסביר לילד, גם אם חוזרים על כך מדי יום את הסיבה והאיסור בפגיעה בתינוק.
3. לנסות לשתף את הילד בטיפול בתינוק בהתאם לגילם (לתת לו מוצץ, לבחור לו בגדים לאחר המקלחת, לשחק ביחד וכדומה). להעמיד גבול ברור.
4. חשוב לפנות לילד הגדול זמן ללא התינוק, או לנצל את הזמן שהתינוק ישן לשהות וזמן איכות אתו במקום טיפול במטלות הבית.
מהי קייטנת הורים ואיך לארגן כזו?
קייטנת הורים זו קייטנה המתנהלת בארגון ואחריות הורים בלבד בסבב הנעשה ביניהם. הקייטנה עונה על בעיית תעסוקת הילדים בחופש, העלויות שלה נמוכות בהרבה מכל קייטנה אחרת והיא פתרון מצוין לתקופה בה מסתיימות הקייטנות או למשפחות שרשמו את הילדים לקייטנות קצרות, בנוסף הילדים מחכים וגאים לארח בביתם את "הקייטנה". בכדי לארגן קייטנה כזו יש לעשות את הדברים הבאים:
1. להתארגן מראש מספר הורים (רצוי לא יותר מהורים מ 6-7 ילדים, תלוי בגיל).
2. רצוי להתארגן עם הורי החברים הטובים ביותר של ילדכם.
3. להגדיר ימי ושעות פעילות (לדוגמה חמישה ימים בשבוע בין 8:30 ל- 15:30 למשך שבועיים).
4. להחליט על סבב בין ההורים, כאשר בכל יום מגיעים הילדים לבית של ילד אחר ומבלים שם את היום.
5. כדאי להכין פעילות מראש כמו פעילויות יצירה, הכנת מאכלים (עוגיות, כדורי שוקולד, פיצה ועוד), זמן חופשי למשחק, סרט או כל פעילות ביתית אחרת.
6. יש לסכם מראש האם אפשר לרדת עם הילדים לגינה ציבורית או כל פעילות אחרת שהיא מחוץ לבית.
7. יש להיערך מראש להגשת ארוחת צהריים ולכיבוד נוסף במשך היום (פירות העונה וכדומה).
ילדי נושא בילקוט משקל רב ביותר. מה ניתן לעשות?
כמובן שראשית דבר הוא להרגיל את הילד לקחת רק את מה שנדרש לאותו יום לימודים. לשאת את התיק תמיד בשתי הרצועות ולא כשהוא תלוי על כתף אחת. בכל מקרה - במידה והמשקל עולה על 10% ממשקלו של הילד הרי שבהחלט חשוב להגבילו. במידה ובית הספר מצויד בארונות אישיים (לוקרים) הרי שזו הבחירה הטבעית. במידה ואין כאלה - ניתן לפנות לוועד ההורים ולהנהלת בית הספר ולבקש שיתקינו כאלה. במקביל יש להידבר עם מחנכת הכתה ולציין בפניה שהמשקל של ילקוט התלמיד עולה על המותר מבחינה בריאותית - היא תוכל למצוא פתרונות כיתתיים (כמו השארה של ספרים בכתה) ותוכל לפנות למורים המקצועיים בדרישה לחשיבה מחדש על הנושא. בכל מקרה שבו הילד נושא "משקל עודף" אין לוותר - את המחיר הוא ישלם בבריאותו.
כדי לגדל ילדים מצליחים שחייהם מלאים מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:
עצמאות ומשמעת עצמית - לטפח בהם משמעת עצמית ועצמאות (שילך לבי"ס לבד, ייקח אחריות על שיעורי בית וכדומה)
ללכת על החלומות - לעודד ילדים ללכת עם החלום שלהם ולתת להם תנאים טובים ככל האפשר להצליח בו (ציוד, מורה וכדומה).
דוגמה אישית - לתת דוגמה אישית לילדים, של היצמדות למטרה והשקעה מירבית במה שרוצים להגשים.
הנחיה - להנחות ולתמוך במאמציהם (למרבית המצליחנים בעולם היתה דמות שליוותה והיתה החונך או המנטור שלהם).
התמודדות - לסייע לו להתמודד עם אכזבות ותסכול. לא לוותר ולא להיכנע לכל כאב וצריחה ובעיקר לסייע להם לדחות סיפוקים.
מיצוי עצמי - להעביר לילדים את המסר שעל אף חשיבותם, הלימודים בבי"ס הם לא הדבר הכי חשוב. יותר חשוב המיצוי של הפוטנציאל האישי בתחום שבו הם רוצים ויכולים להצליח.
לשים לב - אם ביה"ס מתריע שהילד עושה משהו בעייתי, זוהי הזדמנות לזהות מה הילד באמת רוצה, יכול או במה הוא מתעניין באמת. נסו לשים לב!
שהאמירה לילד תהיה "תעשה כל מה שאתה יכול כדי להגשים ועוד קצת.."
הנה המלצותיה של מיכל דליות לגבי שינה של ילדים אצל חבריהם, כפי שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה:
בוודאי להרשות. זה כיף לישון אצל חברים. הרשו להם בכל גיל, ברגע שהם מבקשים, אך הקפידו על הכללים הבאים:
1. מכירים את הורי הילד המארח ובוטחים בהם
2. לא יותר מפעמיים בשבוע
3. מידי פעם הזמינו גם אליכם
4. הבהירו שזה לתקופת החופש בלבד
5. אם התוצאה של שינה אצל חבר/ה היא פוגרום – איסרו זאת להבא עד שהילד יבטיח שזה לא יחזור על עצמו ואז, כמובן, תבררו אם אמנם הכל היה בסדר. הבירור ייעשה על ידיכם בשיחה עם ההורים המארחים.
כך כדאי להגיב כפעט נתקף בהתקף זעם:
1. ראשית, אל תגיבו מיד - תנו לו 2-3 דקות כיוון שלעתים העניין יירגע עוד לפני שיתפתח. נסו מראש למנוע מצבים המועדים להתפרצויות כאלה.
2. אם אינכם בבית אל תאיימו ב"אם לא תפסיק אנחנו נלך.." - עדיף פשוט לקום וללכת איתם ורצוי בלי לדבר הרבה ובלי להיענות לצרחות נוספות.
3. אם אתם בבית - הכניסו אותו לחדרו להירגע ואל תירתעו מהצרחות שמעבר לדלת, כשאחת לחמש דקות אתם נכנסים ושואלים בטון ענייני ושליו אם הוא נרגע - אם כן, קבלו אותו לזרועותיכם ותנו לו חיזוק על הרוגע והחזרה אליכם, תוך הרגעה ומילות חיזוק להתנהגות הטובה.
4. נסו לגוון את התגובות ולא להיות אוטומטיים כי תגובות קבועות אינן טובות כאן, אל תקחו ללב ולא אישית את ההתפרצויות ואל תתפרצו ותצרחו גם אתם אלא טפלו במשבר בצורה שקולה.
5. נסו גם לכבד אותו ולא למנוע ממנו באופן קבוע דברים אלא לחנכו שהוא לא משיג אותם בהתפרצויות זעם אלא בדרכים נעימות.
6. זכרו גם לעודד בצורת חיזוקים חיוביים התנהגויות הפוכות להתפרצויות הזעם הקשות הללו - דווקא אלה יעשו את החינוך מוצלח יותר ועל דרך החיוב.
7. שימו לב שלעיתים נובעות ההתפרצויות הללו, במידה והן חוזרות על עצמן פעמים רבות, מאוצר מילים דל וחוסר יכולת של הילד לבטא את עצמו או לעשות דברים שהוא רוצה וחושב שהוא יכול. במקרים כאלה, תוכלו לסייע לילד לבטא את עצמו על ידי נתינת ביטוי מילולי למה שהוא מנסה לבטא ("אני רואה שזה לא נעים לך. דווקא כדאי לך. כולם נהנים. אתה לא רוצה?") ובכך לסייע לו לבטא את רגשותיו ורצונותיו.
8. מאד חשוב - לאחר שהתפרץ ונרגע - קבלו אותו אליכם, חבקו, הרגיעו במילים מבינות ותנו לו תמיכה.
אלו הסימנים המעידים שילד סובל מקושי בהחזקת קשב לאורך זמן:
1. בזמן השיעור משחק עם חפצים שונים כדי להצליח להישאר קשוב.
2. מוצא את עצמו מסתכל על המורה כשאין לו מושג על מה היא מדברת כרגע.
3. אינו מספיק להעתיק את הנכתב על הלוח.
4. הכתב שלו משתנה בין תחילת השיעור לסופו, בו הוא פחות מסודר.
5. מאבד ריכוז בזמן משחק עם חברים ואינו שם מתי מגיע תורו.
6. חש שעמום ממשחקים וצעצועים.
7. עובר במהירות בין מטלה למטלה ואינו מצליח להחזיק מעמד לאורך זמן בפעילות מסוימת המוטלת עליו.
חינוך
הנה מספר דברים שחשוב לדעת לגבי משחק ברובה צעצוע:
1. יש ילדים הנמשכים מאוד לסוג זה של משחק ויש ילדים שפחות.
2. לבנים בסביבות גיל שלוש יש צורך בעימות עם בנים אחרים והמשחק בכלי נשק נותן להם אפשרות להתאמן על כך.
3. כדאי לדעת שגם הורים המקבלים החלטה לא לקנות לילדם רובי צעצוע לא יוכלו למנוע מהם להיחשף לכך במקומות שונים כמו אצל חברים או בגינה הציבורית.
4. לילדים האוהבים סוג זה של משחק יספיקו לרוב גם רובים פשוטים מאוד.
5. חשוב לעקוב אחר האופן בו הילד משחק ולראות שלא מתפתחת שם אלימות יתרה ושהילד לא נסחף לבכי ולריבים, במידה והדבר קורה יש לעצור את המשחק עד להרגעת הרוחות.
הנה כמה כללים שכדאי לאמץ בכדי להנחות את ילדכם להתרחק מאלימות בין כתלי בית הספר:
1. הרגילו את הילדים לספר לכם מדי יום מה היה בבית הספר ולא רק מההיבט הלמודי. גם אם אינם משתפים בכל פרט, הם יתרגלו שהשאלות שלכם לגיטמיות ויתרגלו לספר.
2. העבירו את המסר שגם אם קרו דברים שהיו להם לא נעימים צריך תמיד לספר אותם להורים על מנת שיוכלו לתמוך ולעזור.
3. הנחו את הילדים לשחק עם בני הגיל שלהם ולא עם ילדים משכבות בוגרות יותר.
4. הסבירו לילדים שגם בהפסקה יש להישאר במקום מרכזי בבית הספר ולא להתרחק לפינות שפחות רואים אותם שם.
5. למדו אותם שסכסוכים פותרים בשיחה ודיבור ולא בצורה אלימה.
6. הסבירו לילדים שבכל מקרה שהופעלה נגדם אלימות פיסית או מילולית או שקרה להם כל דבר אחר שלא היה להם נעים עליהם לדווח למורה שלהם או כל מבוגר אחר (מורה מקצועי, מזכירה וכו') שנמצא בבית הספר.
7. הנחו את הילדים להתרחק ממוקדי ריב וגילויי אלימות.
8. שבחו התנהגות טובה ופתרון סכסוכים בדרכים מתונות.
ילדים מציקים או מנסים להתעלל באחיהם התינוקות מסיבות שונות (חלקן של תסכול וקנאה), על ההורים יש להגיב כך במצבים אלה:
1. להרחיקו מיד מהתינוק, במיוחד אם נראה שהוא רוצה לפגוע בו, אך לעשות זאת באופן סמכותי ולא היסטרי בכדי לא להפחיד את הילד או לגרום לו להרגיש רגשות אשמה.
2. להסביר לילד, גם אם חוזרים על כך מדי יום את הסיבה והאיסור בפגיעה בתינוק.
3. לנסות לשתף את הילד בטיפול בתינוק בהתאם לגילם (לתת לו מוצץ, לבחור לו בגדים לאחר המקלחת, לשחק ביחד וכדומה). להעמיד גבול ברור.
4. חשוב לפנות לילד הגדול זמן ללא התינוק, או לנצל את הזמן שהתינוק ישן לשהות וזמן איכות אתו במקום טיפול במטלות הבית.
קייטנת הורים זו קייטנה המתנהלת בארגון ואחריות הורים בלבד בסבב הנעשה ביניהם. הקייטנה עונה על בעיית תעסוקת הילדים בחופש, העלויות שלה נמוכות בהרבה מכל קייטנה אחרת והיא פתרון מצוין לתקופה בה מסתיימות הקייטנות או למשפחות שרשמו את הילדים לקייטנות קצרות, בנוסף הילדים מחכים וגאים לארח בביתם את "הקייטנה". בכדי לארגן קייטנה כזו יש לעשות את הדברים הבאים:
1. להתארגן מראש מספר הורים (רצוי לא יותר מהורים מ 6-7 ילדים, תלוי בגיל).
2. רצוי להתארגן עם הורי החברים הטובים ביותר של ילדכם.
3. להגדיר ימי ושעות פעילות (לדוגמה חמישה ימים בשבוע בין 8:30 ל- 15:30 למשך שבועיים).
4. להחליט על סבב בין ההורים, כאשר בכל יום מגיעים הילדים לבית של ילד אחר ומבלים שם את היום.
5. כדאי להכין פעילות מראש כמו פעילויות יצירה, הכנת מאכלים (עוגיות, כדורי שוקולד, פיצה ועוד), זמן חופשי למשחק, סרט או כל פעילות ביתית אחרת.
6. יש לסכם מראש האם אפשר לרדת עם הילדים לגינה ציבורית או כל פעילות אחרת שהיא מחוץ לבית.
7. יש להיערך מראש להגשת ארוחת צהריים ולכיבוד נוסף במשך היום (פירות העונה וכדומה).
כמובן שראשית דבר הוא להרגיל את הילד לקחת רק את מה שנדרש לאותו יום לימודים. לשאת את התיק תמיד בשתי הרצועות ולא כשהוא תלוי על כתף אחת. בכל מקרה - במידה והמשקל עולה על 10% ממשקלו של הילד הרי שבהחלט חשוב להגבילו. במידה ובית הספר מצויד בארונות אישיים (לוקרים) הרי שזו הבחירה הטבעית. במידה ואין כאלה - ניתן לפנות לוועד ההורים ולהנהלת בית הספר ולבקש שיתקינו כאלה. במקביל יש להידבר עם מחנכת הכתה ולציין בפניה שהמשקל של ילקוט התלמיד עולה על המותר מבחינה בריאותית - היא תוכל למצוא פתרונות כיתתיים (כמו השארה של ספרים בכתה) ותוכל לפנות למורים המקצועיים בדרישה לחשיבה מחדש על הנושא. בכל מקרה שבו הילד נושא "משקל עודף" אין לוותר - את המחיר הוא ישלם בבריאותו.
מהן הטעויות המרכזיות שהורים עושים בחינוך ילדיהם?
מחקרים שנעשו ע"י פסיכולוגים באמריקה מראים שאלו הטעויות הנפוצות ביותר שעושים הורים בחינוך ילדיהם:
1. פינוק מוגזם - בעיקר פינוק המתבטא במתנות שאינן לצורך ואינן בפרופורציה לצרכיו של הילד.
2. חסות מוגזמת - הורים המפקחים באופן מוגזם על כל מעשיו והתנהגויותיו של הילד.
3. חרדת יתר - הורים שאינם מסוגלים "לשחרר" ועסוקים השכם וערב בשלומו ובריאותו של ילדם.
4. כניעה הורית - הורים המוותרים לילדים ואינם מסוגלים לדרוש מהם בכדי לזכות באהבתם כביכול.
5. ציפייה לשלמות - הורים המצפים מילדם להיות מושלם וכתוצאה מכך הופכים ביקורתיים בצורה מוגזמת.
6. ציפייה להפגנת אהבה - הורים המצפים מילדם לבטא את אהבתם אליהם באופן קבוע.
מחקרים שנעשו ע"י פסיכולוגים באמריקה מראים שאלו הטעויות הנפוצות ביותר שעושים הורים בחינוך ילדיהם:
1. פינוק מוגזם - בעיקר פינוק המתבטא במתנות שאינן לצורך ואינן בפרופורציה לצרכיו של הילד.
2. חסות מוגזמת - הורים המפקחים באופן מוגזם על כל מעשיו והתנהגויותיו של הילד.
3. חרדת יתר - הורים שאינם מסוגלים "לשחרר" ועסוקים השכם וערב בשלומו ובריאותו של ילדם.
4. כניעה הורית - הורים המוותרים לילדים ואינם מסוגלים לדרוש מהם בכדי לזכות באהבתם כביכול.
5. ציפייה לשלמות - הורים המצפים מילדם להיות מושלם וכתוצאה מכך הופכים ביקורתיים בצורה מוגזמת.
6. ציפייה להפגנת אהבה - הורים המצפים מילדם לבטא את אהבתם אליהם באופן קבוע.
איך ללמד את הילדים לדחות סיפוקים?
כך תלמדו את ילדכם לדחות סיפוקים:
1. בשלב הינקות - סיפוק כל צרכיו באופן מלא. כשהוא עדיין תינוק, אך בשלב מעט מאוחר יותר, נסו להרגילו לאט ובהדרגה להתמודד עם מצבי תסכול (כמו הנחת צעצוע מעט רחוק ממנו, כך שיצטרך להתאמץ להגיע אליו). אין להגיע למצבים שהתינוק צורח ונכנס למצבים קשים של חוסר אונים.
2. היו מגוננים במידה. תנו לילדים לחוות ולהתנסות.
3. הקפידו לדבר ולהבהיר כללים לפני מצבים הידועים כבעייתיים ("אנחנו נכנסים למכולת לקנות חלב, אנחנו לא קונים דברים נוספים").
4. הביעו הבנה לתסכול של הילד גם אם אתם לא נכנעים לבקשתו (לדוגמה: "אני מבין שאתה מאד רוצה פיצה עכשיו, אבל יש לנו אוכל בבית ואנחנו אוכלים מה שיש בבית"). נסו לא להקטין או לזלזל בתחושות התסכול של הילד, גם אם היא נראית לכם מוגזמת, מאחר והדבר רק מעצים את תחושתו שאין מי שמבין אותו.
5. חיזוקים חיובים - אל תקמצו בהם! כאשר אתם מזהים מצבים מועדים לבעיות שילדכם עמד בהם בכבוד שבחו וחזקו אותו.
6. דוגמה אישית - אין כמו דוגמה אישית. לחינוך מוצלח של ילדים. עליכם להראות להם שגם אתם דוחים סיפוקים ומתנהגים בצורה מאופקת למול דברים שאתם מאד רוצים.
כך תלמדו את ילדכם לדחות סיפוקים:
1. בשלב הינקות - סיפוק כל צרכיו באופן מלא. כשהוא עדיין תינוק, אך בשלב מעט מאוחר יותר, נסו להרגילו לאט ובהדרגה להתמודד עם מצבי תסכול (כמו הנחת צעצוע מעט רחוק ממנו, כך שיצטרך להתאמץ להגיע אליו). אין להגיע למצבים שהתינוק צורח ונכנס למצבים קשים של חוסר אונים.
2. היו מגוננים במידה. תנו לילדים לחוות ולהתנסות.
3. הקפידו לדבר ולהבהיר כללים לפני מצבים הידועים כבעייתיים ("אנחנו נכנסים למכולת לקנות חלב, אנחנו לא קונים דברים נוספים").
4. הביעו הבנה לתסכול של הילד גם אם אתם לא נכנעים לבקשתו (לדוגמה: "אני מבין שאתה מאד רוצה פיצה עכשיו, אבל יש לנו אוכל בבית ואנחנו אוכלים מה שיש בבית"). נסו לא להקטין או לזלזל בתחושות התסכול של הילד, גם אם היא נראית לכם מוגזמת, מאחר והדבר רק מעצים את תחושתו שאין מי שמבין אותו.
5. חיזוקים חיובים - אל תקמצו בהם! כאשר אתם מזהים מצבים מועדים לבעיות שילדכם עמד בהם בכבוד שבחו וחזקו אותו.
6. דוגמה אישית - אין כמו דוגמה אישית. לחינוך מוצלח של ילדים. עליכם להראות להם שגם אתם דוחים סיפוקים ומתנהגים בצורה מאופקת למול דברים שאתם מאד רוצים.
מתי אנו נדרשים לשים לילדנו גבולות?
למעשה, אנו נדרשים לשים לילדנו גבולות כמעט כל הזמן, אולם ניתן להסתכל על מספר הקשרים, שבהם הצורך לשים גבול הוא הכרחי וקפדני ביותר:
בטחונו האישי - כל מה שעלול לסכן אותו (אש, כביש, מים עמוקים וכו').
בריאות - כל מה ששומר על היגיינה ובריאות, הן בזמן מחלה והן בזמנים רגילים (שטיפת ידיים, יציאה מהשירותים, נטילת תרופה ועוד).
בטיחות - כל כללי ההתנהגות ששומרים עליו (לא להכנס למעלית לבד, לא להתקרב למעקה גבוה, לעבור רק במעבר חציה וכו').
דרך חיים - כאשר אנו רוצים לגרום לכך שחיינו המשותפים יהיו יותר נעימים, הילד חייב לדעת שגם לנו צרכים ורצונות משלנו - שהוא מוכרח לכבד.
סדרי עדיפויות - כאשר אנו מעוניינים ליצור אצלו סדרי עדיפויות ולהנחיל לו ערכים (לדוגמה, כמה זמן הוא יכול להיות מול המחשב, או שאיננו מסכימים לאכילה מול טלוויזיה וכד').
ולמרות שהמלאכה לא פשוטה כשאנו נדרשים לשים גבול, כי אנו פוגשים בהתנגדויות לא קלות מצד ילדינו האהובים, כדאי לזכור ש"חוסך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר...."
למעשה, אנו נדרשים לשים לילדנו גבולות כמעט כל הזמן, אולם ניתן להסתכל על מספר הקשרים, שבהם הצורך לשים גבול הוא הכרחי וקפדני ביותר:
בטחונו האישי - כל מה שעלול לסכן אותו (אש, כביש, מים עמוקים וכו').
בריאות - כל מה ששומר על היגיינה ובריאות, הן בזמן מחלה והן בזמנים רגילים (שטיפת ידיים, יציאה מהשירותים, נטילת תרופה ועוד).
בטיחות - כל כללי ההתנהגות ששומרים עליו (לא להכנס למעלית לבד, לא להתקרב למעקה גבוה, לעבור רק במעבר חציה וכו').
דרך חיים - כאשר אנו רוצים לגרום לכך שחיינו המשותפים יהיו יותר נעימים, הילד חייב לדעת שגם לנו צרכים ורצונות משלנו - שהוא מוכרח לכבד.
סדרי עדיפויות - כאשר אנו מעוניינים ליצור אצלו סדרי עדיפויות ולהנחיל לו ערכים (לדוגמה, כמה זמן הוא יכול להיות מול המחשב, או שאיננו מסכימים לאכילה מול טלוויזיה וכד').
ולמרות שהמלאכה לא פשוטה כשאנו נדרשים לשים גבול, כי אנו פוגשים בהתנגדויות לא קלות מצד ילדינו האהובים, כדאי לזכור ש"חוסך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר...."
ילדי רוצה להפסיק השתתפות בחוג שאליו הוא רשום. האם לאפשר לו?
במקרים בהם ילד רוצה להפסיק חוג בו הוא נמצא נסו לברר מהן הסיבות ובקשו הסברים ממנו, תוך גילוי של אהדה וכבוד לטענותיו.
נסו לברר אם יש לו יותר מדי לחץ בחומר הנלמד, יותר מדי חוגים, אולי מציקים לו בחוג זה, האם הוא בודד בחוג (יתכן ויש לערב את המדריך ולבקש שיעבוד על חברות הילד למשתתפים האחרים והגנה עליו במידה ופוגעים בו), האם הילדים לועגים לו או סתם גורמים לו לרגש נחיתות.
ואולי הוא מרגיש לחץ מכיוונכם (לעתים קרובות אנו מטיפים לילד על החוג וחשיבותו ועל הצורך להתאמן ולהיות מצוין ושלל קלישאות שגורמות לו לתחושות קשות שמביאות לרצון להפסיק את החוג -עלינו להבטיח שינוי ולעמוד בו).
אם הוא עדיין רוצה להפסיק - סכמו אתו שיפסיק אך סכמו שבשנה הבאה יוכל לשקול אם לחזור לחוג (כי "הרי אהבת מאד לעשות את זה ורצית ללמוד, אתה זוכר?).
במקרים בהם ילד רוצה להפסיק חוג בו הוא נמצא נסו לברר מהן הסיבות ובקשו הסברים ממנו, תוך גילוי של אהדה וכבוד לטענותיו.
נסו לברר אם יש לו יותר מדי לחץ בחומר הנלמד, יותר מדי חוגים, אולי מציקים לו בחוג זה, האם הוא בודד בחוג (יתכן ויש לערב את המדריך ולבקש שיעבוד על חברות הילד למשתתפים האחרים והגנה עליו במידה ופוגעים בו), האם הילדים לועגים לו או סתם גורמים לו לרגש נחיתות.
ואולי הוא מרגיש לחץ מכיוונכם (לעתים קרובות אנו מטיפים לילד על החוג וחשיבותו ועל הצורך להתאמן ולהיות מצוין ושלל קלישאות שגורמות לו לתחושות קשות שמביאות לרצון להפסיק את החוג -עלינו להבטיח שינוי ולעמוד בו).
אם הוא עדיין רוצה להפסיק - סכמו אתו שיפסיק אך סכמו שבשנה הבאה יוכל לשקול אם לחזור לחוג (כי "הרי אהבת מאד לעשות את זה ורצית ללמוד, אתה זוכר?).
איך להגביל את זמן השימוש במחשב אצל בני נוער?
הורים רבים מאבדים את היכולת לשלוט בזמנים בהם נמצאים ילדיהם המתבגרים מול המחשב, בכדי להצליח לגרום לנערים להיות מול המחשב במינון נכון יש לעשות מספר דברים:
1. לקבל החלטה ברמה הזוגית מהן השעות המקובלות עליכם לשימוש במחשב.
2. לערוך שיחה ברוח טובה וכאשר כולם פנויים בה מתכננים את הזמן היומי והשבועי, כולל שעות במחשב.
3. בשיחה יש להעלות את הנזקים הרבים העלולים להיגרם משהות ממושכת מול המחשב, ניתן גם לתת למתבגרים לקרוא על כך מאמר או שניים.
4. אם מתפתחות התנגדויות וכעסים עצרו אותם בטרם יהפכו לריב והבהירו שהמילה האחרונה היא שלכם.
5. שבחו וחזקו את המתבגרים על עמידה בחוקים שהצבתם.
6. במידה והם מפרים את הכללים נקטו סנקציות כמו ניתוק המחשב או לקיחת הטלפון הנייד לאותו היום, חשוב לא להיגרר לוויכוח והסברים טרחניים, שכן הדברים כבר נאמרו וכעת יש ליישמם, לוו את הסנקציה במשפט קצר והמשיכו להתנהג כרגיל.
7. ניתן להתנות מתן דמי כיס בעמידה בכללים שהצבתם.
8. היו עקביים, רק עקביות תביא לתוצאה הרצויה.
הורים רבים מאבדים את היכולת לשלוט בזמנים בהם נמצאים ילדיהם המתבגרים מול המחשב, בכדי להצליח לגרום לנערים להיות מול המחשב במינון נכון יש לעשות מספר דברים:
1. לקבל החלטה ברמה הזוגית מהן השעות המקובלות עליכם לשימוש במחשב.
2. לערוך שיחה ברוח טובה וכאשר כולם פנויים בה מתכננים את הזמן היומי והשבועי, כולל שעות במחשב.
3. בשיחה יש להעלות את הנזקים הרבים העלולים להיגרם משהות ממושכת מול המחשב, ניתן גם לתת למתבגרים לקרוא על כך מאמר או שניים.
4. אם מתפתחות התנגדויות וכעסים עצרו אותם בטרם יהפכו לריב והבהירו שהמילה האחרונה היא שלכם.
5. שבחו וחזקו את המתבגרים על עמידה בחוקים שהצבתם.
6. במידה והם מפרים את הכללים נקטו סנקציות כמו ניתוק המחשב או לקיחת הטלפון הנייד לאותו היום, חשוב לא להיגרר לוויכוח והסברים טרחניים, שכן הדברים כבר נאמרו וכעת יש ליישמם, לוו את הסנקציה במשפט קצר והמשיכו להתנהג כרגיל.
7. ניתן להתנות מתן דמי כיס בעמידה בכללים שהצבתם.
8. היו עקביים, רק עקביות תביא לתוצאה הרצויה.
איך ניתן להקל על ילדים את המעבר לכיתה א'?
המעבר לכיתה א' רצוף חששות והתרגשות הן של הילדים והן שלנו כהורים. בכדי להקל על ילדנו הרכים את המעבר כדאי לנהוג כך:
1. בדקו, כהורים, קודם כל ממה אתם חוששים, נסו להבין ולנטרל את החששות.
2. הקשיבו לילדים ותנו מקום לשמחה ולהתרגשות, כמו גם לפחדים ולחששות.
3. השתדלו להימנע מהמשפט "הכל יהיה בסדר, אל תדאג", אלא לתת מקום, לשוחח ובעיקר להקשיב לדבריו של הילד.
4. לעיתים, גם אנו כהורים, נסחפים בהכנות ובהתרגשות לקראת העלייה לכיתה א'. כדאי לשמור על פרופורציות, לשתף את הילד בקניות ובהכנות, אך לא להיכנס ל"אובססיית" הכנות. לשמור על רוגע.
5. האמינו בילדכם, ביכולותיו ובכישוריו וזכרו שתמיד יהיו אנשי צוות עמם תוכלו להתייעץ בבעיות וקשיים.
המעבר לכיתה א' רצוף חששות והתרגשות הן של הילדים והן שלנו כהורים. בכדי להקל על ילדנו הרכים את המעבר כדאי לנהוג כך:
1. בדקו, כהורים, קודם כל ממה אתם חוששים, נסו להבין ולנטרל את החששות.
2. הקשיבו לילדים ותנו מקום לשמחה ולהתרגשות, כמו גם לפחדים ולחששות.
3. השתדלו להימנע מהמשפט "הכל יהיה בסדר, אל תדאג", אלא לתת מקום, לשוחח ובעיקר להקשיב לדבריו של הילד.
4. לעיתים, גם אנו כהורים, נסחפים בהכנות ובהתרגשות לקראת העלייה לכיתה א'. כדאי לשמור על פרופורציות, לשתף את הילד בקניות ובהכנות, אך לא להיכנס ל"אובססיית" הכנות. לשמור על רוגע.
5. האמינו בילדכם, ביכולותיו ובכישוריו וזכרו שתמיד יהיו אנשי צוות עמם תוכלו להתייעץ בבעיות וקשיים.
האם מותר לריב ליד הילדים?
אם נוצרה מחלוקת עניינית, אין מניעה לריב ליד הילדים. אולם, כדאי להקפיד על הדברים הבאים:
1. לא להעליב ולפגוע בבן הזוג.
2. לדבר על התחושות שלנו במקום לנתח את אשמת השני (ביטויים רצויים כגון 'אני פגועה', 'הייתי מאד עצוב לגלות ש' או 'זה לא נעים לי').
3. להראות לילדים שההתפייסות שמגיעה לבסוף היא תרבותית וחיובית. יש חשיבות רבה לכך כי מאיתנו ילמדו הילדים כיצד לריב ולהתפייס עם חבריהם הם.
4. להשתדל מאד להימנע מלריב בנסיעה ברכב, כשהילדים מאחור.
5. בשום צורה אין לגלוש לאלימות או אפילו למשהו שעלול להיתפס בעיני הילדים כאלימות.
אם נוצרה מחלוקת עניינית, אין מניעה לריב ליד הילדים. אולם, כדאי להקפיד על הדברים הבאים:
1. לא להעליב ולפגוע בבן הזוג.
2. לדבר על התחושות שלנו במקום לנתח את אשמת השני (ביטויים רצויים כגון 'אני פגועה', 'הייתי מאד עצוב לגלות ש' או 'זה לא נעים לי').
3. להראות לילדים שההתפייסות שמגיעה לבסוף היא תרבותית וחיובית. יש חשיבות רבה לכך כי מאיתנו ילמדו הילדים כיצד לריב ולהתפייס עם חבריהם הם.
4. להשתדל מאד להימנע מלריב בנסיעה ברכב, כשהילדים מאחור.
5. בשום צורה אין לגלוש לאלימות או אפילו למשהו שעלול להיתפס בעיני הילדים כאלימות.
מהם אמצעי הבטיחות הדרושים כשילדים נמצאים במים?
כך תשגיחו על ילדכם בצורה הטובה ביותר בזמן שהותם במים (ים, בריכה, אמבטיה וכדומה):
1. אין לעזוב את ילדים עד גיל 5 ולו לרגע כאשר הם במים.
2. על המבוגר להיות מרוכז רק בהשגחה על הילד שבמים ולא לעסוק בשום פעילות אחרת המסיחה את דעתו.
3. על הילדים להיות מצויידים במצופים וגלגלי ים גם במים רדודים.
4. יש להימנע מגישה לשוברי גלים.
5. בים יש להקפיד על שחיה בצוותא ולעולם לא לבד.
6. יש לשחות בחופים מוכרזים בשעות בהן יש מציל בחוף.
7. בבית, יש לדאוג לריקונם של כל מוקדי מים שלא משתמשים בהם (דלי לשטיפת רצפה, בריכה בחצר וכו).
כך תשגיחו על ילדכם בצורה הטובה ביותר בזמן שהותם במים (ים, בריכה, אמבטיה וכדומה):
1. אין לעזוב את ילדים עד גיל 5 ולו לרגע כאשר הם במים.
2. על המבוגר להיות מרוכז רק בהשגחה על הילד שבמים ולא לעסוק בשום פעילות אחרת המסיחה את דעתו.
3. על הילדים להיות מצויידים במצופים וגלגלי ים גם במים רדודים.
4. יש להימנע מגישה לשוברי גלים.
5. בים יש להקפיד על שחיה בצוותא ולעולם לא לבד.
6. יש לשחות בחופים מוכרזים בשעות בהן יש מציל בחוף.
7. בבית, יש לדאוג לריקונם של כל מוקדי מים שלא משתמשים בהם (דלי לשטיפת רצפה, בריכה בחצר וכו).
