הנה מספר סיבות לשקרים של ילדים, תופעה שנחשבת נורמלית עד גיל שבע בערך:

חלק מעולם דמיוני מפותח - הדמיון והמציאות מתערבבים זה בזה והילד לא בהכרח מבחין ביניהם.

חשש מענישה ותגובות לא נעימות.

לחץ חברתי ודימוי עצמי - ילדים שמרגישים שהם לא משתווים לאחרים בתחומים מסוימים, משקרים בכדי לשמור על מעמדם החברתי.

נאמנות - משקרים בכדי להגן ולגונן על חבר או בן משפחה.

ילד שרגיל לשקר - ילדים שרגילים לשקר ממשיכים בהתנהגות זו תוך שכנוע עצמי שזו התנהגות מקובלת.

ילד שבסביבתו משקרים - ילדים שגדלים לתוך נורמה של שקרים וזיופים יאמץ אותה לרוב.

על מנת לא להגיע למצבים בהם אתם, כהורים מתנצלים שאמרת "לא" ונכנעים לילדים על עקרונות החשובים לכם, הקפידו לעשות זאת בצורה הנכונה:

1. ראשית הפנימו שאמירת "לא" חשובה לילדים כי היא מציבה להם גבולות הכרחיים.

2. אמרו "לא" כשאתם באמת מתכוונים לכך ולא בצורה אימפולסיבית. אם אתם לא בטוחים במשהו, אמרו לילדים שאתם רוצים לחשוב על זה קצת ושתודיעו שתחליטו.

3. עשו הכנה מראש כאשר אתם יודעים שבקרוב תצטרכו לסרב למשהו (לדוגמה לפני כניסה לחנות או לכל מקום אחר בו הילדים ירצו ויבקשו עוד ועוד). אמרו מראש מה הולך להיות ומה אתם מרשים או לא מרשים.

4. אמרו "לא" תוך כדי שאתם יוצרים קשר עין עם הילד או הילדה.

5. לצד ה"לא" אמרו גם מה "כן". מה אתם כן מרשים עכשיו. מה אתם מרשים במקום. מה אפשרי כתחליף, מה אפשר אחר כך וכדומה.

6. אל תצדיקו את עצמכם או תסבירו את עצמכם כי לעתים זו שיחה ללא מוצא. זכותכם וחובתכם להציב גבול. במידה ומתפתחת שיחה עניינית תוכלו לנהל אותה ובמידה שתראו לנכון לאור טיעונים נכונים לשנות את דעתכם.

7. תנו חיזוקים חיובים לילדים כשהם מקבלים את "לא" שלכם מבלי להתווכח, לריב או לחולל מהומה.

כשילד מתקשה להירדם חשוב להקפיד על הדברים הבאים:

1. שהוא אינו ישן שנת צהריים ארוכה מדי או שאינו ישן כלל אם אין לו צורך בכך.

2. שהוא לא מתאמץ מבחינה פיסית יתר על המידה לפני השינה, שעה רגועה מכל הבחינות חיונית להירדמות קלה יותר.

3. יש לדאוג לאווירה שקטה יחסית ומזעור רעשים מטרידים (טלוויזיה צועקת, שעון מתקתק, שיחות טלפון שנעשות סמוך לחדרו וכדומה).

4. חשוב שארוחת הערב תהיה מזינה ולא כבדה מדי.

5. שמירה על שעת השכבה קבועה.

6. במידה והילד רוצה יש לתת לו להירדם עם בובה או דובי אהובים.

7. אם הילד מתלונן על פחדים ניתן להשאיר בחדר אור קטן ורך, אם חששותיו גוברים ניתן לערוך לו סיור בבית, להראות שהכל סגור ונעול והבטיח שאתם לא יוצאים מהבית.

8. שמירה על שעת השכבה רגועה המתחילה בזמן בכדי שאתם לא תאבדו מהסבלנות שלכם ותגרמו לילד להרגיש שרוצים להיפטר ממנו.

9. במידה והילד הולך לישון כשיש בייביסיטר הוא חייב להכיר אותו ולעולם אל תלכו מבלי ליידע אותו קודם לכן.

10. הקפידו לסגור כעסים ומריבות לפני ההשכבה ולהיפרד מהילד לשנת הלילה בצורה אוהבת ונעימה.

11. לילד שלא נרדם ניתן להציע לקרוא או להסתכל בספר בשקט במיטה, במידה והוא רוצה אפשר גם לשים מוסיקה שקטה. הקפידו לא להעבירו לחדרכם כפתרון מהיר ונוח שיהפוך לקבוע.

איך להתמודד עם ילדים שמשתוקקים לממתקים?

עשו כך:

1. קנו מעט ממתקים בבית. אם יש ממתקים - יש צריכה גדולה של ממתקים.

2. השתדלו להרגיל את הילדים להרבה פירות ואף ירקות, חתוכים ומוגשים יפה, במקום קערת ממתקים.

3. העדיפו חטיפים וממתקים שאינם מתוקים, כגון פופקורן, בייגלה ובמבה, על פני דברי מתיקה עתירי-סוכר.

4. מול הטלוויזיה הם חייבים לנשנש? - הכינו להם מגש עם ירקות חתוכים יפה.

5. גם פירות יבשים, גרנולה וחטיפי אנרגיה בריאים יהיו תחליף מצויין ובריא לממתקים.

6. כשחייבים (אירוח, חברים) אפילו הגשת גלידה טעימה, עדיפה על ממתקים. זאת כיוון שיש בגלידה גם מרכיבים בריאים ולא רק סוכר.

7. לשם סיפוק הצורך והדרישה בממתק, הבהירו לילד שאתם מאפשרים לו ממתק אחד ביום ולא יותר ותנו לו אותו כלאחר יד, מבלי "ליצור חגיגה" מסביב לממתק היומי.

8. מצד שני, אין לאסור לחלוטין אכילת ממתקים, שכן אז תגדלו ילדים "חזירים", כפי שמכונים ילדים שברגע שמונחים ממתקים בסביבתם, הם מסתערים עליהם ואוכלים בכל פה..

9. כשבאים אורחים, שוכחים! - באירוח אתם הופכים למשפחה רגילה (בתנאי שהם לא הופכים ל"חזירים בולסים"..

והכי חשוב, הכניסו את השינויים לאט ובהדרגה, אחרת הם לא יעברו.

ילדים לא תמיד יודעים לבטא באופן מילולי מצוקה שהם חווים ולכן, אם היא קיימת, פעמים רבות היא תבוא לידי ביטוי בשינוי באופן ההתנהגות של הילד. כדאי לשים לב להתנהגויות שכאלו, מאחר ולא פעם הן מבטאות צורך אמיתי של הילד בקבלת עזרה או טיפול רגשי מקצועי.


הסימנים הבאים מעידים על ילד המאותת על מצוקה כלשהי:

1. תוקפנות שלא הייתה בעבר כלפי הסביבה

2. קושי בקבלת מרות בבית או במסגרת הלימודית

3. שינויים באכילה - חוסר תיאבון או הגזמה באכילה

4. שינה מרובה או שינה מאד לא שקטה מלווה בסיוטים

5. ילד שחווה כל הזמן פחד או חשש ממשהו

6. ירידה בלימודים

7. ירידה ביכולת התפקוד היום יומי

8. ילד שחזר להרטיב

9. ילד המסרב ללכת לגן או לבית ספר על בסיס יומי

10. קושי להתגבר על משברים משפחתיים או סביבתיים

11. קושי ניכר בהסתגלות למסגרת חדשה

12. מרבים לבכות

13. ילדים המבטאים יותר מהרגיל כעס, עצב, בלבול, חוסר אונים ומתח

14. התקפי זעם ובכי ללא הסבר

15. שינויים קיצוניים בהרגלי הגלישה של הילד

16. סימנים המעידים על דיכאון

הנה כמה מהיתרונות של גידול חיית מחמד עבור ילדים:

1. רכישת ביטחון עצמי עקב כך שיש מישהו שתלוי בו וזקוק לו.

2. חיית מחמד מלכדת מבחינה חברתית, ילדים המתארחים בבית שיש בו חיית מחמד תמיד יתעניינו בה, מה שגורם לחוויה טובה הן לילד שלו שייכת החיה והן לשאר הילדים. (טוב במיוחד עבור ילדים ביישנים או כאלה המתקשים לפתח קשר, התקשורת דרך חיית המחמד מקלה עליהם).

3. פתוח יכולת הקשבה - הילד לומד להקשיב לצרכים של החיה, להבין מה היא רוצה.

4. חשיפה לנושא של הריון, לידה ומוות.

5. גידול חיית מחמד מאפשרת לילדים לחוות גם צדדים פחות נעימים כמו תוקפנות, נטישה, פרידה ואבל, אך בסופו של דבר עצם ההתמודדות היא חיובית כי הילד למד שהחיים ממשיכים למרות הכאב והצער.

6. גידול חיית מחמד תורמת להתפתחות וליכולת החברתית של הילד.

ילדים צעירים שמתחילים לצאת מהבית ללא ליווי של מבוגר צריכים הנחייה בנושאים הללו:

1. כללי זהירות בכביש, כולל כללי המעבר במעברי חצייה, אור ירוק, יצירת קשר עין עם הנהג, מבט על הסביבה ולא על הטלפון הסלולארי, מעבר בהליכה שקולה ולא בריצה לא אחראית וכדומה.

2. כללי זהירות כרוכבי אופניים, כולל איפה מותר לנסוע, מהירות, חנייה, קסדה.

3. כהורים, אתם מכירים את ילדכם הכי טוב. דעו להעריך מהו גבול המרחק הנכון לו ללכת לבד, שעות חזרה, יכולת הסתגלות במרחב, פחדים וכדומה וקחו את כל אלה בחשבון כאשר הוא מתחיל לצאת לבדו מהבית.

4. ועם זאת, שדרו ביטחון, שמחה והגבילו את כמות ההזהרות שלא ישתקו את הילד מפחד.

לפעמים (במיוחד בשנה השניה לחייו) זריקת צעצועים היא חלק משלב ההתפתחות של ילד בו הוא לומד את יכולותיו המוטוריות וחוקר את התכונות של חפצים שבסביבתו: הקפידו להקיף אותו בחפצים לא מסוכנים ולא שבירים ומתאימים לשלב ההתפתחות בו הוא נמצא ועיקבו, אך בצורה לא מעיקה, אחרי פעולותיו, כשאתם נותנים לו לחקור את הסביבה ומתערבים בעדינות ולא בתוקפנות, רק במקרים בהם הוא מסכן את עצמו או אחרים. השתמשו פחות באיסורים בנושא זה ויותר במילות חיוב ("ככה מחזיקים את הפטיש" או "באבני הלגו כדאי דווקא לבנות").

הפעוט לא ישן טוב?

הסיכויים גדולים שאתם אחראים לכך בהצבת גבולות פגומה, על ידי אספקה של מזון לקול בכי, הרמה על הידיים ואף העברה למיטת ההורים.

השיטה הנכונה: כשהתינוק מתעורר ובוכה, גשו אליו, אך אל תראו בכך סימן למצוקה בהכרח. הגישו לו מוצץ ועיזרו לו להירגע במיטה, מבלי להרימו, וכך תרגילו אותו להירדם בכוחות עצמו ולא להזדקק לכם, שתרימו אותו.

וכן, גם אם הוא כבר התרגל - עשו שינוי. תוך כמה לילות של בכי ומחאה (ההרגל, אתם יודעים..) הוא ירכוש את ההרגלים הנכונים.

בהצלחה!

כך כדאי להעיר את הילדים בבוקר:

1. לפתוח חלונות בכדי שייכנס אור היום

2. לגשת אל הילד קרוב, לגעת, ללטף, לנשק

3. לברך בברכת בוקר טוב בקול שקט ונעים, להימנע מצעקות וקריאות מהקצה השני של הבית

4. כדאי לוותר על התעקשות בנושאי עצמאות, גמילה והרגלים בשעות הבוקר בהן הזמן דחוק ולחוץ, יהיה די זמן לתרגל ולחנך לדברים הללו בשעות אחר הצהריים והערב.

5. עשו הכל בכדי לשמור על אווירה טובה, רגוע ומחויכת, היו סלחנים והימנעו מ"הרצאות" והטפות מוסר על הבוקר, גם אם לא הכל מתנהל באופן שרציתם.

6. אם ילד שכח להכין שיעורי בית, הבוקר הוא לא הזמן המתאים לכך, אפשר להשלים זאת אחר הצהריים.

7. מוסיקה רגועה ברקע תתרום לאווירה נינוחה.

כך כדאי להגיב כפעט נתקף בהתקף זעם:

1. ראשית, אל תגיבו מיד - תנו לו 2-3 דקות כיוון שלעתים העניין יירגע עוד לפני שיתפתח. נסו מראש למנוע מצבים המועדים להתפרצויות כאלה.

2. אם אינכם בבית אל תאיימו ב"אם לא תפסיק אנחנו נלך.." - עדיף פשוט לקום וללכת איתם ורצוי בלי לדבר הרבה ובלי להיענות לצרחות נוספות.

3. אם אתם בבית - הכניסו אותו לחדרו להירגע ואל תירתעו מהצרחות שמעבר לדלת, כשאחת לחמש דקות אתם נכנסים ושואלים בטון ענייני ושליו אם הוא נרגע - אם כן, קבלו אותו לזרועותיכם ותנו לו חיזוק על הרוגע והחזרה אליכם, תוך הרגעה ומילות חיזוק להתנהגות הטובה.

4. נסו לגוון את התגובות ולא להיות אוטומטיים כי תגובות קבועות אינן טובות כאן, אל תקחו ללב ולא אישית את ההתפרצויות ואל תתפרצו ותצרחו גם אתם אלא טפלו במשבר בצורה שקולה.

5. נסו גם לכבד אותו ולא למנוע ממנו באופן קבוע דברים אלא לחנכו שהוא לא משיג אותם בהתפרצויות זעם אלא בדרכים נעימות.

6. זכרו גם לעודד בצורת חיזוקים חיוביים התנהגויות הפוכות להתפרצויות הזעם הקשות הללו - דווקא אלה יעשו את החינוך מוצלח יותר ועל דרך החיוב.

7. שימו לב שלעיתים נובעות ההתפרצויות הללו, במידה והן חוזרות על עצמן פעמים רבות, מאוצר מילים דל וחוסר יכולת של הילד לבטא את עצמו או לעשות דברים שהוא רוצה וחושב שהוא יכול. במקרים כאלה, תוכלו לסייע לילד לבטא את עצמו על ידי נתינת ביטוי מילולי למה שהוא מנסה לבטא ("אני רואה שזה לא נעים לך. דווקא כדאי לך. כולם נהנים. אתה לא רוצה?") ובכך לסייע לו לבטא את רגשותיו ורצונותיו.

8. מאד חשוב - לאחר שהתפרץ ונרגע - קבלו אותו אליכם, חבקו, הרגיעו במילים מבינות ותנו לו תמיכה.

ילד יכול לעזור בבית מהרגע בו הוא עושה את צעדיו הראשונים. תחילה בדברים הפשוטים ביותר כמו לזרוק משהו לפח או להביא דבר מה (נעליים, תיק קטן, משחק) וכמובן להחזיר דברים למקום (צעצוע, ספר וכדומה). בשלב הבא, בגיל שנתיים ילדים כבר יכולים לשים את הצלחת שלהם בכיור בסיום הארוחה וכך, עם השנים בכל פעם להוסיף להם מטלה מסוימת המתאימה לגילם. רצוי מאוד להרגילם בפעולות הללו, למרות שלעתים הם יראו חסרות תועלת וליהנות בגיל בוגר יותר מילדים שהעזרה בבית היא חלק ברור ומובן מאליו בחינוך ובהרגלים שלהם.

לחיזוק אהבת הקריאה אצל ילדיכם הקפידו על הדברים הבאים:

1. קראו בעצמכם ספרים - זה יחזק את אהבת הקריאה שלהם.

2. מגיל צעיר - החלו לקרוא להם סיפורים כבר מגיל שנה והמשיכו לקרוא עמם גם אם החלו כבר לקרוא לבדם.

3. עשו להם מנוי על עיתון ילדים - אח"כ עיתון נוער (אך בחרו את האיכותיים שבהם).

4. שוחחו אתם על ספרים - הזכירו במקומות ובהקשרים שונים את הסמיכות לדמות ההיא מהספר ההוא.

5. שמו אותם לספריה - קחו אותם גם לשעות סיפור ומפגשים עם סופרים.

6. קריאה משפחתית - הקדישו זמן בכל יום או שבוע לקריאה משפחתית, שעה שבה כל אחד קורא את הספר שלו.

כך בוחרים חיית מחמד לילדים:

1. מבררים עם הילד איזון חיה הוא אוהב (רוב הילדים ירצו כלב, אף יהיו כאלה בעלי העדפות אחרות).

2. לילדים צעירים כדאי להביא חיית מחמד גדולה יחסית כמו חתול או כלב מאחר וליטוף עדין של חיה קטנה יהיה קשה להם.

3. קחו בחשבון את אורך החיים של בעל החיים, לחתולים וכלבים למשל יש תוחלת חיים ארוכה יחסית, הדבר מחייב אמנם טיפול ארוך טווח, אך מאידך יכולה להימנע עגמת נפש פרידה מחיה שמתה לאחר זמן קצר.

4. שימו לב לאופי החיה ועד כמה ניתן להיקשר אליה (רצוי שניתן יהיה להיקשר אליה).

5. חשוב להבין מה יכולות הילד הטיפול בחיית המחמד מבחינת גילו, יש לזכור שילדים מתחת לגיל חמש עדיין מתקשים לטפל בחיה בעצם ובכל מקרה נטל הטיפול הוא בעיקר על ההורים.

ממש לא. לצד העונש - כשצריך, יש לפרגן לילד על התנהגות נאותה. המחמאה לילד על התנהגות טובה היא דלק לשחזור המעשה אצל הילד. החוויה החיובית הזו, מבחינת הילד, תביא אותו לחזור ולהפנים את המעשה שהביא לה.

ולא, אין במחמאות של ההורה משהו משחית, כמו שיש הטוענים מקרב אנשי החינוך. אין ילד בעולם שנוהג נכון רק כשהוא מקבל מחמאות ופרגון.

מומלץ לכל הורה לאמץ לעצמו מילות שבח ומחמאות כחלק מהיום יום, גם על דברים שלכאורה מובנים מאליהם. לדוגמה: "אסף, כל הכבוד שהורדת את הצלחת שלך מהשולחן אחרי האוכל" או "יעל, יופי שזכרת לשים את הבגדים שלך בתוך סל הכביסה ולא לזרוק אותם מעליו..." וכדומה.

בכדי לגדל ילדים בריאים יותר כדאי לשים לב לדברים הבאים:


1. הקפדה על תנועה רבה כמו טיולים, הליכה ברגל, רכיבה על אופניים, יציאה לגני שעשועים, חוגים הקשורים בתנועה וכדומה.

2. צמצום שעות השהייה מול המסכים השונים למקסימום שעתיים ביום.

3. הרבו לשחק במשחקי חשיבה ומשחקי חברה, כל משחק שיעודד חשיבה ודמיון יתרום להתפתחותם.

4. הקפידו על שתיית מים מרובה והימנעו משתייה מתוקה.

5. הקפידו על תזונה עשירה בירקות ופירות.

6. הגבילו את כמות הממתקים, החטיפים ושאר מאכלים שאינם בריאים.

7. הימנעו משימוש בחומרי הדברה.

9. שטפו את כלי הפלסטיק של הילדים ביד ולא במדיח בכדי שלא ישתחררו מהם חומרים רעילים.

10. הימנעו משימוש בחומרי ניקיון ליד הילדים, בפרט באקונומיקה. העדיפו שימוש בחומרי ניקיון טבעיים.

כך תלמדו את ילדכם להגיד תודה:

1. מתן דוגמה אישית - כאשר ילדכם שומעים אתכם מודים לאחרים (מוכר בחנות, בבייביסיטר או כל אחד אחר) הם מפנימים שהערכה ותודה הם חלק בלתי נפרד מתקשורת בין אנשים.

2. הודו לילדים - הקפידו להודות לילדכם גם על דברים קטנים שהם עושים (כל עזרה בבית, הבאת מצרך מהמכולת, השגחה על אח צעיר וכדומה).

3. תודה על הכוונה - חשוב ללמד את הילדים שהתודה היא על המאמץ והכוונה ולאו דווקא על התוצאה (לדוגמה - הילד קיבל מתנה שהוא לא אוהב, חשוב שיודה לנותן המתנה על הכוונה והמחשה, דוגמה נוספת - הילד ביצע מטלה בבית, אך לא בצורה מושלמת - הודו לו אתם על המאמץ וההשתדלות).

4. הזכירו לילדים להודות לכם - אל תניחו לילדכם לקבל הכל כמובן מאילו. עשיתם עבורם מאמץ מיוחד בתחום כלשהו, הזכירו להם להודות לכם על כך.

5. הודו בשם הילד - אם הילד מסרב לומר תודה, הודו בשמו. חשוב שהוא ישמע זאת ולאט לאט יפנים.

6. תודה שאינה מילולית - לא פעם ילדים מעדיפים לומר תודה בצורת ציור, מתנה או מכתב שהכינו. זה לא פחות ראוי, אפשרו זאת.

7. תודה בשפה אחרת - מתבגרים יתקשו לא פעם לבטא תודה שצורה בה אנו רגילים, אך יבטאו את שביעות רצונם בדרך אחרת כמו חיוך או ביטויי קרבה, נסו לראות זאת.

8. הכירו תודה בעצמכם - ילדים השומעים את הוריו מודים על מה שיש להם, מאמצים את נקודת המבט החיובית על החיים ומתרגלים לראות את חצי הכוס המלאה. הקפידו לעשות זאת.

הקיץ והחופשה הארוכה מביאים אתם יציאה משגרה ואף איבוד שליטה על סדר יום קבוע ומחויייבות. כך תכינו את ילדכם לחזרה לשגרת בית הספר והלימודים וסדר יום קבוע:

1. שתפו את הילדים בהכנות לקראת בית הספר, קניית ספרים, ילקוט וצרכי לימוד אחרים. עטפו יחד אתם את המחברות והספרים, תנו להם להדביק מדבקות עם שמם ושם המקצוע וארגנו את הקלמר.

2. הכינו את פינת הלימודים בבית. וודאו שהשולחן והכיסא בגובה הנכון, שיש תאורת שולחן מתאימה ושהוא נקי מחפצים שיגרמו להסחות דעת.

3. כשבועיים לפני החזרה ללימודים חזרו להקפיד על שעת שינה קבוע, כולל טקסי השינה הקבועים הנהוגים אצלכם. ארוחהף אמבטיה, סיפור והתנתקות ממסכים.

4. קנו שעון מעורר והרגילו את הילדים לכוון אותו. המסר הוא העברת האחריות אליהם בנוגע לקימה והימנעות מאיחורים. רצוי להימנע משימוש בשעון המעורר בסלולאר.

5. הגדירו את הציפיות שלכם מהילדים בנוגע לזמנים, שיעורים והתנהלות כללי בשנת הלימודים והעבירו זאת לילדים בשיחה.

6. ערכו שיחה אחת לשבוע בה תתעדכנו על על תכניות הילדים ותוכל גם לתת להם משוב על השבוע שחלף. זו גם הזדמנות מצויינת סתם לדבר ולהיות יחד.

הנה עצות להורים החוששים שילדם דחוי חברתית, דרכים לזיהוי המצב ודרכי פעולה:

1. שימו לב האם ילדכם מפתח התנהגויות העלולות ליצור דחייה אצל ילדים אחרים כמו תוקפנות, רכושנות, אדישות, שתלטנות וכדומה.

2. במידה וזיהיתם קושי של הילד להתחבר לילדים אחרים או שהוא נדחה על ידם, הקדישו לילדכם זמן רב יותר, עודדו אותו לספר לכם על מצבים שמפריעים לו או שנתקל בהם והימנעו מביקורת או שפיטה במהלך השיחה. בשיחה אחרת אמרו לילד שחשבתם על מה שסיפר ויש לכם רעיון מה הוא יכול לעשות במצבים הללוץ יצירת דיאלוג שיעורר את סקרנות הילד ובו הפתרונות יגיעו גם ממנו זו הדרך המומלצת. בכל מקרה הימנעו ללחות עליו במילים או במעשים.

3. שוחחו עם המורה או הגננת ובקשו ממנה שתאפשר לילדכם ככל הניתן לעבוד בקבוצות קטנות.

4. עודדו את הילדים לקחת חלק בחוגים אחרה"צ שיתאימו להם הן מבחינת תחומי העניין והן מבחינת גיל.

5. עודדו את הילדים להזמין הביתה חברים. התחילו מאחד או שניים מהקרובים יותר לילדכם. רצוי שאחד ההורים יהיה בסביבה ויקשיב לאינטראקציה בין הילדים. במידת הצורך ניתן לסייע, אך לא להתערב יתר על המידה.

6. הורים שלהם יש ילדים בישנים או מופנמים מאוד, טוב יעשו אם יזמו פעילויות משותפות מובנות כמו הצגה, סרט בשילוב פיצה או גלידה לאחר מכן. הפעילות תיצור חוויה משותפת חיובית, נושאים לשיחה ותקל על התקשורת.

7. לאחר שהילד רכש ביטחון והזמין מספר פעמים חבר או שניים, כדאי להגדיל את קבוצת החברים לארבעה. גם כאן פעילות מובנית כמו סרט, הצגה, באולינג או כל דבר אחר התואם את הגיל יסיעו.

8. במידה וילדכם עובר טיפול קבוצתי, חשוב שגם אתם, ההורים תקבלו במקביל הדרכה וייעוץ האם נכון יהיה להעביר אותו בית ספר. בדרך כלל כאשר הטיפול נכון ויעיל ניתן להימנע משינויים קיצוניים.

למניעת עששת הינקות יש להקפיד ולעשות את הדברים הבאים:

1. להמעיט ככל האפשר ממילוי הבקבוק בנוזלים שאינם מים, כגון מיץ, תה ממותק, חלב, פורמולה וכדומה.

2. להעדיף מוצץ על מציצת אצבע שמעוותת את מבנה הלסת והשיניים.

3. להמעיט לאפשר לתינוק לינוק בלילה ללא הפסקה.

4. לנקות את שיניו על בסיס דו-יומי מהיום בו הן בוקעות.

5. בריאות שיני האם משפיעה על בריאות שיני התינוק - הקפידי לשמור על שינייך!

6. יש להביא את הפעוט לבדיקה חצי שנתית במרפאת שיניים כבר מתום השנה הראשונה ולבקש הדרכה וטיפול, במידה וזה נדרש.

הנה 7 דברים שכדאי להקפיד עליהם בגמילת ילד ממוצץ:

1. הסברים ולא כפיה - לא לכפות על הילד גמילה, להסביר לו את הצורך בגמילה.

2. ללמד איך להירגע - לוודא שהילד יודע להירגע בעצמו גם ללא מוצץ.

3. להגביל את שעות השימוש במוצץ - להחליט מתי מותר ומתי אסור למצוץ מוצץ ועם הזמן להרחיב את הזמן שאינו מתאים למציצת מוצץ.

4. חיזוקים חיובים - לעודד את הילדים באמירות חיוביות ועידוד מילולי.

5. מתן פרסים - הבטחת פרס עתידי, לכשיצליח הילד להיגמל.

6. הזדהות - לתת לילד להבין שאנו מבינים את מצוקתו ברגעים הקשים יותר. חיבוק ומילים המביעות הזדהות והבנה כלפי רגשותיו.

7. ילד מעורב ולוקח אחריות - חשוב לא להחביא, לא להעלים ולא "לאבד" את המוצץ, לתת לילד להיות מעורב ואחראי בתהליך הגמילה.