להורים המארחים בביתם מסיבת פיג'מות (אותה מסיבה בה מספר ילדים מגיע אליכם בשעות הערב ונשאר ללון עד למחרת תוך כדי השתוללות וזריקת כריות זה על זה) כדאי להתארגן מראש על מספר דברים:

1. פנו מאזור הלינה וזריקת הכריות חפצים העלולים להישבר או להיפגע

2. החליטו מראש מה תכינו לאכול לארוחת הערב ורצוי שתבחרו את הפשוט והאהוב (פנקייק, פיצה) ומה לארוחת הבוקר

3. הודיעו מראש לילדים המתארחים מה עליהם להביא (לדוגמא אם אין לכם מספיק שמיכות וכריות בקשו מכל אחד להביא שת שלו)

4. צפו את המזרנים בשעוונית או מגני מזרן

5. החליטו על שעת כיבוי אורות והודיעו מראש לילדים עד מתי אתם מוכנים שימשכו החגיגות

6. שימו במקום בולט את מספרי הטלפון של הורי הילדים המתארחים

7. הצטיידו שכמה מברשות שיניים נוספות ליתר בטחון

8. השתדלו לארח בימי שישי או בחופשות בית הספר בכדי לא להתמודד עם קימה בבוקר

9. הודיעו מראש על שעת פיזור ואיסוף הילדים בבוקר

10. זכרו לכבס את הפיג'מה האהובה של ילדכם מבעוד מועד, בלעדיה המסיבה עלולה להיהרס...

הנה ציטוט מחלק המתייחס להגדרת הסמכות ההורית בכתבתו של פרופ' עמוס רולידר שהתפרסמה ב-ynet:

"סמכות הורית באה לידי ביטוי ביכולת להשפיע באופן חיובי על תהליך חינוכם והתפתחותם התקינה והבטוחה של ילדנו. זאת בעיקר במצבים בהם קיים באופן טבעי ניגוד עניינים בין רצונו של הילד לספק באופן מיידי את צרכיו לבין חובתם של ההורים ללמדו יכולות איפוק, הבלגה ועמידה בלחצים."

באופן מעשי, סמכות זו מאגדת בתוכה מספר מיומנויות הוריות חשובות ביותר, אשר יישומן העקבי מאפשר חינוך מיטבי. מרכיבי סמכות אלו כוללים:

1. הגדרת ציפיות ברורה ובהירה של הרצוי, המותר והאסור (גבולות).

2. וידוא שהילד מבין את המצופה ממנו ומסוגל לעמוד בכך.

3. חיזוק, עידוד ושבח מיידים ומותאמי כל גיל, בעקבות הפגנת התנהגויות נאותות ושיתוף פעולה.

4. אכיפה שקטה אך נחושה של הכללים והציפיות שהוגדרו לילדים ללא חשש ומורא.

בהיעדר סמכות הורית, הילדים גדלים ללא יכולת של דחיית סיפוקים ללא מידה ראויה של סובלנות לזולת, ללא כבוד (ויראת כבוד) להורה, למורה ולסביבה בה מתרחש התהליך החינוכי. במילים אחרות, ילדים שקשה מאד להיות במחיצתם.

ישנן כמה סיבות לילד שנושך, הנה כמה מהן:

- ילד עם מזג קשה

- ילד שקשה לו יותר מלאחרים להסתגל לשינויים

- ילד שקשה לו לחלוק את דבריו עם אחרים

- יכולת דיבור והתבטאות מילולית נמוכה לגילו

- יצריות אוראלית גבוהה.


התגובה ההורית הנדרשת במקרים אלה היא של הרבה סבלנות, נוכחות, הצבת גבולות ומתן פתרונות חילופים, כמו לדוגמה - אנחנו לא נושכים אנשים וילדים, אבל אתה יכול לנשוך צעצוע מגומי, מוצץ או מזון, עידוד להביע במילים את רגשותיו, להשתדל להפגיש את הילד כל פעם עם ילד נוסף אחד כדי לא ליצור אצלו מתח רב מדי. בנוסף, ניתן לשחק במשחקי הדמיה עם בובות או חיות האהובות עליו, ליצור מצב שהן כאילו נושכות והילד (יחד איתנו) מסבירים להן שאסור.

הנה 9 רעיונות לפעילות עם ילדים מחוץ לבית:

1. ספורט - לעשות עם הילדים פעילויות ספורטיביות כגון ריצה קלה, רכיבה על אופניים .

2. יצירה בטבע - לאסוף פרחים ועלים, לייבש אותם בספר עבה ואח"כ לעשות מהם יצירה.

3. איסוף מזון - ללכת לטייל לעץ הפרי הקרוב בשכונה, למשל, לאסוף צנוברים (רצוי להצטייד באבן) ולפצח אותם במקום.

4. יצירה - ללכת לים לאסוף צדפים, עדיף כאלה עם חור, ואח"כ לעשות מהם שרשראות, מוביילים או כל יצירה אחרת.

5. בנייה - ליזום תחרות ארמונות בחול.

6. נסיעה - לנסוע ברכבת, כרמלית או אוטובוס.

7. פיקניק - לצאת השכם בבוקר לארוחת בוקר בחוץ.

8. גינון - ללכת למשתלה, לקנות עציצים עם שתילים קטנים (פרחים יפים או צמחי תבלין) ולשתול אותם בגינה. אפשרות נוספת לקנות אדמה אוורירית וזרעים של עגבניה או/ו מלפפונים ולזרוע בקרטון ביצים , לכסות במגבת רטובה עד לנביטה. להשקות כשהאדמה מתייבשת כמעט כל יום בקיץ ולהיות עד לתהליך הנביטה והצמיחה. אחרי הנביטה מומלץ להעביר את השתיל, לאחר שיצאו לו יותר משני עלים לאדמה עם קומפוסט , רצוי קרובה לגדר, כדי שהצמחים יוכלו לטפס עליה. חשוב להפוך את האדמה אליה מעבירים את השתילים לעשירה יותר, זאת על ידי הוספת קליפות בננה או קליפות של ירקות קצת שברי קליפות ביצים וכן כיסוי בקרטון של האדמה. כשמעבירים את השתילים, לא לשים את המלפפון והעגבנייה אחד ליד השני (הם לא מסתדרים ביחד, העגבנייה היא חברה טובה של הבזיליקום אבל המלפפון מסוכסך אתה). מעבירים את השתיל (כאמור, לפחות שלושה עלים) ושותלים אותו באדמה , עושים חור בקרטון, לאחר סיום השתילה מרטיבים את הקרטון ומשקים את השתילים, מכסים בקש או בעלים יבשים את הקרטון שישמור על הלחות. עם הירקות אפשר להגיע לאספקת ירקות המתאימה לקטיף יומי למשפחה, עדיף להנביט כל שבועיים זרעים חדשים כדי להנות משיחים מניבים לכמה חודשים.

9. ביקור במוזיאון - ללכת אותם למוזיאון שאתם נמשכים אליו בעצמכם.

אלו הדברים שיש להקפיד עליהם בבחירת רובה צעצוע:

1. משחק בטיחותי - יש לבחור רובים העשויים בצורה איכותית ואינם מתפרקים או נשברים בקלות, יש לבדוק שהצבע אינו מתקלף והרובה אינו בעל קצוות חדים ומסוכנים

2. יש לוודא שברובה אין חלקים העלולים לצבוט, לתפוס או לשרוט את אצבעות הילדים

3. הימנעו מקניית רובים עם סוללות במיוחד לילדים קטנים בשל סכנת בליעה ונזילת חומר מסוכן מהסוללות כאשר הן מתיישנות

4. העדיפו רובים ללא קולות חזקים שאינם נעימים, מבהילים ועלולים אף לגרום לפגיעה בשמיעה

5. רצוי לא לתת לילידם קטנים רובים המושלכים מהם חפצים שונים העלולים לפגוע באחרים

6. לאחר קניית הרובה יש להסיר ממנו אלמנטים מסוכנים ומיותרים שאינם הכרחיים למשחק אך עלולים לסכן את הילד (חוטים, סרטים וכדומה)

כך תדאגו לבטיחות ילדכם בלימודי נהיגה:

בחירת המורה - שימו לב שאתם בוחרים מורה שקיבלתם עליו חוות דעת טובות, המקפיד להגיש לטסט רק כאשר יש מוכנות מלאה לכך ולא כתוצאה של מלחצים של הנערים או הוריהם.

מעקב אחר השיעורים - ניתן לעקוב אחר התקדמות התלמיד ע"י מעקב בכרטיס התלמיד שלו. ניתן לבקש עותק מכרטיס זה מהמורה או בית הספר לנהיגה.

צפייה בשיעורים - בקשו להצטרף כצופים בשיעור נהיגה אחד או יותר על מנת שתוכלו להתרשם מהמורה ומהנהיגה.

ליווי מקצועי לאחר קבלת הרישיון - ניתן לשכור מדריכי נהיגה שישמשו כמלווים לאחר קבלת הרישיון, הדבר יחזק את בטחון הנהג ויגביר את הסיכוי שינהג בצורה בטוחה ואחראית.

השתתפות בהדרכות נהיגה - ניתן להשתתף בהדרכות נהיגה מקצועיות הנותנות דגש על התמודדות במצבים פתאומיים ולא שגרתיים על הכביש. רצוי לשלוח נהגים חדשים להדרכות מסוג זה.

הנה 6 דרכים שיעזרו לילדים להירגע בזמן של מצבי חירום ומצבי לחץ:

1. ישיבה - די להושיב את הילד כאשר שתי כפות רגליו מונחות על הקרקע והוא מרגיש אותה יציבה תחתיו, ניתן אף לחלוץ את נעליו לחידוד התחושה. ניתן לדמיין את כפות הרגליים כגזע ששורשיו עמוקים מאוד באדמה.

2. נשימות - חשוב להנחות את הילד לנשום נשימות אטיות ועמוקות.

3. לדבר - יש לאפשר לילד לבטא את פחדיו ורגשותיו, מפעם לפעם ניתן לכוון ולהציע דרכים להתמודדות.

4. שתיית מים - מים מרגיעים ומרווים.

5. להפחית בחשיפה למידע מלחיץ - למרות הנטייה שלנו כמבוגרים להיות צמודים למקלטי טלוויזיה ורדיו במצבי חירום, חשוב לזכור שיש אינפורמציה שממש לא הכרחי שילדים ישמעו אותה.

5. להיזכר איך התגברנו בעבר - לילדים שכבר חוו סוג של חרדה או סיטואציה דומה כדאי להציע להיזכר איך הם הצליחו להתגבר בפעם הקודמת.

כשילד בן שנתיים מתנגד לכם, קודם כל הכירו בכך שזה לא מכוון נגדכם אלא שלב בהתפתחות ושלב טבעי ונורמלי. בכל מקרה כדאי לעשות כך:


1. התחילו להציב גבולות אך עשו זאת בנושאים חשובים (בטחונו של הילד, בריאותו ופגיעה באחרים) ולא בכל נושא.

2. למול אלה יש לעודדו לעצמאות בכל נושא שלא מסכן אותו.

3. כדאי להמעיט באיסורים ולהעדיף הזזה של הילד מכל מקום מסוכן או בלתי רצוי או להציע חלופות רצויות, תוך נתינת ביטוי מילולי לסכנה ("חשמל זה מסוכן. בוא נלך לכאן").

4. יש להמעיט מאד בטלוויזיה.

כך יש להנחות מתבגרים ההולכים לבד לים:

1. ללכת אך ורק בחבורה ולא להיפרד ממנה.

2. להיכנס למים רק עם עוד חבר או חברה, אף פעם לא לבד.

3. לא למסור מספר טלפון לאף אחד שאינכם מכירים. ניתן לקבל מספר טלפון או שם ולקבל מידע על האדם ברשתות החברתיות.

4. צרו קשר עם בני גילכם ולא עם מבוגרים מכם בצורה משמעותית.

5. כאשר אתם נפגשים עם נוער לא מוכר בררו מאיזה עיר הם ובאיזה בית ספר וכיתה הם לומדים.

6. במקרה שאתם חשים לא בטוחים עברו מקום ליד אנשים מבוגרים יותר, רצוי משפחות, או בקרבת סככת המציל.

7. אם אתם מרגישים מאוימים מאיזו סיבה, התקשרו או שלחו הודעה להורים.

8. אין לקחת שום דבר מאף אחד, כולל שתייה ואוכל.

9. אין ללכת מהים עם אדם שלא הגעתם אתו.

כדי למנוע קנאה אצל ילדים הקפידו על הדברים הבאים:

1. הקפידו על שטח משלו לכל אחד מהילדים (ובמיוחד לגדול) וכבדו את פרטיותו מפני אחיו (כולל אותם הדברים שהם שלו - לעומת צעצועים משותפים).

2. אל תעשו השוואות בין הילדים למולם ונסו שלא להגיד לאחד לקחת דוגמא מהשני.

3. אם הם רבים - תנו להם להגיע ליישוב הסכסוך בעצמם ואם ידרשו שתתערבו הסבירו להם שהם התחילו ועליהם לסיים את הריב ולא בשימוש בכוח (אלא אם הם צעירים ואז אתם צריכים להתערב בזהירות וברגישות ולמנוע גלישה לתוקפנות ואלימות).

4. במקרה של מחלוקת ביניהם אל תענישו ילד בנוכחות אחיו, שעלול להתגרות ו"לרדת" עליו.

5. מצאו את הזמן הפרטי לכל אחד מהאחים, שבו אתם רק שלו ומרעיפים עליו אהבה שאינה תלויה ואינה מתחלקת בינו לבין אחיו - במיוחד זה חשוב לאח הגדול שמן הסתם איבד את מעמדו, בעיני עצמו, מאז הופעת אחיו הקטן.

לילדים שונים העדפות שונות ותחומי עניין שונים, אולם רוב הילדים שמחים ואוהבים ללכת לגינות משחקים. יש לכבד את הקצב והמינון של כל ילד וילד, אולם במקרים מסוימים כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו למשל במקרים הבאים:

1. ילד מתעייף מהר מאוד לאחר משחק בגן שעשועים

2. ילד סובל מסחרחורת ובחילה לאח המשחק בגן שעשועים

3. ילד לא מצליח להבין איך משתמשים במתקן מסוים (סולם, נדנדנה וכדומה)

4. ילד מעדיף רק משחקים בישיבה ולא משחקים שיש בהם ניתוק כלשהו מהקרקע

5. ילד מסרב תמיד לשחק בגן שעשועים

הנה 7 דברים שכדאי להקפיד עליהם בגמילת ילד ממוצץ:

1. הסברים ולא כפיה - לא לכפות על הילד גמילה, להסביר לו את הצורך בגמילה.

2. ללמד איך להירגע - לוודא שהילד יודע להירגע בעצמו גם ללא מוצץ.

3. להגביל את שעות השימוש במוצץ - להחליט מתי מותר ומתי אסור למצוץ מוצץ ועם הזמן להרחיב את הזמן שאינו מתאים למציצת מוצץ.

4. חיזוקים חיובים - לעודד את הילדים באמירות חיוביות ועידוד מילולי.

5. מתן פרסים - הבטחת פרס עתידי, לכשיצליח הילד להיגמל.

6. הזדהות - לתת לילד להבין שאנו מבינים את מצוקתו ברגעים הקשים יותר. חיבוק ומילים המביעות הזדהות והבנה כלפי רגשותיו.

7. ילד מעורב ולוקח אחריות - חשוב לא להחביא, לא להעלים ולא "לאבד" את המוצץ, לתת לילד להיות מעורב ואחראי בתהליך הגמילה.

קנאה בין אחים מתעוררת בעיקר כאשר הם מזהים שהורה מעניק יותר תשומת לב לילד אחר ולא להם מסיבה כלשהי. בדרך כלל אותה תשומת לב הניתנת לאח האחר היא עם "סיבה מוצדקת", כמו מחלה, אח קטן הדורש טיפול, עזרה בלימודים (כמו הכנת פרוייקט גדול או מבחן חשוב), טיפול בילד עם צרכים מיוחדים וכדומה. יש לציין שקנאה הינה רגש טבעי ונורמלי שבמצבים מאוזנים שלו אף יכול לגרום לאנשים בוגרים יותר להגיע להישגים, אך הוא נחשב לבעייתי כאשר הוא אינו בא לידי ביטוי בדרך מאופקת, במיוחד אצל ילדים שאינם יודעים להגדיר ולבטא את רגש הקנאה המציף אותם, מה שגורם לכך שפעמים רבות הוא מתבטא בדרכים שאינן ראויות כמו אלימות.

כך תוכלו לעזור לילדכם להתגבר על פחד מכישלון:

1. העריכו ושבחו את מאמציו של הילד, גם אם התוצאה לא מאד מרשימה.

2. הימנעו מהשוואות של ילדים מול אחים (גדולים וקטנים).

3. נסו להימנע משליחת אחים לאותו חוג באותו מקום, פתחו אצל כל אחד את הנטייה החזקה אצלו.

4. הימנעו מהשוואת הילד לחבריו בכיתה (כולל ציונים, הישגים בספורט וכו).

5. הדגישו והראו כי יש דברים הנעשים לשם הנאה ולא לשם הישג.

6. הרבו לצחוק עם הילד, הראו לו את היכולת להשטות ולקחת דברים בקלות.

7. נסו לפתח תחומי עניין מגוונים אצל הילד, שגם אם לא יצליח באחד, יהיה טוב באחר.

8. ולבסוף, נסו לבדוק האם אתם בתוך תוככם סובלים מפחד מפני כישלון, או דווקא הנכם פרפקציוניסטים בצורה קיצונית וגורמים ע"י כך לילד תחושה שאף פעם הוא לא יהיה מספיק טוב.

קייטנת הורים זו קייטנה המתנהלת בארגון ואחריות הורים בלבד בסבב הנעשה ביניהם. הקייטנה עונה על בעיית תעסוקת הילדים בחופש, העלויות שלה נמוכות בהרבה מכל קייטנה אחרת והיא פתרון מצוין לתקופה בה מסתיימות הקייטנות או למשפחות שרשמו את הילדים לקייטנות קצרות, בנוסף הילדים מחכים וגאים לארח בביתם את "הקייטנה". בכדי לארגן קייטנה כזו יש לעשות את הדברים הבאים:

1. להתארגן מראש מספר הורים (רצוי לא יותר מהורים מ 6-7 ילדים, תלוי בגיל).

2. רצוי להתארגן עם הורי החברים הטובים ביותר של ילדכם.

3. להגדיר ימי ושעות פעילות (לדוגמה חמישה ימים בשבוע בין 8:30 ל- 15:30 למשך שבועיים).

4. להחליט על סבב בין ההורים, כאשר בכל יום מגיעים הילדים לבית של ילד אחר ומבלים שם את היום.

5. כדאי להכין פעילות מראש כמו פעילויות יצירה, הכנת מאכלים (עוגיות, כדורי שוקולד, פיצה ועוד), זמן חופשי למשחק, סרט או כל פעילות ביתית אחרת.

6. יש לסכם מראש האם אפשר לרדת עם הילדים לגינה ציבורית או כל פעילות אחרת שהיא מחוץ לבית.

7. יש להיערך מראש להגשת ארוחת צהריים ולכיבוד נוסף במשך היום (פירות העונה וכדומה).

הנה 4 כללים חשובים לניהול תקשורת טובה עם מתבגרים:

1. פנו אליהם זמן בו ניתן לאפשר שיחה.

2. נסו לדבר עם המתבגר על נושאים המעניינים אותו או נושאים המעניינים גם אותו וגם אתכם (למשל תוכנית טלוויזיה ששינכם צופים בה).

3. הקשיבו והבינו את נושא השיחה או הבעיה עליה מדברים לפני שאתם מגיבים

4. נסו להטיף ולהעיר על מה שהכרחי, אך לא על כל דבר כך שזה לא יהפוך לשיח העיקרי ביניכם.

5. הביאו גם משל עצמכם - היו פתוחים וספרו גם על דברים שאתם עוברים או שקרו לכם ביום יום, כך השיחה תהיה הדדית ופתוחה יותר ותתאפר קרבה.

הנה 9 כללים וקריטריונים חשובים בבחירת חטיבת ביניים לילדים. סדר החשיבות משתנה מילד לילד וממשפחה למשפחה, אך כדאי לקחת את כולם בחשבון:

1. תחומי החזקה של בית הספר, המגמות המובילות בו והא הן מתאימות לילדכם

2. אחוזי ההצלחה בבחינות הבגרות

3. צוות מורים איכותי ומיומן המשלב בין יחס אישי לרמת לימודים גבוהה

4. מרחק סביר מהבית וקלות ההגעה

5. חברים - לאן הם נרשמים ועד כמה חשוב לילד להישאר עם אותה קבוצת חברים

6. בית ספר המסוגל להצהיר שאין בו אלימות

7. בית ספר מתפתח, יצירתי השואף להתמקצעות כמו גם לחדשנות ומקוריות בתחומים שונים

8. בית ספר היודע להתמודד עם חריגות של ילדים כולל הפרעות קשב ולמידה

9. רצוי לבקר בבית הספר בימי פעילות רגילים ולא רק בימים פתוחים שם בדרך כלל מוצגת תמונה ורודה מהרגיל

כך תלמדו את ילדכם לדחות סיפוקים:

1. בשלב הינקות - סיפוק כל צרכיו באופן מלא. כשהוא עדיין תינוק, אך בשלב מעט מאוחר יותר, נסו להרגילו לאט ובהדרגה להתמודד עם מצבי תסכול (כמו הנחת צעצוע מעט רחוק ממנו, כך שיצטרך להתאמץ להגיע אליו). אין להגיע למצבים שהתינוק צורח ונכנס למצבים קשים של חוסר אונים.

2. היו מגוננים במידה. תנו לילדים לחוות ולהתנסות.

3. הקפידו לדבר ולהבהיר כללים לפני מצבים הידועים כבעייתיים ("אנחנו נכנסים למכולת לקנות חלב, אנחנו לא קונים דברים נוספים").

4. הביעו הבנה לתסכול של הילד גם אם אתם לא נכנעים לבקשתו (לדוגמה: "אני מבין שאתה מאד רוצה פיצה עכשיו, אבל יש לנו אוכל בבית ואנחנו אוכלים מה שיש בבית"). נסו לא להקטין או לזלזל בתחושות התסכול של הילד, גם אם היא נראית לכם מוגזמת, מאחר והדבר רק מעצים את תחושתו שאין מי שמבין אותו.

5. חיזוקים חיובים - אל תקמצו בהם! כאשר אתם מזהים מצבים מועדים לבעיות שילדכם עמד בהם בכבוד שבחו וחזקו אותו.

6. דוגמה אישית - אין כמו דוגמה אישית. לחינוך מוצלח של ילדים. עליכם להראות להם שגם אתם דוחים סיפוקים ומתנהגים בצורה מאופקת למול דברים שאתם מאד רוצים.

בכדי לחנך את הילדים להכנת שיעורים באופן עצמאי יש לדאוג לדברים הבאים:

- שולחן עבודה שקט וללא הסחות דעת. שולחן זה צריך להיות המקום הקבוע להכנת השיעורים.

- לקבוע שעות קבועות להכנת השיעורים ולעמוד בהן. ההורים צריכים להעביר מסר ברור שישנה חשיבות לעמידה בזמנים שנקבוע להכנת השיעורים ולא להשאיר את הנושא פתוח ולסמוך על כך שהם יעשו בכל מקרה שבאיזהו שלב של היום. לילדים שאינם יודעים עדיין לקרוא שעון רצוי לעזור במתן סימנים כמו לאחר תוכנית טלוויזיה מסויימת, מיד בתום הארוחה וכדומה.

- ניהול נכון של "הפרוייקט", כלומר להקל על הילד בהתארגנות עם השיעורים כמו באיזה מקצוע להתחיל וכיוב'.

- רצוי מאד להרגיל את הילד שלא יושבים איתו להכנת שיעורי הבית ולא מכינים אותם איתו. יש לסייע להם בצורה נקודתית ולתת להם להמשיך בעצמם.

- יש לחזק ילדים שהצליחו, התמודדו והתגברו על שיעורי הבית.

בבחירת בגדים לתינוקות יש להקפיד על הדברים הבאים:

1. קניית בגדים העשויים מכותנה - הם נעימים למגע ומתכבסים בקלות.

2. בגד חסין אש - חשוב לוודא שבתגית שעל הבגד מצוין שהבגד הוא "חסין אש".

3. לוותר על חוטים ושרוכים - רצוי לקנות בגדים נוחים ככל האפשר ללא חוטים העלולים לסכן את התינוק כשהם נכרכים סביב האצבעות או הצוואר.

4. מפתח רחב לראש - מקל על הלבשת התינוק ולא מכאיב לו.

5. בגדים ללא כפתורים - רצוי לרכוש בגדים ללא כפתורים, הם עלולים להכאיב כשהתינוק שוכב ונשען עליהם ועלולים להיות רופפים וליפול, מה שמסכן את התינוק בבליעתם.

למידה טובה של ילדים היא לאו דווקא מה שהרגילו או חינכו אותנו אליו. כדאי לקחת בחשבון גם את הדברים הבאים בהרגלי הלמידה של הילדים:

1. לימוד למבחן דווקא מחזק את הלמידה ואם לומדים לו לעתים קרובות זה בהחלט עוזר ולא אומר שהחומר ישכח במהרה.

2. מעבר לחדר אחר עשוי להשפיע לטובה על הטמעתו של החומר הנלמד ולסייע ביצירת אסוציאציות חדשות שיעזרו בכך. רצוי לא להכריח את הילדים, אם כן, לשבת רק ליד שולחן הכתיבה שלהם. התגמשו וראו שיש לכך השפעה טובה על הלמידה.

3. למידה עם מוסיקה עוזרת לילדים לבודד עצמם מרעש מסביבתם. אל תתעקשו שילמדו בשקט גמור ואם זאת רצוי שמוסיקת הרקע לא תהיה תוכניות טלוויזיה של ילדים ונוער.

4. הפסקות בלימודים חשובות, במיוחד אם הלימוד נמשך שעות רבות.

5. כדאי ללמוד כמה נושאים במקביל ולאו דווקא נושא אחד החוזר על עצמו ומצמצם את ההבנה והופך את הלמידה אוטומטית.

6. שינון הוא חשוב ואינו מילה גסה ונחלת העבר.