שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם להרשות לילדים לישון אצל חברים?
הנה המלצותיה של מיכל דליות לגבי שינה של ילדים אצל חבריהם, כפי שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה:
בוודאי להרשות. זה כיף לישון אצל חברים. הרשו להם בכל גיל, ברגע שהם מבקשים, אך הקפידו על הכללים הבאים:
1. מכירים את הורי הילד המארח ובוטחים בהם
2. לא יותר מפעמיים בשבוע
3. מידי פעם הזמינו גם אליכם
4. הבהירו שזה לתקופת החופש בלבד
5. אם התוצאה של שינה אצל חבר/ה היא פוגרום – איסרו זאת להבא עד שהילד יבטיח שזה לא יחזור על עצמו ואז, כמובן, תבררו אם אמנם הכל היה בסדר. הבירור ייעשה על ידיכם בשיחה עם ההורים המארחים.
איך לזהות בני נוער שמשתמשים בסמים?
הנה המאפיינים העיקריים של בני נוער המשתמשים בסמים:
1. עייפות מרובה או אנרגיית יתר קיצונית
2. שינויים בהרגלי האכילה (לרוב חוסר תאבון וירידה במשקל)
3. אודם בעיניים
4. מבט מזוגג
5. שינויים בצורת החשיבה (מחשבה אטית וקושי לענות בזמן)
6. הפרעות בתהליך החשיבה המתבטא בהסחות דעת רבות
7. שינויים חריגים במצב הרוח
8. נטייה להתפרץ ולכעוס ללא סיבה נראית לעין
9. הסתגרות זמן רב בשירותים או בחדר האמבטיה
10. ריחות העולים מחדרים שונים בבית
11. הימצאות אביזרים שונים בחדרי הבית כמו גפרורים, עלים, באנגים, נייר כסף וכדומה
12. נער/ה שמתחילים לשקר בתדירות גבוהה
13. אי ציות לחוקי הבית ובית הספר
14. סודיות של הנער/ה ביחס לאופן ומקום הבילוי עם חבריו
מה עושים עם מתבגר שעושה פירסינג בניגוד לדעתנו ההורים?
תגובת הורים לפירסינג שבני נוער עושים בניגוד לרצוננו צריכה להיות חכמה:
בלי ריב ובלי צעקות, להבהיר למתבגרים: אם אתם מספיק בוגרים כדי להחליט על גופכם, לא תקבלו מותרות בחינם. נדאג לכל מחסורכם והצרכים ההכרחיים לקיומכם כילדינו אך מותרות תצטרכו לממן לבד. כל זאת עד להסרה של הפירסינג.
המסר אחראי וחינוכי ובבסיסו ההנחה שכל עוד המתבגר ספון בביתכם ונסמך עליכם, הוא אמור להתחשב בדעתכם לגבי התנהלותו הכללית. חובתכם, זו של קיום, בריאות ובלה בלה בלה - נשמרת. מותרות לא.
המסר עובד על פי תשובת ורדה רזיאל ז'קונט לקורא "זמנים מודרניים" בידיעות אחרונות.
על מה להקפיד בחינוך על צרכנות נבונה?
הנה 7 כללים לחינוך לצרכנות נבונה:
1. הקשבה לילד - חשוב להקשיב למאוויים של הילד גם מבחינת עלות אך גם מבחינת הרצונות שלו.
2. נהלו שיחה - חשוב לנהל שיחה באווירה נעימה, לשמוע את רצונותיו והסבריו של הילד, לערוך סדר עדיפויות ולהבין את הסיבות למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה ולהסביר לו מה השיקולים שלכם לקניה או אי קנייה של אותו מוצר.
3. במידה והחלטתם לקנות את מה שהילד רוצה, שתפו אותו בעריכת סקר מחירים ובחירת המקום בו הכי משתלם לקנות.
4. תנו לילד להשתתף בחלק מההוצאה של משהו שהוא מאוד רוצה או סכמו אתו שהוא מוותר על דבר מה אחר בכדי לאפשר את הקנייה.
5. בימי הולדת ואירועים שונים נסו להנהיג קניית מתנה אחת משותפת מהמשפחה או החברים במקום הרבה מתנות קטנות שאין בהן צורך.
6. אפשרו קנייה של מתנות חווייתיות ותרבותיות ולא רק חומריות.
7. נסו לכוון את הילדים למה ראוי וחיוני להם על דרך החיוב, תנו דוגמה למה כן ולא רק למה לא.
איך לחנך את הילדים "להפסיד בכבוד" במשחקים?
בכדי לחנך ילדים "להפסיד בכבוד" כדאי לעשות את הדברים הבאים:
1. ראשית זכרו שהמטרה הראשונה של המשחק זו הנאה, לכן הקפידו לבחור משחק ממנו הילד נהנה, כאשר אין לכם ברקע ציפיות לרכישת למידה וידע.
2. השתדלו לבחור משחק בו הסיכויים של הילד לנצח טובים.
3. חיזרו על חוקי המשחק וכלליו לפני תחילת המשחק ובקשו גם מהילד לחזור על כך כפי שהבין זאת.
4. תנו לילד לנצח מספר פעמים, אם המשחק מאפשר זאת, לפני שהוא מפסיד.
5. ציינו לשבח את התנהלותו במשחק הכוללת שמירה על החוקים, משחק ללא ריבים והשתפרות באופן המשחק.
6. תנו דוגמא אישית להתמודדות עם הפסד כאשר אתם מפסידים, בטאו אכזבה, רצון לנסות שוב ובמקביל מחמאות לילד שהצליח לזכות.
7. עצרו גילויי אכזבה ותסכול הנעשים בצורה שאינה הולמת (בכי, צעקות, הפסקת המשחק וכד') ושבחו התמודדות נאותה עם מצב שכזה (ללא בכי, רצון לנסות שוב, שיפור מהלך המשחק של הילד וכד').
8. המשחק והיו החלטיים לגבי אי הסכמתכם לקבל התנהגות שכזו, כמו כן, עימדו על כך שהמשחק ממשיך, כי הוא גורם הנאה למשתתפים נוספים. עשו זאת מבלי להרים את הקול ולהיגרר לכעס ורוגז.
מהי התגובה הרצויה לכישלון בלימודים של ילדם?
אלו התגובות הרצויות של הורים במקרה של כישלון ילדם בלימודים:
1. אם מדובר על ילד תחרותי והישגי צריך ללמדו שגם אי הצלחה היא חלק מהדרך והיא אינה מעידה על המשך ההצלחה בעתיד. חשוב לתת מקום לאכזבה של הילד, לא להראות את האכזבה שלכם ולהתייחס לעניין בפרופורציות הנכונות.
2. כשמדובר על ילד שלא ממש מתרגש מציונים, כדאי לעודד אצלו את הרצון לשאוף ליותר ולהצליח.
3. בכל מקרה, תמיד חשוב לתת לילדים את ההרגשה שבבית לא מודדים אותם במונחים של כישלון והצלחה, אך נותנים חשיבות למידת ההשקעה וההשתדלות והאהבה היא כמובן ללא תנאי.
איך להקנות לילדכם הרגלים נכונים במים?
כך תקנו לילדכם הרגלים נכונים במים:
1. רצוי להמעיט בשימוש במצופים. החזיקו את הילד במים וכל פעם הפחיתו את התמיכה בו, עד כמה שהוא מרגיש בטוח.
2. גם בטחון מוגזם במים עלול להיות מסוכן ולכן חשוב כבר בחשיפות הראשונות במים ללמד גבולות: שחייה רק בהשגחת מבוגר, אילו תרגילים מסוכנים ואסור לבצעם, קפיצה למים נעשית רק באזורים המותרים ולומדים איפה מותר ואפשר לעמוד ואיפה לא.
3. רצוי שהילד ילמד שחייה אצל מורה לשחייה אן שתקבלו אתם כהורים הדרכה כיצד ללמד, זאת כדי להימנע מהטמעת טעויות קריטיות וקשות לשינוי בלימודי השחייה.
מהם הסימפטומים לאוטיזם אצל תינוקות?
הסימפטומים הבאים עלולים להעיד על אוטיזם אצל תינוקות:
1. פסיביות בצורה מוגזמת (התינוק אינו מגלה עניין בסביבה, חסר תנועה ובוכה מעט אם בכלל).
2. תינוק פעיל בצורה חריגה (חסר שקט ובוכה כמעט כל הזמן ללא סיבה ברורה).
3. התינוק אינו יונק ואינו אוכל ומגלה התנגדות לניסיונות להאכילו.
4. התינוק אינו מגיב לקולם או לנוכחותם של ההורים (בחיוכים ומלמולים).
5. התינוק נרתע ממגע.
6. התינוק אינו מקיים קשר עין עם הסובבים אותו.
7. חל איחור בהתפתחות המוטורית.
8. היקף ראש גדול לפי אחוזוני התפתחות וביחס לתינוק עצמו.
אם מופיעים שני סימפטומים או יותר מהרשימה מומלץ לפנות בהקדם לאבחון של התינוק.
איך לגמול ילד ממציצת אצבע?
כך גומלים ילד ממציצת אצבע:
1. לא להאיץ בילדים להיגמל מוקדם מדי ממציצת אצבע, לרוב זה עושה את הפעולה ההפוכה והילד ממשיך במציצה עד גיל יחסי מאוחר.
2. גרמו לילד בצורת שלא ירגיש שהדבר נעשה למטרה מסוימת להשתמש בשתי ידיו כאשר אתם רואים שהוא עם אצבע בפה.
3. נסו לדבר אל ההיגיון בצורה מותאמת לגיל הילד ולהסביר שמציצת הילד היא הרגל שכבר כדאי להפסיקו כמו הרגלים אחרים השייכים לגיל צעיר יותר שהוא הצליח להפסיק (טיטולים, בקבוק ועוד).
4. הזכירו בקצרה גם את הנושא הבריאותי (שיניים) והסבירו למה כדאי להפסיק את מציצת האצבע בזמן.
5. תנו דוגמה אישית וספרו לילד כיצד התגברתם אתם על הרגל שקשה היה לכם להיפטר ממנו ואיך עשיתם זאת.
6. צרו סימן מוסכם ואישי ביניכם לבין הילד בו תוכלו להזכיר לילד שהנה הוא שוב מכניס את האצבע לפה.
7. על ילדים בגיל הגן תשפיע דעתם של ילדים אחרים, הערה של חבר על מציצת האצבע יכולה לפעמים לעזור להפסיקה.
הנה המלצותיה של מיכל דליות לגבי שינה של ילדים אצל חבריהם, כפי שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה:
בוודאי להרשות. זה כיף לישון אצל חברים. הרשו להם בכל גיל, ברגע שהם מבקשים, אך הקפידו על הכללים הבאים:
1. מכירים את הורי הילד המארח ובוטחים בהם
2. לא יותר מפעמיים בשבוע
3. מידי פעם הזמינו גם אליכם
4. הבהירו שזה לתקופת החופש בלבד
5. אם התוצאה של שינה אצל חבר/ה היא פוגרום – איסרו זאת להבא עד שהילד יבטיח שזה לא יחזור על עצמו ואז, כמובן, תבררו אם אמנם הכל היה בסדר. הבירור ייעשה על ידיכם בשיחה עם ההורים המארחים.
הנה המאפיינים העיקריים של בני נוער המשתמשים בסמים:
1. עייפות מרובה או אנרגיית יתר קיצונית
2. שינויים בהרגלי האכילה (לרוב חוסר תאבון וירידה במשקל)
3. אודם בעיניים
4. מבט מזוגג
5. שינויים בצורת החשיבה (מחשבה אטית וקושי לענות בזמן)
6. הפרעות בתהליך החשיבה המתבטא בהסחות דעת רבות
7. שינויים חריגים במצב הרוח
8. נטייה להתפרץ ולכעוס ללא סיבה נראית לעין
9. הסתגרות זמן רב בשירותים או בחדר האמבטיה
10. ריחות העולים מחדרים שונים בבית
11. הימצאות אביזרים שונים בחדרי הבית כמו גפרורים, עלים, באנגים, נייר כסף וכדומה
12. נער/ה שמתחילים לשקר בתדירות גבוהה
13. אי ציות לחוקי הבית ובית הספר
14. סודיות של הנער/ה ביחס לאופן ומקום הבילוי עם חבריו
תגובת הורים לפירסינג שבני נוער עושים בניגוד לרצוננו צריכה להיות חכמה:
בלי ריב ובלי צעקות, להבהיר למתבגרים: אם אתם מספיק בוגרים כדי להחליט על גופכם, לא תקבלו מותרות בחינם. נדאג לכל מחסורכם והצרכים ההכרחיים לקיומכם כילדינו אך מותרות תצטרכו לממן לבד. כל זאת עד להסרה של הפירסינג.
המסר אחראי וחינוכי ובבסיסו ההנחה שכל עוד המתבגר ספון בביתכם ונסמך עליכם, הוא אמור להתחשב בדעתכם לגבי התנהלותו הכללית. חובתכם, זו של קיום, בריאות ובלה בלה בלה - נשמרת. מותרות לא.
המסר עובד על פי תשובת ורדה רזיאל ז'קונט לקורא "זמנים מודרניים" בידיעות אחרונות.
הנה 7 כללים לחינוך לצרכנות נבונה:
1. הקשבה לילד - חשוב להקשיב למאוויים של הילד גם מבחינת עלות אך גם מבחינת הרצונות שלו.
2. נהלו שיחה - חשוב לנהל שיחה באווירה נעימה, לשמוע את רצונותיו והסבריו של הילד, לערוך סדר עדיפויות ולהבין את הסיבות למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה ולהסביר לו מה השיקולים שלכם לקניה או אי קנייה של אותו מוצר.
3. במידה והחלטתם לקנות את מה שהילד רוצה, שתפו אותו בעריכת סקר מחירים ובחירת המקום בו הכי משתלם לקנות.
4. תנו לילד להשתתף בחלק מההוצאה של משהו שהוא מאוד רוצה או סכמו אתו שהוא מוותר על דבר מה אחר בכדי לאפשר את הקנייה.
5. בימי הולדת ואירועים שונים נסו להנהיג קניית מתנה אחת משותפת מהמשפחה או החברים במקום הרבה מתנות קטנות שאין בהן צורך.
6. אפשרו קנייה של מתנות חווייתיות ותרבותיות ולא רק חומריות.
7. נסו לכוון את הילדים למה ראוי וחיוני להם על דרך החיוב, תנו דוגמה למה כן ולא רק למה לא.
הורות
בכדי לחנך ילדים "להפסיד בכבוד" כדאי לעשות את הדברים הבאים:
1. ראשית זכרו שהמטרה הראשונה של המשחק זו הנאה, לכן הקפידו לבחור משחק ממנו הילד נהנה, כאשר אין לכם ברקע ציפיות לרכישת למידה וידע.
2. השתדלו לבחור משחק בו הסיכויים של הילד לנצח טובים.
3. חיזרו על חוקי המשחק וכלליו לפני תחילת המשחק ובקשו גם מהילד לחזור על כך כפי שהבין זאת.
4. תנו לילד לנצח מספר פעמים, אם המשחק מאפשר זאת, לפני שהוא מפסיד.
5. ציינו לשבח את התנהלותו במשחק הכוללת שמירה על החוקים, משחק ללא ריבים והשתפרות באופן המשחק.
6. תנו דוגמא אישית להתמודדות עם הפסד כאשר אתם מפסידים, בטאו אכזבה, רצון לנסות שוב ובמקביל מחמאות לילד שהצליח לזכות.
7. עצרו גילויי אכזבה ותסכול הנעשים בצורה שאינה הולמת (בכי, צעקות, הפסקת המשחק וכד') ושבחו התמודדות נאותה עם מצב שכזה (ללא בכי, רצון לנסות שוב, שיפור מהלך המשחק של הילד וכד').
8. המשחק והיו החלטיים לגבי אי הסכמתכם לקבל התנהגות שכזו, כמו כן, עימדו על כך שהמשחק ממשיך, כי הוא גורם הנאה למשתתפים נוספים. עשו זאת מבלי להרים את הקול ולהיגרר לכעס ורוגז.
אלו התגובות הרצויות של הורים במקרה של כישלון ילדם בלימודים:
1. אם מדובר על ילד תחרותי והישגי צריך ללמדו שגם אי הצלחה היא חלק מהדרך והיא אינה מעידה על המשך ההצלחה בעתיד. חשוב לתת מקום לאכזבה של הילד, לא להראות את האכזבה שלכם ולהתייחס לעניין בפרופורציות הנכונות.
2. כשמדובר על ילד שלא ממש מתרגש מציונים, כדאי לעודד אצלו את הרצון לשאוף ליותר ולהצליח.
3. בכל מקרה, תמיד חשוב לתת לילדים את ההרגשה שבבית לא מודדים אותם במונחים של כישלון והצלחה, אך נותנים חשיבות למידת ההשקעה וההשתדלות והאהבה היא כמובן ללא תנאי.
כך תקנו לילדכם הרגלים נכונים במים:
1. רצוי להמעיט בשימוש במצופים. החזיקו את הילד במים וכל פעם הפחיתו את התמיכה בו, עד כמה שהוא מרגיש בטוח.
2. גם בטחון מוגזם במים עלול להיות מסוכן ולכן חשוב כבר בחשיפות הראשונות במים ללמד גבולות: שחייה רק בהשגחת מבוגר, אילו תרגילים מסוכנים ואסור לבצעם, קפיצה למים נעשית רק באזורים המותרים ולומדים איפה מותר ואפשר לעמוד ואיפה לא.
3. רצוי שהילד ילמד שחייה אצל מורה לשחייה אן שתקבלו אתם כהורים הדרכה כיצד ללמד, זאת כדי להימנע מהטמעת טעויות קריטיות וקשות לשינוי בלימודי השחייה.
הסימפטומים הבאים עלולים להעיד על אוטיזם אצל תינוקות:
1. פסיביות בצורה מוגזמת (התינוק אינו מגלה עניין בסביבה, חסר תנועה ובוכה מעט אם בכלל).
2. תינוק פעיל בצורה חריגה (חסר שקט ובוכה כמעט כל הזמן ללא סיבה ברורה).
3. התינוק אינו יונק ואינו אוכל ומגלה התנגדות לניסיונות להאכילו.
4. התינוק אינו מגיב לקולם או לנוכחותם של ההורים (בחיוכים ומלמולים).
5. התינוק נרתע ממגע.
6. התינוק אינו מקיים קשר עין עם הסובבים אותו.
7. חל איחור בהתפתחות המוטורית.
8. היקף ראש גדול לפי אחוזוני התפתחות וביחס לתינוק עצמו.
אם מופיעים שני סימפטומים או יותר מהרשימה מומלץ לפנות בהקדם לאבחון של התינוק.
כך גומלים ילד ממציצת אצבע:
1. לא להאיץ בילדים להיגמל מוקדם מדי ממציצת אצבע, לרוב זה עושה את הפעולה ההפוכה והילד ממשיך במציצה עד גיל יחסי מאוחר.
2. גרמו לילד בצורת שלא ירגיש שהדבר נעשה למטרה מסוימת להשתמש בשתי ידיו כאשר אתם רואים שהוא עם אצבע בפה.
3. נסו לדבר אל ההיגיון בצורה מותאמת לגיל הילד ולהסביר שמציצת הילד היא הרגל שכבר כדאי להפסיקו כמו הרגלים אחרים השייכים לגיל צעיר יותר שהוא הצליח להפסיק (טיטולים, בקבוק ועוד).
4. הזכירו בקצרה גם את הנושא הבריאותי (שיניים) והסבירו למה כדאי להפסיק את מציצת האצבע בזמן.
5. תנו דוגמה אישית וספרו לילד כיצד התגברתם אתם על הרגל שקשה היה לכם להיפטר ממנו ואיך עשיתם זאת.
6. צרו סימן מוסכם ואישי ביניכם לבין הילד בו תוכלו להזכיר לילד שהנה הוא שוב מכניס את האצבע לפה.
7. על ילדים בגיל הגן תשפיע דעתם של ילדים אחרים, הערה של חבר על מציצת האצבע יכולה לפעמים לעזור להפסיקה.
האם הורה צריך להתערב כשאחים רבים?
ריב בין אחים מבטא הרבה פעמים את ה"מלחמה" על המקום בבית, כולל על תשומת ליבם של ההורים. בנוסף מאפשר הריב להוציא תסכולים, כעסים וקנאה ואף ליצור אפשרויות למידה לצורות ההתמודדות עם פתרון בעיות והשלמה לאחר הריב. לכן, כהורים, מוטב שלא לקחת חלק או צד בכל ריב שנוצר, אלא לתת לילדים להתמודד בעצמם ולמצוא את הדרך לשלום בית, אך להיות ערניים וקשובים ולשים לב שגם הריבים מתנהלים בגבולות שאתם מסכימים להם והגדרתם בבית מבחינת אלימות פיסית או מילולית. בנוסף, אם לא נכחתם בתחילתו של הריב, מוטב לא למהר לשפוט ולהעניש, אלא להקשיב ולעזור לילדים להגיע לפתרון, תוך הבנת הצדדים השונים.
ריב בין אחים מבטא הרבה פעמים את ה"מלחמה" על המקום בבית, כולל על תשומת ליבם של ההורים. בנוסף מאפשר הריב להוציא תסכולים, כעסים וקנאה ואף ליצור אפשרויות למידה לצורות ההתמודדות עם פתרון בעיות והשלמה לאחר הריב. לכן, כהורים, מוטב שלא לקחת חלק או צד בכל ריב שנוצר, אלא לתת לילדים להתמודד בעצמם ולמצוא את הדרך לשלום בית, אך להיות ערניים וקשובים ולשים לב שגם הריבים מתנהלים בגבולות שאתם מסכימים להם והגדרתם בבית מבחינת אלימות פיסית או מילולית. בנוסף, אם לא נכחתם בתחילתו של הריב, מוטב לא למהר לשפוט ולהעניש, אלא להקשיב ולעזור לילדים להגיע לפתרון, תוך הבנת הצדדים השונים.
על מה להקפיד בתכנון חופשה משפחתית בחו"ל?
הנה 11 דברים שכדאי להקפיד עליהם בתכנון חופשה משפחתית בחו"ל:
1. שתפו את הילדים במידת האפשר בתכנון הטיול, כך הם יהיו יותר מוכנים למה שמצפה להם.
2. אפשר לישון בכמה מקומות, אך רצוי לא לישון כל לילה במקום אחר. לילדים קשה להסתגל לכך.
3. חזרו שוב למקומות בהם הילדים נהנו - חנות מסויימת או מסעדה.
4. הביאו משחקים, מוסיקה, ספרים, חוברות צביעה וצבעים לטיסה.
5. היו גמישים בתוכניות, בדקו בשטח מה נכון ומה לא נכון.
6. השתדלו לשמור על שעות קבועות לאוכל ושינה.
7. אל תעמיסו. בחרו לכל יום לא יותר משתי אטרקציות.
8. הביאו סוכריות מציצה שיסייעו להפחתת הלחץ באוזניים בהמראה ובנחיתה.
9. קחו עמכם מספיק אוכל לתינוקות, אל תהיו בטוחים שתמצאו את המזון הדרוש להם ביעד אליו אתם נוסעים.
10. הצטיידו בעזרה ראשונה וכל התרופות ומשככי הכאבים גם לילדים ולגם למבוגרים.
11. עשו ביטוח מותאם לילדים, במיוחד אם מי מהם סובל מבעיה בריאותית.
12. תנו לילדים תקציב לקניית מזכרות.
13. אפשרו לילדים לצלם במהלך הטיול.
14. תנו לילד אחריות במהלך הטיול כמו איסוף מידע והדרכה באתר מסוים, הכנת כריכים למהלך היום, בחירת מקום לאכול בו וכדומה.
15. הצטיידו במשחקים, מכשירים סלולארים, חוברות צביעה וכדומה ותנו אותם לילדים בזמנים בהם תאלצו להמתין בתור ארוך בכניסה למקומות.
הנה 11 דברים שכדאי להקפיד עליהם בתכנון חופשה משפחתית בחו"ל:
1. שתפו את הילדים במידת האפשר בתכנון הטיול, כך הם יהיו יותר מוכנים למה שמצפה להם.
2. אפשר לישון בכמה מקומות, אך רצוי לא לישון כל לילה במקום אחר. לילדים קשה להסתגל לכך.
3. חזרו שוב למקומות בהם הילדים נהנו - חנות מסויימת או מסעדה.
4. הביאו משחקים, מוסיקה, ספרים, חוברות צביעה וצבעים לטיסה.
5. היו גמישים בתוכניות, בדקו בשטח מה נכון ומה לא נכון.
6. השתדלו לשמור על שעות קבועות לאוכל ושינה.
7. אל תעמיסו. בחרו לכל יום לא יותר משתי אטרקציות.
8. הביאו סוכריות מציצה שיסייעו להפחתת הלחץ באוזניים בהמראה ובנחיתה.
9. קחו עמכם מספיק אוכל לתינוקות, אל תהיו בטוחים שתמצאו את המזון הדרוש להם ביעד אליו אתם נוסעים.
10. הצטיידו בעזרה ראשונה וכל התרופות ומשככי הכאבים גם לילדים ולגם למבוגרים.
11. עשו ביטוח מותאם לילדים, במיוחד אם מי מהם סובל מבעיה בריאותית.
12. תנו לילדים תקציב לקניית מזכרות.
13. אפשרו לילדים לצלם במהלך הטיול.
14. תנו לילד אחריות במהלך הטיול כמו איסוף מידע והדרכה באתר מסוים, הכנת כריכים למהלך היום, בחירת מקום לאכול בו וכדומה.
15. הצטיידו במשחקים, מכשירים סלולארים, חוברות צביעה וכדומה ותנו אותם לילדים בזמנים בהם תאלצו להמתין בתור ארוך בכניסה למקומות.
איך לסייע לילד הנפרד מחבריו עקב מעבר דירה?
כך ניתן לסייע לילד העובר דירה ונאלץ להיפרד מחבריו:
1. לגלות את כל ההבנה והרגישות בנוגע לרגשותיו של הילד בקשר למעבר ולפרידה, לדבר על כך, לא להתעלם ולאפשר הבעת רגשות גם אם יהיו לא קלים.
2. ניתן לארגן מסיבת פרידה עם החברים בה יחלק הילד מזכרת ממנו לחבריו ויקבל מתנות פרידה מהחברים. ניתן להכין גם מתנות או ברכות למזכרת בזמן המסיבה עצמה.
3. שמירת קשר עם חברים קודמים - לאפשר לילד שמירה על קשר עם חבריו הקודמים כולל ביקורים הדדיים אחד אצל השני במינון סביר.
4. לסייע במציאת חבר חדש - יש הרבה ילדים שישמחו להכיר חברים חדשים וייתכן שיצטרכו סיוע קל ביצירת הקשר או היוזמה הראשונה.
כך ניתן לסייע לילד העובר דירה ונאלץ להיפרד מחבריו:
1. לגלות את כל ההבנה והרגישות בנוגע לרגשותיו של הילד בקשר למעבר ולפרידה, לדבר על כך, לא להתעלם ולאפשר הבעת רגשות גם אם יהיו לא קלים.
2. ניתן לארגן מסיבת פרידה עם החברים בה יחלק הילד מזכרת ממנו לחבריו ויקבל מתנות פרידה מהחברים. ניתן להכין גם מתנות או ברכות למזכרת בזמן המסיבה עצמה.
3. שמירת קשר עם חברים קודמים - לאפשר לילד שמירה על קשר עם חבריו הקודמים כולל ביקורים הדדיים אחד אצל השני במינון סביר.
4. לסייע במציאת חבר חדש - יש הרבה ילדים שישמחו להכיר חברים חדשים וייתכן שיצטרכו סיוע קל ביצירת הקשר או היוזמה הראשונה.
איך להגיב כשלפעוט יש התקף זעם?
התקפי זעם אצל ילדים ופעוטות יכולים להוציא גם את ההורים הרגועים ביותר משלוותם ולמרות זאת מוטב כי תנהגו באיפוק ובשליטה עצמית, כדי שילדכם ירגיש מוגן ונתמך. טוב תעשו אם תגיבו כך:
1. אל תתרחקו מהילד כדי שלא ירגיש נעזב ונטוש בנוסף לסערת הרגשות שגם כך מתחוללת אצלו.
2. הרחיקו מהילד חפצים העלולים לפגוע בו בזמן ה"התקף".
3. שמרו על קור רוח ושלווה, אל תרימו את הקול.
4. הימנעו מלכעוס על הילד, כעס רק יחמיר את המצב.
5. אל תסכימו לתת לו את מבוקשו רק "כדי שירגע", מאחר וכך הוא ילמד שהוא משיג את מבוקשו ע"י התפרצויות אלה.
6. בחלוף הסערה, דברו עם ילדכם בצורה רגועה ולא שיפוטית, הסבירו לו בקצרה שישנן דרכים אחרות לפתור בעיות תוך מתן דוגמאות מעטות ותנו אמפטיה לרגשותיו.
התקפי זעם אצל ילדים ופעוטות יכולים להוציא גם את ההורים הרגועים ביותר משלוותם ולמרות זאת מוטב כי תנהגו באיפוק ובשליטה עצמית, כדי שילדכם ירגיש מוגן ונתמך. טוב תעשו אם תגיבו כך:
1. אל תתרחקו מהילד כדי שלא ירגיש נעזב ונטוש בנוסף לסערת הרגשות שגם כך מתחוללת אצלו.
2. הרחיקו מהילד חפצים העלולים לפגוע בו בזמן ה"התקף".
3. שמרו על קור רוח ושלווה, אל תרימו את הקול.
4. הימנעו מלכעוס על הילד, כעס רק יחמיר את המצב.
5. אל תסכימו לתת לו את מבוקשו רק "כדי שירגע", מאחר וכך הוא ילמד שהוא משיג את מבוקשו ע"י התפרצויות אלה.
6. בחלוף הסערה, דברו עם ילדכם בצורה רגועה ולא שיפוטית, הסבירו לו בקצרה שישנן דרכים אחרות לפתור בעיות תוך מתן דוגמאות מעטות ותנו אמפטיה לרגשותיו.
איך להרגיל תינוק להירדם בעצמו?
הפעוט לא ישן טוב?
הסיכויים גדולים שאתם אחראים לכך בהצבת גבולות פגומה, על ידי אספקה של מזון לקול בכי, הרמה על הידיים ואף העברה למיטת ההורים.
השיטה הנכונה: כשהתינוק מתעורר ובוכה, גשו אליו, אך אל תראו בכך סימן למצוקה בהכרח. הגישו לו מוצץ ועיזרו לו להירגע במיטה, מבלי להרימו, וכך תרגילו אותו להירדם בכוחות עצמו ולא להזדקק לכם, שתרימו אותו.
וכן, גם אם הוא כבר התרגל - עשו שינוי. תוך כמה לילות של בכי ומחאה (ההרגל, אתם יודעים..) הוא ירכוש את ההרגלים הנכונים.
בהצלחה!
הפעוט לא ישן טוב?
הסיכויים גדולים שאתם אחראים לכך בהצבת גבולות פגומה, על ידי אספקה של מזון לקול בכי, הרמה על הידיים ואף העברה למיטת ההורים.
השיטה הנכונה: כשהתינוק מתעורר ובוכה, גשו אליו, אך אל תראו בכך סימן למצוקה בהכרח. הגישו לו מוצץ ועיזרו לו להירגע במיטה, מבלי להרימו, וכך תרגילו אותו להירדם בכוחות עצמו ולא להזדקק לכם, שתרימו אותו.
וכן, גם אם הוא כבר התרגל - עשו שינוי. תוך כמה לילות של בכי ומחאה (ההרגל, אתם יודעים..) הוא ירכוש את ההרגלים הנכונים.
בהצלחה!
איך לסייע לילדי שטוען שהוא לא מהמקובלים?
נושא המקובלים הוא מהמלחיצים והמעסיקים את המתבגרים ולפני הכל, אם התוודה הילד על שאינו "מקובל", על ההורה לתת לו תמיכה ואהבה ולא להפגין תחושת כישלון בכך שאינו מקובל.
משפט מפתח:
"בשבילנו אתה הכי טוב ומיוחד והם אלה שמפספסים אותך, ולא אתה אותם".
כדאי להבהיר לילד שהוא מיוחד ושהמיוחדות שאתם ההורים והמשפחה כל כך אוהבים בו, אולי גורמת למקובלים שלא לקבלו לשורותיהם. הרי המקובלים צריכים להיראות, להתלבש ולהציג עצמם כמו כל המקובלים, הם אמורים ליהנות מאותה מוסיקה (לרוב די טראשית..), מאותם תכנים ילדותיים ונמוכים (אותן סדרות, אותו ליקוק אינסופי לתמונות של המקובלים האחרים בפייסבוק וכו') וכן הלאה.
לו יש הזדמנות למשהו טוב יותר.
כדאי לסייע לילד להבין שאין סיבה לרדוף אחרי הקבוצה הזו וכדאי שיתרכז במה שמעניין אותו, בתחביביו, בלימודים ובמיוחד בחברים כמוהו, שיש בהם הרבה יותר ממה שהמקובלים מחפשים (חיצוניות). כשהוא לא יהיה מקובל ולא יחיה לפי הקודים הללו, הוא יוכל להיות הרבה יותר עצמו, לעסוק בענייניו, מבלי לחשוש מביקורת או פסילה.
ועוד דבר אחרון - הוכח שוב ושוב שדווקא ה"לא מקובלים" נוטים להפוך להצלחות בהמשך חייהם, בניגוד לאלה שהיו עסוקים בלהיות שייכים למקובלים. החוזק הפנימי (בניגוד לזה שתלוי באחרים), טיפוח העניין (כתוצאה מהזמן הפנוי והיכולת להתרכז בדברים החשובים באמת) והדיאלוג עם עצמם, מביא את ה"לא מקובלים" למקומות הטובים באמת.
נושא המקובלים הוא מהמלחיצים והמעסיקים את המתבגרים ולפני הכל, אם התוודה הילד על שאינו "מקובל", על ההורה לתת לו תמיכה ואהבה ולא להפגין תחושת כישלון בכך שאינו מקובל.
משפט מפתח:
"בשבילנו אתה הכי טוב ומיוחד והם אלה שמפספסים אותך, ולא אתה אותם".
כדאי להבהיר לילד שהוא מיוחד ושהמיוחדות שאתם ההורים והמשפחה כל כך אוהבים בו, אולי גורמת למקובלים שלא לקבלו לשורותיהם. הרי המקובלים צריכים להיראות, להתלבש ולהציג עצמם כמו כל המקובלים, הם אמורים ליהנות מאותה מוסיקה (לרוב די טראשית..), מאותם תכנים ילדותיים ונמוכים (אותן סדרות, אותו ליקוק אינסופי לתמונות של המקובלים האחרים בפייסבוק וכו') וכן הלאה.
לו יש הזדמנות למשהו טוב יותר.
כדאי לסייע לילד להבין שאין סיבה לרדוף אחרי הקבוצה הזו וכדאי שיתרכז במה שמעניין אותו, בתחביביו, בלימודים ובמיוחד בחברים כמוהו, שיש בהם הרבה יותר ממה שהמקובלים מחפשים (חיצוניות). כשהוא לא יהיה מקובל ולא יחיה לפי הקודים הללו, הוא יוכל להיות הרבה יותר עצמו, לעסוק בענייניו, מבלי לחשוש מביקורת או פסילה.
ועוד דבר אחרון - הוכח שוב ושוב שדווקא ה"לא מקובלים" נוטים להפוך להצלחות בהמשך חייהם, בניגוד לאלה שהיו עסוקים בלהיות שייכים למקובלים. החוזק הפנימי (בניגוד לזה שתלוי באחרים), טיפוח העניין (כתוצאה מהזמן הפנוי והיכולת להתרכז בדברים החשובים באמת) והדיאלוג עם עצמם, מביא את ה"לא מקובלים" למקומות הטובים באמת.
איך לוודא שתקופת ההתבגרות תעבור בצורה סבירה?
הורים רבים עסוקים בשאלה איך יעברו את שנות ההתבגרות הקשות של ילדיהם בשלום, כך שתשמר אווירה נעימה בבית ומספר המאבקים יקטן. פרופסור עמוס רולידר מציע באחד מטוריו שפורסמו ב-YNET בשנת 2009 חמישה קווים אדומים שעליהם אין לוותר כהורים על מנת שתשמר אווירה זו ואלו הם:
1. קימה והתארגנות עצמאית ובזמן בבוקר והליכה לבית הספר.
2. ביצוע מטלות בית הספר.
3. אחריות דיווח על מקום הימצאו ו/או זמינות בטלפון הנייד כאשר המתבגר נמצא מחוץ לבית.
4. בימי בית הספר הליכה לישון בשעה סבירה (בהתאם לגיל).
5. התנהגות בוגרת ומתחשבת כלפי שאר בני המשפחה (היעדר חוצפה ואלימות), הכוללת תקשורת מכבדת ולא פוגענית.
לדבריו, כאשר ישנו תפקוד מלא בתחומים הללו האווירה בבית רגועה יחסית וניתן לצלוח את התקופה הלט פשוטה הזו בשלום.
הורים רבים עסוקים בשאלה איך יעברו את שנות ההתבגרות הקשות של ילדיהם בשלום, כך שתשמר אווירה נעימה בבית ומספר המאבקים יקטן. פרופסור עמוס רולידר מציע באחד מטוריו שפורסמו ב-YNET בשנת 2009 חמישה קווים אדומים שעליהם אין לוותר כהורים על מנת שתשמר אווירה זו ואלו הם:
1. קימה והתארגנות עצמאית ובזמן בבוקר והליכה לבית הספר.
2. ביצוע מטלות בית הספר.
3. אחריות דיווח על מקום הימצאו ו/או זמינות בטלפון הנייד כאשר המתבגר נמצא מחוץ לבית.
4. בימי בית הספר הליכה לישון בשעה סבירה (בהתאם לגיל).
5. התנהגות בוגרת ומתחשבת כלפי שאר בני המשפחה (היעדר חוצפה ואלימות), הכוללת תקשורת מכבדת ולא פוגענית.
לדבריו, כאשר ישנו תפקוד מלא בתחומים הללו האווירה בבית רגועה יחסית וניתן לצלוח את התקופה הלט פשוטה הזו בשלום.
איך להרגיל את ילדי לבייביסיטר החדשה?
בין אם זו בחורה ובין אם בחור עושים את השמרטפות, חשוב קודם כל להכיר ביניהם לילד ולתת להם קצת זמן בנוכחותכם. משחק ביחד או היכרות בשיחה, סיפור ושאר מרכיבים של שבירת הקרח יסייעו להם להתקרב.
בפעמים הראשונות מומלץ להקפיד שהבייביסיטר מגיעה כשהילד עדיין ער ולוודא שהוא הולך לישון בידיעה מי שומר עליו. לאחר זמן ומשנוכחתם שנוצר ביניהם קשר בריא, תוכלו להפוך את העניין ליותר גמיש.
בכל מקרה, הקפידו להשאיר לבייביסיטר את הטלפונים שלכם או כיצד ניתן ליצור אתכם קשר, במקרה הצורך. במידה שאתם נכנסים למקום בו לא תהיה אפשרות לדבר אתכם ואם בכל זאת נוצר צורך חירום או דחוף אחר, נסו להשאיר פרטים של שכנה קרובה או מישהו זמין אחר.
בין אם זו בחורה ובין אם בחור עושים את השמרטפות, חשוב קודם כל להכיר ביניהם לילד ולתת להם קצת זמן בנוכחותכם. משחק ביחד או היכרות בשיחה, סיפור ושאר מרכיבים של שבירת הקרח יסייעו להם להתקרב.
בפעמים הראשונות מומלץ להקפיד שהבייביסיטר מגיעה כשהילד עדיין ער ולוודא שהוא הולך לישון בידיעה מי שומר עליו. לאחר זמן ומשנוכחתם שנוצר ביניהם קשר בריא, תוכלו להפוך את העניין ליותר גמיש.
בכל מקרה, הקפידו להשאיר לבייביסיטר את הטלפונים שלכם או כיצד ניתן ליצור אתכם קשר, במקרה הצורך. במידה שאתם נכנסים למקום בו לא תהיה אפשרות לדבר אתכם ואם בכל זאת נוצר צורך חירום או דחוף אחר, נסו להשאיר פרטים של שכנה קרובה או מישהו זמין אחר.
