הנה 7 דברים שכדאי להקפיד עליהם בגמילת ילד ממוצץ:

1. הסברים ולא כפיה - לא לכפות על הילד גמילה, להסביר לו את הצורך בגמילה.

2. ללמד איך להירגע - לוודא שהילד יודע להירגע בעצמו גם ללא מוצץ.

3. להגביל את שעות השימוש במוצץ - להחליט מתי מותר ומתי אסור למצוץ מוצץ ועם הזמן להרחיב את הזמן שאינו מתאים למציצת מוצץ.

4. חיזוקים חיובים - לעודד את הילדים באמירות חיוביות ועידוד מילולי.

5. מתן פרסים - הבטחת פרס עתידי, לכשיצליח הילד להיגמל.

6. הזדהות - לתת לילד להבין שאנו מבינים את מצוקתו ברגעים הקשים יותר. חיבוק ומילים המביעות הזדהות והבנה כלפי רגשותיו.

7. ילד מעורב ולוקח אחריות - חשוב לא להחביא, לא להעלים ולא "לאבד" את המוצץ, לתת לילד להיות מעורב ואחראי בתהליך הגמילה.

כדאי לעשות זאת בהדרגה ולנסות לכוון להקשרים שבהם מוציאים את המוצץ. זה חלק מהחינוך: כשמדברים אז לא עם מוצץ כי לא מבינים אותך. כשמשחקים - לא. כשאוכלים - בטח שלא. בהדרגה יוצרים מצבים שהיא לא צריכה את המוצץ אבל מקפידים שהמוצץ זמין כך שלא תחשוש שהוא ייעלם. כל פעם שהיא מבקשת - לתת לה מיד. בסוף, כשהיא תישאר עם המוצץ רק בשינה, הוא יוכל לשמש אותה עד שתגיע בעצמה להבשלה של הגמילה.


ענבל כהן-חמו מציעה לנסות את רופא השיניים. בביקור אצלו הוא יסביר לילדה כמה זה מזיק לשיניים ויעזור לחשוב על דרכים להגמל.

ממש לא מומלץ. דווקא הסביבה המוכרת של הבית היא העדיפה לגמילה מדברים שאליהם התרגל כתינוק.