שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נראה הפרח הכוכב הננסי?
כוכב ננסי הוא צמח חד-שנתי צהוב קטנטן ממשפחת המורכבים (בעלי תפרחת המכילה פרחים רבים שלה צורת פרח) הגדל בנחלים יבשים במדבר. נובט אחרי הגשמים, מצמיח כמה עלים מאורכים, ועד מהרה פורח, ואחרי הפריחה, נוטים עלי המעטפה להסגר והצמח מתייבש ושומר על הזרעים עד לבוא הגשם. הרטיבות מפשקת את המעטפת ומשחררת את הזרעים (הבוטנאים מכנים תכונה זו "שעון גשם"). לרוב מוצאים אותו בצורתו היבשה, ואפשר להרטיבו שוב ושוב (הנוצרים רואים בפרח היבש סמליות לתחייתו של ישו הנוצרי). גדל בנגב הדרומי ולאורך הערבה. (ראה גם כוכב ריחני ודומיו).
איך נראית מורינגה רתמית?
העץ הוא ממשפחת מורינגיים. בעל מספר גזעים המתנשא לגובה של עד 8 מטרים. קליפת לבנה בבסיס הגזע (ומכאן שם הצמח בערבית אלבן - הלבן)., וכהה בחלקו העליון. פרחי המורינגה ורודים וגדולים ובכך שונים משאר פרחי העצים הגדלים במדבר. הפרי – תרמיל מוארך, הנושא זרעים גדולים וקשים. הענפים הצעירים משתלשלים כלפי מטה, הם ירוקים ונושאים בעיקר תפקיד ההטמעה. בשנה גשומה צומחים באביב עלים מורכבים אשר עלעליהם נושרים ואת תפקיד ההטמעה ממלאות הפטוטרות, הדומות לענפי רותם, מכאן שם המין – מורינגה רתמית.
איך נראה הפרח של הרנוג השיטים?
הרנוג השיטים הוא צמח טפיל ממשפחת הרנוגיים, הגדל על גבי עץ השיטה ועצים שכנים לה. זרעיו המופצים על ידי ציפורים, נובטים על גבי גזע העץ הפונדקאי, והנבט שולח שורש אל תוך הגזע של העץ, ויונק ממימיו. להבדיל מטפילים מושלמים, היונקים מזון מהפונדקאי, ההרנוג לוקח רק מים, ומייצר בעצמו את מזונו בתהליך הפוטוסינתזה. הפרח האדום מייצר צוף, המושך אליו חרקים וציפורים (בעיקר צופית). פירותיו הדביקים מאד נדבקים למקורי הציפורים, שכדי להפטר מהם מחככים מקורם בעצים סמוכים ובכך מפיצים את הזרעים. גדל לאורך הערבה ובקעת ים המלח. בן משפחתו, דבקון הזית, נטפל לעצי זית ושקד באזורי המרכז.
איך נראה עץ הבאובב?
עץ הבאובב הוא סמלה של אפריקה. עצים אלה מאריכי ימים עד אלף שנים. כשהעץ בשלכת נראים ענפיו כמערכת שורשים המזדקרת מהקרקע. אגדה מספרת כי האל כעס על העץ, עקר אותו ושתל שוב כשראשו באדמה. באפריקה, בחודש אוקטובר פורח העץ בפרחים גדולים ולבנים שפורחים יממה. העץ משמש לתעשיית הנייר. מסיבי הקליפה מייצרים רשתות, תיקים, פרטי לבוש ומיתרים לכלי נגינה. העלים משמשים לטיפול בחום ובעיות עיכול, הפרות נאכלים על ידי פילים וקופי בבון. לכן גם יכונה "לחם הקופים". הגזע ספוגי ומכיל 40% מים המרווים את הפילים בתקופת היובש.
בפארק הולנד באילת ניטעו כמה עשרות עצי באובב, שקצב גידולם מהיר וגזעיהם רחבים במיוחד..
איך נראה אשל היאור?
על הסוג אשל נמנים בארץ כ-15 מינים, שההבחנה ביניהם קשה. רובם של המינים ממוצא סהרו – ערבי והם מאכלסים אזורים חוליים, אפיקי נחלים או שטחי מלחה. המין הגדל בדרום הערבה הוא אשל היאור, העמיד לשטפונות ומתחדש בנקל. גדל גם במלחות. שורשי הצמח מעמיקים ומתפשטים למרחק רב. משני צדי העלה מצויות בלוטות מלח. תפקידן להרחיק כמויות גדולות של יוני נתרן וכלוריד מתוך העלים החוצה. הצטברות מלחים על פני שטחי העלים והרטבתם בלילות טלולים, גורמת לטפטוף טיפות מלח, ולהצטברות של מלחים על פני הקרקע המונעת מצמחים אחרים לגדול בסמוך. פרחי האשל קטנטנים, ורודים המופיעים באביב בשפע לא רגיל.
איך נראה הפרח דבורנית דינסמור?
דבורנית זו, אשר נראית דומה יותר לדבורה מאשר אחרות, נמנית על משפחת סחלביים, שמבנה הפרח שלהן מדמה צורת דבורה. לדמיון החיצוני הזה מתלווה גם ריח אופייני, המשמש פרומון (חומר כימי המשפיע על בעלי חיים), המושך אילו את זכרי הדבורה כדי "להזדווג" עם הפרח, תרמית ידועה לשמצה בעולם הטבע. זכר הדבורה נעמד על השפית הרחבה שדגם צבעוני "מצויר" על פניה, מכניס ראשו אל פנים הפרח ואגב כך נצמדים אל גבו האבקיות, חלק המכיל את גרגרי האבקה של הצמח. הזכר המרחף לעבר פרחים אחרים מאותו מין, מפרה את פרחיו.
איך נראה הצמח שושנת יריחו?
את הצמח הזה נדיר לראות במצב של גדילה או פריחה, שכן עונת פריחתו קצרה והוא מתייבש במהירות ומת (!). לאחר התייבשו, נסגרים הגבעולים המתייבשים כאגרוף קצוץ, ומגינים על הזרעים המכונסים בהלקטיהם. רק בהגיע גשם המרטיב את הגבעולים היבשים, נפתחים הגבעולים וחושפים את הזרעים להרטבה על ידי הגשם. זרעים מעטים משתחררים ונובטים בסביבתו הקרובה של הצמח המת. בעונות הבאות ימשיכו להתפזר זרעי שושנת יריחו כל עוד ישארו על הצמח היבש. זהו מנגנון של "שעון גשם", שהנוצרים רואים בו סמל לתחייתו של ישו, ולכן נמכרים הצמחים היבשים בחנויות מזכרות. אין לבלבל בין הצמח לבין מחלת עור הנקראת בשם זה.
איך נראה הפרח זוגן השיח?
זוגן השיח הוא שיח קטן בדרך כלל, בעל פרחים בצבע לבן, ממשפחה ייחודית, משפחת זוגניים. גדל במדבריות הצחיחים של הר הנגב ודרום הנגב. סימן בולט לו - העלה בעל צורת גליל, המסתעף לזוג עלעלים, הנושרים בסוף העונה הקרירה, ואז מתייבש השיח לעתים ושורד תקופות ארוכות. במקום אחד, במישר סעיפים שליד אילת, מצויים "עצי" זוגן שגילם מגיע למאות שנים.
איך נראה הפרח צבעוני ההרים?
צמח בעל עלים ארוכים, לעתים מסולסלים בשוליהם, הפורח בפריחה מרהיבה של צמחים דמויי פעמון זקוף, שצבעו אדום עז. בן משפחת השושניים. בארץ כמה מיני צבעוני, שרובם אדומי פרחים, אך צבעוני ההרים הוא בגדול והמרהיב ביניהם. מינים וזנים תרבותיים ידועים בשמם "טוליפ".
כוכב ננסי הוא צמח חד-שנתי צהוב קטנטן ממשפחת המורכבים (בעלי תפרחת המכילה פרחים רבים שלה צורת פרח) הגדל בנחלים יבשים במדבר. נובט אחרי הגשמים, מצמיח כמה עלים מאורכים, ועד מהרה פורח, ואחרי הפריחה, נוטים עלי המעטפה להסגר והצמח מתייבש ושומר על הזרעים עד לבוא הגשם. הרטיבות מפשקת את המעטפת ומשחררת את הזרעים (הבוטנאים מכנים תכונה זו "שעון גשם"). לרוב מוצאים אותו בצורתו היבשה, ואפשר להרטיבו שוב ושוב (הנוצרים רואים בפרח היבש סמליות לתחייתו של ישו הנוצרי). גדל בנגב הדרומי ולאורך הערבה. (ראה גם כוכב ריחני ודומיו).
העץ הוא ממשפחת מורינגיים. בעל מספר גזעים המתנשא לגובה של עד 8 מטרים. קליפת לבנה בבסיס הגזע (ומכאן שם הצמח בערבית אלבן - הלבן)., וכהה בחלקו העליון. פרחי המורינגה ורודים וגדולים ובכך שונים משאר פרחי העצים הגדלים במדבר. הפרי – תרמיל מוארך, הנושא זרעים גדולים וקשים. הענפים הצעירים משתלשלים כלפי מטה, הם ירוקים ונושאים בעיקר תפקיד ההטמעה. בשנה גשומה צומחים באביב עלים מורכבים אשר עלעליהם נושרים ואת תפקיד ההטמעה ממלאות הפטוטרות, הדומות לענפי רותם, מכאן שם המין – מורינגה רתמית.
הרנוג השיטים הוא צמח טפיל ממשפחת הרנוגיים, הגדל על גבי עץ השיטה ועצים שכנים לה. זרעיו המופצים על ידי ציפורים, נובטים על גבי גזע העץ הפונדקאי, והנבט שולח שורש אל תוך הגזע של העץ, ויונק ממימיו. להבדיל מטפילים מושלמים, היונקים מזון מהפונדקאי, ההרנוג לוקח רק מים, ומייצר בעצמו את מזונו בתהליך הפוטוסינתזה. הפרח האדום מייצר צוף, המושך אליו חרקים וציפורים (בעיקר צופית). פירותיו הדביקים מאד נדבקים למקורי הציפורים, שכדי להפטר מהם מחככים מקורם בעצים סמוכים ובכך מפיצים את הזרעים. גדל לאורך הערבה ובקעת ים המלח. בן משפחתו, דבקון הזית, נטפל לעצי זית ושקד באזורי המרכז.
עץ הבאובב הוא סמלה של אפריקה. עצים אלה מאריכי ימים עד אלף שנים. כשהעץ בשלכת נראים ענפיו כמערכת שורשים המזדקרת מהקרקע. אגדה מספרת כי האל כעס על העץ, עקר אותו ושתל שוב כשראשו באדמה. באפריקה, בחודש אוקטובר פורח העץ בפרחים גדולים ולבנים שפורחים יממה. העץ משמש לתעשיית הנייר. מסיבי הקליפה מייצרים רשתות, תיקים, פרטי לבוש ומיתרים לכלי נגינה. העלים משמשים לטיפול בחום ובעיות עיכול, הפרות נאכלים על ידי פילים וקופי בבון. לכן גם יכונה "לחם הקופים". הגזע ספוגי ומכיל 40% מים המרווים את הפילים בתקופת היובש.
בפארק הולנד באילת ניטעו כמה עשרות עצי באובב, שקצב גידולם מהיר וגזעיהם רחבים במיוחד..
הגדרת פרחים
על הסוג אשל נמנים בארץ כ-15 מינים, שההבחנה ביניהם קשה. רובם של המינים ממוצא סהרו – ערבי והם מאכלסים אזורים חוליים, אפיקי נחלים או שטחי מלחה. המין הגדל בדרום הערבה הוא אשל היאור, העמיד לשטפונות ומתחדש בנקל. גדל גם במלחות. שורשי הצמח מעמיקים ומתפשטים למרחק רב. משני צדי העלה מצויות בלוטות מלח. תפקידן להרחיק כמויות גדולות של יוני נתרן וכלוריד מתוך העלים החוצה. הצטברות מלחים על פני שטחי העלים והרטבתם בלילות טלולים, גורמת לטפטוף טיפות מלח, ולהצטברות של מלחים על פני הקרקע המונעת מצמחים אחרים לגדול בסמוך. פרחי האשל קטנטנים, ורודים המופיעים באביב בשפע לא רגיל.
דבורנית זו, אשר נראית דומה יותר לדבורה מאשר אחרות, נמנית על משפחת סחלביים, שמבנה הפרח שלהן מדמה צורת דבורה. לדמיון החיצוני הזה מתלווה גם ריח אופייני, המשמש פרומון (חומר כימי המשפיע על בעלי חיים), המושך אילו את זכרי הדבורה כדי "להזדווג" עם הפרח, תרמית ידועה לשמצה בעולם הטבע. זכר הדבורה נעמד על השפית הרחבה שדגם צבעוני "מצויר" על פניה, מכניס ראשו אל פנים הפרח ואגב כך נצמדים אל גבו האבקיות, חלק המכיל את גרגרי האבקה של הצמח. הזכר המרחף לעבר פרחים אחרים מאותו מין, מפרה את פרחיו.
את הצמח הזה נדיר לראות במצב של גדילה או פריחה, שכן עונת פריחתו קצרה והוא מתייבש במהירות ומת (!). לאחר התייבשו, נסגרים הגבעולים המתייבשים כאגרוף קצוץ, ומגינים על הזרעים המכונסים בהלקטיהם. רק בהגיע גשם המרטיב את הגבעולים היבשים, נפתחים הגבעולים וחושפים את הזרעים להרטבה על ידי הגשם. זרעים מעטים משתחררים ונובטים בסביבתו הקרובה של הצמח המת. בעונות הבאות ימשיכו להתפזר זרעי שושנת יריחו כל עוד ישארו על הצמח היבש. זהו מנגנון של "שעון גשם", שהנוצרים רואים בו סמל לתחייתו של ישו, ולכן נמכרים הצמחים היבשים בחנויות מזכרות. אין לבלבל בין הצמח לבין מחלת עור הנקראת בשם זה.
זוגן השיח הוא שיח קטן בדרך כלל, בעל פרחים בצבע לבן, ממשפחה ייחודית, משפחת זוגניים. גדל במדבריות הצחיחים של הר הנגב ודרום הנגב. סימן בולט לו - העלה בעל צורת גליל, המסתעף לזוג עלעלים, הנושרים בסוף העונה הקרירה, ואז מתייבש השיח לעתים ושורד תקופות ארוכות. במקום אחד, במישר סעיפים שליד אילת, מצויים "עצי" זוגן שגילם מגיע למאות שנים.
צמח בעל עלים ארוכים, לעתים מסולסלים בשוליהם, הפורח בפריחה מרהיבה של צמחים דמויי פעמון זקוף, שצבעו אדום עז. בן משפחת השושניים. בארץ כמה מיני צבעוני, שרובם אדומי פרחים, אך צבעוני ההרים הוא בגדול והמרהיב ביניהם. מינים וזנים תרבותיים ידועים בשמם "טוליפ".
איך נראה הפרח של תורמוס ההרים?
תורמוס ההרים הוא צמח חד-שנתי הנפוץ באזור ההרים של צפון הארץ ומרכזה. ניכר בעלים שהם כפניים, בעלי חמשה עלעלים, והפרח שלו כחול מוכתם בלבן. הוא הגדול בבני סוגו. נמנה עם משפחת פרפרניים (לעלי הכותרת צורת פרפר). פורח בסוף החורף, ונחשב לאחד היפים בפרחי הארץ.
תורמוס ההרים הוא צמח חד-שנתי הנפוץ באזור ההרים של צפון הארץ ומרכזה. ניכר בעלים שהם כפניים, בעלי חמשה עלעלים, והפרח שלו כחול מוכתם בלבן. הוא הגדול בבני סוגו. נמנה עם משפחת פרפרניים (לעלי הכותרת צורת פרפר). פורח בסוף החורף, ונחשב לאחד היפים בפרחי הארץ.
איך נראה הפרח של חיננית הבתה?
חיננית הבתה הוא פרח ממשפחת המורכבים (שבהם כל "פרח" הוא בעצם קרקפת מורכבת מעשרות פרחים מסודרים). שצבעיו מיוחדים: עלי הכותרת של הפרחים הלשוניים (בהיקף הקרקפת) הם לבנים בגוון ורוד, ואילו הצינוריים (במרכז הקרקפת) הם צהובים-כתומים. פרח יפהפה, המצדיק את שמו. ברוב חלקי הארץ הלא-מדבריים.
חיננית הבתה הוא פרח ממשפחת המורכבים (שבהם כל "פרח" הוא בעצם קרקפת מורכבת מעשרות פרחים מסודרים). שצבעיו מיוחדים: עלי הכותרת של הפרחים הלשוניים (בהיקף הקרקפת) הם לבנים בגוון ורוד, ואילו הצינוריים (במרכז הקרקפת) הם צהובים-כתומים. פרח יפהפה, המצדיק את שמו. ברוב חלקי הארץ הלא-מדבריים.
כך נראה הפרח אהל מגושם?
אהך מגושם הוא צמח חד-שנתי בעל גבעולים בשרניים ומלאים במים. גדל על קרקע מלחה במדבר ואוגר מים - המים שניתן לסחוט מנו תפלים ואף מלוחים. המוהל שלו משמש ליצור סבון, וזרעי הפרח הלבן, לאחר התייבשו נטחנים על ידי הבדואים ומוספים ללחמם. כ"שעוני גשם" אחרים, נביטת הזרעים מותנית במשטר מים מתאים, והזרעים מתחלקים לכמה עונות. צמח של אזורים צחיחים בנגב.
אהך מגושם הוא צמח חד-שנתי בעל גבעולים בשרניים ומלאים במים. גדל על קרקע מלחה במדבר ואוגר מים - המים שניתן לסחוט מנו תפלים ואף מלוחים. המוהל שלו משמש ליצור סבון, וזרעי הפרח הלבן, לאחר התייבשו נטחנים על ידי הבדואים ומוספים ללחמם. כ"שעוני גשם" אחרים, נביטת הזרעים מותנית במשטר מים מתאים, והזרעים מתחלקים לכמה עונות. צמח של אזורים צחיחים בנגב.
איך נראה הפרח עוקץ העקרב המדברי?
עוקץ העקרב המדברי הוא צמח קטן - בן-שיח - ממשפחת הזיפניים. כמרבית בני משפחתו הוא נושא שערות זיפניות. הפרחים קטנטנים, הערוכים לאורכו של גבעול כפוף כעוקץ העקרב (זהו מקור השם). סדר הפריחה של הפרחים על התפרחת המאורכת הוא מתחתיתה לכיוון הקצה. הפרח צהוב בהיפתחו, אך מלבין לאחר יום. גדל בערוצים יבשים של הערבה ואזור אילת. מיני עוקץ-עקרב נוספים מצויים גם באזורי הארץ האחרים: עוקץ-העקרב האירופי באזורי המרכז והצפון, עוקץ-העקרב הצהוב בצפון-מערב הנגב ועוד.
עוקץ העקרב המדברי הוא צמח קטן - בן-שיח - ממשפחת הזיפניים. כמרבית בני משפחתו הוא נושא שערות זיפניות. הפרחים קטנטנים, הערוכים לאורכו של גבעול כפוף כעוקץ העקרב (זהו מקור השם). סדר הפריחה של הפרחים על התפרחת המאורכת הוא מתחתיתה לכיוון הקצה. הפרח צהוב בהיפתחו, אך מלבין לאחר יום. גדל בערוצים יבשים של הערבה ואזור אילת. מיני עוקץ-עקרב נוספים מצויים גם באזורי הארץ האחרים: עוקץ-העקרב האירופי באזורי המרכז והצפון, עוקץ-העקרב הצהוב בצפון-מערב הנגב ועוד.
איך נראים פרחי נורית אסיה?
נורית אסיה נמנית על אותה משפחה כמו הכלנית, ולא מעטים מתקשים להבדיל בין הכלנית לנורית אסיה, שצבעה אדום והיא מופיעה לרוב לאחר שהכלנית כבר גמרה לפרוח. לנורית זאת יש גם וריאנט צהוב המופיע לעתים בסמיכות לאדומה. אגב, הנוריות התרבותיות, מרובות עלי הכותרת, פותחו רובן מנורית זאת.
נורית אסיה נמנית על אותה משפחה כמו הכלנית, ולא מעטים מתקשים להבדיל בין הכלנית לנורית אסיה, שצבעה אדום והיא מופיעה לרוב לאחר שהכלנית כבר גמרה לפרוח. לנורית זאת יש גם וריאנט צהוב המופיע לעתים בסמיכות לאדומה. אגב, הנוריות התרבותיות, מרובות עלי הכותרת, פותחו רובן מנורית זאת.
איך נראה הפרח של פתילת המדבר?
פתילת המדבר הינו שיח (הגדל לפעמים לממדי עץ) הגדל בנאות מדבר וגנים בישובי הערבה. הוא מוכר לרבים בשמו הקודם "תפוח סדום". זהו צמח רעיל ממשפחת האסקלפיים. גזעו מעוצה וגבעולו נוטף, עם פציעתו, מיץ חלבי רעיל ומזיק לעיניים. הפרח גדול ויפה, ומופיע בתפרחות מקובצות. הפרי דמוי תפוח, אך כשפותחים אותו מבחינים בזרעים המוקפים בשערות צמריות המשמשות לתפוצה ברוח. שמו מרמז לשימוש מסורתי שעשו בו הקדמונים - כפתילה להציתה בניצוצות היוצאים מנקישת אבני צור.
פתילת המדבר הינו שיח (הגדל לפעמים לממדי עץ) הגדל בנאות מדבר וגנים בישובי הערבה. הוא מוכר לרבים בשמו הקודם "תפוח סדום". זהו צמח רעיל ממשפחת האסקלפיים. גזעו מעוצה וגבעולו נוטף, עם פציעתו, מיץ חלבי רעיל ומזיק לעיניים. הפרח גדול ויפה, ומופיע בתפרחות מקובצות. הפרי דמוי תפוח, אך כשפותחים אותו מבחינים בזרעים המוקפים בשערות צמריות המשמשות לתפוצה ברוח. שמו מרמז לשימוש מסורתי שעשו בו הקדמונים - כפתילה להציתה בניצוצות היוצאים מנקישת אבני צור.
כך נראה הפרח עדעד כחול?
העדעד הוא צמח רב-שנתי, בן משפחת עפריתיים, ששמו העממי הוא "פרחי אלמוות" (זה גם פשר שמו עדעד) מהסיבה הפשוטה, שהפרח הלבן שהוא קצר ימים, יושב בתוך גביע כחול-סגול, שצבעו משתמר לאורך ימים, ונראה כאילו הוא חי לעד. גדל בעיקר על גבעות הכורכר של עמק החוף הים-תיכוני. צמח מוגן, שמאמצים נעשים לשמרו. ממנו פותח העדעד התרבותי.
העדעד הוא צמח רב-שנתי, בן משפחת עפריתיים, ששמו העממי הוא "פרחי אלמוות" (זה גם פשר שמו עדעד) מהסיבה הפשוטה, שהפרח הלבן שהוא קצר ימים, יושב בתוך גביע כחול-סגול, שצבעו משתמר לאורך ימים, ונראה כאילו הוא חי לעד. גדל בעיקר על גבעות הכורכר של עמק החוף הים-תיכוני. צמח מוגן, שמאמצים נעשים לשמרו. ממנו פותח העדעד התרבותי.
איך נראה הפרח לועית קטנה?
לועית קטנה הוא צמח ממשפחת הלועניתיים, אשר כותרתו בצורת לוע סגור, שמוגן בפני יובש ו"גניבת" צוף על ידי חרקים שאינם מסוגלים לגמול לפרח בהאבקה. הצמח גדל במרכז הארץ. הפרח ורוד עם כתמים בצבע אדום, שנועדו למשוך את החרקים הרצויים לו.
לועית קטנה הוא צמח ממשפחת הלועניתיים, אשר כותרתו בצורת לוע סגור, שמוגן בפני יובש ו"גניבת" צוף על ידי חרקים שאינם מסוגלים לגמול לפרח בהאבקה. הצמח גדל במרכז הארץ. הפרח ורוד עם כתמים בצבע אדום, שנועדו למשוך את החרקים הרצויים לו.
