גלעד האן, חוקר פשעי מחשב מציע להגיע עם הילדים ל"הסכם גלישה" המגדיר את כללי הגלישה ברשת אצלכם בבית ובכך להוריד את רמת הוויכוחים בין הורים לילדים בנושא האינטרנט, יש לדון בדברים הבאים:

1. כמה זמן ביום מקדישים לגלישה.

2. לאן מותר ולאן אסור לגלוש.

3. מה עושים במקרה שנתקלים בהטרדה, למי מדווחים ואיך מטפלים.

4. מה קורה אם רוצים להיפגש עם מישהו 'מהרשת'.

5. מה מספרים ומה לא מספרים ברשת, כולל תמונות ופרטים אישיים.

6. איך אני מסביר/ה לילדי שיכול להיות שהוא מצ'וטט עם מתחזה, גם כשהשיחות נראות תמימות ואמינות? ניתן להשתמש בדוגמאות מהעיתונות.

7. שחקו משחק: נהלו צ'ט עם הילד, שבו כל אחד ישחק דמות שיבחר. ניסוי כזה מבהיר את היכולת להיות אנונימי והפתיחות שהיא גוררת איתה לטוב ולרע. בתום הצ'ט שבו והחליטו על כמה כללי התנהגות ובהם: אין לקיים צ'ט עם אדם שאינו מוכר.

8. אין לאשר לאדם לא מוכר להיות חבר ברשימת הקשר.

9. אם מישהו מציק/מטריד יש להעביר אותו למצב "התעלמות" ולדווח להורים.

לפעמים (במיוחד בשנה השניה לחייו) זריקת צעצועים היא חלק משלב ההתפתחות של ילד בו הוא לומד את יכולותיו המוטוריות וחוקר את התכונות של חפצים שבסביבתו: הקפידו להקיף אותו בחפצים לא מסוכנים ולא שבירים ומתאימים לשלב ההתפתחות בו הוא נמצא ועיקבו, אך בצורה לא מעיקה, אחרי פעולותיו, כשאתם נותנים לו לחקור את הסביבה ומתערבים בעדינות ולא בתוקפנות, רק במקרים בהם הוא מסכן את עצמו או אחרים. השתמשו פחות באיסורים בנושא זה ויותר במילות חיוב ("ככה מחזיקים את הפטיש" או "באבני הלגו כדאי דווקא לבנות").

בכל גיל יש לעמוד על שלכם ולא לאפשר לו להכתיב לכם את דרישותיו. אל תיכנסו ללחץ מהבכי והצרחות. נסו להרגיעו אך מבלי לוותר ולהיכנע לדרישות שלו. אם זה לא עוזר פשוט התעלמו מהתנהגותו ובאסרטיביות המשיכו לקחת אותו עמכם (גם אם ישתטח על הרצפה ויצרח..). זכרו שהתנהגותו לא מעידה על היותכם הורים לא מוצלחים, זהו שלב בהתפתחותו. אם תוותרו תגלו שהוא מאמץ את דפוסי ההתנהגות הללו ותהיו עבדים שלו לתמיד ובתקופת ההתבגרות, כשמתחזקים קווי האופי הרגילים של הילד, הוא עלול להפוך לדיקטטור ולא תוכלו לשלוט בביטחונו (נהיגה מסוכנת ברכב, למשל, או סמים מסוכנים) וביחסיו עם הסביבה (עד למקרים חמורים של פשיעה).

בהחלט!
שתייה היא זכות השמורה למבוגרים והמסר צריך לעבור בצורה חדה וחלקה: "כשאתם תהיו מבוגרים, תפרנסו ותקחו אחריות על ילדיכם - עשו כרצונכם. כרגע אנו המחליטים, זהו ביתנו, אנו לוקחים אחריות ויש לנו את הבחירות שלנו. הן לא נוגעות אליכם - עד גיל 18!"


להורים החששנים או המצדיקים חוסר מעש, בשלל אמתלות וטיעונים חינוכיים בגרוש (למה להציב גבולות? לי מציבים גבולות?...) - אין כאן הנחות. אם לא תנהגו נכון - אל תתכיינו לאחר מכן, כשבנכם או ביתכם יהיו מעורבים בתאונה קשה, יהיו מעורבים באונס (לא כל כך משנה מאיזה צד - זה יהרוס את חייהם!) או סתם יתמכרו ויהרסו את עתידם. אם תטמנו את הראש בחול - תשלמו את המחיר!

כך תשגיחו על המתבגר שלכם היוצא לבלות:

1. קיימו שיחה שבה תקבעו עם המתבגר שעות בילוי: יציאה וחזרה.

2. ודאו כי אתם יודעים היכן הוא מבלה וכי המקומות מוסכמים עליכם.

3. ודאו כי אתם יודעים עם מי הוא יוצא והקפידו שיהיו בידכם מספרי טלפונים של חברים שנמצאים אתו בבילוי.

4. הנחו אותו בצורה חד משמעית לגבי שתייה ועישון, תוך הסבר ברור על הנזקים.

5. קבעו מראש כמה כסף אתם נותנים: לבזבוז וליתר ביטחון.

6. ודאו שאתם יודעים איך הוא מגיע וחוזר ממקום הבילוי (הדגישו: מי ששותה - לא נוהג!)

7. למחרת החזרה, קיימו דיאלוג ברוח טובה ונסו להבין מה היה אמש.

8. היו ערניים ומעורבים, ללא חשש.

כך כדאי להעיר את הילדים בבוקר:

1. לפתוח חלונות בכדי שייכנס אור היום

2. לגשת אל הילד קרוב, לגעת, ללטף, לנשק

3. לברך בברכת בוקר טוב בקול שקט ונעים, להימנע מצעקות וקריאות מהקצה השני של הבית

4. כדאי לוותר על התעקשות בנושאי עצמאות, גמילה והרגלים בשעות הבוקר בהן הזמן דחוק ולחוץ, יהיה די זמן לתרגל ולחנך לדברים הללו בשעות אחר הצהריים והערב.

5. עשו הכל בכדי לשמור על אווירה טובה, רגוע ומחויכת, היו סלחנים והימנעו מ"הרצאות" והטפות מוסר על הבוקר, גם אם לא הכל מתנהל באופן שרציתם.

6. אם ילד שכח להכין שיעורי בית, הבוקר הוא לא הזמן המתאים לכך, אפשר להשלים זאת אחר הצהריים.

7. מוסיקה רגועה ברקע תתרום לאווירה נינוחה.

הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא לנהוג בילד בסובלנות ואמפטיה ובכך לפתח תכונות אלה אצלו ולרסן את התוקפנות הטבעית שלו. ילדכם נמצא עדיין, כפי הנראה, בשלב שבו הוא עדיין מרוכז בעצמו ובמשחקיו.

בזמן כלשהו בשנה השלישית לחייהם, מתחילים הפעוטות את השלב החברתי בהתפתחותם, שלב בו הם מתחילים לשחק ביחד ובתיאום (בעבר שיחקו זה ליד זה ועתה - זה עם זה). לגיל זה אופייניים משחקי "כאילו" - רופא, בנאי, טבח וכדומה - המפתחים כישורים חברתיים ודמיון, ומשחקים מורכבים ומבוססי שיתוף והדדיות.

על אף שלרוב מתחיל השינוי בגיל שנתיים, חשוב לזכור שלכל ילד קצב התפתחות משלו.

בכל מקרה, חשוב לדעת שעד גיל 5 אמורה התוקפנות וההתרכזות של הילד בעצמו, להתחיל להיעלם, לטובת התנהגות חברתית ואמפטית שמאופיינת, בין השאר, בתוקפנות ההולכת ומתרסנת ובגילויי רגישות לכאב של ילד או אדם אחר.

מגיל 6 מומלץ לעודד אותם להשתתף בחוגי יצירה וספורט - שם יפגשו חברים בגילם, להזמין חברים אליכם ולתאם שילדכם יוזמן אליהם ולהזמין חבר איתו לטיול שבת או להליכה לקניון.

מעבר לכך, כדי לאפשר לו לתפוס מקום בין חבריו, חשוב לחזק את הבטחון של הילד בערכו (מחמאות רבותי, מחמאות! - תנו לו משימות וחזקו את ביצועיו במילויין) וביכולתו להתמודד עם קשיים בעצמו - אל תעזרו לו בכל החלטה וביצוע משימה - הוא יכול לבד!

הנה 11 דברים שכדאי להקפיד עליהם בתכנון חופשה משפחתית בחו"ל:

1. שתפו את הילדים במידת האפשר בתכנון הטיול, כך הם יהיו יותר מוכנים למה שמצפה להם.

2. אפשר לישון בכמה מקומות, אך רצוי לא לישון כל לילה במקום אחר. לילדים קשה להסתגל לכך.

3. חזרו שוב למקומות בהם הילדים נהנו - חנות מסויימת או מסעדה.

4. הביאו משחקים, מוסיקה, ספרים, חוברות צביעה וצבעים לטיסה.

5. היו גמישים בתוכניות, בדקו בשטח מה נכון ומה לא נכון.

6. השתדלו לשמור על שעות קבועות לאוכל ושינה.

7. אל תעמיסו. בחרו לכל יום לא יותר משתי אטרקציות.

8. הביאו סוכריות מציצה שיסייעו להפחתת הלחץ באוזניים בהמראה ובנחיתה.

9. קחו עמכם מספיק אוכל לתינוקות, אל תהיו בטוחים שתמצאו את המזון הדרוש להם ביעד אליו אתם נוסעים.

10. הצטיידו בעזרה ראשונה וכל התרופות ומשככי הכאבים גם לילדים ולגם למבוגרים.

11. עשו ביטוח מותאם לילדים, במיוחד אם מי מהם סובל מבעיה בריאותית.

12. תנו לילדים תקציב לקניית מזכרות.

13. אפשרו לילדים לצלם במהלך הטיול.

14. תנו לילד אחריות במהלך הטיול כמו איסוף מידע והדרכה באתר מסוים, הכנת כריכים למהלך היום, בחירת מקום לאכול בו וכדומה.

15. הצטיידו במשחקים, מכשירים סלולארים, חוברות צביעה וכדומה ותנו אותם לילדים בזמנים בהם תאלצו להמתין בתור ארוך בכניסה למקומות.

התקן החדש "בית בטוח" לילדים הוא תקן שיוכלו החל מפברואר 2015 להוסיף קבלנים לדירות אותן הם מוכרים, אמנם תהיה עלות כספית לדירות עם תקן זה, אך הוא נועד להעלות את סטנדרט הבטיחות של הבית עבור ילדים ולסייע משמעותית בהפחתת תאונות ביתיות. התקן כולל את הדברים הבאים:

1. התקנת סורגים, פתיחה עליונה לחלונות, מעקים שקופים בגגות ומרפסות ואמצעים נוספים המונעים נפילה מגובה רב

2. התקנת גלאי עשן בחדרי השינה

3. התקנת מטף באיזור המטבח

4. כיסוי של בתי תקע כך שלא יהיה קל לגשת אליהם

5. התקנת מנגנונים המונעים פתיחת דלתות שאינה מבוקרת בשליש העליון של הדלתות

6. התקנת מתקן המזהה גזים רעילים בסביבת ברז הגז

7. גידור ונעילה של איזורי בריכה

8. סימון זגוגית שקופה בגובה 80-90 ס"מ באיזורים ציבוריים

9. מתקן המונע מילדים לצאת מתחום החצר

10. סימון השטח המיועד לילדים והפרדתו מאזור החנייה

11. מניעת גישת ילדים לחדרי מכונות, חדרי כביסה, חדרי גז, גגות וכדומה

כשילדים קוראים מדי פעם ספר שפחות נראה לכם התגובה הטובה ביותר תהיה ליצור שיחה על אותו ספר על מנת לחדד אצלו את הביקורתיות והחשיבה. ניתן לשאול אותו שאלות כמו מה הוא אהב, מה פחות אהב, מה משך אותו לקרוא את הספר והאם היה משהו בתוכן שלו שהפריע לו. שיחה נעימה עם ערך חינוכי תסייע לו לשפר את בחירותיו לכיוונים ראויים, איסור על קריאת ספרים מסוג מסוים עלולה דווקא לעורר התנגדות שתביא לקריאתם בכוונה. כמובן שאם הילד קורא רק ספרים שתוכנם ושפתם אינם ראויים כדאי למצוא דרך להתערב כדי לשנות זאת.

בזמן מתיחות במצב הביטחוני כדאי להקפיד על הדברים הבאים בהתמודדות עם שאלות ופחדים אצל הילדים:

1. הגברת נוכחות הורית בבית - לא מספיק שיהיה מבוגר (מטפלת, סבא וסבתא, אחים גדולים), נוכחות ההורים היא החשובה בתקופות אלהץ

2. הפחתת שהות מול מסכים - רצוי שאת החדשות הקשות יתווכו ההורים לילדים בהתאם לגילם וימנעו מהם לצפות בדיווחים ומראות קשים כפי שמוקרנים במסכי הטלוויזיה והאינטרנט.

3. שמירה על רגיעה - ככל שתהיו רגועים ושקולים בתגובותיכם, כך גם ילדכם ישמרו על רמת איפוק ותגובות שאינן חורגות מהנורמה.

4. אפשרו שיחה - ענו על שאלות, דברו, אל תתחמקו מהנושא כאילו אינו קיים.

5. הזמינו חברים - נצלו זמנים שכדאי פחות להיות במקומות ציבוריים והזמינו חברים הביתה.

6. חבקו יותר - מגע מרגיע ואוהב מעניק תמיכה ובטחון, זה נכון תמיד ובמיוחד בזמנים מתוחים.

כשהילד נכשל בלימודיו, כדאי לקחת את הכשלון לצד החיובי ולא לחזק את תחושת העלבון ממנו. באופן כללי צריך לעודדו להמשיך ולהשקיע מאמץ ולא להתחשב רק בהישגים שבאים לידי ביטוי בציון. ובאמת, אם הוא ילד הישגי באופיו הרי שנעודד אותו להתמודד עם הכשלון בדרך חיובית ובונה ויש לחזקו ברגעיו הקשים ולהסביר שהציונים הם באמת לא הכל. עליו להתרגל שכשלון הוא אופציה אפשרית גם במידה שהמאמץ שהושקע והכשרון גדולים. לעומת זאת, במקרה של ילד שאיננו שאפתן, נצטרך דווקא לעודדו לקחת את הכשלון כאזהרה ולעבוד קשה כדי לשפר את יכולותיו והישגיו, כי הוא יכול ומסוגל.

כך יש לטפל בחבל הטבור לאחר הלידה:

1. יש להקפיד על כריתה סטרילית של חבל הטבור לאחר הלידה למניעת זיהום מחיידקים.

2. חיטוי הטבור באלכוהול בחדר הלידה (דבר הנעשה ע"י הצוות הרפואי) והמשך חיטוי בגזות טבולות באלכוהול גם לאחר ההגעה הביתה (כדי לחטא את האיזור לאחר האמבטיה ופעמיים שלוש נוספות בזמן ההחתלות, פירוט נוסף לגבי החיטוי ניתן למצוא בטיפים שניתנו בתגית "טבור, חיטוי").

3. לעתים לאחר נטילת הגדם מופיעה הפרשת נוזל דמי, חשוב בשלב הזה לשמור על האזור יבש ונקי.

4. אם מופיע זיהום (אדמומיות, חום, סירוב לאכול ואדישות של התינוק) יש לפנות לרופא לקבלת טיפול אנטיביוטי במידה והטיפול עם האלכוהול אינו עוזר.

כשתינוק נחנק קודם יש לדאוג לחילוץ מה שגורם לחנק אצל התינוק:

1. הטו את התינוק על הבטן כשהראש למטה.

2. אחזו את הגוף והפנים ביד אחת וביד השניה טפחו על הצד העליון של גבו עד 5 טפיחות, תוך שאתם בודקים אם הוא פולט.

התינוק לא משתעל? - להזעיק בדחיפות מד"א (במקביל להמשך ההחייאה).

לא עזר? - השכיבו את התינוק על גבו, פתחו נתיב אויר, נסו לאתר גוף זר תוך פיו ונסו לשלוף אותו משם באצבעותיכם (זהירות שלא לדחוף חפץ כלשהו במטרה שהחפץ התקוע יחליק למטה).

לא עזר והתינוק לא נושם - הנשימו אותו:

1. איחזו בין שחמות התינוק ואפשרו לאוויר להיכנס.

2. אינו נושם - נשפו פעמיים לפיו תוך עטיפת פיו ואפו.

3. אם אין נשימה - בצעו עיסוי לב והנשמות: היחס הוא חמישה עיסויים להנשמה אחת. עיסוי: מניחים אצבע בין שתי הפטמות של התינוק, מקפלים שתי אצבעות עוקבות למרכז בית החזה ומבצעים לחיצות חזה.

במקרים בהם ילד רוצה להפסיק חוג בו הוא נמצא נסו לברר מהן הסיבות ובקשו הסברים ממנו, תוך גילוי של אהדה וכבוד לטענותיו.

נסו לברר אם יש לו יותר מדי לחץ בחומר הנלמד, יותר מדי חוגים, אולי מציקים לו בחוג זה, האם הוא בודד בחוג (יתכן ויש לערב את המדריך ולבקש שיעבוד על חברות הילד למשתתפים האחרים והגנה עליו במידה ופוגעים בו), האם הילדים לועגים לו או סתם גורמים לו לרגש נחיתות.

ואולי הוא מרגיש לחץ מכיוונכם (לעתים קרובות אנו מטיפים לילד על החוג וחשיבותו ועל הצורך להתאמן ולהיות מצוין ושלל קלישאות שגורמות לו לתחושות קשות שמביאות לרצון להפסיק את החוג -עלינו להבטיח שינוי ולעמוד בו).

אם הוא עדיין רוצה להפסיק - סכמו אתו שיפסיק אך סכמו שבשנה הבאה יוכל לשקול אם לחזור לחוג (כי "הרי אהבת מאד לעשות את זה ורצית ללמוד, אתה זוכר?).

אלו הדברים שיש להקפיד עליהם בבחירת משקפיים לפעוטות:

1. מסגרת קלה

2. מסגרת שיש בה גשר אורתופדי המפחית את הלחץ באיזור האף

3. מסגרת בעלת אזניות סילקון גמישות המונעות את נפילת המשקפיים או תזוזתם בזמן פעילות

4. משקפיים בעלי מוטות גמישים שיאפשרו שינויים במידת הצורך

5. יש להקפיד שמסגרת המשקפיים תכסה את כל העין (מעל לגבות), כך שהילד לא ירגיל את עצמו להסתכל מתחת או מעל המסגרת

6. הקשיבו להעדפת הילד ושימו לב מה הכי נוח לו

7. רכשו זוג משקפיים נוסף ליתר בטחון למקרים של אבידה או נזק בלתי הפיך

אלו הסימנים המעידים שילד סובל מקושי בהחזקת קשב לאורך זמן:

1. בזמן השיעור משחק עם חפצים שונים כדי להצליח להישאר קשוב.

2. מוצא את עצמו מסתכל על המורה כשאין לו מושג על מה היא מדברת כרגע.

3. אינו מספיק להעתיק את הנכתב על הלוח.

4. הכתב שלו משתנה בין תחילת השיעור לסופו, בו הוא פחות מסודר.

5. מאבד ריכוז בזמן משחק עם חברים ואינו שם מתי מגיע תורו.

6. חש שעמום ממשחקים וצעצועים.

7. עובר במהירות בין מטלה למטלה ואינו מצליח להחזיק מעמד לאורך זמן בפעילות מסוימת המוטלת עליו.

כאשר ילדכם מחליט להפסיק לאכול בשר ולהפוך לטבעוני או צמחוני הקפידו על הדברים הבאים:

1. הימנעו מביקורת נוקבת וגלו הבנה לתהליך ולקבלת ההחלטות של הילד.

2. דברו על הנושא בצורה נעימה ומכבדת, רצוי לא בשעת הארוחה, שכן הזמן הזה עלול להיות גם כך טעון.

3. הקדישו זמן כדי להסביר לו מה המשמעות של ההחלטה מבחינה בריאותית, כלכלית, השפעתה על המשפחה ומה זה דורש מכם להכין עבורו את האוכל שהוא צריך.

4. שתפו את הילד בהכנת רשימת הקניות והוסיפו מרכיבי מזון שהוא צריך. הציעו לו גם להצטרף אתכם לקניות על מנת שייחשף למגוון האפשרי.

5. במידה והילד מביע התנגדות חד משמעית להכנת בשר בבית, הציעו להכין את הבשר כשהוא אינו בבית או כשהוא לא במטבח.

6. התייעצו עם דיאטנית או תזונאית לגבי התפריט הרצוי עבור הילד והקפידו לערוך בדיקות תקופתיות כדי להיות בטוחים שאינו סובל מחסרים עקב השינוי בתזונה.

כך תתנהלו עם תקציב משפחתי מוגבל בחופש הגדול:

1. חסכו מראש במשך השנה למטרת החופש הגדול, כך שהתקציב יספיק לנופש משפחתי, קייטנות או כל פעילות אחרת שאתם מתכננים. מאחר והחופש צפוי וידוע מראש, ניתן להתכונן אליו מראש.

2. בתחילת החופש הגדירו תקציבים עבור קייטנות, בילויים, דמי כיס וכל פעילות אחרת ושתפו את הילדים בהחלטות הכספיות הללו, כך שיוכלו ללמוד על התנהלות כלכלית מחושבת ונכונה.

3. שתפו פעולה עם משפחות נוספות בפעילויות ושמירה על הילדים כדי לחסוך בהוצאות ולהפסיד פחות ימי עבודה.

4. לפני רישום לקייטנה עשו את כל הבירורים הדרושים, כולל השוואות מחירים ובירור על קבלת הנחות (לדוגמה ברישום שני אחרים וכדומה).

5. מצאו אלטרנטיבה לבילוי משפחתי יוקרתי במלון כמו קמפינג, בתי הארחה או בילוי חוויתי אחר.

6. השאירו כסף גם להוצאות של תחילת השנה - ספרים, מחברות, ילקוטים וכל שאר צרכי הלימוד.

כשילד בן שנתיים מתנגד לכם, קודם כל הכירו בכך שזה לא מכוון נגדכם אלא שלב בהתפתחות ושלב טבעי ונורמלי. בכל מקרה כדאי לעשות כך:


1. התחילו להציב גבולות אך עשו זאת בנושאים חשובים (בטחונו של הילד, בריאותו ופגיעה באחרים) ולא בכל נושא.

2. למול אלה יש לעודדו לעצמאות בכל נושא שלא מסכן אותו.

3. כדאי להמעיט באיסורים ולהעדיף הזזה של הילד מכל מקום מסוכן או בלתי רצוי או להציע חלופות רצויות, תוך נתינת ביטוי מילולי לסכנה ("חשמל זה מסוכן. בוא נלך לכאן").

4. יש להמעיט מאד בטלוויזיה.

אלו התגובות הרצויות של הורים במקרה של כישלון ילדם בלימודים:

1. אם מדובר על ילד תחרותי והישגי צריך ללמדו שגם אי הצלחה היא חלק מהדרך והיא אינה מעידה על המשך ההצלחה בעתיד. חשוב לתת מקום לאכזבה של הילד, לא להראות את האכזבה שלכם ולהתייחס לעניין בפרופורציות הנכונות.

2. כשמדובר על ילד שלא ממש מתרגש מציונים, כדאי לעודד אצלו את הרצון לשאוף ליותר ולהצליח.

3. בכל מקרה, תמיד חשוב לתת לילדים את ההרגשה שבבית לא מודדים אותם במונחים של כישלון והצלחה, אך נותנים חשיבות למידת ההשקעה וההשתדלות והאהבה היא כמובן ללא תנאי.