שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם הסימפטומים של הפרעות אכילה?
הנה הסימנים של הפרעות אכילה אצל בנות (בהתחלה הכלליים ואחר כך הספציפיים לסוגי ההפרעות השונות)ו:
סימנים כלליים
===========
1. פעילות הגופנית כמעט אובססיבית
2. ניסיונות לאכול לבדן, בלי נוכחות אחרים
3. התייחסות לעצמן כ"שמנות", בלי קשר למשקל האמיתי שלהן
4. דיבור על אוכל במונחים של טוב ורע
5. לא אוכלות גם כשהן רעבות, כשפעמים רבות הן יעסקו בהכנת האוכל אבל לא יאכלו ביחד עם כולם
6. שתייה רבה של תה צמחים ומשקאות חמים שמטרתם דיכוי רעב
7. אכילה של ציפור - הארכת הארוחה על ידי אכילה של כמויות מזון וחתיכות קטנות במיוחד
8. מרבות להקיא, תוך שימוש, לעתים, בחומרים משלשלים
אנורקסיה
========
1. תירוצים כמו "אכלתי קודם" כדי לדלג על ארוחות
2. מתעסקות המון בנושא הרזיה
3. הן נמנעות מקשרים חברתיים ונוטות להתכנס בתוך עצמן
4. אנורקטיות הופכות לא פעם לצמחוניות
5. הפרעות שינה וקשיים בשינה
6. הן עוטות בגדים גדולים וכהים, כדי להסתיר את הגוף
7. גוון חיוור בפנים
8. סובלות ממצבי רוח, דיכאונות ונוטות להתרגז בקלות
9. סובלות מקור גם כשחם
10. פרפקציוניזם. הכל חייב להיות מושלם
11. סובלות מאי-סדירות במחזור החודשי, עד הפסקה מוחלטת
12. ציפורניים נושרות
13. שיער נושר
14. שיער חסר ברק ויבש
15. צומחות להן פלומות שיער בגוף
16. התעסקות רבה עד אובססיבית בספירת קלוריות
17. נערים ונערות המרבים להישקל
18. נערים המעריכים את עצמם בעיקר לפי איך שהם נראים
19. עומדים שעות רבות מול המראה
20. עצירות
21. הפסקה במחזור החודשי
22. הפרעות בשינה
23. תחושת חולשה ותשישות
בולימיה
=======
1. בולמוס אכילה ואכילה מהירה מאד
2. חתכים על פרקי האצבעות בשל גרימת הקאות בהחדרה של היד לפה
3. הליכה לשירותים בסוף הארוחה או במהלך הארוחה
4. שיניים מתפוררות (בשל הקאות).
האם להתערב בבחירת בן/בת הזוג של המתבגר/ת שלנו?
שאלת ההתערבות בבחירת בני הזוג של המתבגרים אינה קלה. מצד אחד, ישנו רצון להשפיע ולכוון לבחירה שתהיה מקובלת גם על ההורים ומהצד השני עומד הרצון לחופש הכמעט מוחלט שיש להם בבחירת חיי החברה שלהם, כולל בני זוג.
כדאי לנקוט בכמה דרכים "טקטיות" על מנת להיות מעורבים, אך ללא כפיה:
1. למרות החשש וייתכן שאף הרתיעה הראשונית - תנו הזדמנות, אל תפסלו.
2. דברו עם המתבגר על בן/בת הזוג,בררו לגבי תחביבים, בילויים, חיי חברה (במיוחד אם יש פער גילאים משמעותי), עישון, לימודים וכו' - ונסו שה"חקירה" הזו תעשה ברוח טובה ומתוך עניין אמיתי.
3. בקשו להזמין אותו לביתכם. כך תתנו הרגשה טובה יותר לילדכם, אך גם תוכלו להכיר ולהתרשם.
4. במידה ואתם מתרשמים שיש שינוי בהתנהגות או בהרגלים של ילדכם ונראה לכם שהם נובעים מהקשר, דברו אתו או אתה והביעו את דעתכם, אולם אל תיכפו פרידה או ניתוק.
5. התערבות חד משמעית מצדכם צריכה להיות רק במקרים שאתם מזהים אלימות, תוקפנות, ניצול, סמים או כל גורם אחר שמסכן את הנער/ה.
איך לגדל ילד עצמאי שיהפוך למבוגר עצמאי?
כך תחנכו את ילדכם להפוך למבוגרים עצמאיים:
1. נסו לעודד אותו לעשות דברים בעצמו ובכל שלב הביטו בחבריו בני גילו ולראות מה הם כבר עושים לבדם ועודדו אותו לכך.
2. אל תשרתו אותו יותר מדי ואל תספקו לו דברים שהוא היה אמור להשיג בעצמו (מה שניתן לכנות "שירותים מיוחדים" או "שירותים מיותרים"..).
3. אל תשרכו את נעליו כשהוא יכול, אל תאכילו אותו בכפית את כל הפתרונות.
4. אל תסיעו אותו לכל מקום ובכל גיל.
5. אל תכינו את שיעורי הבית שלו, תנו לו להתמודד עם קשיים עם חבריו או מוריו אלא אם יפנה אליכם בבקשת עזרה (שגם אז - אל תנקטו אוטומטית עמדה התומכת בו אלא היו ענייניים - לפעמים גם המורה או מישהו אחר צודק ולא הוא).
חילא מציעה לתת לו לקחת אחריות על דברים המתאימים לגילו וליכולותיו הקוגניטיביות. למשל : לדאוג לאח קטן יותר - לקחת אותו לחבר, להחזירו משם וכדומה. כשילד צריך לדאוג למישהו אחר, קטן יותר, הזקוק לו, זה מפתח אצלו חוש אחריות ועצמאות.
גיא מציע: תנועות נוער עם ערכי עצמאות וטיולים רבים כגון צופים וחוגי סיירות יעזרו לילד לפתח עצמאות, והוא יידע איך להסתדר לבד בשטח.
איך לוודא שתקופת ההתבגרות תעבור בצורה סבירה?
הורים רבים עסוקים בשאלה איך יעברו את שנות ההתבגרות הקשות של ילדיהם בשלום, כך שתשמר אווירה נעימה בבית ומספר המאבקים יקטן. פרופסור עמוס רולידר מציע באחד מטוריו שפורסמו ב-YNET בשנת 2009 חמישה קווים אדומים שעליהם אין לוותר כהורים על מנת שתשמר אווירה זו ואלו הם:
1. קימה והתארגנות עצמאית ובזמן בבוקר והליכה לבית הספר.
2. ביצוע מטלות בית הספר.
3. אחריות דיווח על מקום הימצאו ו/או זמינות בטלפון הנייד כאשר המתבגר נמצא מחוץ לבית.
4. בימי בית הספר הליכה לישון בשעה סבירה (בהתאם לגיל).
5. התנהגות בוגרת ומתחשבת כלפי שאר בני המשפחה (היעדר חוצפה ואלימות), הכוללת תקשורת מכבדת ולא פוגענית.
לדבריו, כאשר ישנו תפקוד מלא בתחומים הללו האווירה בבית רגועה יחסית וניתן לצלוח את התקופה הלט פשוטה הזו בשלום.
מה לעשות כשבת מתבגרת שיוצאת עם מישהו שנראה לא מתאים להורים?
ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:
הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.
הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:
1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.
2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").
3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.
- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:
- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה
- הוא לא מביא אותה אליו הביתה
- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים
- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה
- הוא קנאי
- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה
- יש ביניהם פער גילאים משמעותי
וכדומה...
איך לשמור על המתבגר שלנו שיוצא לבילוי?
כך תשגיחו על המתבגר שלכם היוצא לבלות:
1. קיימו שיחה שבה תקבעו עם המתבגר שעות בילוי: יציאה וחזרה.
2. ודאו כי אתם יודעים היכן הוא מבלה וכי המקומות מוסכמים עליכם.
3. ודאו כי אתם יודעים עם מי הוא יוצא והקפידו שיהיו בידכם מספרי טלפונים של חברים שנמצאים אתו בבילוי.
4. הנחו אותו בצורה חד משמעית לגבי שתייה ועישון, תוך הסבר ברור על הנזקים.
5. קבעו מראש כמה כסף אתם נותנים: לבזבוז וליתר ביטחון.
6. ודאו שאתם יודעים איך הוא מגיע וחוזר ממקום הבילוי (הדגישו: מי ששותה - לא נוהג!)
7. למחרת החזרה, קיימו דיאלוג ברוח טובה ונסו להבין מה היה אמש.
8. היו ערניים ומעורבים, ללא חשש.
האם לאפשר לנער מתבגר לנעול את חדרו?
לא. כל עוד המתבגר חי בבית הרי שההורים אחראים על בטחונו האישי, חינוכו ושמירה עליו, הוצאת חדרי המתבגרים מחוץ לגבולות בהם מותר או אפשרי להורים להיכנס היא טעות.
מחקירת מקרי הידרדרות נערים לסמים, פשע ואלימות עולה כי הם היו נערים להורים שהמעיטו במעורבות ולמעשה לא ידעו מה מתחולל בחדרם של ילדיהם, ממש מתחת לאפם.
עם זאת, כמובן שההתערבות והמעורבות צריכה להיעשות בדרך מכבדת, תוך מתן כבוד לפרטיות הנדרשת ולצרכים שלהם, השונים משל ילדים צעירים יותר.
ההבהרה למתבגר צריכה להיות שאין לנעול את הדלת ושמאידך - בני הבית יכבדו את פרטיותו ולא ייכנסו בלא נקישה.
איפה יכולים בני נוער להיבדק לגילוי נגיף האיידס?
בני נוער יכולים לעבור את הבדיקה לגילוי איידס גם ללא ידיעת או אישור ההורים במספר מוקדים רפואיים:
רמב"ם בחיפה
מרפאת האיידס בבית החולים איכילוב בתל אביב
במרפאת האיידס בבית החולים שיב"א בתל השומר
במרפאת נווה אור במרכז הרפואי קפלן ברחובות
במרכז לבדיקות איידס בבית הבריאות הדסה בירושלים
במכון למחלות זיהומיות בבית החולים סורוקה בבאר שבע
ובמרפאות המין של לשכת הבריאות בתל אביב ובחיפה
את התשובות יעבירו ישירות לבן הנוער הנבדק וללא הסכמתו לא יועברו להורים.
איך להזכיר לנער/ה מתבגרים משהו חשוב?
כתבו להם על המראה.. מאחר ובני הנוער לא ששים לשמוע אותנו, המבוגרים, יותר מדי, תזכורת על המראה תהיה יעילה מאחר ואליה הם בטוח יגיעו מספר פעמים ביום.
פיץ העכבר, יקיר האתר, מציע עוד אפשרות: מאחר ולכל ילד בן 10 יש היום סלולארי, ורובם ככולם מכשירים חדשים, פשוט שילחו למתבגר הודעת SMS עם המידע שברצונכם שיידע. אם הוא יתהה מה פתאום שלחתם לו SMS למרות שהוא מטר ממכם או בחדר השני, פשוט הסבירו שזו הדרך היחידה שבה ניתן ליצור איתו קשר. כך תרוויחו גם במישורים נוספים, הוא יבין את העניין וינסה להבין איפה טעה וגם ישים לב לדברים שתאמרו וכך למעשה השגתם מטרתכם.
הנה הסימנים של הפרעות אכילה אצל בנות (בהתחלה הכלליים ואחר כך הספציפיים לסוגי ההפרעות השונות)ו:
סימנים כלליים
===========
1. פעילות הגופנית כמעט אובססיבית
2. ניסיונות לאכול לבדן, בלי נוכחות אחרים
3. התייחסות לעצמן כ"שמנות", בלי קשר למשקל האמיתי שלהן
4. דיבור על אוכל במונחים של טוב ורע
5. לא אוכלות גם כשהן רעבות, כשפעמים רבות הן יעסקו בהכנת האוכל אבל לא יאכלו ביחד עם כולם
6. שתייה רבה של תה צמחים ומשקאות חמים שמטרתם דיכוי רעב
7. אכילה של ציפור - הארכת הארוחה על ידי אכילה של כמויות מזון וחתיכות קטנות במיוחד
8. מרבות להקיא, תוך שימוש, לעתים, בחומרים משלשלים
אנורקסיה
========
1. תירוצים כמו "אכלתי קודם" כדי לדלג על ארוחות
2. מתעסקות המון בנושא הרזיה
3. הן נמנעות מקשרים חברתיים ונוטות להתכנס בתוך עצמן
4. אנורקטיות הופכות לא פעם לצמחוניות
5. הפרעות שינה וקשיים בשינה
6. הן עוטות בגדים גדולים וכהים, כדי להסתיר את הגוף
7. גוון חיוור בפנים
8. סובלות ממצבי רוח, דיכאונות ונוטות להתרגז בקלות
9. סובלות מקור גם כשחם
10. פרפקציוניזם. הכל חייב להיות מושלם
11. סובלות מאי-סדירות במחזור החודשי, עד הפסקה מוחלטת
12. ציפורניים נושרות
13. שיער נושר
14. שיער חסר ברק ויבש
15. צומחות להן פלומות שיער בגוף
16. התעסקות רבה עד אובססיבית בספירת קלוריות
17. נערים ונערות המרבים להישקל
18. נערים המעריכים את עצמם בעיקר לפי איך שהם נראים
19. עומדים שעות רבות מול המראה
20. עצירות
21. הפסקה במחזור החודשי
22. הפרעות בשינה
23. תחושת חולשה ותשישות
בולימיה
=======
1. בולמוס אכילה ואכילה מהירה מאד
2. חתכים על פרקי האצבעות בשל גרימת הקאות בהחדרה של היד לפה
3. הליכה לשירותים בסוף הארוחה או במהלך הארוחה
4. שיניים מתפוררות (בשל הקאות).
שאלת ההתערבות בבחירת בני הזוג של המתבגרים אינה קלה. מצד אחד, ישנו רצון להשפיע ולכוון לבחירה שתהיה מקובלת גם על ההורים ומהצד השני עומד הרצון לחופש הכמעט מוחלט שיש להם בבחירת חיי החברה שלהם, כולל בני זוג.
כדאי לנקוט בכמה דרכים "טקטיות" על מנת להיות מעורבים, אך ללא כפיה:
1. למרות החשש וייתכן שאף הרתיעה הראשונית - תנו הזדמנות, אל תפסלו.
2. דברו עם המתבגר על בן/בת הזוג,בררו לגבי תחביבים, בילויים, חיי חברה (במיוחד אם יש פער גילאים משמעותי), עישון, לימודים וכו' - ונסו שה"חקירה" הזו תעשה ברוח טובה ומתוך עניין אמיתי.
3. בקשו להזמין אותו לביתכם. כך תתנו הרגשה טובה יותר לילדכם, אך גם תוכלו להכיר ולהתרשם.
4. במידה ואתם מתרשמים שיש שינוי בהתנהגות או בהרגלים של ילדכם ונראה לכם שהם נובעים מהקשר, דברו אתו או אתה והביעו את דעתכם, אולם אל תיכפו פרידה או ניתוק.
5. התערבות חד משמעית מצדכם צריכה להיות רק במקרים שאתם מזהים אלימות, תוקפנות, ניצול, סמים או כל גורם אחר שמסכן את הנער/ה.
כך תחנכו את ילדכם להפוך למבוגרים עצמאיים:
1. נסו לעודד אותו לעשות דברים בעצמו ובכל שלב הביטו בחבריו בני גילו ולראות מה הם כבר עושים לבדם ועודדו אותו לכך.
2. אל תשרתו אותו יותר מדי ואל תספקו לו דברים שהוא היה אמור להשיג בעצמו (מה שניתן לכנות "שירותים מיוחדים" או "שירותים מיותרים"..).
3. אל תשרכו את נעליו כשהוא יכול, אל תאכילו אותו בכפית את כל הפתרונות.
4. אל תסיעו אותו לכל מקום ובכל גיל.
5. אל תכינו את שיעורי הבית שלו, תנו לו להתמודד עם קשיים עם חבריו או מוריו אלא אם יפנה אליכם בבקשת עזרה (שגם אז - אל תנקטו אוטומטית עמדה התומכת בו אלא היו ענייניים - לפעמים גם המורה או מישהו אחר צודק ולא הוא).
חילא מציעה לתת לו לקחת אחריות על דברים המתאימים לגילו וליכולותיו הקוגניטיביות. למשל : לדאוג לאח קטן יותר - לקחת אותו לחבר, להחזירו משם וכדומה. כשילד צריך לדאוג למישהו אחר, קטן יותר, הזקוק לו, זה מפתח אצלו חוש אחריות ועצמאות.
גיא מציע: תנועות נוער עם ערכי עצמאות וטיולים רבים כגון צופים וחוגי סיירות יעזרו לילד לפתח עצמאות, והוא יידע איך להסתדר לבד בשטח.
הורים רבים עסוקים בשאלה איך יעברו את שנות ההתבגרות הקשות של ילדיהם בשלום, כך שתשמר אווירה נעימה בבית ומספר המאבקים יקטן. פרופסור עמוס רולידר מציע באחד מטוריו שפורסמו ב-YNET בשנת 2009 חמישה קווים אדומים שעליהם אין לוותר כהורים על מנת שתשמר אווירה זו ואלו הם:
1. קימה והתארגנות עצמאית ובזמן בבוקר והליכה לבית הספר.
2. ביצוע מטלות בית הספר.
3. אחריות דיווח על מקום הימצאו ו/או זמינות בטלפון הנייד כאשר המתבגר נמצא מחוץ לבית.
4. בימי בית הספר הליכה לישון בשעה סבירה (בהתאם לגיל).
5. התנהגות בוגרת ומתחשבת כלפי שאר בני המשפחה (היעדר חוצפה ואלימות), הכוללת תקשורת מכבדת ולא פוגענית.
לדבריו, כאשר ישנו תפקוד מלא בתחומים הללו האווירה בבית רגועה יחסית וניתן לצלוח את התקופה הלט פשוטה הזו בשלום.
התבגרות
ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:
הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.
הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:
1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.
2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").
3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.
- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:
- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה
- הוא לא מביא אותה אליו הביתה
- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים
- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה
- הוא קנאי
- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה
- יש ביניהם פער גילאים משמעותי
וכדומה...
כך תשגיחו על המתבגר שלכם היוצא לבלות:
1. קיימו שיחה שבה תקבעו עם המתבגר שעות בילוי: יציאה וחזרה.
2. ודאו כי אתם יודעים היכן הוא מבלה וכי המקומות מוסכמים עליכם.
3. ודאו כי אתם יודעים עם מי הוא יוצא והקפידו שיהיו בידכם מספרי טלפונים של חברים שנמצאים אתו בבילוי.
4. הנחו אותו בצורה חד משמעית לגבי שתייה ועישון, תוך הסבר ברור על הנזקים.
5. קבעו מראש כמה כסף אתם נותנים: לבזבוז וליתר ביטחון.
6. ודאו שאתם יודעים איך הוא מגיע וחוזר ממקום הבילוי (הדגישו: מי ששותה - לא נוהג!)
7. למחרת החזרה, קיימו דיאלוג ברוח טובה ונסו להבין מה היה אמש.
8. היו ערניים ומעורבים, ללא חשש.
לא. כל עוד המתבגר חי בבית הרי שההורים אחראים על בטחונו האישי, חינוכו ושמירה עליו, הוצאת חדרי המתבגרים מחוץ לגבולות בהם מותר או אפשרי להורים להיכנס היא טעות.
מחקירת מקרי הידרדרות נערים לסמים, פשע ואלימות עולה כי הם היו נערים להורים שהמעיטו במעורבות ולמעשה לא ידעו מה מתחולל בחדרם של ילדיהם, ממש מתחת לאפם.
עם זאת, כמובן שההתערבות והמעורבות צריכה להיעשות בדרך מכבדת, תוך מתן כבוד לפרטיות הנדרשת ולצרכים שלהם, השונים משל ילדים צעירים יותר.
ההבהרה למתבגר צריכה להיות שאין לנעול את הדלת ושמאידך - בני הבית יכבדו את פרטיותו ולא ייכנסו בלא נקישה.
בני נוער יכולים לעבור את הבדיקה לגילוי איידס גם ללא ידיעת או אישור ההורים במספר מוקדים רפואיים:
רמב"ם בחיפה
מרפאת האיידס בבית החולים איכילוב בתל אביב
במרפאת האיידס בבית החולים שיב"א בתל השומר
במרפאת נווה אור במרכז הרפואי קפלן ברחובות
במרכז לבדיקות איידס בבית הבריאות הדסה בירושלים
במכון למחלות זיהומיות בבית החולים סורוקה בבאר שבע
ובמרפאות המין של לשכת הבריאות בתל אביב ובחיפה
את התשובות יעבירו ישירות לבן הנוער הנבדק וללא הסכמתו לא יועברו להורים.
כתבו להם על המראה.. מאחר ובני הנוער לא ששים לשמוע אותנו, המבוגרים, יותר מדי, תזכורת על המראה תהיה יעילה מאחר ואליה הם בטוח יגיעו מספר פעמים ביום.
פיץ העכבר, יקיר האתר, מציע עוד אפשרות: מאחר ולכל ילד בן 10 יש היום סלולארי, ורובם ככולם מכשירים חדשים, פשוט שילחו למתבגר הודעת SMS עם המידע שברצונכם שיידע. אם הוא יתהה מה פתאום שלחתם לו SMS למרות שהוא מטר ממכם או בחדר השני, פשוט הסבירו שזו הדרך היחידה שבה ניתן ליצור איתו קשר. כך תרוויחו גם במישורים נוספים, הוא יבין את העניין וינסה להבין איפה טעה וגם ישים לב לדברים שתאמרו וכך למעשה השגתם מטרתכם.
מה עושים עם מתבגר שעושה פירסינג בניגוד לדעתנו ההורים?
תגובת הורים לפירסינג שבני נוער עושים בניגוד לרצוננו צריכה להיות חכמה:
בלי ריב ובלי צעקות, להבהיר למתבגרים: אם אתם מספיק בוגרים כדי להחליט על גופכם, לא תקבלו מותרות בחינם. נדאג לכל מחסורכם והצרכים ההכרחיים לקיומכם כילדינו אך מותרות תצטרכו לממן לבד. כל זאת עד להסרה של הפירסינג.
המסר אחראי וחינוכי ובבסיסו ההנחה שכל עוד המתבגר ספון בביתכם ונסמך עליכם, הוא אמור להתחשב בדעתכם לגבי התנהלותו הכללית. חובתכם, זו של קיום, בריאות ובלה בלה בלה - נשמרת. מותרות לא.
המסר עובד על פי תשובת ורדה רזיאל ז'קונט לקורא "זמנים מודרניים" בידיעות אחרונות.
תגובת הורים לפירסינג שבני נוער עושים בניגוד לרצוננו צריכה להיות חכמה:
בלי ריב ובלי צעקות, להבהיר למתבגרים: אם אתם מספיק בוגרים כדי להחליט על גופכם, לא תקבלו מותרות בחינם. נדאג לכל מחסורכם והצרכים ההכרחיים לקיומכם כילדינו אך מותרות תצטרכו לממן לבד. כל זאת עד להסרה של הפירסינג.
המסר אחראי וחינוכי ובבסיסו ההנחה שכל עוד המתבגר ספון בביתכם ונסמך עליכם, הוא אמור להתחשב בדעתכם לגבי התנהלותו הכללית. חובתכם, זו של קיום, בריאות ובלה בלה בלה - נשמרת. מותרות לא.
המסר עובד על פי תשובת ורדה רזיאל ז'קונט לקורא "זמנים מודרניים" בידיעות אחרונות.
איך לטפל ולמנוע פצעי בגרות (אקנה)?
הנה 7 דרכים למניעה של אקנה (או לפחות הקטנה מירבית שלו) מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
1. יש להקפיד על שטיפה מתמדת של הפנים במים וסבון אנטיספטי או על ניקוי העור ביין לבן, שהוא מעולה בהיותו קוטל חיידקים מצויין ולעשות בין פעם לפעמיים ביום ואחרי פעילות ספורטיבית או מאומצת אחרת.
2. להקפיד שלא להשתמש במשחות שומניות ולא לגעת בעור בידיים מזוהמות.
3. להימנע משימוש רב במשחות שומניות וג'ל לשיער.
4. אם יש לכם שיער ארוך הקפידו על נקיונו בשל העברת זוהמה על הפנים.
5. אם אתן מתאפרות חשוב שתקפידו על שימוש בתכשירי איפור שאינם שומניים.
6. מומלץ להסיר את האיפור לפני השינה.
7. להשתמש בקרם הגנה נגד שמש שאינו שומני אלא על בסיס מים.
הנה 7 דרכים למניעה של אקנה (או לפחות הקטנה מירבית שלו) מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
1. יש להקפיד על שטיפה מתמדת של הפנים במים וסבון אנטיספטי או על ניקוי העור ביין לבן, שהוא מעולה בהיותו קוטל חיידקים מצויין ולעשות בין פעם לפעמיים ביום ואחרי פעילות ספורטיבית או מאומצת אחרת.
2. להקפיד שלא להשתמש במשחות שומניות ולא לגעת בעור בידיים מזוהמות.
3. להימנע משימוש רב במשחות שומניות וג'ל לשיער.
4. אם יש לכם שיער ארוך הקפידו על נקיונו בשל העברת זוהמה על הפנים.
5. אם אתן מתאפרות חשוב שתקפידו על שימוש בתכשירי איפור שאינם שומניים.
6. מומלץ להסיר את האיפור לפני השינה.
7. להשתמש בקרם הגנה נגד שמש שאינו שומני אלא על בסיס מים.
איך לאכול כדי להפחית פצעי בגרות (אקנה)?
הנה מספר טיפים לאכילה מונעת אקנה (פצעי בגרות):
נגד אקנה טוב לאכול את הדברים הבאים:
ירקות
פירות (לא יותר מדי)
לשתות הרבה מים
מיתוסים? - רבים גורסים שאכילה מונעת אקנה כרוכה בהימנעות מהמוצרים הבאים:
אוכל מטוגן
שוקולד
מרגרינה
פיצוחים
מאכלים עתירי שומן
חשוב לציין שלרוב לא הצליח המחקר להראות קשר בין צריכתם של האחרונים לבין אקנה.
חדש!! - הקטנה דרמטית של כמות הפחמימות יעילה מאד בהורדת האקנה. כך קובע מחקר מודרני מהשנים האחרונות, שמצא שלאחר הורדת הפחמימות במשך 3 חודשים הוקלו הפצעונים והחצ'קונים באופן משמעותי מאד.
הנה מספר טיפים לאכילה מונעת אקנה (פצעי בגרות):
נגד אקנה טוב לאכול את הדברים הבאים:
ירקות
פירות (לא יותר מדי)
לשתות הרבה מים
מיתוסים? - רבים גורסים שאכילה מונעת אקנה כרוכה בהימנעות מהמוצרים הבאים:
אוכל מטוגן
שוקולד
מרגרינה
פיצוחים
מאכלים עתירי שומן
חשוב לציין שלרוב לא הצליח המחקר להראות קשר בין צריכתם של האחרונים לבין אקנה.
חדש!! - הקטנה דרמטית של כמות הפחמימות יעילה מאד בהורדת האקנה. כך קובע מחקר מודרני מהשנים האחרונות, שמצא שלאחר הורדת הפחמימות במשך 3 חודשים הוקלו הפצעונים והחצ'קונים באופן משמעותי מאד.
האם אימון משקולות פוגע בצמיחה לגובה של מתאמנים צעירים?
האמת: נערים רבים (והוריהם) חוששים מאימון משקולות בגיל ההתבגרות (גיל 14 -18), מתוך אמונה שהוא עלול לפגוע בצמיחה לגובה. בפועל, אין קשר בין כובד המשקל, חלק הגוף עליו מתאמנים או תנוחת הגוף בתרגיל לבין פגיעה בצמיחה. מדוע, אם כן, מומלץ למתאמנים הצעירים להתאמן בצורה אחראית, מבוקרת והדרגתית, ולא להגזים במינונים ובמשקלים שהם מרימים? רק כדי להימנע מפציעות מיותרות. הצמיחה לגובה תיפגע רק במצב הקיצוני והמסוכן שבו המתאמן הצעיר משתמש בסטרואידים אנאבוליים, והיא רק אחת מתופעות הלוואי הרבות (וההרסניות) של סטרואידים אלה.
האמת: נערים רבים (והוריהם) חוששים מאימון משקולות בגיל ההתבגרות (גיל 14 -18), מתוך אמונה שהוא עלול לפגוע בצמיחה לגובה. בפועל, אין קשר בין כובד המשקל, חלק הגוף עליו מתאמנים או תנוחת הגוף בתרגיל לבין פגיעה בצמיחה. מדוע, אם כן, מומלץ למתאמנים הצעירים להתאמן בצורה אחראית, מבוקרת והדרגתית, ולא להגזים במינונים ובמשקלים שהם מרימים? רק כדי להימנע מפציעות מיותרות. הצמיחה לגובה תיפגע רק במצב הקיצוני והמסוכן שבו המתאמן הצעיר משתמש בסטרואידים אנאבוליים, והיא רק אחת מתופעות הלוואי הרבות (וההרסניות) של סטרואידים אלה.
אני מתבגר וחושש שחבר/ה עומדים להתאבד - מהם אכן סימני המצוקה?
ניתן לזהות סימני אובדניים אצל חבר/ה בדברים הבאים:
1. אם חברך/חברתך עוברים שינוי שמשפיע באופן חריג על התנהגותם ("יורדים מהפסים").
2. אם הם מדברים באופן מילולי על רצון להתאבד.
3. אם הם מנהלים שיחות על כמה היו רוצים להפסיק לחיות את החיים האלה.
4. סגנון דיבור שמערב הרבה ניסוחים על מוות.
כל אלה וגם הסימנים המעידים הנוספים שבתגית "סימני מצוקה" עלולים להיות סימנים שמעידים על מצוקה וכדאי לדווח להוריהם על כך. לא בהכרח כל הסימנים הללו, אבל אם חלק מהם מופיעים - עשו הכל כדי לתת עזרה לחבר/ה.
זכרו שנאמנות, בקטע הזה, לחבר/ה עלולים לגרום לו/לה לסכנת חיים! - היו חברים טובים.
ניתן לזהות סימני אובדניים אצל חבר/ה בדברים הבאים:
1. אם חברך/חברתך עוברים שינוי שמשפיע באופן חריג על התנהגותם ("יורדים מהפסים").
2. אם הם מדברים באופן מילולי על רצון להתאבד.
3. אם הם מנהלים שיחות על כמה היו רוצים להפסיק לחיות את החיים האלה.
4. סגנון דיבור שמערב הרבה ניסוחים על מוות.
כל אלה וגם הסימנים המעידים הנוספים שבתגית "סימני מצוקה" עלולים להיות סימנים שמעידים על מצוקה וכדאי לדווח להוריהם על כך. לא בהכרח כל הסימנים הללו, אבל אם חלק מהם מופיעים - עשו הכל כדי לתת עזרה לחבר/ה.
זכרו שנאמנות, בקטע הזה, לחבר/ה עלולים לגרום לו/לה לסכנת חיים! - היו חברים טובים.
אנו אומרים למתבגר שלנו לעשות משהו או אוסרים עליו והוא בשלו. מה לעשות?
בגיל ההתבגרות (כמו גם בילדות - בסביבות השנה השלישית לחייו) נורמלי שבני הנוער יתחילו לשלול את מה שאנו אומרים. זהו חלק מההתבגרות וההתפתחות שלהם. בנושאים שאינם מסכנים אותם או פוגעים באחרים, מומלץ לעזוב את זה ולא להיכנס אתם לעימותים. הם עשויים לשלם את המחיר על ההתעלמות ואז ילמדו ולמול זה - הם מעצבים את דמותם כבוגרים העומדים למול העולם - ברשות עצמם. רק בנושאים שכאמור פוגעים באחרים או מסכנים אותם ממש - שם בהחלט ניתן לעמוד על שלכם - אך לא בריבים, צעקות או ויכוחים אלא בסנקציות.
בגיל ההתבגרות (כמו גם בילדות - בסביבות השנה השלישית לחייו) נורמלי שבני הנוער יתחילו לשלול את מה שאנו אומרים. זהו חלק מההתבגרות וההתפתחות שלהם. בנושאים שאינם מסכנים אותם או פוגעים באחרים, מומלץ לעזוב את זה ולא להיכנס אתם לעימותים. הם עשויים לשלם את המחיר על ההתעלמות ואז ילמדו ולמול זה - הם מעצבים את דמותם כבוגרים העומדים למול העולם - ברשות עצמם. רק בנושאים שכאמור פוגעים באחרים או מסכנים אותם ממש - שם בהחלט ניתן לעמוד על שלכם - אך לא בריבים, צעקות או ויכוחים אלא בסנקציות.
איך לשמור על בטחוננו בשימוש בפייסבוק?
השימוש ברשתות חברתיות כגון Facebook הוא תענוג לא קטן אך עלול להיות גם מסוכן, במיוחד לילדים ולבני נוער.
הנה הוראות לשימוש אחראי, בוגר ובטוח ברשתות החברתיות:
1. לעולם אל תשתפו בסיסמא שלכם מישהו אחר.
2. קבעו את הגדרות הפרטיות שלכם כך שיתאימו לרמה המועדפת עליכם ועדכנו אותן לעיתים קרובות.
3. היזהרו כשאתם כותבים ומשתפים מידע אישי או פוסטים אישיים. שימו לב במיוחד שלא יאפשרו איתור של מקומכם או אפשרות למצוא אתכם אופליין (כלומר, בעולם האמיתי: כתובת, טלפונים וכדומה).
4. דווחו להנהלות האתרים על אנשים שמפרים את תנאי השימוש בהם.
5. חסמו ודווחו למנהלי האתרים על כל מי ששולח לכם מידע לא רצוי או יוצר קשר לא לגיטימי.
(מבוסס על קובץ הוראות שנכתב על ידי הנהלת אתר facebook)
השימוש ברשתות חברתיות כגון Facebook הוא תענוג לא קטן אך עלול להיות גם מסוכן, במיוחד לילדים ולבני נוער.
הנה הוראות לשימוש אחראי, בוגר ובטוח ברשתות החברתיות:
1. לעולם אל תשתפו בסיסמא שלכם מישהו אחר.
2. קבעו את הגדרות הפרטיות שלכם כך שיתאימו לרמה המועדפת עליכם ועדכנו אותן לעיתים קרובות.
3. היזהרו כשאתם כותבים ומשתפים מידע אישי או פוסטים אישיים. שימו לב במיוחד שלא יאפשרו איתור של מקומכם או אפשרות למצוא אתכם אופליין (כלומר, בעולם האמיתי: כתובת, טלפונים וכדומה).
4. דווחו להנהלות האתרים על אנשים שמפרים את תנאי השימוש בהם.
5. חסמו ודווחו למנהלי האתרים על כל מי ששולח לכם מידע לא רצוי או יוצר קשר לא לגיטימי.
(מבוסס על קובץ הוראות שנכתב על ידי הנהלת אתר facebook)
האם אפשר להגביל את המתבגר שלי בשעת החזרה הביתה בערב שבת?
אם החשש מיציאות עד לשעות מאוחרות מנקר בכם, בהחלט אפשר, אם כי צפויה שם "מלחמה" של ממש, כי "לכל החברים מרשים".
מומלץ לעשות זאת על ידי בירור מוקדם, עם הורי חבריו ליציאות. נסו לוודא מהי עמדתם בנושא. יתכן שתגלו שגם הם מעוניינים בהגבלה של שעת החזרה בסופשבוע ובמקרה כזה יקל עליכם לייצר חזית אחידה, ללא סדקים (שכן הטיעון ש"לכולם מרשים" לא יעמוד כנגד ההחלטה).
במקרה אחר, יתכן שתגלו שגם הורי חבריו מעוניינים בכך ושומעים מבניהם שאתם הם המרשים למתבגר/ת שלכם.. במקרה זה, על אחת כמה וכמה שתוכלו לעמוד בלחץ ובמניפולציה שינסה המתבגר להפעיל בנושא.
אם החשש מיציאות עד לשעות מאוחרות מנקר בכם, בהחלט אפשר, אם כי צפויה שם "מלחמה" של ממש, כי "לכל החברים מרשים".
מומלץ לעשות זאת על ידי בירור מוקדם, עם הורי חבריו ליציאות. נסו לוודא מהי עמדתם בנושא. יתכן שתגלו שגם הם מעוניינים בהגבלה של שעת החזרה בסופשבוע ובמקרה כזה יקל עליכם לייצר חזית אחידה, ללא סדקים (שכן הטיעון ש"לכולם מרשים" לא יעמוד כנגד ההחלטה).
במקרה אחר, יתכן שתגלו שגם הורי חבריו מעוניינים בכך ושומעים מבניהם שאתם הם המרשים למתבגר/ת שלכם.. במקרה זה, על אחת כמה וכמה שתוכלו לעמוד בלחץ ובמניפולציה שינסה המתבגר להפעיל בנושא.
