שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לבחור את החזייה ראשונה?
הנה 11 טיפים חשובים לבחירת החזייה הראשונה:
1. לחזה שכבר גדול מדי לגופיה אבל עדיין לא צריך חזייה, קנו גוזיות. הגוזיה מתאימה לניצני החזה הראשונים (הסימנים ראשונים לצמיחת החזה). מטרתה היא יותר הסתרת הפטמות, כשהן מתחילות לבלוט, ופחות התמיכה.
2. כשהגוזיה לא מצליחה לתמוך בחזה, כי הוא גדל יותר, זה הזמן לחזייה של ממש.
3. בקשו חזייה מכותנה או מבד מיקרופייבר.
4. מדדו כמה סוגים ומצאו את זו שנוחה לכן יותר ולא לוחצת, עם היקף שאינו קטן מדי, אך לא רפוי, כי החזייה תתרחב עם הכביסות.
5. הקפידו שהסוגר נמצא בנקודה הנכונה בגב (היעזרו במוכרת כדי לוודא זאת).
6. לא מומלץ לקנות חזייה ראשונה עם ברזלים.
7. כתפיות דקות הן המתאימות לחזה קטן ולכן לא תמצאו עם כתפיות רחבות.
8. להסתרת הפטמות, יש חזיות עם ריפוד.
9. להגדלת החזה, ניתן לרכוש חזייה מרופדת, ברמות שונות של ריפוד.
10. רוצות להסוות את החזייה שלכן מהבנים? - יש כתפיות בצורה של צלב, שייראו דרך החולצה, יותר כסוג של גופיה ולא יימשכו תשומת לב לחידוש.
11. החזייה צריכה לשבת באופן טבעי על החזה, לא להבליט אותו ולא לשפוך אותו החוצה.
איך להזכיר לנער/ה מתבגרים משהו חשוב?
כתבו להם על המראה.. מאחר ובני הנוער לא ששים לשמוע אותנו, המבוגרים, יותר מדי, תזכורת על המראה תהיה יעילה מאחר ואליה הם בטוח יגיעו מספר פעמים ביום.
פיץ העכבר, יקיר האתר, מציע עוד אפשרות: מאחר ולכל ילד בן 10 יש היום סלולארי, ורובם ככולם מכשירים חדשים, פשוט שילחו למתבגר הודעת SMS עם המידע שברצונכם שיידע. אם הוא יתהה מה פתאום שלחתם לו SMS למרות שהוא מטר ממכם או בחדר השני, פשוט הסבירו שזו הדרך היחידה שבה ניתן ליצור איתו קשר. כך תרוויחו גם במישורים נוספים, הוא יבין את העניין וינסה להבין איפה טעה וגם ישים לב לדברים שתאמרו וכך למעשה השגתם מטרתכם.
מהם הסימנים שיכולים לרמז על נטייה להתאבדות?
אלו הסימנים שיכולים להוות להורים תמרורי אזהרה לנטיות אבדניות אצל בני נוער:
1. ירידה בתיאבון
2. הסתגרות
3. שינויים חדים בטעם המוסיקלי לכיוון של מוסיקה עצובה ודכאונית
4. שינויים בהרגלי השינה
5. ניתוק, הסתגרות או קשר רופף עם הסביבה
ובאופן כללי, נסו לשים לב מה קורה עם הילד/ה שלכם והאם חלים אצלם שינויים חדים בהתנהגות ובהתנהלות החברתית. גם אם רובם לא קשורים לסימני מצוקה המרמזים על נטיות אובדניות, הם יסייעו ללא ספק ליכולת לתקשר, לסייע ולהקל עליהם את תקופת ההתבגרות שאינה קלה כל עיקר.
איך לטפל בהשמנת ילדים ובני נוער?
לטיפול בהשמנת יתר אצל ילדים ונוער עשו כך:
1. הקפידו על שינויים הדרגתיים.
2. אכילה ליד שולחן.
3. ארוחות אטיות ותוך הקפדה על אווירה נעימה.
4. רצויות 5 ארוחות קטנות על ריכוז של ארוחה כבדה.
5. לאכול חטיפי בריאות במקום חטיפים רגילים.
6. להימנע ממזון משמין (כמו אוכל מטוגן, עתיר רטבים, עתיר שומן, פיצוחים ומשקאות ממותקים).
7. הגבלת רביצה מול הטלוויזיה (שמזמינה זלילה) ועידוד פעילות גופנית.
8. הימנעות מדיאטות רצחניות.
להורים - חשוב לעודד את הילדים או בני הנוער ולא לבקר.
האם לאפשר לנער מתבגר לנעול את חדרו?
לא. כל עוד המתבגר חי בבית הרי שההורים אחראים על בטחונו האישי, חינוכו ושמירה עליו, הוצאת חדרי המתבגרים מחוץ לגבולות בהם מותר או אפשרי להורים להיכנס היא טעות.
מחקירת מקרי הידרדרות נערים לסמים, פשע ואלימות עולה כי הם היו נערים להורים שהמעיטו במעורבות ולמעשה לא ידעו מה מתחולל בחדרם של ילדיהם, ממש מתחת לאפם.
עם זאת, כמובן שההתערבות והמעורבות צריכה להיעשות בדרך מכבדת, תוך מתן כבוד לפרטיות הנדרשת ולצרכים שלהם, השונים משל ילדים צעירים יותר.
ההבהרה למתבגר צריכה להיות שאין לנעול את הדלת ושמאידך - בני הבית יכבדו את פרטיותו ולא ייכנסו בלא נקישה.
איך לזהות דיכאון אצל ילדים?
בכתבה שהתפרסמה ב-ynet, נותן ד"ר גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, סימנים שבמידה והם קיימים, חובה על ההורים לקחת את ילדם לבדיקה פסיכיאטרית. הנה עיקרי הדברים, כלשונם, כפי שהתפרסמו בכתבה:
1. שינוי בהתנהגות המוכרת: למשל, כשילד מוחצן ושמח הופך למופנם ומסוגר.
2. שינוי בהרגלי הילד, בעיקר סביב נושאי אכילה, שתייה ושינה.
3. כשהילד שב ומעלה את המילה 'מוות' ואת רצונו למות.
4. כשהילד מפגין אובדן אנרגיה וחיוניות.
5. כשהילד מפגין ירידה בריכוז.
6. כשיש לילד נטייה למצבי רוח קודרים.
7. כשהילד מדווח על הזיות שמע.
מה עושים עם מתבגר שעושה פירסינג בניגוד לדעתנו ההורים?
תגובת הורים לפירסינג שבני נוער עושים בניגוד לרצוננו צריכה להיות חכמה:
בלי ריב ובלי צעקות, להבהיר למתבגרים: אם אתם מספיק בוגרים כדי להחליט על גופכם, לא תקבלו מותרות בחינם. נדאג לכל מחסורכם והצרכים ההכרחיים לקיומכם כילדינו אך מותרות תצטרכו לממן לבד. כל זאת עד להסרה של הפירסינג.
המסר אחראי וחינוכי ובבסיסו ההנחה שכל עוד המתבגר ספון בביתכם ונסמך עליכם, הוא אמור להתחשב בדעתכם לגבי התנהלותו הכללית. חובתכם, זו של קיום, בריאות ובלה בלה בלה - נשמרת. מותרות לא.
המסר עובד על פי תשובת ורדה רזיאל ז'קונט לקורא "זמנים מודרניים" בידיעות אחרונות.
להקריא למתבגרים והנהגים הצעירים שלכם - מה כדאי?
האם אימון משקולות פוגע בצמיחה לגובה של מתאמנים צעירים?
האמת: נערים רבים (והוריהם) חוששים מאימון משקולות בגיל ההתבגרות (גיל 14 -18), מתוך אמונה שהוא עלול לפגוע בצמיחה לגובה. בפועל, אין קשר בין כובד המשקל, חלק הגוף עליו מתאמנים או תנוחת הגוף בתרגיל לבין פגיעה בצמיחה. מדוע, אם כן, מומלץ למתאמנים הצעירים להתאמן בצורה אחראית, מבוקרת והדרגתית, ולא להגזים במינונים ובמשקלים שהם מרימים? רק כדי להימנע מפציעות מיותרות. הצמיחה לגובה תיפגע רק במצב הקיצוני והמסוכן שבו המתאמן הצעיר משתמש בסטרואידים אנאבוליים, והיא רק אחת מתופעות הלוואי הרבות (וההרסניות) של סטרואידים אלה.
הנה 11 טיפים חשובים לבחירת החזייה הראשונה:
1. לחזה שכבר גדול מדי לגופיה אבל עדיין לא צריך חזייה, קנו גוזיות. הגוזיה מתאימה לניצני החזה הראשונים (הסימנים ראשונים לצמיחת החזה). מטרתה היא יותר הסתרת הפטמות, כשהן מתחילות לבלוט, ופחות התמיכה.
2. כשהגוזיה לא מצליחה לתמוך בחזה, כי הוא גדל יותר, זה הזמן לחזייה של ממש.
3. בקשו חזייה מכותנה או מבד מיקרופייבר.
4. מדדו כמה סוגים ומצאו את זו שנוחה לכן יותר ולא לוחצת, עם היקף שאינו קטן מדי, אך לא רפוי, כי החזייה תתרחב עם הכביסות.
5. הקפידו שהסוגר נמצא בנקודה הנכונה בגב (היעזרו במוכרת כדי לוודא זאת).
6. לא מומלץ לקנות חזייה ראשונה עם ברזלים.
7. כתפיות דקות הן המתאימות לחזה קטן ולכן לא תמצאו עם כתפיות רחבות.
8. להסתרת הפטמות, יש חזיות עם ריפוד.
9. להגדלת החזה, ניתן לרכוש חזייה מרופדת, ברמות שונות של ריפוד.
10. רוצות להסוות את החזייה שלכן מהבנים? - יש כתפיות בצורה של צלב, שייראו דרך החולצה, יותר כסוג של גופיה ולא יימשכו תשומת לב לחידוש.
11. החזייה צריכה לשבת באופן טבעי על החזה, לא להבליט אותו ולא לשפוך אותו החוצה.
כתבו להם על המראה.. מאחר ובני הנוער לא ששים לשמוע אותנו, המבוגרים, יותר מדי, תזכורת על המראה תהיה יעילה מאחר ואליה הם בטוח יגיעו מספר פעמים ביום.
פיץ העכבר, יקיר האתר, מציע עוד אפשרות: מאחר ולכל ילד בן 10 יש היום סלולארי, ורובם ככולם מכשירים חדשים, פשוט שילחו למתבגר הודעת SMS עם המידע שברצונכם שיידע. אם הוא יתהה מה פתאום שלחתם לו SMS למרות שהוא מטר ממכם או בחדר השני, פשוט הסבירו שזו הדרך היחידה שבה ניתן ליצור איתו קשר. כך תרוויחו גם במישורים נוספים, הוא יבין את העניין וינסה להבין איפה טעה וגם ישים לב לדברים שתאמרו וכך למעשה השגתם מטרתכם.
אלו הסימנים שיכולים להוות להורים תמרורי אזהרה לנטיות אבדניות אצל בני נוער:
1. ירידה בתיאבון
2. הסתגרות
3. שינויים חדים בטעם המוסיקלי לכיוון של מוסיקה עצובה ודכאונית
4. שינויים בהרגלי השינה
5. ניתוק, הסתגרות או קשר רופף עם הסביבה
ובאופן כללי, נסו לשים לב מה קורה עם הילד/ה שלכם והאם חלים אצלם שינויים חדים בהתנהגות ובהתנהלות החברתית. גם אם רובם לא קשורים לסימני מצוקה המרמזים על נטיות אובדניות, הם יסייעו ללא ספק ליכולת לתקשר, לסייע ולהקל עליהם את תקופת ההתבגרות שאינה קלה כל עיקר.
לטיפול בהשמנת יתר אצל ילדים ונוער עשו כך:
1. הקפידו על שינויים הדרגתיים.
2. אכילה ליד שולחן.
3. ארוחות אטיות ותוך הקפדה על אווירה נעימה.
4. רצויות 5 ארוחות קטנות על ריכוז של ארוחה כבדה.
5. לאכול חטיפי בריאות במקום חטיפים רגילים.
6. להימנע ממזון משמין (כמו אוכל מטוגן, עתיר רטבים, עתיר שומן, פיצוחים ומשקאות ממותקים).
7. הגבלת רביצה מול הטלוויזיה (שמזמינה זלילה) ועידוד פעילות גופנית.
8. הימנעות מדיאטות רצחניות.
להורים - חשוב לעודד את הילדים או בני הנוער ולא לבקר.
התבגרות
לא. כל עוד המתבגר חי בבית הרי שההורים אחראים על בטחונו האישי, חינוכו ושמירה עליו, הוצאת חדרי המתבגרים מחוץ לגבולות בהם מותר או אפשרי להורים להיכנס היא טעות.
מחקירת מקרי הידרדרות נערים לסמים, פשע ואלימות עולה כי הם היו נערים להורים שהמעיטו במעורבות ולמעשה לא ידעו מה מתחולל בחדרם של ילדיהם, ממש מתחת לאפם.
עם זאת, כמובן שההתערבות והמעורבות צריכה להיעשות בדרך מכבדת, תוך מתן כבוד לפרטיות הנדרשת ולצרכים שלהם, השונים משל ילדים צעירים יותר.
ההבהרה למתבגר צריכה להיות שאין לנעול את הדלת ושמאידך - בני הבית יכבדו את פרטיותו ולא ייכנסו בלא נקישה.
בכתבה שהתפרסמה ב-ynet, נותן ד"ר גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, סימנים שבמידה והם קיימים, חובה על ההורים לקחת את ילדם לבדיקה פסיכיאטרית. הנה עיקרי הדברים, כלשונם, כפי שהתפרסמו בכתבה:
1. שינוי בהתנהגות המוכרת: למשל, כשילד מוחצן ושמח הופך למופנם ומסוגר.
2. שינוי בהרגלי הילד, בעיקר סביב נושאי אכילה, שתייה ושינה.
3. כשהילד שב ומעלה את המילה 'מוות' ואת רצונו למות.
4. כשהילד מפגין אובדן אנרגיה וחיוניות.
5. כשהילד מפגין ירידה בריכוז.
6. כשיש לילד נטייה למצבי רוח קודרים.
7. כשהילד מדווח על הזיות שמע.
תגובת הורים לפירסינג שבני נוער עושים בניגוד לרצוננו צריכה להיות חכמה:
בלי ריב ובלי צעקות, להבהיר למתבגרים: אם אתם מספיק בוגרים כדי להחליט על גופכם, לא תקבלו מותרות בחינם. נדאג לכל מחסורכם והצרכים ההכרחיים לקיומכם כילדינו אך מותרות תצטרכו לממן לבד. כל זאת עד להסרה של הפירסינג.
המסר אחראי וחינוכי ובבסיסו ההנחה שכל עוד המתבגר ספון בביתכם ונסמך עליכם, הוא אמור להתחשב בדעתכם לגבי התנהלותו הכללית. חובתכם, זו של קיום, בריאות ובלה בלה בלה - נשמרת. מותרות לא.
המסר עובד על פי תשובת ורדה רזיאל ז'קונט לקורא "זמנים מודרניים" בידיעות אחרונות.
הלכתי למסיבה - אמא, ודבריך נגנו כל הזמן בראשי,אז לא שתיתי אמא, והרגשתי גאה מאוד בעצמי.
אל תשתה בן תמיד אמרת אמא, תחזור הביתה תמיד בשלום, אז למרות שאחרים הציעו לי, אמא, שתיתי קולה במקום.
אני יודע שתמיד צדקת אמא ושעשיתי את הדבר הנכון.
בלילות תמיד דאגתי לך אמא, שתוכלי בשקט לישון.
אני נכנס למכונית אמא, ומתחיל לנסוע בזהירות, בדיוק כמו שחינכת אותי אמא לבגרות ולאחריות.
אני באמצע הדרך, אמא ונוסע בזהירות כמו שבקשת.
אני שוכב כאן בצידי הדרך -אמא, ושומע את דברי השוטר.
זה מפחיד אותי קצת אמא, כל פרט מהתאונה אני זוכר.
אני שוכב כאן גוסס אמא והלוואי שהיית לידי.
איך זה קרה דווקא לי - אמא ולא לנהג השני?
יש הרבה דם מסביבי -אמא, אני חושב שרובו שלי והחובש שטיפל בי אמא אומר שזה נוראי.
למה אנשים שותים אמא?
זה יכול להרוס את כל החיים.
אני מרגיש כאב חזק עכשיו - אמא, כאב שבא מבפנים.
הנהג שפגע בי - אמא, מסתובב מסביבי, מהסס
זה נשמע פייר אמא?
הוא שתה ואני זה שגוסס?
אל תדאגי לי - אמא, אמרי זאת לאבי וכל משפחתי,גם כשאגיע למעלה - אמא, אני יודע שתמיד תהיו שם איתי.
היו צריכים להסביר לו אמא, שלשתות ולנהוג לא כדאי, אם רק היו אומרים לו זאת אמא, הייתי ממשיך בחיי.
נשמת אפי מתקצרת אמא, עכשיו אני מתחיל לפחד, אל תבכי עלי אמא, גם ככה קשה להיפרד.
עיני נעצמות לעולמים אמא, אז משפט אחרון וקטן, לעולם לא אישא אישה אמא, לא אהפך לעולם לחתן.
לא יהיה לי דור המשך אמא, ולך לא יהיו נכדים, וזה כואב לי בתוך הלב אמא כאב שבא מבפנים.
אני משאיר לך צוואה אמא, שתעבירי לדורות הבאים, תפיצי את דברי אמא,
לכל מי שאנחנו מכירים.
שידעו להיזהר אמא, זה חשוב ומאוד כדאי כי אני גם נזהרתי אמא, אך איבדתי את חיי.
אל תשתה בן תמיד אמרת אמא, תחזור הביתה תמיד בשלום, אז למרות שאחרים הציעו לי, אמא, שתיתי קולה במקום.
אני יודע שתמיד צדקת אמא ושעשיתי את הדבר הנכון.
בלילות תמיד דאגתי לך אמא, שתוכלי בשקט לישון.
אני נכנס למכונית אמא, ומתחיל לנסוע בזהירות, בדיוק כמו שחינכת אותי אמא לבגרות ולאחריות.
אני באמצע הדרך, אמא ונוסע בזהירות כמו שבקשת.
אני שוכב כאן בצידי הדרך -אמא, ושומע את דברי השוטר.
זה מפחיד אותי קצת אמא, כל פרט מהתאונה אני זוכר.
אני שוכב כאן גוסס אמא והלוואי שהיית לידי.
איך זה קרה דווקא לי - אמא ולא לנהג השני?
יש הרבה דם מסביבי -אמא, אני חושב שרובו שלי והחובש שטיפל בי אמא אומר שזה נוראי.
למה אנשים שותים אמא?
זה יכול להרוס את כל החיים.
אני מרגיש כאב חזק עכשיו - אמא, כאב שבא מבפנים.
הנהג שפגע בי - אמא, מסתובב מסביבי, מהסס
זה נשמע פייר אמא?
הוא שתה ואני זה שגוסס?
אל תדאגי לי - אמא, אמרי זאת לאבי וכל משפחתי,גם כשאגיע למעלה - אמא, אני יודע שתמיד תהיו שם איתי.
היו צריכים להסביר לו אמא, שלשתות ולנהוג לא כדאי, אם רק היו אומרים לו זאת אמא, הייתי ממשיך בחיי.
נשמת אפי מתקצרת אמא, עכשיו אני מתחיל לפחד, אל תבכי עלי אמא, גם ככה קשה להיפרד.
עיני נעצמות לעולמים אמא, אז משפט אחרון וקטן, לעולם לא אישא אישה אמא, לא אהפך לעולם לחתן.
לא יהיה לי דור המשך אמא, ולך לא יהיו נכדים, וזה כואב לי בתוך הלב אמא כאב שבא מבפנים.
אני משאיר לך צוואה אמא, שתעבירי לדורות הבאים, תפיצי את דברי אמא,
לכל מי שאנחנו מכירים.
שידעו להיזהר אמא, זה חשוב ומאוד כדאי כי אני גם נזהרתי אמא, אך איבדתי את חיי.
האמת: נערים רבים (והוריהם) חוששים מאימון משקולות בגיל ההתבגרות (גיל 14 -18), מתוך אמונה שהוא עלול לפגוע בצמיחה לגובה. בפועל, אין קשר בין כובד המשקל, חלק הגוף עליו מתאמנים או תנוחת הגוף בתרגיל לבין פגיעה בצמיחה. מדוע, אם כן, מומלץ למתאמנים הצעירים להתאמן בצורה אחראית, מבוקרת והדרגתית, ולא להגזים במינונים ובמשקלים שהם מרימים? רק כדי להימנע מפציעות מיותרות. הצמיחה לגובה תיפגע רק במצב הקיצוני והמסוכן שבו המתאמן הצעיר משתמש בסטרואידים אנאבוליים, והיא רק אחת מתופעות הלוואי הרבות (וההרסניות) של סטרואידים אלה.
איך לחנך נכון והאם להפעיל סמכות על הילד?
קשה לענות בקצרה על שאלה כזו ,אך מספר כללים יסייעו:
1. דוגמא אישית (ילד לומד בהסתכלות על הוריו).
2. עקביות (לא להישבר תחת לחץ הילד).
3. אסרטיביות (לא לחשוש להתעמת עם ילדכם, אם תוותרו עכשיו תקבלו את העונש בריבית דריבית) ועמידה על שלכם במלוא הסמכות שלה הוא מצפה ושאם תוותרו עליה תגרמו לו נזק יותר מתועלת, שליטה עצמית (לא לאבד את העשתונות).
4. אמפתיה לקשיים שבקבלת המשמעת החינוכית עליו ("אני מבינה שאתה רוצה ל... אבל אנחנו חייבים ש...").
5. שימו לב גם שלעג ורחמים משפיעים רע מאד על מתבגרים, אל תלעגו ואל תרחמו עליהם.
6. ולא פחות חשוב - חזית אחידה של ההורים גם היא חשובה ביותר (ששני ההורים יתמכו זה בהחלטות של זה).
קשה לענות בקצרה על שאלה כזו ,אך מספר כללים יסייעו:
1. דוגמא אישית (ילד לומד בהסתכלות על הוריו).
2. עקביות (לא להישבר תחת לחץ הילד).
3. אסרטיביות (לא לחשוש להתעמת עם ילדכם, אם תוותרו עכשיו תקבלו את העונש בריבית דריבית) ועמידה על שלכם במלוא הסמכות שלה הוא מצפה ושאם תוותרו עליה תגרמו לו נזק יותר מתועלת, שליטה עצמית (לא לאבד את העשתונות).
4. אמפתיה לקשיים שבקבלת המשמעת החינוכית עליו ("אני מבינה שאתה רוצה ל... אבל אנחנו חייבים ש...").
5. שימו לב גם שלעג ורחמים משפיעים רע מאד על מתבגרים, אל תלעגו ואל תרחמו עליהם.
6. ולא פחות חשוב - חזית אחידה של ההורים גם היא חשובה ביותר (ששני ההורים יתמכו זה בהחלטות של זה).
מה לעשות כשבת מתבגרת שיוצאת עם מישהו שנראה לא מתאים להורים?
ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:
הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.
הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:
1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.
2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").
3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.
- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:
- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה
- הוא לא מביא אותה אליו הביתה
- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים
- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה
- הוא קנאי
- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה
- יש ביניהם פער גילאים משמעותי
וכדומה...
ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:
הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.
הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:
1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.
2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").
3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.
- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:
- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה
- הוא לא מביא אותה אליו הביתה
- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים
- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה
- הוא קנאי
- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה
- יש ביניהם פער גילאים משמעותי
וכדומה...
איך לגדל ילד עצמאי שיהפוך למבוגר עצמאי?
כך תחנכו את ילדכם להפוך למבוגרים עצמאיים:
1. נסו לעודד אותו לעשות דברים בעצמו ובכל שלב הביטו בחבריו בני גילו ולראות מה הם כבר עושים לבדם ועודדו אותו לכך.
2. אל תשרתו אותו יותר מדי ואל תספקו לו דברים שהוא היה אמור להשיג בעצמו (מה שניתן לכנות "שירותים מיוחדים" או "שירותים מיותרים"..).
3. אל תשרכו את נעליו כשהוא יכול, אל תאכילו אותו בכפית את כל הפתרונות.
4. אל תסיעו אותו לכל מקום ובכל גיל.
5. אל תכינו את שיעורי הבית שלו, תנו לו להתמודד עם קשיים עם חבריו או מוריו אלא אם יפנה אליכם בבקשת עזרה (שגם אז - אל תנקטו אוטומטית עמדה התומכת בו אלא היו ענייניים - לפעמים גם המורה או מישהו אחר צודק ולא הוא).
חילא מציעה לתת לו לקחת אחריות על דברים המתאימים לגילו וליכולותיו הקוגניטיביות. למשל : לדאוג לאח קטן יותר - לקחת אותו לחבר, להחזירו משם וכדומה. כשילד צריך לדאוג למישהו אחר, קטן יותר, הזקוק לו, זה מפתח אצלו חוש אחריות ועצמאות.
גיא מציע: תנועות נוער עם ערכי עצמאות וטיולים רבים כגון צופים וחוגי סיירות יעזרו לילד לפתח עצמאות, והוא יידע איך להסתדר לבד בשטח.
כך תחנכו את ילדכם להפוך למבוגרים עצמאיים:
1. נסו לעודד אותו לעשות דברים בעצמו ובכל שלב הביטו בחבריו בני גילו ולראות מה הם כבר עושים לבדם ועודדו אותו לכך.
2. אל תשרתו אותו יותר מדי ואל תספקו לו דברים שהוא היה אמור להשיג בעצמו (מה שניתן לכנות "שירותים מיוחדים" או "שירותים מיותרים"..).
3. אל תשרכו את נעליו כשהוא יכול, אל תאכילו אותו בכפית את כל הפתרונות.
4. אל תסיעו אותו לכל מקום ובכל גיל.
5. אל תכינו את שיעורי הבית שלו, תנו לו להתמודד עם קשיים עם חבריו או מוריו אלא אם יפנה אליכם בבקשת עזרה (שגם אז - אל תנקטו אוטומטית עמדה התומכת בו אלא היו ענייניים - לפעמים גם המורה או מישהו אחר צודק ולא הוא).
חילא מציעה לתת לו לקחת אחריות על דברים המתאימים לגילו וליכולותיו הקוגניטיביות. למשל : לדאוג לאח קטן יותר - לקחת אותו לחבר, להחזירו משם וכדומה. כשילד צריך לדאוג למישהו אחר, קטן יותר, הזקוק לו, זה מפתח אצלו חוש אחריות ועצמאות.
גיא מציע: תנועות נוער עם ערכי עצמאות וטיולים רבים כגון צופים וחוגי סיירות יעזרו לילד לפתח עצמאות, והוא יידע איך להסתדר לבד בשטח.
מישהו הציע לי או לבתי להפוך לדוגמנית. ממה להיזהר?
הציעו לכם להפוך את בתכם לדוגמנית? עשו כך:
1. קודם כל אל תמהרו. נסו לברר פרטים על הסוכן או בעל הסוכנות שדיבר אתכם. בררו באינטרנט אם מכירים אותו.
2. אם ציין שמות של דוגמניות או דוגמנים שעובדים אצלו - נסו לברר מי אכן מייצג אותם (שוב - השיטה היא חיפוש באינטרנט).
3. אם אחרי בדיקה זה עדיין נראה רציני - הגיעו לפגישה איתו, אמא, אבא או מישהו שיכול לייעץ, ביחד עם הבת, ובחנו בשיקול דעת במה מדובר - מה ההצעה ומה תנאיה.
4. בקשו לקחת את החומר אתכם ולעולם אל תחליטו מיידית.
5. אם הוזכרו שמות מפורסמים שהסוכנות מייצגת - בקשו את הטלפון שלהם ובקשו לראות את הבוק שלהם.
6. בהנחה שהתקשרתם לדוגמנית או דוגמן והם אכן מיוצגים בסוכנות - שאלו גם על היחס שלהם לדוגמנים, על ההגינות בהתנהלות הכספית שלהם, היחסים ביניהם לבין המנהלים וכדומה.
7. בשום מקרה אל תשלמו עבור הבוק או עבור כל הוצאה אחרת - הסוכנויות המקצועיות יקחו עמלות רק כשהדוגמנים מתחילים להרויח (אם אתם כן מוכנים ורוצים לשלם עבור בוק - הקפידו שהמחיר אינו עולה על מאות בודדות של שקלים).
בהצלחה!
הציעו לכם להפוך את בתכם לדוגמנית? עשו כך:
1. קודם כל אל תמהרו. נסו לברר פרטים על הסוכן או בעל הסוכנות שדיבר אתכם. בררו באינטרנט אם מכירים אותו.
2. אם ציין שמות של דוגמניות או דוגמנים שעובדים אצלו - נסו לברר מי אכן מייצג אותם (שוב - השיטה היא חיפוש באינטרנט).
3. אם אחרי בדיקה זה עדיין נראה רציני - הגיעו לפגישה איתו, אמא, אבא או מישהו שיכול לייעץ, ביחד עם הבת, ובחנו בשיקול דעת במה מדובר - מה ההצעה ומה תנאיה.
4. בקשו לקחת את החומר אתכם ולעולם אל תחליטו מיידית.
5. אם הוזכרו שמות מפורסמים שהסוכנות מייצגת - בקשו את הטלפון שלהם ובקשו לראות את הבוק שלהם.
6. בהנחה שהתקשרתם לדוגמנית או דוגמן והם אכן מיוצגים בסוכנות - שאלו גם על היחס שלהם לדוגמנים, על ההגינות בהתנהלות הכספית שלהם, היחסים ביניהם לבין המנהלים וכדומה.
7. בשום מקרה אל תשלמו עבור הבוק או עבור כל הוצאה אחרת - הסוכנויות המקצועיות יקחו עמלות רק כשהדוגמנים מתחילים להרויח (אם אתם כן מוכנים ורוצים לשלם עבור בוק - הקפידו שהמחיר אינו עולה על מאות בודדות של שקלים).
בהצלחה!
האם אפשר להגביל את המתבגר שלי בשעת החזרה הביתה בערב שבת?
אם החשש מיציאות עד לשעות מאוחרות מנקר בכם, בהחלט אפשר, אם כי צפויה שם "מלחמה" של ממש, כי "לכל החברים מרשים".
מומלץ לעשות זאת על ידי בירור מוקדם, עם הורי חבריו ליציאות. נסו לוודא מהי עמדתם בנושא. יתכן שתגלו שגם הם מעוניינים בהגבלה של שעת החזרה בסופשבוע ובמקרה כזה יקל עליכם לייצר חזית אחידה, ללא סדקים (שכן הטיעון ש"לכולם מרשים" לא יעמוד כנגד ההחלטה).
במקרה אחר, יתכן שתגלו שגם הורי חבריו מעוניינים בכך ושומעים מבניהם שאתם הם המרשים למתבגר/ת שלכם.. במקרה זה, על אחת כמה וכמה שתוכלו לעמוד בלחץ ובמניפולציה שינסה המתבגר להפעיל בנושא.
אם החשש מיציאות עד לשעות מאוחרות מנקר בכם, בהחלט אפשר, אם כי צפויה שם "מלחמה" של ממש, כי "לכל החברים מרשים".
מומלץ לעשות זאת על ידי בירור מוקדם, עם הורי חבריו ליציאות. נסו לוודא מהי עמדתם בנושא. יתכן שתגלו שגם הם מעוניינים בהגבלה של שעת החזרה בסופשבוע ובמקרה כזה יקל עליכם לייצר חזית אחידה, ללא סדקים (שכן הטיעון ש"לכולם מרשים" לא יעמוד כנגד ההחלטה).
במקרה אחר, יתכן שתגלו שגם הורי חבריו מעוניינים בכך ושומעים מבניהם שאתם הם המרשים למתבגר/ת שלכם.. במקרה זה, על אחת כמה וכמה שתוכלו לעמוד בלחץ ובמניפולציה שינסה המתבגר להפעיל בנושא.
איך מגדלים ילדים מצליחים?
כדי לגדל ילדים מצליחים שחייהם מלאים מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:
עצמאות ומשמעת עצמית - לטפח בהם משמעת עצמית ועצמאות (שילך לבי"ס לבד, ייקח אחריות על שיעורי בית וכדומה)
ללכת על החלומות - לעודד ילדים ללכת עם החלום שלהם ולתת להם תנאים טובים ככל האפשר להצליח בו (ציוד, מורה וכדומה).
דוגמה אישית - לתת דוגמה אישית לילדים, של היצמדות למטרה והשקעה מירבית במה שרוצים להגשים.
הנחיה - להנחות ולתמוך במאמציהם (למרבית המצליחנים בעולם היתה דמות שליוותה והיתה החונך או המנטור שלהם).
התמודדות - לסייע לו להתמודד עם אכזבות ותסכול. לא לוותר ולא להיכנע לכל כאב וצריחה ובעיקר לסייע להם לדחות סיפוקים.
מיצוי עצמי - להעביר לילדים את המסר שעל אף חשיבותם, הלימודים בבי"ס הם לא הדבר הכי חשוב. יותר חשוב המיצוי של הפוטנציאל האישי בתחום שבו הם רוצים ויכולים להצליח.
לשים לב - אם ביה"ס מתריע שהילד עושה משהו בעייתי, זוהי הזדמנות לזהות מה הילד באמת רוצה, יכול או במה הוא מתעניין באמת. נסו לשים לב!
שהאמירה לילד תהיה "תעשה כל מה שאתה יכול כדי להגשים ועוד קצת.."
כדי לגדל ילדים מצליחים שחייהם מלאים מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:
עצמאות ומשמעת עצמית - לטפח בהם משמעת עצמית ועצמאות (שילך לבי"ס לבד, ייקח אחריות על שיעורי בית וכדומה)
ללכת על החלומות - לעודד ילדים ללכת עם החלום שלהם ולתת להם תנאים טובים ככל האפשר להצליח בו (ציוד, מורה וכדומה).
דוגמה אישית - לתת דוגמה אישית לילדים, של היצמדות למטרה והשקעה מירבית במה שרוצים להגשים.
הנחיה - להנחות ולתמוך במאמציהם (למרבית המצליחנים בעולם היתה דמות שליוותה והיתה החונך או המנטור שלהם).
התמודדות - לסייע לו להתמודד עם אכזבות ותסכול. לא לוותר ולא להיכנע לכל כאב וצריחה ובעיקר לסייע להם לדחות סיפוקים.
מיצוי עצמי - להעביר לילדים את המסר שעל אף חשיבותם, הלימודים בבי"ס הם לא הדבר הכי חשוב. יותר חשוב המיצוי של הפוטנציאל האישי בתחום שבו הם רוצים ויכולים להצליח.
לשים לב - אם ביה"ס מתריע שהילד עושה משהו בעייתי, זוהי הזדמנות לזהות מה הילד באמת רוצה, יכול או במה הוא מתעניין באמת. נסו לשים לב!
שהאמירה לילד תהיה "תעשה כל מה שאתה יכול כדי להגשים ועוד קצת.."
מהם הסימפטומים של הפרעות אכילה?
הנה הסימנים של הפרעות אכילה אצל בנות (בהתחלה הכלליים ואחר כך הספציפיים לסוגי ההפרעות השונות)ו:
סימנים כלליים
===========
1. פעילות הגופנית כמעט אובססיבית
2. ניסיונות לאכול לבדן, בלי נוכחות אחרים
3. התייחסות לעצמן כ"שמנות", בלי קשר למשקל האמיתי שלהן
4. דיבור על אוכל במונחים של טוב ורע
5. לא אוכלות גם כשהן רעבות, כשפעמים רבות הן יעסקו בהכנת האוכל אבל לא יאכלו ביחד עם כולם
6. שתייה רבה של תה צמחים ומשקאות חמים שמטרתם דיכוי רעב
7. אכילה של ציפור - הארכת הארוחה על ידי אכילה של כמויות מזון וחתיכות קטנות במיוחד
8. מרבות להקיא, תוך שימוש, לעתים, בחומרים משלשלים
אנורקסיה
========
1. תירוצים כמו "אכלתי קודם" כדי לדלג על ארוחות
2. מתעסקות המון בנושא הרזיה
3. הן נמנעות מקשרים חברתיים ונוטות להתכנס בתוך עצמן
4. אנורקטיות הופכות לא פעם לצמחוניות
5. הפרעות שינה וקשיים בשינה
6. הן עוטות בגדים גדולים וכהים, כדי להסתיר את הגוף
7. גוון חיוור בפנים
8. סובלות ממצבי רוח, דיכאונות ונוטות להתרגז בקלות
9. סובלות מקור גם כשחם
10. פרפקציוניזם. הכל חייב להיות מושלם
11. סובלות מאי-סדירות במחזור החודשי, עד הפסקה מוחלטת
12. ציפורניים נושרות
13. שיער נושר
14. שיער חסר ברק ויבש
15. צומחות להן פלומות שיער בגוף
16. התעסקות רבה עד אובססיבית בספירת קלוריות
17. נערים ונערות המרבים להישקל
18. נערים המעריכים את עצמם בעיקר לפי איך שהם נראים
19. עומדים שעות רבות מול המראה
20. עצירות
21. הפסקה במחזור החודשי
22. הפרעות בשינה
23. תחושת חולשה ותשישות
בולימיה
=======
1. בולמוס אכילה ואכילה מהירה מאד
2. חתכים על פרקי האצבעות בשל גרימת הקאות בהחדרה של היד לפה
3. הליכה לשירותים בסוף הארוחה או במהלך הארוחה
4. שיניים מתפוררות (בשל הקאות).
הנה הסימנים של הפרעות אכילה אצל בנות (בהתחלה הכלליים ואחר כך הספציפיים לסוגי ההפרעות השונות)ו:
סימנים כלליים
===========
1. פעילות הגופנית כמעט אובססיבית
2. ניסיונות לאכול לבדן, בלי נוכחות אחרים
3. התייחסות לעצמן כ"שמנות", בלי קשר למשקל האמיתי שלהן
4. דיבור על אוכל במונחים של טוב ורע
5. לא אוכלות גם כשהן רעבות, כשפעמים רבות הן יעסקו בהכנת האוכל אבל לא יאכלו ביחד עם כולם
6. שתייה רבה של תה צמחים ומשקאות חמים שמטרתם דיכוי רעב
7. אכילה של ציפור - הארכת הארוחה על ידי אכילה של כמויות מזון וחתיכות קטנות במיוחד
8. מרבות להקיא, תוך שימוש, לעתים, בחומרים משלשלים
אנורקסיה
========
1. תירוצים כמו "אכלתי קודם" כדי לדלג על ארוחות
2. מתעסקות המון בנושא הרזיה
3. הן נמנעות מקשרים חברתיים ונוטות להתכנס בתוך עצמן
4. אנורקטיות הופכות לא פעם לצמחוניות
5. הפרעות שינה וקשיים בשינה
6. הן עוטות בגדים גדולים וכהים, כדי להסתיר את הגוף
7. גוון חיוור בפנים
8. סובלות ממצבי רוח, דיכאונות ונוטות להתרגז בקלות
9. סובלות מקור גם כשחם
10. פרפקציוניזם. הכל חייב להיות מושלם
11. סובלות מאי-סדירות במחזור החודשי, עד הפסקה מוחלטת
12. ציפורניים נושרות
13. שיער נושר
14. שיער חסר ברק ויבש
15. צומחות להן פלומות שיער בגוף
16. התעסקות רבה עד אובססיבית בספירת קלוריות
17. נערים ונערות המרבים להישקל
18. נערים המעריכים את עצמם בעיקר לפי איך שהם נראים
19. עומדים שעות רבות מול המראה
20. עצירות
21. הפסקה במחזור החודשי
22. הפרעות בשינה
23. תחושת חולשה ותשישות
בולימיה
=======
1. בולמוס אכילה ואכילה מהירה מאד
2. חתכים על פרקי האצבעות בשל גרימת הקאות בהחדרה של היד לפה
3. הליכה לשירותים בסוף הארוחה או במהלך הארוחה
4. שיניים מתפוררות (בשל הקאות).
איך לוודא שתקופת ההתבגרות תעבור בצורה סבירה?
הורים רבים עסוקים בשאלה איך יעברו את שנות ההתבגרות הקשות של ילדיהם בשלום, כך שתשמר אווירה נעימה בבית ומספר המאבקים יקטן. פרופסור עמוס רולידר מציע באחד מטוריו שפורסמו ב-YNET בשנת 2009 חמישה קווים אדומים שעליהם אין לוותר כהורים על מנת שתשמר אווירה זו ואלו הם:
1. קימה והתארגנות עצמאית ובזמן בבוקר והליכה לבית הספר.
2. ביצוע מטלות בית הספר.
3. אחריות דיווח על מקום הימצאו ו/או זמינות בטלפון הנייד כאשר המתבגר נמצא מחוץ לבית.
4. בימי בית הספר הליכה לישון בשעה סבירה (בהתאם לגיל).
5. התנהגות בוגרת ומתחשבת כלפי שאר בני המשפחה (היעדר חוצפה ואלימות), הכוללת תקשורת מכבדת ולא פוגענית.
לדבריו, כאשר ישנו תפקוד מלא בתחומים הללו האווירה בבית רגועה יחסית וניתן לצלוח את התקופה הלט פשוטה הזו בשלום.
הורים רבים עסוקים בשאלה איך יעברו את שנות ההתבגרות הקשות של ילדיהם בשלום, כך שתשמר אווירה נעימה בבית ומספר המאבקים יקטן. פרופסור עמוס רולידר מציע באחד מטוריו שפורסמו ב-YNET בשנת 2009 חמישה קווים אדומים שעליהם אין לוותר כהורים על מנת שתשמר אווירה זו ואלו הם:
1. קימה והתארגנות עצמאית ובזמן בבוקר והליכה לבית הספר.
2. ביצוע מטלות בית הספר.
3. אחריות דיווח על מקום הימצאו ו/או זמינות בטלפון הנייד כאשר המתבגר נמצא מחוץ לבית.
4. בימי בית הספר הליכה לישון בשעה סבירה (בהתאם לגיל).
5. התנהגות בוגרת ומתחשבת כלפי שאר בני המשפחה (היעדר חוצפה ואלימות), הכוללת תקשורת מכבדת ולא פוגענית.
לדבריו, כאשר ישנו תפקוד מלא בתחומים הללו האווירה בבית רגועה יחסית וניתן לצלוח את התקופה הלט פשוטה הזו בשלום.
