שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך תנהגי נכון כאישה נבגדת?
מאחר ועדיין נשים מופלות לרעה בבתי הדין הרבניים, מוטב להקפיד על הכללים בכדי לאבד כמה שפחות זכויות:
1. אל תעזבי את הבית, גם לא מתוך זעם רב או עלבון צורב, הדבר עלול לפגוע בזכויותייך בהמשך הדרך.
2. הגישי לבית משפט לענייני משפחה תביעה הנוגעת למזונות הילדים, המשמורת והרכוש.
3. הגישי לבית הדין הרבני תביעה למזונות עם בקשה ל"מדור ספציפי" (מה שאומר שהבית לא יימכר). בית דין רבני (ורבני בלבד) יכול לחייב את הבעל לספק לאישה "מדור ספציפי", מה שיגן על זכותה לגור עם ילדיה באותו בית, אך הדבר תקף רק אם האישה מעוניינת בשלום בית.
4. עקרונית, עדיף לאישה להידיין בבית משפט אזרחי, משום ששם היא תהיה פחות מופלית לרעה, אך יש לזכור שדווקא בית משפט זה הוא בעל נטייה לאפשר את מכירת הבית.
5. חשוב לדעת שהדיון יתנהל לפי המקום בו התקבלה התביעה הראשונה, לכן כדאי לך להקדים ולהגיש תביעה בערכאה בה את מעוניינת שיתנהל הדיון.
6. למרות האפליה הכמעט בלתי נתפסת שבעניין, חשוב שתדעי שחל עליך איסור לקיים כל קשר רומנטי עם גברים עד לקבלת הגט (מבעלך הבוגד....) ואם תעשי זאת, ניתן להכריז עלייך כאישה מורדת ובכך תאבדי את זכויותייך כולל דמי המזונות.
מהו צו קיום צוואה?
צו קיום צוואה הוא הצהרה למעשה כי צוואת המנוח היא בת תוקף, כוחה של צו קיום צוואה יפה כלפי כל העולם, והוא אינו מתיישן שכן דינו כדין פסק דין.
צו קיום צוואה הוא צו הבא לאחר פטירת המנוח והוא נועד להצהיר כי לצוואה יש תוקף משפטי מחייב. המשמעות היא שלא מספיק שהמנוח השאיר אחריו צוואה בכדי שיורשיו יוכלו לפעול על פיה, אלא יש צורך בהגשת בקשה מתאימה לרשם לענייני ירושה בכדי שהוא יהיה זה שייתן לצוואה את תוקפה המחייב.
את הבקשה יכולים לבקש היורשים לפי הצוואה וכן כל אדם המעונין שלצוואה זו תינתן תוקף משפטי מחייב.
בקשה לצו קיום צוואה (חתום ע"י הנהנים ועו"ד ), יש להגיש ללשכת הרשם לענייני ירושה בשלושה עותקים ולצרף 2 שוברי תשלום משולמים (שובר כחול הוא אגרה בגין פתיחת תיק, שובר כתום הוא אגרה עבור פרסום בעיתון). יש לצרף גם עותק מקורי של תעודת פטירה של המנוח ושל הצוואה.
חיים ארוכים לכולנו.
על מה להקפיד מבחינת זכויות יוצרים בבניית אתר אינטרנט?
בבניית אתר אינטרנט יש להקפיד על הכללים הבאים על מנת לא עבור על זכויות יוצרים:
הקפידו על שימוש בתמונות, מוסיקה, טקסטים וחלקי קוד - רק אם קיבלתם אישור שימוש בהם בכתב, או שהם נלקחו כשצוין בפירוש שהשימוש בהם מותר באופן חופשי (Public Domain או Free to Use).
אם רכשתם ממקור שמציין בפירוש שהנרכש בו הוא Rolyalty Free הרי שמרגע שנרכש תוכלו לעשות בו שימוש ללא תשלום נוסף. זאת בניגוד לרכיבים שנרכשו ממקורות שדורשים תשלום על שימושים נוספים או בכמויות גדולות מהמוצהר בעת הרכישה.
יש גם אתרים המאפשרים "ציטוט מתוך החומר המוגן באופן סביר".
מנגד, על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתימטי, עובדה, נתון וחדשות היום אין זכויות יוצרים אך יש לאזכר את מקורם (סעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים).
מה העונש על תקיפה בנסיבות מחמירות ומהי תקיפה שכזו על פי החוק?
(א) נעברה עבירה של תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, תקיפת חבר כדי לבצע פשע או תקיפת חבר כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.
(ב) העובר עבירה של תקיפה כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, "בן משפחתו" - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע".
(ג) העובר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי בן זוגו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.
איך עורכים צוואה בעל פה?
צוואה בעל פה תיעשה כך:
על הנוטה למות לאמר בפני שני עדים (שאינם יורשיו, מחשש להפעלת לחץ) למי ברצונו להעביר את רכושו.
דבריו יירשמו בצירוף הנסיבות לעריכת הצוואה והתאריך.
שני העדים יחתמו ויפקידו את הצוואה במשרד הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי.
תוקף הצוואה, במידה והשתנו נסיבות עשייתה (החולה התאושש ושוחרר מביה"ח, למשל) הוא חודש ימים.
גם נוסח הדברים צריך להיות מנוסח כצוואה ולשון של הורשה: "אני מצווה ומוריש לאחר מותי, לרעייתי שושנה את המחזיק מפתחות...".
אילו סעדים זמניים ניתן לקבל בבית משפט לענייני משפחה ובבית דין רבני במסגרת הליכי גירושים?
אילו גברים יכולים להיות זכאים לחופשת לידה?
גבר זכאי לחופשת לידה במידה והתקיימו כל 6 התנאים הבאים:
1. קיבל אישור מהמעסיק שלו לחופשה זו.
2. בת הזוג מלאה טפסי הצהרה על שובה לעבודה כאשר בן זוגה יהיה בחופשת לידה.
3. בת הזוג הייתה בחופשת לידה בששת השבועות שלאחר הלידה.
4. במידה ותשלומי ביטוח לאומי בוצעו כנדרש: 10 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שלפני חופשת הלידה או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו לה).
5. במידה ולבת הזוג יש זכאות לחופשת לידה של 14 שבועות.
6. במידה והגבר יכול להיות בחופשת לידה 21 ימים רצופים לפחות.
האם קיימת התיישנות של חריגות בניה? האם ניתן להוציא צו הריסה גם לאחר עשרות שנים?
מה תפקידו והאם חובה שיהיה בבית?
תפקידו של הפחת (מפסק מגן) הוא לנתק את אספקת החשמל הראשית לבית, כאשר יש ליקויים בתפקוד ויכולת הבידוד של אחד המכשירים החשמליים בבית, מה שעלול לגרום להתחשמלות.
החל מחודש אוגוסט בשנת 1995, חלה חובת התקנה של הפחת בכל דירה בישראל.
הגולש אייל הדר מוסיף פרטים:
תפקידו של הפחת לזהות זליגה. הוא מבצע השוואה בין החשמל שנכנס והחשמל שיוצא. כאשר אין שיוויון בין הכניסה ליציאה הוא מפעיל סליל נוסף שמקפיץ את סלילה הסגירה. לרוב נוצר הפרש כאשר יש זליגה באחד המכשירים בעלי מעטפת ברזל ומוארקות. ללא הארקה פשוט מי שיגע באביזר יתחשמל.
מאחר ועדיין נשים מופלות לרעה בבתי הדין הרבניים, מוטב להקפיד על הכללים בכדי לאבד כמה שפחות זכויות:
1. אל תעזבי את הבית, גם לא מתוך זעם רב או עלבון צורב, הדבר עלול לפגוע בזכויותייך בהמשך הדרך.
2. הגישי לבית משפט לענייני משפחה תביעה הנוגעת למזונות הילדים, המשמורת והרכוש.
3. הגישי לבית הדין הרבני תביעה למזונות עם בקשה ל"מדור ספציפי" (מה שאומר שהבית לא יימכר). בית דין רבני (ורבני בלבד) יכול לחייב את הבעל לספק לאישה "מדור ספציפי", מה שיגן על זכותה לגור עם ילדיה באותו בית, אך הדבר תקף רק אם האישה מעוניינת בשלום בית.
4. עקרונית, עדיף לאישה להידיין בבית משפט אזרחי, משום ששם היא תהיה פחות מופלית לרעה, אך יש לזכור שדווקא בית משפט זה הוא בעל נטייה לאפשר את מכירת הבית.
5. חשוב לדעת שהדיון יתנהל לפי המקום בו התקבלה התביעה הראשונה, לכן כדאי לך להקדים ולהגיש תביעה בערכאה בה את מעוניינת שיתנהל הדיון.
6. למרות האפליה הכמעט בלתי נתפסת שבעניין, חשוב שתדעי שחל עליך איסור לקיים כל קשר רומנטי עם גברים עד לקבלת הגט (מבעלך הבוגד....) ואם תעשי זאת, ניתן להכריז עלייך כאישה מורדת ובכך תאבדי את זכויותייך כולל דמי המזונות.
צו קיום צוואה הוא הצהרה למעשה כי צוואת המנוח היא בת תוקף, כוחה של צו קיום צוואה יפה כלפי כל העולם, והוא אינו מתיישן שכן דינו כדין פסק דין.
צו קיום צוואה הוא צו הבא לאחר פטירת המנוח והוא נועד להצהיר כי לצוואה יש תוקף משפטי מחייב. המשמעות היא שלא מספיק שהמנוח השאיר אחריו צוואה בכדי שיורשיו יוכלו לפעול על פיה, אלא יש צורך בהגשת בקשה מתאימה לרשם לענייני ירושה בכדי שהוא יהיה זה שייתן לצוואה את תוקפה המחייב.
את הבקשה יכולים לבקש היורשים לפי הצוואה וכן כל אדם המעונין שלצוואה זו תינתן תוקף משפטי מחייב.
בקשה לצו קיום צוואה (חתום ע"י הנהנים ועו"ד ), יש להגיש ללשכת הרשם לענייני ירושה בשלושה עותקים ולצרף 2 שוברי תשלום משולמים (שובר כחול הוא אגרה בגין פתיחת תיק, שובר כתום הוא אגרה עבור פרסום בעיתון). יש לצרף גם עותק מקורי של תעודת פטירה של המנוח ושל הצוואה.
חיים ארוכים לכולנו.
בבניית אתר אינטרנט יש להקפיד על הכללים הבאים על מנת לא עבור על זכויות יוצרים:
הקפידו על שימוש בתמונות, מוסיקה, טקסטים וחלקי קוד - רק אם קיבלתם אישור שימוש בהם בכתב, או שהם נלקחו כשצוין בפירוש שהשימוש בהם מותר באופן חופשי (Public Domain או Free to Use).
אם רכשתם ממקור שמציין בפירוש שהנרכש בו הוא Rolyalty Free הרי שמרגע שנרכש תוכלו לעשות בו שימוש ללא תשלום נוסף. זאת בניגוד לרכיבים שנרכשו ממקורות שדורשים תשלום על שימושים נוספים או בכמויות גדולות מהמוצהר בעת הרכישה.
יש גם אתרים המאפשרים "ציטוט מתוך החומר המוגן באופן סביר".
מנגד, על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתימטי, עובדה, נתון וחדשות היום אין זכויות יוצרים אך יש לאזכר את מקורם (סעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים).
(א) נעברה עבירה של תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, תקיפת חבר כדי לבצע פשע או תקיפת חבר כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.
(ב) העובר עבירה של תקיפה כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, "בן משפחתו" - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע".
(ג) העובר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי בן זוגו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.
חוקים
צוואה בעל פה תיעשה כך:
על הנוטה למות לאמר בפני שני עדים (שאינם יורשיו, מחשש להפעלת לחץ) למי ברצונו להעביר את רכושו.
דבריו יירשמו בצירוף הנסיבות לעריכת הצוואה והתאריך.
שני העדים יחתמו ויפקידו את הצוואה במשרד הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי.
תוקף הצוואה, במידה והשתנו נסיבות עשייתה (החולה התאושש ושוחרר מביה"ח, למשל) הוא חודש ימים.
גם נוסח הדברים צריך להיות מנוסח כצוואה ולשון של הורשה: "אני מצווה ומוריש לאחר מותי, לרעייתי שושנה את המחזיק מפתחות...".
סעדים זמניים הינם צווים הניתנים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בדיני משפחה ניתנים סעדים זמניים בעיקר בתביעות מזונות ותביעות רכושיות.
הסעדים העיקרים:
1. צו עיקול - צו המעקל את הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני. לעיתים, נוטה בן הזוג המחזיק במרבית הרכוש המשותף לנקוט בפעולות להברחת הרכוש עם הפתיחה בהליכים משפטיים על מנת למנוע מבן הזוג השני לקבל את חלקו. הברחת הרכוש מתבצעת במגוון דרכים, כגון: ע"י מכירת הרכוש, חלוקת מתנות, נטילת הלוואות כביכול מקרובים, פדיון זכויות צבורות בתוכניות חיסכון, מניות, קופ"ג וכו'. אם קיים חשש להברחת הרכוש, ממומלץ להגיש בקשה לעיקולים במעמד צד אחד. כלומר, ללא ידיעת בן הזוג השני. בכל מקרה, ע"פ חוק מוטלת חובה ליידע את בן הזוג על מתן צו העיקולים תוך פרק הזמן שקבע השופט/הרשם.
2. צו מניעה - צו האוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין בדרך של מכירה, העברה לצד שלישי וכדומה. עד לברור התביעה הרכושית שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג שבה הוא טוען לבעלות על הרכוש ו/או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר.
3. צו עיכוב יציאה מן הארץ - בית המשפט לענייני משפחה נותן סעד זה גם כנגד ילדים - כדי למנוע הברחת קטינים מן הארץ ללא הסכמת שני הוריהם, וגם כנגד מי שחייב במזונות (בדרך כלל האב) על מנת למנוע מצב שיברח לחו"ל וישאיר את ילדיו ללא מזונות. כמו כן ניתן לתת סעד זה גם במסגרת תביעה רכושית כנגד הגבר או האישה על מנת למנוע מצב שבו אדם יברח ולא יהיה כנגד מי לנהל את הדיון. בית דין הרבני נותן סעד זה כנגד כל אחד מבני הזוג כדי למנוע בריחה לחו"ל והשארת אשה עגונה או גבר ללא גט פיטורין. סעד זה ניתן לבקש גם בהוצאה לפועל במצב ש יש פסק דין למזונות או אם פסק הדין בעניין רכוש שטרם מומש והימלטות בן הזוג לחו"ל תסכל או תקשה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט יורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ במהלך תביעה מתנהלת רק במקרים נדירים בהם קיים חשש אמיתי שבן הזוג יעזוב את הארץ. זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מן הארץ צריך להוכיח שקיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב היציאה ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד שני הצדדים.
צו מרווה - צו עיקול זמני לנכסים שנמצאים בחו"ל.
כל סעדי הביניים נועדו למנוע מצב שצד הזוכה בתביעתו לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לממש את פסק הדין, ומטרתם שמירה על המצב הקיים, כלומר, להקפיא את המצב עד למתן פסק דין סופי בתביעות.
הסעדים העיקרים:
1. צו עיקול - צו המעקל את הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני. לעיתים, נוטה בן הזוג המחזיק במרבית הרכוש המשותף לנקוט בפעולות להברחת הרכוש עם הפתיחה בהליכים משפטיים על מנת למנוע מבן הזוג השני לקבל את חלקו. הברחת הרכוש מתבצעת במגוון דרכים, כגון: ע"י מכירת הרכוש, חלוקת מתנות, נטילת הלוואות כביכול מקרובים, פדיון זכויות צבורות בתוכניות חיסכון, מניות, קופ"ג וכו'. אם קיים חשש להברחת הרכוש, ממומלץ להגיש בקשה לעיקולים במעמד צד אחד. כלומר, ללא ידיעת בן הזוג השני. בכל מקרה, ע"פ חוק מוטלת חובה ליידע את בן הזוג על מתן צו העיקולים תוך פרק הזמן שקבע השופט/הרשם.
2. צו מניעה - צו האוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין בדרך של מכירה, העברה לצד שלישי וכדומה. עד לברור התביעה הרכושית שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג שבה הוא טוען לבעלות על הרכוש ו/או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר.
3. צו עיכוב יציאה מן הארץ - בית המשפט לענייני משפחה נותן סעד זה גם כנגד ילדים - כדי למנוע הברחת קטינים מן הארץ ללא הסכמת שני הוריהם, וגם כנגד מי שחייב במזונות (בדרך כלל האב) על מנת למנוע מצב שיברח לחו"ל וישאיר את ילדיו ללא מזונות. כמו כן ניתן לתת סעד זה גם במסגרת תביעה רכושית כנגד הגבר או האישה על מנת למנוע מצב שבו אדם יברח ולא יהיה כנגד מי לנהל את הדיון. בית דין הרבני נותן סעד זה כנגד כל אחד מבני הזוג כדי למנוע בריחה לחו"ל והשארת אשה עגונה או גבר ללא גט פיטורין. סעד זה ניתן לבקש גם בהוצאה לפועל במצב ש יש פסק דין למזונות או אם פסק הדין בעניין רכוש שטרם מומש והימלטות בן הזוג לחו"ל תסכל או תקשה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט יורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ במהלך תביעה מתנהלת רק במקרים נדירים בהם קיים חשש אמיתי שבן הזוג יעזוב את הארץ. זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מן הארץ צריך להוכיח שקיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב היציאה ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד שני הצדדים.
צו מרווה - צו עיקול זמני לנכסים שנמצאים בחו"ל.
כל סעדי הביניים נועדו למנוע מצב שצד הזוכה בתביעתו לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לממש את פסק הדין, ומטרתם שמירה על המצב הקיים, כלומר, להקפיא את המצב עד למתן פסק דין סופי בתביעות.
גבר זכאי לחופשת לידה במידה והתקיימו כל 6 התנאים הבאים:
1. קיבל אישור מהמעסיק שלו לחופשה זו.
2. בת הזוג מלאה טפסי הצהרה על שובה לעבודה כאשר בן זוגה יהיה בחופשת לידה.
3. בת הזוג הייתה בחופשת לידה בששת השבועות שלאחר הלידה.
4. במידה ותשלומי ביטוח לאומי בוצעו כנדרש: 10 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שלפני חופשת הלידה או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו לה).
5. במידה ולבת הזוג יש זכאות לחופשת לידה של 14 שבועות.
6. במידה והגבר יכול להיות בחופשת לידה 21 ימים רצופים לפחות.
תופעת חריגות הבניה הינה מכת מדינה. 104 הועדות המקומיות ברחבי ישראל מגישות רבבות כתבי אישום מדי שנה בגין חריגות בניה. אולם האם יכולה הועדה המקומית (העיריה) להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה ולהרוס את החריגה בכל עת וללא הגבלה, גם לאחר עשרות שנים? התשובה מפתיעה!
עבירת "בניה ללא היתר", הלא היא "חריגת הבניה" מוגדרת בסעיף 204 לחוק התכנון והבניה. העונש הקבוע לעבירה זו הינה שנתיים מאסר לכל היותר ולפיכך מסווגת עבירה זו כ"עוון" ולא כ"פשע".
והנה ההפתעה: עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. במילים אחרות, ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע החריגה.
כנגד אחד מלקוחותי הוגש כתב אישום בגין בניית בריכת שחיה ללא היתר. בבית המשפט הצגנו את החשבונית שהוציא לו הקבלן אשר בנה בעבורו את הבריכה. מועד החשבונית היה 5 וחצי שנים לפני מועד הגשת כתב האישום. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על זיכויו ולא הוציא צו להריסת הבריכה. כיום משתכשך הלקוח בבריכה הגם שאין לה היתר! עד כמה שהדבר מוזר – זהו החוק כיום במדינת ישראל.
הערה: לועדה המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.
לסיכום: חריגת בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם!), וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה.
עבירת "בניה ללא היתר", הלא היא "חריגת הבניה" מוגדרת בסעיף 204 לחוק התכנון והבניה. העונש הקבוע לעבירה זו הינה שנתיים מאסר לכל היותר ולפיכך מסווגת עבירה זו כ"עוון" ולא כ"פשע".
והנה ההפתעה: עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. במילים אחרות, ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע החריגה.
כנגד אחד מלקוחותי הוגש כתב אישום בגין בניית בריכת שחיה ללא היתר. בבית המשפט הצגנו את החשבונית שהוציא לו הקבלן אשר בנה בעבורו את הבריכה. מועד החשבונית היה 5 וחצי שנים לפני מועד הגשת כתב האישום. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על זיכויו ולא הוציא צו להריסת הבריכה. כיום משתכשך הלקוח בבריכה הגם שאין לה היתר! עד כמה שהדבר מוזר – זהו החוק כיום במדינת ישראל.
הערה: לועדה המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.
לסיכום: חריגת בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם!), וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה.
תפקידו של הפחת (מפסק מגן) הוא לנתק את אספקת החשמל הראשית לבית, כאשר יש ליקויים בתפקוד ויכולת הבידוד של אחד המכשירים החשמליים בבית, מה שעלול לגרום להתחשמלות.
החל מחודש אוגוסט בשנת 1995, חלה חובת התקנה של הפחת בכל דירה בישראל.
הגולש אייל הדר מוסיף פרטים:
תפקידו של הפחת לזהות זליגה. הוא מבצע השוואה בין החשמל שנכנס והחשמל שיוצא. כאשר אין שיוויון בין הכניסה ליציאה הוא מפעיל סליל נוסף שמקפיץ את סלילה הסגירה. לרוב נוצר הפרש כאשר יש זליגה באחד המכשירים בעלי מעטפת ברזל ומוארקות. ללא הארקה פשוט מי שיגע באביזר יתחשמל.
איך לבחור משרד עו"ד?
הנה כמה קריטריונים ודרכים שיקלו עליכם בבחירת משרד עו"ד:
1. ערכו פגישות יעוץ עם מספר עורכי דין והשוו ביניהם.
2. בחרו עו"ד המתמחה בתחום ספציפי אותו אתם צריכים.
3. ערכו בדיקה באינטרנט של עורכי דין טובים בתחום, ע"י כניסה לפורומים חברתיים ומקצועיים, לגבי הנושא או התחום המשפטי שבו אתם צריכים יצוג משפטי.
4. אל תסתכלו בקנקן...משרד מרשים מבחינה חיצונית אינו בהכרח הטוב ביותר.
5. ודאו כי העו"ד שבחרתם הינו בעל ביטוח אחריות מקצועית. הדבר חשוב ביותר, במידה ותקבלו שרות שאינו לשביעות רצונכם ותדרשו פיצוי.
6. קבלו המלצות - לקוחות מרוצים הם ההוכחה לשרות טוב.
הנה כמה קריטריונים ודרכים שיקלו עליכם בבחירת משרד עו"ד:
1. ערכו פגישות יעוץ עם מספר עורכי דין והשוו ביניהם.
2. בחרו עו"ד המתמחה בתחום ספציפי אותו אתם צריכים.
3. ערכו בדיקה באינטרנט של עורכי דין טובים בתחום, ע"י כניסה לפורומים חברתיים ומקצועיים, לגבי הנושא או התחום המשפטי שבו אתם צריכים יצוג משפטי.
4. אל תסתכלו בקנקן...משרד מרשים מבחינה חיצונית אינו בהכרח הטוב ביותר.
5. ודאו כי העו"ד שבחרתם הינו בעל ביטוח אחריות מקצועית. הדבר חשוב ביותר, במידה ותקבלו שרות שאינו לשביעות רצונכם ותדרשו פיצוי.
6. קבלו המלצות - לקוחות מרוצים הם ההוכחה לשרות טוב.
באילו תנאים מותר להעסיק ילדים?
להלן הוראות העסקת ילדים בישראל:
1. העסקת ילדים בישראל מותרת רק מגיל 15, כאשר בחופשת הקיץ מותר להעסיק ילדים מגיל 14.
2. עפ"י היתר מיוחד, מותר להעסיק בהופעות ציבוריות ובסרטוני פרסומת גם ילדים שטרם מלאו להם 15 שנים.
3. החוק קובע שלא יועסק נער אלא אם נבדק בדיקה רפואית ורופא המשפחה שבדק אותו נתן אישור רפואי להעסקתו.
4. כל נער חייב להוציא פנקס עבודה על שמו משירות התעסוקה לנוער ופנקס עבודה זה חייב להימצא במקום עבודת הנער.
5. אין להעסיק נער במנוחה השבועית שלו, שאצל יהודי היא יום השבת (לפחות 36 שעות מנוחה ברציפות) ואצל מי שאינו יהודי - יום המנוחה המקובל אצלו (שישי או ראשון).
6. אין להעסיק נער, שטרם מלאו לו 16, יותר מ–8 שעות ליום עבודה ולא יותר מ– 40 שעות בשבוע.
7. ברוב המקרים, מותר להעסיק צעירים בני 16 ומעלה עד 9 שעות ביום ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות שבועיות. זאת למעט צעירים עובדים, אשר לגביהם נקבעו הוראות עם תנאים עדיפים, בהסכמים קיבוציים, וכן על עובדים בעלי מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות, המועסקים במפעלים מוגנים (מפעלים אשר אוצר המדינה משתתף באחזקתם).
8. אין להעסיק נער מתחת לגיל 16 או צעיר מעל גיל 16 שחוק חינוך חובה חל עליו (טרם סיים כיתה י') בלילה בשעות שבין 20.00 לבין 08.00 בבוקר, ואין להעסיק בגילאים 16 עד 18 בלילה בפרק הזמן שבין השעות 22.00 לבין 06.00 בבוקר.
9. במידה שיש צורך בהעסקת נוער בשעות שמעבר לשעות הנ"ל, ניתן לפנות לאגף הפיקוח על העבודה בטלפון 6662808 – 02 בבקשה לקבלת היתר העסקה עד לשעה 23.00.
10. ביום עבודה בן 6 שעות ומעלה, חובה לתת לנער הפסקה של 3/4 שעה לפחות, מזה 1/2 שעה רצופה.
(המידע באדיבות משרד התמ"ת)
להלן הוראות העסקת ילדים בישראל:
1. העסקת ילדים בישראל מותרת רק מגיל 15, כאשר בחופשת הקיץ מותר להעסיק ילדים מגיל 14.
2. עפ"י היתר מיוחד, מותר להעסיק בהופעות ציבוריות ובסרטוני פרסומת גם ילדים שטרם מלאו להם 15 שנים.
3. החוק קובע שלא יועסק נער אלא אם נבדק בדיקה רפואית ורופא המשפחה שבדק אותו נתן אישור רפואי להעסקתו.
4. כל נער חייב להוציא פנקס עבודה על שמו משירות התעסוקה לנוער ופנקס עבודה זה חייב להימצא במקום עבודת הנער.
5. אין להעסיק נער במנוחה השבועית שלו, שאצל יהודי היא יום השבת (לפחות 36 שעות מנוחה ברציפות) ואצל מי שאינו יהודי - יום המנוחה המקובל אצלו (שישי או ראשון).
6. אין להעסיק נער, שטרם מלאו לו 16, יותר מ–8 שעות ליום עבודה ולא יותר מ– 40 שעות בשבוע.
7. ברוב המקרים, מותר להעסיק צעירים בני 16 ומעלה עד 9 שעות ביום ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות שבועיות. זאת למעט צעירים עובדים, אשר לגביהם נקבעו הוראות עם תנאים עדיפים, בהסכמים קיבוציים, וכן על עובדים בעלי מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות, המועסקים במפעלים מוגנים (מפעלים אשר אוצר המדינה משתתף באחזקתם).
8. אין להעסיק נער מתחת לגיל 16 או צעיר מעל גיל 16 שחוק חינוך חובה חל עליו (טרם סיים כיתה י') בלילה בשעות שבין 20.00 לבין 08.00 בבוקר, ואין להעסיק בגילאים 16 עד 18 בלילה בפרק הזמן שבין השעות 22.00 לבין 06.00 בבוקר.
9. במידה שיש צורך בהעסקת נוער בשעות שמעבר לשעות הנ"ל, ניתן לפנות לאגף הפיקוח על העבודה בטלפון 6662808 – 02 בבקשה לקבלת היתר העסקה עד לשעה 23.00.
10. ביום עבודה בן 6 שעות ומעלה, חובה לתת לנער הפסקה של 3/4 שעה לפחות, מזה 1/2 שעה רצופה.
(המידע באדיבות משרד התמ"ת)
מה צריך לדעת על שירות צבאי לבן מהגרים והסדרת מעמד צבאי לישראלים השוהים בחו"ל?
רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.
בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.
הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:
בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.
יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.
בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.
הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.
אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.
רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.
בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.
הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:
בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.
יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.
בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.
הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.
אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.
מה לעשות כשדייר מסרב לשלם לוועד הבית?
אלו הפעולות שיש לעשות כאשר אתם נתקלים באי תשלום ועד הבית של מי מדיירי הבניין:
1. לתת התראה בכתב למסרבי התשלום.
2. מדי רבעון פרסמו, מבלי להכפיש, את שמו הדיירים שלא שילמו.
3. במידה וההודעות הללו לא גרמו לסרבני התשלום לשלם יש צורך בתביעה משפטית. התביעה תוגש ע"י נציג ועד הבית בלבד. הנציג יחתום על שני עותקים - האחד, למפקח על רישום המקרקעין והשני, לסרבן התשלום הנתבע.
4.בכתב התביעה יש לציין את פרטי התובע ופרטי הנתבע, תיאור של המקרה בקצרה, פירוט החוב באופן מפורט ותיאור של סוג ההוצאות ומשך הזמן שהוא לא שילם, תוך ציון חלקו היחסי בחוב וציון החוב שאותו הנתבע נדרש לשלם.
5. לאחר הגשת כתב התביעה, תזומנו לדיון בלשכת המפקח על רישום המקרקעין, לפי איזור מגוריכם. חשוב לקחת בחשבון שהסרבן הנתבע ינסה להתנער מאחריות, לכן הגיעו מוכנים לאחר שקראתם בקפידה את כל טענותיו בכתב ההגנה, והגיעו עם תשובות מנומקות שיסתרו את טענות אלה.
6. אם אכן המפקח קובע שעל הסרבן לשלם את החוב עד תאריך מסוים והוא אינו עושה זאת, ניתן אז לפנות להוצאה לפועל ולממש את פסק-הדין.
אלו הפעולות שיש לעשות כאשר אתם נתקלים באי תשלום ועד הבית של מי מדיירי הבניין:
1. לתת התראה בכתב למסרבי התשלום.
2. מדי רבעון פרסמו, מבלי להכפיש, את שמו הדיירים שלא שילמו.
3. במידה וההודעות הללו לא גרמו לסרבני התשלום לשלם יש צורך בתביעה משפטית. התביעה תוגש ע"י נציג ועד הבית בלבד. הנציג יחתום על שני עותקים - האחד, למפקח על רישום המקרקעין והשני, לסרבן התשלום הנתבע.
4.בכתב התביעה יש לציין את פרטי התובע ופרטי הנתבע, תיאור של המקרה בקצרה, פירוט החוב באופן מפורט ותיאור של סוג ההוצאות ומשך הזמן שהוא לא שילם, תוך ציון חלקו היחסי בחוב וציון החוב שאותו הנתבע נדרש לשלם.
5. לאחר הגשת כתב התביעה, תזומנו לדיון בלשכת המפקח על רישום המקרקעין, לפי איזור מגוריכם. חשוב לקחת בחשבון שהסרבן הנתבע ינסה להתנער מאחריות, לכן הגיעו מוכנים לאחר שקראתם בקפידה את כל טענותיו בכתב ההגנה, והגיעו עם תשובות מנומקות שיסתרו את טענות אלה.
6. אם אכן המפקח קובע שעל הסרבן לשלם את החוב עד תאריך מסוים והוא אינו עושה זאת, ניתן אז לפנות להוצאה לפועל ולממש את פסק-הדין.
מהו "חוק 5 השניות" של מל רובינס?
מל רובניס, מרצה, מנחת טלוויזית פופולרית בארה"ב ואושיית רשת עם עוקבים רבים פיתחה את "חוק 5 השניות" כאשר כאשר חייה היו בנקודת שפל אישי, כלכלי, זוגי ונפשי. בעוד היא בעיצומה של מצוקה קשה, כזו שהקשתה עליה אף לצאת ממיטתה בבוקר עלה במוחה רעיון שהפך ל"חוק 5 השניות" - כל פעם שהיא מתקשה בביצוע משימה מסויימת בין אם לקום מהמיטה, לצאת לכושר או כל משימה אחרת היא סופרת לאחור - 1,2,3,4,5 - ואז יוצאת לביצוע המשימה. לטענתה הספירה לאחור לא מאפשר לרגשות ולספקות לגבי ביצוע המשימה לעלות ולהכריע ומה שאנו יודעים שצריך להיעשות פשוט נעשה ללא מלחמה עם הרגש.
משמעותו של חוק 5 השניות הוא שאנו יודעים בדיוק מה עלינו לעשות לשיור כל תחום בחיינו, אך נשאבים ל"איזור הנוחות" שלנו וזה הגורם המערב העיקרי. ההתעלמות מהרגשות השואבים אותנו לאיזור זה ("אין לי חשק", "אין לי כוח", "לא עכשיו" ועוד ועוד) היא זו שתפתור לנו בעיות רבות בחיים ותקדם אותנו במגוון תחומים לשיפור ניכר.
מל רובניס, מרצה, מנחת טלוויזית פופולרית בארה"ב ואושיית רשת עם עוקבים רבים פיתחה את "חוק 5 השניות" כאשר כאשר חייה היו בנקודת שפל אישי, כלכלי, זוגי ונפשי. בעוד היא בעיצומה של מצוקה קשה, כזו שהקשתה עליה אף לצאת ממיטתה בבוקר עלה במוחה רעיון שהפך ל"חוק 5 השניות" - כל פעם שהיא מתקשה בביצוע משימה מסויימת בין אם לקום מהמיטה, לצאת לכושר או כל משימה אחרת היא סופרת לאחור - 1,2,3,4,5 - ואז יוצאת לביצוע המשימה. לטענתה הספירה לאחור לא מאפשר לרגשות ולספקות לגבי ביצוע המשימה לעלות ולהכריע ומה שאנו יודעים שצריך להיעשות פשוט נעשה ללא מלחמה עם הרגש.
משמעותו של חוק 5 השניות הוא שאנו יודעים בדיוק מה עלינו לעשות לשיור כל תחום בחיינו, אך נשאבים ל"איזור הנוחות" שלנו וזה הגורם המערב העיקרי. ההתעלמות מהרגשות השואבים אותנו לאיזור זה ("אין לי חשק", "אין לי כוח", "לא עכשיו" ועוד ועוד) היא זו שתפתור לנו בעיות רבות בחיים ותקדם אותנו במגוון תחומים לשיפור ניכר.
מה המלצות המשטרה לגבי נסיעת ילדים במושב שליד הנהג?
כעקרון, עדיף להושיב ילדים מאחור. שם בטוח יותר.
יחד עם זאת, ניתן להושיב ילדים מלפנים בתנאים הבאים:
ילד עד גיל שנה - חייב לשבת בכסא בטיחות כשגבו לכיוון הנסיעה.
ילד בגילאי 3-8 - בכסא בטיחות או במושב מגביה. כמובן שכסא הבטיחות חייב להיות מעוגן היטב למושב הרכב.
ילד מגיל 8 ומעלה - חגור בחגורת בטיחות. (הערת המערכת: יש להקפיד על כך שחגורת הבטיחות תהיה על הכתף ולא על צוואר הילד).
חשוב מאוד- בכל מקרה בו מוסע ילד במושב קדמי, החוק דורש לבטל את פעולת כרית האוויר. אי ביטול הכרית יכול לגרום לפציעה קשה ביותר ואף מוות לילד!
כעקרון, עדיף להושיב ילדים מאחור. שם בטוח יותר.
יחד עם זאת, ניתן להושיב ילדים מלפנים בתנאים הבאים:
ילד עד גיל שנה - חייב לשבת בכסא בטיחות כשגבו לכיוון הנסיעה.
ילד בגילאי 3-8 - בכסא בטיחות או במושב מגביה. כמובן שכסא הבטיחות חייב להיות מעוגן היטב למושב הרכב.
ילד מגיל 8 ומעלה - חגור בחגורת בטיחות. (הערת המערכת: יש להקפיד על כך שחגורת הבטיחות תהיה על הכתף ולא על צוואר הילד).
חשוב מאוד- בכל מקרה בו מוסע ילד במושב קדמי, החוק דורש לבטל את פעולת כרית האוויר. אי ביטול הכרית יכול לגרום לפציעה קשה ביותר ואף מוות לילד!
איך לשמור על פרטיות ברשת?
הנה 10 כללים שיעזרו לכם לשמור על פרטיות ברשת:
1. בחירת סיסמה קשה לניחוש - חשוב לא להשתמש תאריכי לידה, שמות ומספרים רציפים ולהחליף סיסמה לעיתים קרובות.
2. התנהגות מחושבת ברשת - המעיטו בחשיפת מידע ברשתות חברתיות, בלחיצה על לינקים שאינכם מכירים ובהורדת אפליקציות ומשחקים, הקפידו על כך הקפדה יתרה במחשב במקום העבודה שלכם.
3. רכישות באינטרנט - הקפידו לרכוש שירותים באינטרנט רק באתרים שאין להם בעיות אבטחה. אם אתם חוששים לבעיית אבטחה באתר כלשהו אל תשתמשו בשירותיו.
4. אבטחת מידע כמנהלים - במידה ואתם מנהלים עסק הקפידו לאבטח את מאגרי המידע שלכם וזכרו כי חל עליכם חוק הגנת הפרטיות.
5. אבטחו את המחשב האישי - חשוב לאבטח את המחשב האישי שלכם בעזרת אנטי וירוס ולדאוג לעידכון התוכנה.
6. היו חשדניים בהצטרפות למועדוני לקוחות אינטרנטיים, השמירה על מאגרי המידע שלהם אינה בהכרח טובה.
7. הקפידו לא לספק מידע לכל דורש - ספקו פרטי משתמש רק לאחר שאתם יודעים בוודאות את זהות הפונה אליכם. להודעות לא מזוהות דיין בדואר האלקטרוני אל תשיבו.
8. שמירה על מידור - במידה ואתם מנהלים של עסק, הקפידו שהגישה למאגרי המידע תהיה אפשרית לכם בלבד.
9. נעילה מחוץ למערכת - במקרה וננעלתם מחוץ למערכת יכול הדבר להעיד על פריצה של האקרים.
10.זכויות במקרה חשיפה של מידע - במקרה והמידע שלכם נחשף ללא רשותכם, זכותכם, על פי חוק, לתבוע מהחשוד 50,000 ש"ח גם מבלי שתצטרכו להוכיח את הנזק שנגרם מכך.
הנה 10 כללים שיעזרו לכם לשמור על פרטיות ברשת:
1. בחירת סיסמה קשה לניחוש - חשוב לא להשתמש תאריכי לידה, שמות ומספרים רציפים ולהחליף סיסמה לעיתים קרובות.
2. התנהגות מחושבת ברשת - המעיטו בחשיפת מידע ברשתות חברתיות, בלחיצה על לינקים שאינכם מכירים ובהורדת אפליקציות ומשחקים, הקפידו על כך הקפדה יתרה במחשב במקום העבודה שלכם.
3. רכישות באינטרנט - הקפידו לרכוש שירותים באינטרנט רק באתרים שאין להם בעיות אבטחה. אם אתם חוששים לבעיית אבטחה באתר כלשהו אל תשתמשו בשירותיו.
4. אבטחת מידע כמנהלים - במידה ואתם מנהלים עסק הקפידו לאבטח את מאגרי המידע שלכם וזכרו כי חל עליכם חוק הגנת הפרטיות.
5. אבטחו את המחשב האישי - חשוב לאבטח את המחשב האישי שלכם בעזרת אנטי וירוס ולדאוג לעידכון התוכנה.
6. היו חשדניים בהצטרפות למועדוני לקוחות אינטרנטיים, השמירה על מאגרי המידע שלהם אינה בהכרח טובה.
7. הקפידו לא לספק מידע לכל דורש - ספקו פרטי משתמש רק לאחר שאתם יודעים בוודאות את זהות הפונה אליכם. להודעות לא מזוהות דיין בדואר האלקטרוני אל תשיבו.
8. שמירה על מידור - במידה ואתם מנהלים של עסק, הקפידו שהגישה למאגרי המידע תהיה אפשרית לכם בלבד.
9. נעילה מחוץ למערכת - במקרה וננעלתם מחוץ למערכת יכול הדבר להעיד על פריצה של האקרים.
10.זכויות במקרה חשיפה של מידע - במקרה והמידע שלכם נחשף ללא רשותכם, זכותכם, על פי חוק, לתבוע מהחשוד 50,000 ש"ח גם מבלי שתצטרכו להוכיח את הנזק שנגרם מכך.
האם הדבר אפשרי? למי ניתן ולמי אסור למכור?
מכירת חניה צמודה בבית משותף מוגבלת לבעלי דירות אחרות באותו בית משותף!
בהערת אגב אציין כי הגבלה דומה לא חלה על השכרת החניה. את החניה ניתן להשכיר ללא הגבלה ולכל גורם וזאת אף לתקופות זמן ממושכות ביותר.
פירוט:
לאחרונה פנה אלי לקוח עם השאלה הבאה: "בבעלותי דירה בבית משותף. בנסח הטאבו של הדירה מצויין כי יש לי גם חניה. מאחר ואין ברשותי רכב ביקשתי להשכיר את החניה לאחרים ופרסמתי מודעה בעיתון. בין הפניות שקיבלתי היתה גם הצעה לרכוש את החניה כולה תמורת 25,000$. האם אני רשאי למכור אותה לאותו אדם?
בכדי להשיב על שאלות אלו יש להבין תחילה מהו "בית משותף", ומה משמעותה של אותה "חניה רשומה בטאבו".
"בית משותף" הינה שיטה לחלוקת מקרקעין בין מספר בעלים משותפים. כל שותף בחלקה מקבל דירה בבנין (הדירה מכונה גם "תת חלקה"). השטחים בבית המשותף שאינם דירות מכונים "רכוש משותף" והם בבעלות משותפת של כלל בעלי הדירות בהתאם ליחס רצפות דירותיהם.
עם זאת, ניתן לייחד חלקים מן הרכוש המשותף לשימוש בלעדי של בעלי הדירות. את זאת עושים באמצעות "הצמדה" של אותם חלקים לדירות.
לאור זאת ניתן להבין כי שטחי הבית המשותף מתחלקים לשלושה – (א) הדירות עצמן, הנמצאות בבעלות בלעדית של בעליהן; (ב) השטחים המוצמדים ("ההצמדות") – המהווים אומנם חלק מהרכוש המשותף אולם נמצאים בשליטה בלעדית של בעלי הדירות ומהווים למעשה חלק בלתי נפרד מהדירות אליהן הוצמדו; (ג) הרכוש המשותף השייך לכולם.
מהי אם כן "חניה רשומה בטאבו" בבית משותף? זהו שטח בחצר הבית המיועד לחניה אשר "הוצמד" לדירה מסויימת (באמצעות התקנון ותשריט הבית המשותף) ומהווה למעשה חלק בלתי נפרד מהדירה.
לאחר שהבנו זאת נפנה לשאלה: "האם רשאי בעל הדירה אליה מוצמדת החניה למכור אותה?" זוהי שאלה טובה. ראשית ברור שאם בעל הדירה ימכור את הדירה עצמה, הוא ממילא ימכור יחד עימה את החניה המוצמדת. כאן אין כל קושי.
אולם האם רשאי בעל הדירה למכור את החניה בנפרד מן הדירה? כאן התשובה מורכבת יותר. ובכן, ניתן למכור את החניה לבעל דירה אחר בבית המשותף אולם לא ניתן למכור אותה למי שאין לו דירה בבנין. הסיבה לכך היא שהחניה מהווה חלק מסויים (ספציפי) של הרכוש המשותף.
סעיף 13 לחוק המקרקעין קובע כי לא ניתן למכור חלק מסויים (ספציפי) במקרקעין. לכן גם לא ניתן "להוציא" מתוך הבית המשותף את החניה ולמכור אותה לאדם אחר. יחד עם זאת, ניתן למכור את החניה לבעל דירה. במקרה כזה מה שנעשה בפועל הוא העברת "ההצמדה" מדירה אחת לשניה, תוך תיקון תקנון הבית המשותף והתשריט באופן שהחניה תוצמד לדירה אחרת בבנין.
בהערת אגב אציין כי הגבלה דומה לא חלה על השכרת החניה. את החניה ניתן להשכיר ללא הגבלה ולכל גורם וזאת אף לתקופות זמן ממושכות ביותר.
פירוט:
לאחרונה פנה אלי לקוח עם השאלה הבאה: "בבעלותי דירה בבית משותף. בנסח הטאבו של הדירה מצויין כי יש לי גם חניה. מאחר ואין ברשותי רכב ביקשתי להשכיר את החניה לאחרים ופרסמתי מודעה בעיתון. בין הפניות שקיבלתי היתה גם הצעה לרכוש את החניה כולה תמורת 25,000$. האם אני רשאי למכור אותה לאותו אדם?
בכדי להשיב על שאלות אלו יש להבין תחילה מהו "בית משותף", ומה משמעותה של אותה "חניה רשומה בטאבו".
"בית משותף" הינה שיטה לחלוקת מקרקעין בין מספר בעלים משותפים. כל שותף בחלקה מקבל דירה בבנין (הדירה מכונה גם "תת חלקה"). השטחים בבית המשותף שאינם דירות מכונים "רכוש משותף" והם בבעלות משותפת של כלל בעלי הדירות בהתאם ליחס רצפות דירותיהם.
עם זאת, ניתן לייחד חלקים מן הרכוש המשותף לשימוש בלעדי של בעלי הדירות. את זאת עושים באמצעות "הצמדה" של אותם חלקים לדירות.
לאור זאת ניתן להבין כי שטחי הבית המשותף מתחלקים לשלושה – (א) הדירות עצמן, הנמצאות בבעלות בלעדית של בעליהן; (ב) השטחים המוצמדים ("ההצמדות") – המהווים אומנם חלק מהרכוש המשותף אולם נמצאים בשליטה בלעדית של בעלי הדירות ומהווים למעשה חלק בלתי נפרד מהדירות אליהן הוצמדו; (ג) הרכוש המשותף השייך לכולם.
מהי אם כן "חניה רשומה בטאבו" בבית משותף? זהו שטח בחצר הבית המיועד לחניה אשר "הוצמד" לדירה מסויימת (באמצעות התקנון ותשריט הבית המשותף) ומהווה למעשה חלק בלתי נפרד מהדירה.
לאחר שהבנו זאת נפנה לשאלה: "האם רשאי בעל הדירה אליה מוצמדת החניה למכור אותה?" זוהי שאלה טובה. ראשית ברור שאם בעל הדירה ימכור את הדירה עצמה, הוא ממילא ימכור יחד עימה את החניה המוצמדת. כאן אין כל קושי.
אולם האם רשאי בעל הדירה למכור את החניה בנפרד מן הדירה? כאן התשובה מורכבת יותר. ובכן, ניתן למכור את החניה לבעל דירה אחר בבית המשותף אולם לא ניתן למכור אותה למי שאין לו דירה בבנין. הסיבה לכך היא שהחניה מהווה חלק מסויים (ספציפי) של הרכוש המשותף.
סעיף 13 לחוק המקרקעין קובע כי לא ניתן למכור חלק מסויים (ספציפי) במקרקעין. לכן גם לא ניתן "להוציא" מתוך הבית המשותף את החניה ולמכור אותה לאדם אחר. יחד עם זאת, ניתן למכור את החניה לבעל דירה. במקרה כזה מה שנעשה בפועל הוא העברת "ההצמדה" מדירה אחת לשניה, תוך תיקון תקנון הבית המשותף והתשריט באופן שהחניה תוצמד לדירה אחרת בבנין.
