(א) נעברה עבירה של תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, תקיפת חבר כדי לבצע פשע או תקיפת חבר כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.

(ב) העובר עבירה של תקיפה כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, "בן משפחתו" - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע".

(ג) העובר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי בן זוגו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.

אלו הדרכים האפשריות לעריכת צוואה:

1. צוואה בכתב יד - צוואה אותה כתב המוריש עצמו בכתב יד, חתם עליה וציין את התאריך בה נכתבה.

2. צוואה בפני עדים - ניסוח צוואה בפני עדים, לרוב עורכי דין, דבר הנעשה בדרך כלל בכדי להבין משמעויות משפטיות, כלכליות ואחרות בנודע לכתיבת הצוואה. עורך הדין מנסח את הצוואה לפי רצונו המדויק של המוריש, תוך שמירה על מה שדורש החוק ולאחר הצוואה מודפסת המוריש חותם עליה בפני שני עדים בגירים, צלולים ואובייקטיביים.

3. צוואה בפני רשות - עריכת הצוואה ע"י המוריש והבאתה בפני רשות היכולה להיות שופט, רשם לענייני ירושה, רשם של בית משפט, נוטריון או דיין בבית דין דתי. לאחר הגשת הצוואה לרשות, נציג הרשות מקריא את תוכנה בפני המוריש ולאחר אישור חותם עליה אותו נציג.

4. צוואה בעל פה - צוואה מסוג זה נערכת ע"י אנשים שאינם יכולים לערוך צוואה כתובה בגלל מצב בריאותי או מצב אחר בו הם סבורים שהם עומדים למות (תאונה פתאומית, חיילים לפני צאתם לקרב וכדומה). בכדי שצוואה בע"פ תהיה תקפה יש צורך להוכיח שהיא נעשתה בזמן שהמוריש חשב שהוא עומד למות ושאכן נסיבות שכאלה התקיימו בפועל. צוואה בעל פה צריכה להיעשות בפני שני עדים והיא תקפה חודש ימים.

5. צוואה הדדית - צוואה המשותפת לשני אנשים, לרוב בני זוג, בה ישנה קביעה הדדית מה לעשות עם הרכוש שברשותם במידה ואחד מהם ילך לעולמו. בדרך כלל הם מורישים זו לזה את חלקם ברכוש. אם אחד מבני הזוג ערך צוואה נוספת לאחר עריכת הצוואה ההדדית, האחרונה היא זו שנחשבת.

רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.

בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.

הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:

בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.

יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.

בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.

הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.

אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.

לעניין סעיף הרצח (ראו טיפ אודות העונש על רצח), יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו.

(ב) לעניין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסוים או בלתי מסוים, מבני משפחתו או מבני גזעו.

(ג) כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסוים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה.

בסגווי, מכשיר נסיעה חדש ויוקרתי שהאקדמיה העברית מתעקשת לקרוא לו "רכינוע" יש לנהוג כך:

1. גיל הרוכב יהיה 16 ומעלה

2. יש לנסוע בו רק במדרכות ושבילים המיועדים להולכי רגל.


הנה לשון החוק:

"רכי-נוע" - רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

1. רוחבו הכולל אינו עולה על 65 ס"מ

2. ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית

3. הוא מיועד לנוסע אחד בלבד

4. מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה

5. משקלו העצמי אינו עולה על 45 ק"ג

6. משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג

7. הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, בענינים כמפורט להלן:

(א) יציבות

(ב) נראות

(ג) מניעת החלקה

מהו הגיל המותר לנהיגה באופניים חשמליים בארץ?
מה הגיל המותר לנהיגה באופניים חשמליים?

לפי החוק במדינת ישראל מותר לנהוג באופניים חשמליים רק מעל גיל 14, ולאחרונה הגיל המינימלי לנהיגה על אופניים חשמליים עודכן ל-16.



עו"ד יהודית קנטור מפרטת:
==================
החוק בישראל שקבע כי אופניים חשמליים חוקיים לרכיבה לכל אדם בלבד והוא בגיל 14 ומעלה (כאמור עודכן ל-16 ולגבי אופניים עם מנוע חשמלי, המונעים כאשר מפדלים בלבד, כוח עד 250 ואט, מהירות מוגבלת באופן מכאני ל-25 קמ"ש) הוא חוק מבוטל. הוא היה בתוקף לזמן קצר, אך תוקף התיקון הזמני לחוק פקע, ותוקפו עדיין לא חודש.

לפיכך, נכון להיום, אופניים חשמליים, גם כאשר הם עונים לתקן הישראלי (כן יש תקן שאושר על ידי משרד התחבורה, בלי שיש אישור בחוק לנהוג במוצר), ייחשבו כ"רכב מנועי" המחייב ביטוח, רשיון רכב ומספר, ורשיון לנהיגת קטנוע, ואין סיכוי להשיג ביטוח וטסט לאופניים חשמליים), אשר בשום גיל לא חוקי לנהוג בהם בישראל.

לקורס נהיגה מונעת מוזמנים כאשר צוברים נקודות לפי הפירוט הבא:

ב-12 נקודות אתה מוזמן לקורס נהיגה נכונה.

ב-22 נקודות מחיקת הניקוד נדחית משנתיים לארבע שנים(זהו המצב הבעייתי ביותר).

ב-24 נקודות קורס ייעודי-צמתים או מהירות.


המומחה יואב שלום העביר אלינו את הנוסח המדויק של התקנות:


549. הטלת אמצעי תיקון:
(א) נהג שלחובתו נרשמו בתקופת הצבירה 12 נקודות ועד 22 נקודות יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ויעמוד בהצלחה במבחן.

(ב) נהג שלחובתו נרשמו בתקופת הצבירה 24 נקודות ועד 34 נקודות יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה בקורס נוסף מטעם רשות הרישוי ויעמוד בהצלחה במבחן.

(ג) נהג שלחובתו נרשמו בתקופת הצבירה 36 נקודות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורישיונו יחודש לאחר שיעמוד בשלב העיוני של בחינת הנהיגה, לפי תקנה 205.

(ד) נהג, אשר רישיונו נפסל וחודש לפי תקנת משנה (ג) וצבר פעם נוספת, בתוך לא יותר מ- 6 שנים מיום שחודש רישיונו לפי תקנת משנה (ג), 36 נקודות או יותר, ייפסל רישיונו ל- 9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובבחינות.

אלו הסימנים הנהוגים בשפת המדרכות לגבי חנייה בישראל:

1. כחול-לבן - חניה לפי זמן (עם כרטיסי חנייה או איזי-פארק) ולתושבי האיזור *

2. אדום-לבן - אין חנייה לחלוטין

3. אדום-צהוב - אין חנייה

4. לבן (בתל אביב) - החנייה חינם עד שעה 17:00

5. אדום-אפור - אין חנייה אם יש שלט המורה על הסדרי החניה (אם אין שלט כזה - ניתן לערער על דו"ח שקיבלתם)


* כחול לבן בתל-אביב - מתוך האתר שלהם, וזה מעניין: אבן השפה, המסומנת כחול לבן, הינה תמרור, שמשמעו חובת תשלום אגרת חניה. לפיכך, יש להצמיד כרטיס חניה/"איזי פארק" לפרק זמן חנייתך במקום. יחד עם זאת , יש לקרוא את הוראות התמרור בתחילת הרחוב. במידה ואין תמרור, חלה החובה להצמיד כרטיס חניה בימי חול, החל מהשעה 09:00 ועד השעה 19:00, וביום ו' וערבי חג החל מהשעה 09:00 ועד השעה 13:00. ברצוננו להדגיש שאם מוצב תמרור בתחילת הרחוב יש לקרוא את תוכנו ולפעול על פי ההנחיות בתמרור גם אם הן שונות מהזמנים המצוינים לעיל.

כעקרון, עדיף להושיב ילדים מאחור. שם בטוח יותר.

יחד עם זאת, ניתן להושיב ילדים מלפנים בתנאים הבאים:


ילד עד גיל שנה - חייב לשבת בכסא בטיחות כשגבו לכיוון הנסיעה.

ילד בגילאי 3-8 - בכסא בטיחות או במושב מגביה. כמובן שכסא הבטיחות חייב להיות מעוגן היטב למושב הרכב.

ילד מגיל 8 ומעלה - חגור בחגורת בטיחות. (הערת המערכת: יש להקפיד על כך שחגורת הבטיחות תהיה על הכתף ולא על צוואר הילד).



חשוב מאוד- בכל מקרה בו מוסע ילד במושב קדמי, החוק דורש לבטל את פעולת כרית האוויר. אי ביטול הכרית יכול לגרום לפציעה קשה ביותר ואף מוות לילד!

לא ינהג נוהג חדש ברכב מנועי, למעט אופנוע, טרקטור וטרקטורון, בשלושת החודשים הראשונים מיום שניתן לו רישיון נהיגה,אלא אם יושב, במושב שלצדו, מלווה.


מלווה יכול להיות מי שבידו רישיון נהיגה לאותו סוג רכב 5 שנים לפחות ומלאו לו 24 שנים או 3 שנים לפחות אם מלאו לו 30 שנה .

"הגבלת מספר נוסעים לנהג חדש":

נוהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי , לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים , אלא אם כן יושב לידו מי שכשיר להיות מלווה;

מי שיש לו רישיון נהיגה דרגה 2 למשך 3 שנים לפחות, ומבקש רשיון נהיגה דרגה א יבחן מבחן שליטה בלבד .

בעל רישיון נהיגה דרגה 2 ומעלה, רשאי לנהוג טרקטורון החל מגיל 17.5 שנים, וגם נהג שברשותו רישיון נהיגה דרגה ג' (אופנוע מעל 500 סמ"ק) רשאי לנהוג בטרקטורון , וכן בעל רישיון נהיגה לטרקטור רשאי לנהוג בטרקטורון ובתנאי שגילו לא יפחת מגיל 17.5 שנים;

צוואה בעל פה תיעשה כך:

על הנוטה למות לאמר בפני שני עדים (שאינם יורשיו, מחשש להפעלת לחץ) למי ברצונו להעביר את רכושו.

דבריו יירשמו בצירוף הנסיבות לעריכת הצוואה והתאריך.

שני העדים יחתמו ויפקידו את הצוואה במשרד הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי.

תוקף הצוואה, במידה והשתנו נסיבות עשייתה (החולה התאושש ושוחרר מביה"ח, למשל) הוא חודש ימים.

גם נוסח הדברים צריך להיות מנוסח כצוואה ולשון של הורשה: "אני מצווה ומוריש לאחר מותי, לרעייתי שושנה את המחזיק מפתחות...".

מאחר ועדיין נשים מופלות לרעה בבתי הדין הרבניים, מוטב להקפיד על הכללים בכדי לאבד כמה שפחות זכויות:

1. אל תעזבי את הבית, גם לא מתוך זעם רב או עלבון צורב, הדבר עלול לפגוע בזכויותייך בהמשך הדרך.

2. הגישי לבית משפט לענייני משפחה תביעה הנוגעת למזונות הילדים, המשמורת והרכוש.

3. הגישי לבית הדין הרבני תביעה למזונות עם בקשה ל"מדור ספציפי" (מה שאומר שהבית לא יימכר). בית דין רבני (ורבני בלבד) יכול לחייב את הבעל לספק לאישה "מדור ספציפי", מה שיגן על זכותה לגור עם ילדיה באותו בית, אך הדבר תקף רק אם האישה מעוניינת בשלום בית.

4. עקרונית, עדיף לאישה להידיין בבית משפט אזרחי, משום ששם היא תהיה פחות מופלית לרעה, אך יש לזכור שדווקא בית משפט זה הוא בעל נטייה לאפשר את מכירת הבית.

5. חשוב לדעת שהדיון יתנהל לפי המקום בו התקבלה התביעה הראשונה, לכן כדאי לך להקדים ולהגיש תביעה בערכאה בה את מעוניינת שיתנהל הדיון.

6. למרות האפליה הכמעט בלתי נתפסת שבעניין, חשוב שתדעי שחל עליך איסור לקיים כל קשר רומנטי עם גברים עד לקבלת הגט (מבעלך הבוגד....) ואם תעשי זאת, ניתן להכריז עלייך כאישה מורדת ובכך תאבדי את זכויותייך כולל דמי המזונות.

התשובה היא לא. חוק הירושה אינו מכיר בהסכמי ירושה שעושים בני זוג ביניהם. הסכם ממון אשר הנו הסדר בין בני זוג בנוגע לרכושם בעת פקיעת נישואין הנו הסכם וולונטרי ואינו הסכם מחייב בין בני זוג.

לכן, לא סביר כי בני זוג אשר בחרו להסדיר את רכושם בהסכם ממון יהיו מופלים לרעה לעומת בני זוג שבחרו לא לעשות כן. חוק הירושה הנו הוראה כללית ומכאן לא יכול להיות הסדר בין בני זוג אשר סותר את החוק.

בפסיקה נקבע כי הסכם ממון בין בני זוג על פי חוק יחסי ממון אינו מהווה צוואה. בית המשפט דן באישור הסכם ממון בין בני זוג וקבע על פי ההנחיות של רשם הירושות כי לא ניתן לקיים את הסכם הממון כצוואה אשר מפרה למעשה את חוק הירושה.

כלומר בני זוג אינם יכולים לעשות ביניהם דרך הסכם ממון, צוואה אשר מסדירה את רכושם בעת פטירתו של אחד או שני בני הזוג. הדרך הנכונה היא להפריד בין הסכם המסדיר את רכוש בני הזוג בעת מועד פקיעת הנישואין, לבין הסכם המסדיר חלוקת רכוש במקרה של פטירה. ההסכם הראשון יהיה הסכם ממון, ההסכם השני הינו צוואה.




דנה נוף, עו"ד ומגשרת – דיני משפחה וירושה, דיני מושבים, דיני צבא
מושב עין איילה טל. 04-6398844 נייד: 050-9100287
[email protected]

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו - מאסר חמש שנים.
המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו - מאסר שבע שנים.

נסיבות מחמירות:

(א) נעברה עבירה של הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים.

(ב) נעברה עבירה של הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה - מאסר שש עשרה שנים:

(1) תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;

(2) תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;

(3) בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.

אלו הן עשרת הדיברות:

1. אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.

3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה, אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

6. לֹא תִרְצַח.

7. לֹא תִנְאָף.

8. לֹא תִגְנֹב.

9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.

10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.




כל 10 הדברות מופיעות בתנ"ך, בספר "שמות", בפרק כ', פסוקים ב- י"ד, בפרשת יתרו.

אנו מוטרדים מהרעש בסביבת ביתנו. מהם חוקי הרעש?

להלן חוקי הרעש:

לפי החוק אסורה גרימת רעש שירה, צעקה, נגינה, מכשירי קול וכדומה, בין השעות 24:00 ל-06:00 למחרת.


הקנסות לאנשים פרטיים הם בני כמה מאות שקלים בעוד שלתאגיד - כפל קנס.

גם בין השעות 14:00 - 16:00, 23:00 - 07:00 יש קנסות להפרעות אלה (נמוכים בכ-30%).


המומחה אינג' אבי מילר, מוסיף:
לרעשי סביבה מקורות שונים. אי לכך המחודד קבע תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן - 1990.

למשל:

אין לגרום לרעש בשעות היום שיעלה מעל 50 דציבל מעבר ל- 9 שעות, או למשל מעל 80 דציבל מעל 2 דקות.

מאידך בלילה (לאחר השעה 22:00, אין לעבור מפלס רעש מעל 40 דצי מעבר ל-30 דקות.

קיימים תקנות וחוקים נוספים המתייחסים למקורות רעש שונים, אך לא ניתן להעלותם במסגרת מצומצמת זו.

חוק התיישנות על עבירת בנייה - האם הוא קיים:

עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. במילים אחרות, ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע החריגה.

כנגד אחד מלקוחותי הוגש כתב אישום בגין בניית בריכת שחיה ללא היתר. בבית המשפט הצגנו את החשבונית שהוציא לו הקבלן אשר בנה בעבורו את הבריכה. מועד החשבונית היה 5 וחצי שנים לפני מועד הגשת כתב האישום. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על זיכויו ולא הוציא צו להריסת הבריכה. כיום משתכשך הלקוח בבריכה הגם שאין לה היתר! עד כמה שהדבר מוזר – זהו החוק כיום במדינת ישראל.

הערה: לועדה המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.

לסיכום: חריגת בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם!), וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה.

בבניית אתר אינטרנט יש להקפיד על הכללים הבאים על מנת לא עבור על זכויות יוצרים:

הקפידו על שימוש בתמונות, מוסיקה, טקסטים וחלקי קוד - רק אם קיבלתם אישור שימוש בהם בכתב, או שהם נלקחו כשצוין בפירוש שהשימוש בהם מותר באופן חופשי (Public Domain או Free to Use).

אם רכשתם ממקור שמציין בפירוש שהנרכש בו הוא Rolyalty Free הרי שמרגע שנרכש תוכלו לעשות בו שימוש ללא תשלום נוסף. זאת בניגוד לרכיבים שנרכשו ממקורות שדורשים תשלום על שימושים נוספים או בכמויות גדולות מהמוצהר בעת הרכישה.

יש גם אתרים המאפשרים "ציטוט מתוך החומר המוגן באופן סביר".

מנגד, על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתימטי, עובדה, נתון וחדשות היום אין זכויות יוצרים אך יש לאזכר את מקורם (סעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים).

חוק המקרקעין בסעיף 51 שלו קובע כך:

צמחים הגדלים סמוך למיצר:

עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי-סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.



סנדרה רגב, מגשרת, מוסיפה: השיטה הטובה ביותר היא פשוט לשוחח עם השכן ולבקש ממנו לגזום את העצים כדי שהם לא ילכלכו את הגינה שלכם. איזה אינטרס יש לו להמשיך ללכלך ובכלל להגיע איתך לעימות- אתם הרי שכנים לא? בשיחה אתה יכול להציע שתגזום בעצמך ותגיש לו חשבונית- אם אתה עושה כך- תחתים אותו על הסכם בינכם לגבי עיסקה מהסוג הזה- אולי אין לו זמן לטפל בכך.

התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1) תוקף חברו כדי לבצע פשע;

(2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;

(3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;

(ב) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו - מאסר חמש שנים.

מהי תקיפה?
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

בית דין צבאי הנו בית משפט פלילי הדן חיילים או מי שהיו חיילים בעת שביצעו עבירות, בעבירות אשר לרוב יש להן זיקה לצבא. מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים, ובית דין צבאי לערעורים.

העבירות הנפוצות הנידונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות סמים, עבירות מין והטרדה מינית, וכן עבירות שונות הייחודיות לצבא, כגון עריקות, השתמטות, הוצאת רכוש מרשות הצבא וכו'. כמו כן, ישנו בית דין צבאי לתעבורה הדן בעבירות תעבורה מסוימות.

בית דין צבאי יונק את סמכות השיפוט שלו מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ ) תשט"ו- 1955, המסמיכו לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבחוק.
כמו בבתי המשפט הרגילים, גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סנגור) הממונה מטעם הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.

על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים), חיילי מילואים וכד'.

בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), שני השופטים הנוספים - "שופטי צד" (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הינם קצינים בדרגת סרן עד סא"ל מיחידות אותו מחוז שיפוט שבד"כ חסרי הכשרה משפטית.

שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רס"ן עד אל"מ).

הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לשאת עימה גם רישום במרשם הפלילי האזרחי. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.

בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.

בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.

במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" אולם לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.

ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית סוהר צבאי. במקרה של מאסר לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה שיכולה להעביר את הכלוא לריצוי עונשו בבית סוהר אזרחי.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.