תפקידו של הפחת (מפסק מגן) הוא לנתק את אספקת החשמל הראשית לבית, כאשר יש ליקויים בתפקוד ויכולת הבידוד של אחד המכשירים החשמליים בבית, מה שעלול לגרום להתחשמלות.

החל מחודש אוגוסט בשנת 1995, חלה חובת התקנה של הפחת בכל דירה בישראל.



הגולש אייל הדר מוסיף פרטים:
תפקידו של הפחת לזהות זליגה. הוא מבצע השוואה בין החשמל שנכנס והחשמל שיוצא. כאשר אין שיוויון בין הכניסה ליציאה הוא מפעיל סליל נוסף שמקפיץ את סלילה הסגירה. לרוב נוצר הפרש כאשר יש זליגה באחד המכשירים בעלי מעטפת ברזל ומוארקות. ללא הארקה פשוט מי שיגע באביזר יתחשמל.

הנה כמה קריטריונים ודרכים שיקלו עליכם בבחירת משרד עו"ד:

1. ערכו פגישות יעוץ עם מספר עורכי דין והשוו ביניהם.

2. בחרו עו"ד המתמחה בתחום ספציפי אותו אתם צריכים.

3. ערכו בדיקה באינטרנט של עורכי דין טובים בתחום, ע"י כניסה לפורומים חברתיים ומקצועיים, לגבי הנושא או התחום המשפטי שבו אתם צריכים יצוג משפטי.

4. אל תסתכלו בקנקן...משרד מרשים מבחינה חיצונית אינו בהכרח הטוב ביותר.

5. ודאו כי העו"ד שבחרתם הינו בעל ביטוח אחריות מקצועית. הדבר חשוב ביותר, במידה ותקבלו שרות שאינו לשביעות רצונכם ותדרשו פיצוי.

6. קבלו המלצות - לקוחות מרוצים הם ההוכחה לשרות טוב.

חוק המקרקעין בסעיף 51 שלו קובע כך:

צמחים הגדלים סמוך למיצר:

עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי-סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.



סנדרה רגב, מגשרת, מוסיפה: השיטה הטובה ביותר היא פשוט לשוחח עם השכן ולבקש ממנו לגזום את העצים כדי שהם לא ילכלכו את הגינה שלכם. איזה אינטרס יש לו להמשיך ללכלך ובכלל להגיע איתך לעימות- אתם הרי שכנים לא? בשיחה אתה יכול להציע שתגזום בעצמך ותגיש לו חשבונית- אם אתה עושה כך- תחתים אותו על הסכם בינכם לגבי עיסקה מהסוג הזה- אולי אין לו זמן לטפל בכך.

מכירת חניה צמודה בבית משותף מוגבלת לבעלי דירות אחרות באותו בית משותף!

בהערת אגב אציין כי הגבלה דומה לא חלה על השכרת החניה. את החניה ניתן להשכיר ללא הגבלה ולכל גורם וזאת אף לתקופות זמן ממושכות ביותר.

פירוט:
לאחרונה פנה אלי לקוח עם השאלה הבאה: "בבעלותי דירה בבית משותף. בנסח הטאבו של הדירה מצויין כי יש לי גם חניה. מאחר ואין ברשותי רכב ביקשתי להשכיר את החניה לאחרים ופרסמתי מודעה בעיתון. בין הפניות שקיבלתי היתה גם הצעה לרכוש את החניה כולה תמורת 25,000$. האם אני רשאי למכור אותה לאותו אדם?

בכדי להשיב על שאלות אלו יש להבין תחילה מהו "בית משותף", ומה משמעותה של אותה "חניה רשומה בטאבו".

"בית משותף" הינה שיטה לחלוקת מקרקעין בין מספר בעלים משותפים. כל שותף בחלקה מקבל דירה בבנין (הדירה מכונה גם "תת חלקה"). השטחים בבית המשותף שאינם דירות מכונים "רכוש משותף" והם בבעלות משותפת של כלל בעלי הדירות בהתאם ליחס רצפות דירותיהם.

עם זאת, ניתן לייחד חלקים מן הרכוש המשותף לשימוש בלעדי של בעלי הדירות. את זאת עושים באמצעות "הצמדה" של אותם חלקים לדירות.

לאור זאת ניתן להבין כי שטחי הבית המשותף מתחלקים לשלושה – (א) הדירות עצמן, הנמצאות בבעלות בלעדית של בעליהן; (ב) השטחים המוצמדים ("ההצמדות") – המהווים אומנם חלק מהרכוש המשותף אולם נמצאים בשליטה בלעדית של בעלי הדירות ומהווים למעשה חלק בלתי נפרד מהדירות אליהן הוצמדו; (ג) הרכוש המשותף השייך לכולם.

מהי אם כן "חניה רשומה בטאבו" בבית משותף? זהו שטח בחצר הבית המיועד לחניה אשר "הוצמד" לדירה מסויימת (באמצעות התקנון ותשריט הבית המשותף) ומהווה למעשה חלק בלתי נפרד מהדירה.

לאחר שהבנו זאת נפנה לשאלה: "האם רשאי בעל הדירה אליה מוצמדת החניה למכור אותה?" זוהי שאלה טובה. ראשית ברור שאם בעל הדירה ימכור את הדירה עצמה, הוא ממילא ימכור יחד עימה את החניה המוצמדת. כאן אין כל קושי.

אולם האם רשאי בעל הדירה למכור את החניה בנפרד מן הדירה? כאן התשובה מורכבת יותר. ובכן, ניתן למכור את החניה לבעל דירה אחר בבית המשותף אולם לא ניתן למכור אותה למי שאין לו דירה בבנין. הסיבה לכך היא שהחניה מהווה חלק מסויים (ספציפי) של הרכוש המשותף.

סעיף 13 לחוק המקרקעין קובע כי לא ניתן למכור חלק מסויים (ספציפי) במקרקעין. לכן גם לא ניתן "להוציא" מתוך הבית המשותף את החניה ולמכור אותה לאדם אחר. יחד עם זאת, ניתן למכור את החניה לבעל דירה. במקרה כזה מה שנעשה בפועל הוא העברת "ההצמדה" מדירה אחת לשניה, תוך תיקון תקנון הבית המשותף והתשריט באופן שהחניה תוצמד לדירה אחרת בבנין.

אלו הדרכים האפשריות לעריכת צוואה:

1. צוואה בכתב יד - צוואה אותה כתב המוריש עצמו בכתב יד, חתם עליה וציין את התאריך בה נכתבה.

2. צוואה בפני עדים - ניסוח צוואה בפני עדים, לרוב עורכי דין, דבר הנעשה בדרך כלל בכדי להבין משמעויות משפטיות, כלכליות ואחרות בנודע לכתיבת הצוואה. עורך הדין מנסח את הצוואה לפי רצונו המדויק של המוריש, תוך שמירה על מה שדורש החוק ולאחר הצוואה מודפסת המוריש חותם עליה בפני שני עדים בגירים, צלולים ואובייקטיביים.

3. צוואה בפני רשות - עריכת הצוואה ע"י המוריש והבאתה בפני רשות היכולה להיות שופט, רשם לענייני ירושה, רשם של בית משפט, נוטריון או דיין בבית דין דתי. לאחר הגשת הצוואה לרשות, נציג הרשות מקריא את תוכנה בפני המוריש ולאחר אישור חותם עליה אותו נציג.

4. צוואה בעל פה - צוואה מסוג זה נערכת ע"י אנשים שאינם יכולים לערוך צוואה כתובה בגלל מצב בריאותי או מצב אחר בו הם סבורים שהם עומדים למות (תאונה פתאומית, חיילים לפני צאתם לקרב וכדומה). בכדי שצוואה בע"פ תהיה תקפה יש צורך להוכיח שהיא נעשתה בזמן שהמוריש חשב שהוא עומד למות ושאכן נסיבות שכאלה התקיימו בפועל. צוואה בעל פה צריכה להיעשות בפני שני עדים והיא תקפה חודש ימים.

5. צוואה הדדית - צוואה המשותפת לשני אנשים, לרוב בני זוג, בה ישנה קביעה הדדית מה לעשות עם הרכוש שברשותם במידה ואחד מהם ילך לעולמו. בדרך כלל הם מורישים זו לזה את חלקם ברכוש. אם אחד מבני הזוג ערך צוואה נוספת לאחר עריכת הצוואה ההדדית, האחרונה היא זו שנחשבת.

בבניית אתר אינטרנט יש להקפיד על הכללים הבאים על מנת לא עבור על זכויות יוצרים:

הקפידו על שימוש בתמונות, מוסיקה, טקסטים וחלקי קוד - רק אם קיבלתם אישור שימוש בהם בכתב, או שהם נלקחו כשצוין בפירוש שהשימוש בהם מותר באופן חופשי (Public Domain או Free to Use).

אם רכשתם ממקור שמציין בפירוש שהנרכש בו הוא Rolyalty Free הרי שמרגע שנרכש תוכלו לעשות בו שימוש ללא תשלום נוסף. זאת בניגוד לרכיבים שנרכשו ממקורות שדורשים תשלום על שימושים נוספים או בכמויות גדולות מהמוצהר בעת הרכישה.

יש גם אתרים המאפשרים "ציטוט מתוך החומר המוגן באופן סביר".

מנגד, על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתימטי, עובדה, נתון וחדשות היום אין זכויות יוצרים אך יש לאזכר את מקורם (סעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים).

צוואה בעל פה תיעשה כך:

על הנוטה למות לאמר בפני שני עדים (שאינם יורשיו, מחשש להפעלת לחץ) למי ברצונו להעביר את רכושו.

דבריו יירשמו בצירוף הנסיבות לעריכת הצוואה והתאריך.

שני העדים יחתמו ויפקידו את הצוואה במשרד הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי.

תוקף הצוואה, במידה והשתנו נסיבות עשייתה (החולה התאושש ושוחרר מביה"ח, למשל) הוא חודש ימים.

גם נוסח הדברים צריך להיות מנוסח כצוואה ולשון של הורשה: "אני מצווה ומוריש לאחר מותי, לרעייתי שושנה את המחזיק מפתחות...".

לקורס נהיגה מונעת מוזמנים כאשר צוברים נקודות לפי הפירוט הבא:

ב-12 נקודות אתה מוזמן לקורס נהיגה נכונה.

ב-22 נקודות מחיקת הניקוד נדחית משנתיים לארבע שנים(זהו המצב הבעייתי ביותר).

ב-24 נקודות קורס ייעודי-צמתים או מהירות.


המומחה יואב שלום העביר אלינו את הנוסח המדויק של התקנות:


549. הטלת אמצעי תיקון:
(א) נהג שלחובתו נרשמו בתקופת הצבירה 12 נקודות ועד 22 נקודות יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ויעמוד בהצלחה במבחן.

(ב) נהג שלחובתו נרשמו בתקופת הצבירה 24 נקודות ועד 34 נקודות יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה בקורס נוסף מטעם רשות הרישוי ויעמוד בהצלחה במבחן.

(ג) נהג שלחובתו נרשמו בתקופת הצבירה 36 נקודות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורישיונו יחודש לאחר שיעמוד בשלב העיוני של בחינת הנהיגה, לפי תקנה 205.

(ד) נהג, אשר רישיונו נפסל וחודש לפי תקנת משנה (ג) וצבר פעם נוספת, בתוך לא יותר מ- 6 שנים מיום שחודש רישיונו לפי תקנת משנה (ג), 36 נקודות או יותר, ייפסל רישיונו ל- 9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובבחינות.

(א) נעברה עבירה של תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, תקיפת חבר כדי לבצע פשע או תקיפת חבר כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.

(ב) העובר עבירה של תקיפה כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, "בן משפחתו" - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע".

(ג) העובר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי בן זוגו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.

זהו דינו של נהג שצבר נקודות לפי שיטת הניקוד החדשה:

1. נהג שיצבור בתקופת הצבירה (שנתיים ימים) עד 10 נקודות פטור בלא כלום .

2. נהג שיצבור 12 נקודות ועד 22 נקודות, יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה קורס בסיסי, ויעמוד בהצלחה במבחן .

3. נהג שיצבור 22 נקודות או יותר בתקופת הצבירה אז תקופת הצבירה תוארך משנתיים ל-4 שנים.

4. נהג שיצבור בתקופת הצבירה 24 נקודות ועד 34 נקודות, יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה, ובקורס נוסף, ויעמוד בהצלחה במבחן .

5. נהג שיצבור בתקופת הצבירה 36 נקודות או יותר, ייפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים ורישיונו יחודש לאחר שיעבור מבחן עיוני (תאוריה).

6. נהג שרישיונו נפסל וחודש לאחר שעבר מבחן עיוני (תאוריה), ושוב צבר 36 נקודות או יותר, במשך 6 שנים מיום שחודש רישיונו,ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ורק בסיום התקופה יחויב הנהג לעמוד בבדיקות רפואיות במכון לבטיחות בדרכים ובנוסף יעבור מבחן עיוני ומעשי.

7. נהג שקיבל דו"ח בגין ביצוע עבירה ולא שילם אותו, וגם לא ביקש להישפט, הנקודות שיחויב בגין אותה עבירה ירשמו לו מיום ביצוע העבירה.

התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1) תוקף חברו כדי לבצע פשע;

(2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;

(3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;

(ב) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו - מאסר חמש שנים.

מהי תקיפה?
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו - מאסר חמש שנים.
המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו - מאסר שבע שנים.

נסיבות מחמירות:

(א) נעברה עבירה של הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים.

(ב) נעברה עבירה של הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה - מאסר שש עשרה שנים:

(1) תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;

(2) תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;

(3) בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.

חס וחלילה שלא נדע... ובכל זאת, בכתיבת צוואה הקפידו על 5 פרטים:

1. אם היורשים עדיין קטינים, יש לציין מי אחראי על העיזבון עד הגיעם לגיל בגרות.

2. יש לתת הוראות נפרדות לקופות גמל וביטוחי מנהלים, אחרת באופן אוטומטי המוטב ירש אותם.

3. ערכו רשימה נפרדת בה תפרטו חשבונות בנק (אפשר להפקידה אצל העו"ד שערך את הצוואה) ולא בגוף הצוואה, שכן אלה עשויים להשתנות.

4. מי שמנהל עסק, צריך לפרט מי יירש אותו בהמשך הניהול.

5. בתום כתיבת הצוואה מומלץ להפקידה אצל רשם הירושות, מחשש לאובדן.

אלו העקרונות שקבע בית הדין לעבודה בנוגע לגלישת עובדים באינטרנט במקום עבודתם:

1. מותר למעסיק לאסור על שימוש באתרים מסיחי דעת (כמו פייסבוק לדוגמה) או מזיקים ואף לחסום אתרים שכאלה.

2. המעסיק יכול לקבוע מה תהיה מדיניות ניהול תיבות הואר האלקטרוני לעובדים ולהבהיר את מדיניותו לעובדיו.

3. המעסיק יכול לתת לעובד תיבת דואר אלקטרוני לצרכי עבודה ולעקוב אחרי התכנים שיש בה.

4. על המעסיק חל איסור לעקוב אחר תכתובות אישיות של העובד בתיבה אישית או מעורבת ולחדור לתכנים זבה.

5. מעסיק לא יוכל לעקוב אחרי נתוני תקשורת או תוכן על שימוש העובד בתיבה חיצונית - פרטית.

6. מעסיק לא יוכל לחדור לתיבה פרטית של עובד ולתכני ההודעות בה.

מאחר ועדיין נשים מופלות לרעה בבתי הדין הרבניים, מוטב להקפיד על הכללים בכדי לאבד כמה שפחות זכויות:

1. אל תעזבי את הבית, גם לא מתוך זעם רב או עלבון צורב, הדבר עלול לפגוע בזכויותייך בהמשך הדרך.

2. הגישי לבית משפט לענייני משפחה תביעה הנוגעת למזונות הילדים, המשמורת והרכוש.

3. הגישי לבית הדין הרבני תביעה למזונות עם בקשה ל"מדור ספציפי" (מה שאומר שהבית לא יימכר). בית דין רבני (ורבני בלבד) יכול לחייב את הבעל לספק לאישה "מדור ספציפי", מה שיגן על זכותה לגור עם ילדיה באותו בית, אך הדבר תקף רק אם האישה מעוניינת בשלום בית.

4. עקרונית, עדיף לאישה להידיין בבית משפט אזרחי, משום ששם היא תהיה פחות מופלית לרעה, אך יש לזכור שדווקא בית משפט זה הוא בעל נטייה לאפשר את מכירת הבית.

5. חשוב לדעת שהדיון יתנהל לפי המקום בו התקבלה התביעה הראשונה, לכן כדאי לך להקדים ולהגיש תביעה בערכאה בה את מעוניינת שיתנהל הדיון.

6. למרות האפליה הכמעט בלתי נתפסת שבעניין, חשוב שתדעי שחל עליך איסור לקיים כל קשר רומנטי עם גברים עד לקבלת הגט (מבעלך הבוגד....) ואם תעשי זאת, ניתן להכריז עלייך כאישה מורדת ובכך תאבדי את זכויותייך כולל דמי המזונות.

רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.

בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.

הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:

בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.

יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.

בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.

הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.

אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.

אלו הסימנים הנהוגים בשפת המדרכות לגבי חנייה בישראל:

1. כחול-לבן - חניה לפי זמן (עם כרטיסי חנייה או איזי-פארק) ולתושבי האיזור *

2. אדום-לבן - אין חנייה לחלוטין

3. אדום-צהוב - אין חנייה

4. לבן (בתל אביב) - החנייה חינם עד שעה 17:00

5. אדום-אפור - אין חנייה אם יש שלט המורה על הסדרי החניה (אם אין שלט כזה - ניתן לערער על דו"ח שקיבלתם)


* כחול לבן בתל-אביב - מתוך האתר שלהם, וזה מעניין: אבן השפה, המסומנת כחול לבן, הינה תמרור, שמשמעו חובת תשלום אגרת חניה. לפיכך, יש להצמיד כרטיס חניה/"איזי פארק" לפרק זמן חנייתך במקום. יחד עם זאת , יש לקרוא את הוראות התמרור בתחילת הרחוב. במידה ואין תמרור, חלה החובה להצמיד כרטיס חניה בימי חול, החל מהשעה 09:00 ועד השעה 19:00, וביום ו' וערבי חג החל מהשעה 09:00 ועד השעה 13:00. ברצוננו להדגיש שאם מוצב תמרור בתחילת הרחוב יש לקרוא את תוכנו ולפעול על פי ההנחיות בתמרור גם אם הן שונות מהזמנים המצוינים לעיל.

בית דין צבאי הנו בית משפט פלילי הדן חיילים או מי שהיו חיילים בעת שביצעו עבירות, בעבירות אשר לרוב יש להן זיקה לצבא. מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים, ובית דין צבאי לערעורים.

העבירות הנפוצות הנידונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות סמים, עבירות מין והטרדה מינית, וכן עבירות שונות הייחודיות לצבא, כגון עריקות, השתמטות, הוצאת רכוש מרשות הצבא וכו'. כמו כן, ישנו בית דין צבאי לתעבורה הדן בעבירות תעבורה מסוימות.

בית דין צבאי יונק את סמכות השיפוט שלו מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ ) תשט"ו- 1955, המסמיכו לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבחוק.
כמו בבתי המשפט הרגילים, גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סנגור) הממונה מטעם הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.

על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים), חיילי מילואים וכד'.

בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), שני השופטים הנוספים - "שופטי צד" (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הינם קצינים בדרגת סרן עד סא"ל מיחידות אותו מחוז שיפוט שבד"כ חסרי הכשרה משפטית.

שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רס"ן עד אל"מ).

הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לשאת עימה גם רישום במרשם הפלילי האזרחי. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.

בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.

בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.

במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" אולם לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.

ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית סוהר צבאי. במקרה של מאסר לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה שיכולה להעביר את הכלוא לריצוי עונשו בבית סוהר אזרחי.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

בהעדר צוואה מסודרת יחולק רכושו של הנפטר בצורה זו:

1. לפי החוק בן/בת זוגו של הנפטר יירש את כל מיטלטליו (רכב, תכולת דירה וכדומה).

2. שאר הירושה תחולק לפי סדר החשיבות של הקרובים למנוח, במידה ולא היו לו קרובים בן הזוג יירש את הרכוש כולו.

3. ילדים - אם לנפטר היו ילדים הם יקבלו מחצית מהרכוש ואת החצי השני יקבל בן הזוג.

4. הורים - אם לנפטר לא היו ילדים והיו לו הורים, הוריו יקבלו מחצית מהרכוש ובן הזוג יקבל חצי.

5. נכדים - אם לנפטר לא היו הורים ולא ילדים, אך יש לו נכדים הם יקבלו מחצית מהרכוש ואת החצי השני יקבל בן הזוג.

6. אחים ואחיינים - אם לנפטר לא היו ילדים, הורים או נכדים, אך היו לו אחים, אחיינים או הורי אחים, הם ירשו שליש מרכושו ואת שני השלישים האחרים יירש בן הזוג.

הנה 10 כללים שיעזרו לכם לשמור על פרטיות ברשת:

1. בחירת סיסמה קשה לניחוש - חשוב לא להשתמש תאריכי לידה, שמות ומספרים רציפים ולהחליף סיסמה לעיתים קרובות.

2. התנהגות מחושבת ברשת - המעיטו בחשיפת מידע ברשתות חברתיות, בלחיצה על לינקים שאינכם מכירים ובהורדת אפליקציות ומשחקים, הקפידו על כך הקפדה יתרה במחשב במקום העבודה שלכם.

3. רכישות באינטרנט - הקפידו לרכוש שירותים באינטרנט רק באתרים שאין להם בעיות אבטחה. אם אתם חוששים לבעיית אבטחה באתר כלשהו אל תשתמשו בשירותיו.

4. אבטחת מידע כמנהלים - במידה ואתם מנהלים עסק הקפידו לאבטח את מאגרי המידע שלכם וזכרו כי חל עליכם חוק הגנת הפרטיות.

5. אבטחו את המחשב האישי - חשוב לאבטח את המחשב האישי שלכם בעזרת אנטי וירוס ולדאוג לעידכון התוכנה.

6. היו חשדניים בהצטרפות למועדוני לקוחות אינטרנטיים, השמירה על מאגרי המידע שלהם אינה בהכרח טובה.

7. הקפידו לא לספק מידע לכל דורש - ספקו פרטי משתמש רק לאחר שאתם יודעים בוודאות את זהות הפונה אליכם. להודעות לא מזוהות דיין בדואר האלקטרוני אל תשיבו.

8. שמירה על מידור - במידה ואתם מנהלים של עסק, הקפידו שהגישה למאגרי המידע תהיה אפשרית לכם בלבד.

9. נעילה מחוץ למערכת - במקרה וננעלתם מחוץ למערכת יכול הדבר להעיד על פריצה של האקרים.

10.זכויות במקרה חשיפה של מידע - במקרה והמידע שלכם נחשף ללא רשותכם, זכותכם, על פי חוק, לתבוע מהחשוד 50,000 ש"ח גם מבלי שתצטרכו להוכיח את הנזק שנגרם מכך.

באתר המצורף netek יסייעו לך להתנתק בקלות ובמהירות, בלי שימור לקוחות, בלי דחיות ועיכובים מכוונים ועוד. האתר “נתק” מחייב את החברות (כמו שקובע החוק) מספקי שירותים וחברות תקשורת בפרט (כולל חברות תקשורת, טלפון, סלולאר, שירותי הכבלים, הלווין וספקיות האינטרנט).

העלות של השירות ב"נתק" היא בסביבות שקל אחד, עבור שליחת SMS, במספר צעדים פשוטים ומהירים. פשוט לחצו על "נתקו אותי" אחרי בחירת החברה מהם תרצו להתנתק.

הערות: על פי הגדרות התיקון בחוק הגנת הצרכן (סעיף 31א בסעיפים קטנים כלשהם..) תוכלו לתבוע עד 10 אלפים ש"ח, אם הניתוק לא יבוצע בתוך 72 שעות.