שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך להתמודד עם מתבגר שמארח ללא הפסקה חברים?
ישנם מתבגרים המארחים ללא הפסקה חברים בביתם, כהורים עלינו לעודד תופעה זו ולהבין ממנה כי בננו/בתנו חשים נוחיות רבה ובטחון בבית ונהנים להזמין אליו חברים. ואולם, לעיתים, כמות הנערים, התנועה והרעש אינם קלים לשאר בני הבית. לכן, כדאי בצורה נעימה לערוך תיאום ציפיות והצבת גבולות בנוגע לאירוח בביתכם, כגון:
1. האירוח מתקיים בחדרו של הנער ולא בסלון הבית.
2. שמיעת מוסיקה בווליום שאינו מפריע לשאר בני הבית.
3. סיכום על סוג וכמויות הכיבוד המוגשים לחברים.
4. ניתן לקבוע ביחד על מספר הימים בשבוע ואילו הם יהיו, שבהם מביא המתבגר חברים.
ולסיום, נצלו את העובדה שהם וחבריהם נמצאים קרוב אליכם. כך תוכלו לדעת יותר על פעילותם, עיסוקיהם ותחביביהם, ליצור קשרים טובים עם החברים ופחות לדאוג שהם נמצאים במקומות לא ראויים.
מה עושים עם ילד שיש לו תירוצים על כאבים רבים כדי לא ללכת לבית הספר?
עשו כך:
1. ראשית, בדיקות רפואיות שמתבקשות מתלונותיו - אלו חשובות גם לשלילת מצב רפואי אמיתי, שיש לטפל בו וגם כדי שהילד ירגיש שמטפלים בבעיותיו.
2. במקביל, נסו לשאול אותו ואת המורים שלו על המצב שלו בבית הספר - גם המצב החברתי (אולי מתעללים בו, אולי פוגעים, מחרימים וכדומה) וגם מצבו הלימודי (נסו לרשום ולבדוק האם ימים מסויימים הם אופייניים - זה עשוי לתת רמז למורים שהם הסיבה לחוסר הרצון ללכת לביה"ס ועוד).
3. שאלו עצמכם האם בבית יש הורה שנוטה להיות חולה, או אח/ות חולה כרוני/ת, שזוכה לתשומת לב רבה, בשל מחלה. גם זו סיבה לילדים "לאמץ" דפוסים של חולי.
בכל מקרה, אל תלעגו או תביעו חוסר אמון בכאביו. עדיף שתחנכו אותו להתגבר על הכאב, בשל החשיבות שיש ללימודים ותעודדו אותו חד משמעית, ללכת לבית הספר.
אם הילד נוטה להיתחלות גם במטלות והקשרים אחרים (חוגים, מפגשים חברתיים), הרי שיתכן שמתפתח אצלו דפוס התנהגות, שיש לערב איש מקצוע בטיפול בו.
איך להגיב למריבות בין הילדים?
הנה מספר כללים להתנהגות הורית בזמן מריבות אחים:
1. התערבות מזערית - יש להתערב רק כשהמצב מגיע לאלימות או לסגנון דיבור בלתי הולם.
2. תגובה רגועה - כשבחרתם להתערב ולהגיב עשו זאת בשליטה עצמית ובסמכות.
3. הימנעו מהאשמה - הורים נוטים לא פעם להאשים את אחד הילדים באופן קבוע, לרוב את הגדול. לא תמיד הם צודקים.
4. ריבים כשגרה - לא מכל ריב צריך לעשות "דרמה". היה ונגמר. נאומים ושיחות ארוכות לא מסייעים במקרה זה.
5. שגרה בעייתית - אם יש ריב ספציפי החוזר על עצמו שוב ושוב, עליכם לנקוט עמדה. תוכלו לעשות זאת תוך שיתוף הילדים ושיחה קצרה על מה שהיה ומה צריך להשתנות.
6. להבין למה הם רבים - לילדים הכי נוח לריב עם מי שהכי קרוב להם, אחיהם. הם מתרגלים בכך תקלות במערכות יחסים, התמודדות עם כעס, חיפוש המרחב האישי ועוד, כשמבינים את זה, קל יותר לא להגיב לריבים באופן רגשי מדי.
7. לצחוק ולהצחיק - למדו את הילדים לקחת בקלות ובהומור דברים, זו שיטה טובה להפיג את הכעס והיא תלמד בעיקר תוך מתן דוגמה אישית.
איך לנהוג עם ילדים כדי לרכך מצבים של קנאה?
כך יכולים הורים לרכך מצבי קנאה בין אחים:
1. היו מודעים לצרכים השונים של כל ילד.
2. היו מודעים לתחומי העניין והכישורים השונים של כל ילד וחזקו אותם במידת האפשר.
3. הקדישו לכל ילד וילד זמן קצר בנפרד משאר אחיו מדי יום.
4. אל תכריחו את הילדים לחלק את רכושם הפרטי. הקפידו על זכותם לשמור לעצמם את חפציהם האישיים.
5. השתדלו לתת לילדים לפתור בעצמם את הסכסוכים ביניהם והתערבו רק כשאין ברירה מבלי לנקוט עמדה לטובת אחד מהם.
6. שבחו כל הבעת פרגון בין הילדים ולחלופין מצבים שבהם צפוי היה שתתגלה קנאה והדבר לא קרה.
7. אם אתם נאלצים לתת תשומת לב רבה יותר לילד אחד בשל גילו או בריאותו, הסבירו זאת לשאר הילדים בכדי למנוע מצב שבו הם ירגישו פחות רצויים.
8. הימנעו מלתת דבר מה לאחד הילדים תוך בקשה שיסתיר זאת מאחיו. תנו כשאתם חושבים שמגיע ללא ייסורי מצפון.
9. אל תדביקו תווית לכל ילד לגבי אופיו, כישרונותיו או אי - כישרונותיו.
10. הימנעו מהשוואות בין הילדים.
11. הקפידו להדגיש שאתם אוהבים את כולם במידה שווה.
איך לטפח יחסים עם ילדים בוגרים?
הנה 5 טיפים לטיפוח היחסים של הורים עם ילדיהם הבוגרים:
1. נפרדות - יש לאפשר לילדכם לבסס את הנפרדות שלכם ולהבין שאך טבעי הדבר שכעת הם ישתפו ויתייעצו עמכם פחות מבעבר.
2. תנו עצות רק כשמבקשים מכם - זכרו טוב שהילדים יקבלו החלטות בעצמם, גם אם הן לעתים לא נראות לכם. כאשר מבקשים את עצתכם - תנו אותה באהבה.
3. טפחו תחביבים משותפים - בישול, שחייה, רכיבה, כדורסל או כל תחביב אחר שתחוו יחד יעמיק את הקשר והקרבה.
4. חבבו את בני זוגם - וגם אם זה קשה לכם, דאגו להסתיר זאת. זכרו שהם משמעותיים מאוד, אם לא הכי משמעותיים בחיי הילדים שלכם.
5. הקטנים כבר גדולים - זכרו שהילדים שלכם כבר מבוגרים וכך צריך לדבר אתם. הישארו ניטרלים והימנעו ממריבות.
מה הדרך הנכונה לפטר עובדים?
רוצים לדעת איך מפטרים עובדים? הנה, בפיטורי עובד הקפידו על הדברים הבאים:
1. שיחת פיטורין קצרה (רבע שעה), מבלי לדבר על עובדים אחרים ולמה הם לא..
2. גש ישר לעניין. אל תנהל שיחת "סמול טוק" לפני ההודעה.
3. היה רגיש והבן את התגובה (יש המון סוגים) של העובד, מבלי להיגרר לתגובה אליה.
4. למד את הזכויות והחובות למפוטרים מראש ותן תשובות למפוטר.
5. תן מידע מדויק וחד משמעי, לגבי מועד סיום העבודה, חפיפה (אם צריך) וכו'.
6. במידה ויש לארגון סדנה או שיחות למפוטרים, עודד את העובד להשתמש בהם.
7. אל תערב את רגשותיך וכעסיך כלפי העובד ברגע זה. להיפך (ראה נקודה אחרונה).
8. אל תאשים את הארגון, ההנהלה או אחרים. היה לויאלי כלפי הארגון, גם אם מאד חשוב לך לנקות עצמך מההחלטה לפטר.
9. אל תשאיר מקום לשינויים בהחלטה או לקשר בעתיד - אם זה הסוף, היה גלוי וברור.
10. אל תפזר מסך עשן או תטפטף מידע - אינפורמציה פשוטה ואחידה, אם יש מפוטרים רבים, לכולם.
11. סיום השיחה באוירה אופטימית ומעודדת ("מקווה שתשתלב במהירות בתפקיד חדש.. נהניתי מהעבודה איתך..")
אני בודד וקשה לי ליצור קשרים חברתיים. מי יכול לעזור לי?
ארגון "לבב" הוא ארגון שמסייע לבוגרים בעלי צרכים חברתיים מיוחדים וסובלים מקשיים ביצירת קשרים חברתיים. הארגון שם לו למטרה לסייע לבוגרים הסובלים מקשיי למידה, קשיי תקשורת או נכות קלה.
החברים מתכנסים פעם בשבוע, ביחד עם מנחה מקצועית ומשוחחים בקבוצה על הבעיות שהם חווים, במשפחה, בעבודה ובכלל. זוהי קבוצה גם לתמיכה ולליבון בעיות וגם ליצירת קשרים חברתיים, חברויות ובילויים משותפים, בקרב אנשים שלא קל להם ליצור קשר חברתי.
ההצטרפות לבוגרים בגילאי 18-45 שסובלים מלקויות למידה,בעיות בתקשורת וקשיים הסתגלותיים כגון ביישנות ,חרדה חברתית, דימוי עצמי נמוך.
טלפון: 050-7751477 - חני
בן זוגי ואני מתווכחים על אי אמון אחד בשני. האם כדאי להתחתן למרות הבעיה הזאת?
משאלתך לא לגמרי ברורה הסיטואציה עליה את שואלת. יש אפשרות שאחד מבני הזוג חושד כל הזמן שהשני בוגד בו או מדבר עם אחרים או משהו כזה. ויש אפשרות שמדובר על חוסר אמון כללי, נגיד בנושא של רכוש משותף, אחריות וכו' וכו'.
באשר לאפשרות הראשונה. ייתכן ולא מדובר כאן בבעיית אמון, אלא יותר בבעיית רכושנות של בן הזוג הקנאי. קרוב לודאי שאם נראיין אותו נגלה כי בעבר בילדותו לא חש אמון ובטחון בדמויות הוריו. אולי נפרדו, אולי אימצו אותו, אולי משהו אחר דומה. במקרה שכזה הייתי ממליץ לבן הזוג המתייחס לבן הזוג השני כאל רכוש שלו, שיפנה לטפל בעצמו. הבעייה הזו תקשה עליו בכל מערכת יחסים ובכלל בחיים.
לפי האפשרות השנייה, הרי זה ברור. אמון בניגוד לאהבה ממבט ראשון, תלוי זמן. אמון לא מגיע על ההתחלה. את האמון בונים לאט לאט צעד אחרי צעד. קצת נותנים אמון קצת נזהרים. אמון כמו יין טוב משתבח עם השנים או שמחמיץ לגמרי. תלוי איך משמרים אותו...
מה הסימנים שילדים סובלים מהצקות?
ילד שסובל מהצקות יכול לבטא את הדבר בדרכים רבות ושונות ולא תמיד יאמר זאת מפורשות. הסימנים הבאים יכולים להצביע על אותות שמשדר ילד הסובל מהצקות בגן או בבית הספר:
1. הילד לא מבקש לארח חברים בביתו.
2. נמנע מלהשתתף במסיבות ואירועים של כיתתו ואינו מוזמן אליהם.
3. סובל ממצבי רוח משתנים ומגיב בכעס ללא פרופורציה לסיטואציה.
4. מסרב ללכת לגן או לבית הספר.
5. מתלונן באופן קבוע על מיחושים (כאבי בטן, ראש וכד') לפני ההליכה לגן או לבית הספר.
6. ירידה בציונים ובלימודים.
7. ילד הנראה עם מצב רוח ירוד ומפוחד.
8. ילד מסרב לנסוע בהסעה או בתחבורה ציבורית לבית הספר.
9. ילד המתעקש להגיע לבית הספר לא בדרך הרגילה בה מגיעים שאר הילדים.
10. הפרעות בשינה כמו חלומות מסוייטים ובכי.
11. סימני חבלה על גופו או בגדיו של הילד בהגיעו מהגן או בית הספר.
12. גניבת כסף מההורים או בקשות חוזרות ונשנות למתן כסף נוסף.
ישנם מתבגרים המארחים ללא הפסקה חברים בביתם, כהורים עלינו לעודד תופעה זו ולהבין ממנה כי בננו/בתנו חשים נוחיות רבה ובטחון בבית ונהנים להזמין אליו חברים. ואולם, לעיתים, כמות הנערים, התנועה והרעש אינם קלים לשאר בני הבית. לכן, כדאי בצורה נעימה לערוך תיאום ציפיות והצבת גבולות בנוגע לאירוח בביתכם, כגון:
1. האירוח מתקיים בחדרו של הנער ולא בסלון הבית.
2. שמיעת מוסיקה בווליום שאינו מפריע לשאר בני הבית.
3. סיכום על סוג וכמויות הכיבוד המוגשים לחברים.
4. ניתן לקבוע ביחד על מספר הימים בשבוע ואילו הם יהיו, שבהם מביא המתבגר חברים.
ולסיום, נצלו את העובדה שהם וחבריהם נמצאים קרוב אליכם. כך תוכלו לדעת יותר על פעילותם, עיסוקיהם ותחביביהם, ליצור קשרים טובים עם החברים ופחות לדאוג שהם נמצאים במקומות לא ראויים.
עשו כך:
1. ראשית, בדיקות רפואיות שמתבקשות מתלונותיו - אלו חשובות גם לשלילת מצב רפואי אמיתי, שיש לטפל בו וגם כדי שהילד ירגיש שמטפלים בבעיותיו.
2. במקביל, נסו לשאול אותו ואת המורים שלו על המצב שלו בבית הספר - גם המצב החברתי (אולי מתעללים בו, אולי פוגעים, מחרימים וכדומה) וגם מצבו הלימודי (נסו לרשום ולבדוק האם ימים מסויימים הם אופייניים - זה עשוי לתת רמז למורים שהם הסיבה לחוסר הרצון ללכת לביה"ס ועוד).
3. שאלו עצמכם האם בבית יש הורה שנוטה להיות חולה, או אח/ות חולה כרוני/ת, שזוכה לתשומת לב רבה, בשל מחלה. גם זו סיבה לילדים "לאמץ" דפוסים של חולי.
בכל מקרה, אל תלעגו או תביעו חוסר אמון בכאביו. עדיף שתחנכו אותו להתגבר על הכאב, בשל החשיבות שיש ללימודים ותעודדו אותו חד משמעית, ללכת לבית הספר.
אם הילד נוטה להיתחלות גם במטלות והקשרים אחרים (חוגים, מפגשים חברתיים), הרי שיתכן שמתפתח אצלו דפוס התנהגות, שיש לערב איש מקצוע בטיפול בו.
הנה מספר כללים להתנהגות הורית בזמן מריבות אחים:
1. התערבות מזערית - יש להתערב רק כשהמצב מגיע לאלימות או לסגנון דיבור בלתי הולם.
2. תגובה רגועה - כשבחרתם להתערב ולהגיב עשו זאת בשליטה עצמית ובסמכות.
3. הימנעו מהאשמה - הורים נוטים לא פעם להאשים את אחד הילדים באופן קבוע, לרוב את הגדול. לא תמיד הם צודקים.
4. ריבים כשגרה - לא מכל ריב צריך לעשות "דרמה". היה ונגמר. נאומים ושיחות ארוכות לא מסייעים במקרה זה.
5. שגרה בעייתית - אם יש ריב ספציפי החוזר על עצמו שוב ושוב, עליכם לנקוט עמדה. תוכלו לעשות זאת תוך שיתוף הילדים ושיחה קצרה על מה שהיה ומה צריך להשתנות.
6. להבין למה הם רבים - לילדים הכי נוח לריב עם מי שהכי קרוב להם, אחיהם. הם מתרגלים בכך תקלות במערכות יחסים, התמודדות עם כעס, חיפוש המרחב האישי ועוד, כשמבינים את זה, קל יותר לא להגיב לריבים באופן רגשי מדי.
7. לצחוק ולהצחיק - למדו את הילדים לקחת בקלות ובהומור דברים, זו שיטה טובה להפיג את הכעס והיא תלמד בעיקר תוך מתן דוגמה אישית.
כך יכולים הורים לרכך מצבי קנאה בין אחים:
1. היו מודעים לצרכים השונים של כל ילד.
2. היו מודעים לתחומי העניין והכישורים השונים של כל ילד וחזקו אותם במידת האפשר.
3. הקדישו לכל ילד וילד זמן קצר בנפרד משאר אחיו מדי יום.
4. אל תכריחו את הילדים לחלק את רכושם הפרטי. הקפידו על זכותם לשמור לעצמם את חפציהם האישיים.
5. השתדלו לתת לילדים לפתור בעצמם את הסכסוכים ביניהם והתערבו רק כשאין ברירה מבלי לנקוט עמדה לטובת אחד מהם.
6. שבחו כל הבעת פרגון בין הילדים ולחלופין מצבים שבהם צפוי היה שתתגלה קנאה והדבר לא קרה.
7. אם אתם נאלצים לתת תשומת לב רבה יותר לילד אחד בשל גילו או בריאותו, הסבירו זאת לשאר הילדים בכדי למנוע מצב שבו הם ירגישו פחות רצויים.
8. הימנעו מלתת דבר מה לאחד הילדים תוך בקשה שיסתיר זאת מאחיו. תנו כשאתם חושבים שמגיע ללא ייסורי מצפון.
9. אל תדביקו תווית לכל ילד לגבי אופיו, כישרונותיו או אי - כישרונותיו.
10. הימנעו מהשוואות בין הילדים.
11. הקפידו להדגיש שאתם אוהבים את כולם במידה שווה.
יחסים
הנה 5 טיפים לטיפוח היחסים של הורים עם ילדיהם הבוגרים:
1. נפרדות - יש לאפשר לילדכם לבסס את הנפרדות שלכם ולהבין שאך טבעי הדבר שכעת הם ישתפו ויתייעצו עמכם פחות מבעבר.
2. תנו עצות רק כשמבקשים מכם - זכרו טוב שהילדים יקבלו החלטות בעצמם, גם אם הן לעתים לא נראות לכם. כאשר מבקשים את עצתכם - תנו אותה באהבה.
3. טפחו תחביבים משותפים - בישול, שחייה, רכיבה, כדורסל או כל תחביב אחר שתחוו יחד יעמיק את הקשר והקרבה.
4. חבבו את בני זוגם - וגם אם זה קשה לכם, דאגו להסתיר זאת. זכרו שהם משמעותיים מאוד, אם לא הכי משמעותיים בחיי הילדים שלכם.
5. הקטנים כבר גדולים - זכרו שהילדים שלכם כבר מבוגרים וכך צריך לדבר אתם. הישארו ניטרלים והימנעו ממריבות.
רוצים לדעת איך מפטרים עובדים? הנה, בפיטורי עובד הקפידו על הדברים הבאים:
1. שיחת פיטורין קצרה (רבע שעה), מבלי לדבר על עובדים אחרים ולמה הם לא..
2. גש ישר לעניין. אל תנהל שיחת "סמול טוק" לפני ההודעה.
3. היה רגיש והבן את התגובה (יש המון סוגים) של העובד, מבלי להיגרר לתגובה אליה.
4. למד את הזכויות והחובות למפוטרים מראש ותן תשובות למפוטר.
5. תן מידע מדויק וחד משמעי, לגבי מועד סיום העבודה, חפיפה (אם צריך) וכו'.
6. במידה ויש לארגון סדנה או שיחות למפוטרים, עודד את העובד להשתמש בהם.
7. אל תערב את רגשותיך וכעסיך כלפי העובד ברגע זה. להיפך (ראה נקודה אחרונה).
8. אל תאשים את הארגון, ההנהלה או אחרים. היה לויאלי כלפי הארגון, גם אם מאד חשוב לך לנקות עצמך מההחלטה לפטר.
9. אל תשאיר מקום לשינויים בהחלטה או לקשר בעתיד - אם זה הסוף, היה גלוי וברור.
10. אל תפזר מסך עשן או תטפטף מידע - אינפורמציה פשוטה ואחידה, אם יש מפוטרים רבים, לכולם.
11. סיום השיחה באוירה אופטימית ומעודדת ("מקווה שתשתלב במהירות בתפקיד חדש.. נהניתי מהעבודה איתך..")
ארגון "לבב" הוא ארגון שמסייע לבוגרים בעלי צרכים חברתיים מיוחדים וסובלים מקשיים ביצירת קשרים חברתיים. הארגון שם לו למטרה לסייע לבוגרים הסובלים מקשיי למידה, קשיי תקשורת או נכות קלה.
החברים מתכנסים פעם בשבוע, ביחד עם מנחה מקצועית ומשוחחים בקבוצה על הבעיות שהם חווים, במשפחה, בעבודה ובכלל. זוהי קבוצה גם לתמיכה ולליבון בעיות וגם ליצירת קשרים חברתיים, חברויות ובילויים משותפים, בקרב אנשים שלא קל להם ליצור קשר חברתי.
ההצטרפות לבוגרים בגילאי 18-45 שסובלים מלקויות למידה,בעיות בתקשורת וקשיים הסתגלותיים כגון ביישנות ,חרדה חברתית, דימוי עצמי נמוך.
טלפון: 050-7751477 - חני
משאלתך לא לגמרי ברורה הסיטואציה עליה את שואלת. יש אפשרות שאחד מבני הזוג חושד כל הזמן שהשני בוגד בו או מדבר עם אחרים או משהו כזה. ויש אפשרות שמדובר על חוסר אמון כללי, נגיד בנושא של רכוש משותף, אחריות וכו' וכו'.
באשר לאפשרות הראשונה. ייתכן ולא מדובר כאן בבעיית אמון, אלא יותר בבעיית רכושנות של בן הזוג הקנאי. קרוב לודאי שאם נראיין אותו נגלה כי בעבר בילדותו לא חש אמון ובטחון בדמויות הוריו. אולי נפרדו, אולי אימצו אותו, אולי משהו אחר דומה. במקרה שכזה הייתי ממליץ לבן הזוג המתייחס לבן הזוג השני כאל רכוש שלו, שיפנה לטפל בעצמו. הבעייה הזו תקשה עליו בכל מערכת יחסים ובכלל בחיים.
לפי האפשרות השנייה, הרי זה ברור. אמון בניגוד לאהבה ממבט ראשון, תלוי זמן. אמון לא מגיע על ההתחלה. את האמון בונים לאט לאט צעד אחרי צעד. קצת נותנים אמון קצת נזהרים. אמון כמו יין טוב משתבח עם השנים או שמחמיץ לגמרי. תלוי איך משמרים אותו...
ילד שסובל מהצקות יכול לבטא את הדבר בדרכים רבות ושונות ולא תמיד יאמר זאת מפורשות. הסימנים הבאים יכולים להצביע על אותות שמשדר ילד הסובל מהצקות בגן או בבית הספר:
1. הילד לא מבקש לארח חברים בביתו.
2. נמנע מלהשתתף במסיבות ואירועים של כיתתו ואינו מוזמן אליהם.
3. סובל ממצבי רוח משתנים ומגיב בכעס ללא פרופורציה לסיטואציה.
4. מסרב ללכת לגן או לבית הספר.
5. מתלונן באופן קבוע על מיחושים (כאבי בטן, ראש וכד') לפני ההליכה לגן או לבית הספר.
6. ירידה בציונים ובלימודים.
7. ילד הנראה עם מצב רוח ירוד ומפוחד.
8. ילד מסרב לנסוע בהסעה או בתחבורה ציבורית לבית הספר.
9. ילד המתעקש להגיע לבית הספר לא בדרך הרגילה בה מגיעים שאר הילדים.
10. הפרעות בשינה כמו חלומות מסוייטים ובכי.
11. סימני חבלה על גופו או בגדיו של הילד בהגיעו מהגן או בית הספר.
12. גניבת כסף מההורים או בקשות חוזרות ונשנות למתן כסף נוסף.
איך נלחמים בבעיות הזוגיות על פי הפנג שואי?
לשיפור הזוגיות מציע הפנג שואי כמה פתרונות:
1. אם בתקרת חדר השינה עוברת קורה מעל מיטתכם וחוצה אותה לשניים, אתם בבעיה. היא מפלגת את הזוגיות, מתישה אותה, גורמת לוויכוחים ואף עלולה להביא לפרידה. הפתרון: הזיזו את המיטה או כסו את הקורה.
2. אם המטבח או המחסן הם בצידו הדרום מערבי של הבית, הציבו בהם כלים ממתכת כמו קערות או כדים כדי לנטרל את האנרגיות השליליות.
3. סלקו פרחים מיובשים, או ענפים יבשים מהפינה הדרום מערבית של הבית, של הסלון או של חדר השינה. נכון שהם דקורטיביים, אבל הם "מייבשים" לכם את האנרגיה הזוגית, במקום זאת, הציבו פרחים או צמחים חיים.
לשיפור הזוגיות מציע הפנג שואי כמה פתרונות:
1. אם בתקרת חדר השינה עוברת קורה מעל מיטתכם וחוצה אותה לשניים, אתם בבעיה. היא מפלגת את הזוגיות, מתישה אותה, גורמת לוויכוחים ואף עלולה להביא לפרידה. הפתרון: הזיזו את המיטה או כסו את הקורה.
2. אם המטבח או המחסן הם בצידו הדרום מערבי של הבית, הציבו בהם כלים ממתכת כמו קערות או כדים כדי לנטרל את האנרגיות השליליות.
3. סלקו פרחים מיובשים, או ענפים יבשים מהפינה הדרום מערבית של הבית, של הסלון או של חדר השינה. נכון שהם דקורטיביים, אבל הם "מייבשים" לכם את האנרגיה הזוגית, במקום זאת, הציבו פרחים או צמחים חיים.
איך להתנהל נכון מול חברת תקשורת?
בכדי להתנהל נכון מול חברת תקשורת חשוב להקפיד על הכללים הבאים:
1. קראו בקפידה את כל סעיפי החוזה ועל תסתמכו על הבטחות בע"פ של סוכנים או נציגי מכירות.
2. ערכו השוואות מחירים בין חבילות זהות בחברות השונות.
3. וודאו מה תוקף המבצע בו בחרתם.
4. בדקו בקפידה חשבוניות , לא פעם מתגלים חיובים כפולים, חיובים עבור שירות שלא ניתן, טעויות שונות בגביית מע"מ, גביית בתעריף שלא סוכם עליו בחוזה או אי מתן זיכויים להם אתם זכאים.
5. הקפידו על פניה בכתב בבקשות ניתוק ואל תסתפקו אף פעם רק בשיחה טלפונית, כמו כן הקפידו לשמור את אותה בקשה כתובה לצורך בעיות עתידיות.
6. במידה וחויבתם בסכום שגוי צרו קשר עם שרות הלקוחות של החברה ודרשו לקבל החזר כספי, חברות התקשורת צריכות לספק תשובה כתובה עד 21 יום מיום פנייתכם.
בכדי להתנהל נכון מול חברת תקשורת חשוב להקפיד על הכללים הבאים:
1. קראו בקפידה את כל סעיפי החוזה ועל תסתמכו על הבטחות בע"פ של סוכנים או נציגי מכירות.
2. ערכו השוואות מחירים בין חבילות זהות בחברות השונות.
3. וודאו מה תוקף המבצע בו בחרתם.
4. בדקו בקפידה חשבוניות , לא פעם מתגלים חיובים כפולים, חיובים עבור שירות שלא ניתן, טעויות שונות בגביית מע"מ, גביית בתעריף שלא סוכם עליו בחוזה או אי מתן זיכויים להם אתם זכאים.
5. הקפידו על פניה בכתב בבקשות ניתוק ואל תסתפקו אף פעם רק בשיחה טלפונית, כמו כן הקפידו לשמור את אותה בקשה כתובה לצורך בעיות עתידיות.
6. במידה וחויבתם בסכום שגוי צרו קשר עם שרות הלקוחות של החברה ודרשו לקבל החזר כספי, חברות התקשורת צריכות לספק תשובה כתובה עד 21 יום מיום פנייתכם.
מהו "חוק פרקינסון" ולמה הוא חשוב?
"חוק פרקינסון" הוא חוק ציני שקצת לועג אבל מדייק בהבחנה החברתית שלו על אופי מילוי המשימות, על ידי בני-האדם. ההיסטוריון האנגלי נורת'קוט פרקינסון טבע את "חוק פרקינסון" בשנת 1957 והוא מסביר בו, באופן מחוייך אך מדויק, שלבני אדם יש נטייה טבעית להגדיל את כמות הזמן שעליהם להשקיע בהשלמת המטלות שלהם, עד למיצוי הזמן העומד לרשות כל משימה. משום כך, יש נטיה תמידית להגדיל את מספר העובדים הנדרש למילוי המשימה או הפרויקט. במילותיו הוא: "העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה".
מכאן נובע, על פי פרקינסון, שהביקוש לאמצעי כלשהו, תמיד יגדל כדי להתאים להיצע שלו" (אם יש היצע גדול - הביקוש יתיישר לפיו).
"חוק פרקינסון" הוא חוק ציני שקצת לועג אבל מדייק בהבחנה החברתית שלו על אופי מילוי המשימות, על ידי בני-האדם. ההיסטוריון האנגלי נורת'קוט פרקינסון טבע את "חוק פרקינסון" בשנת 1957 והוא מסביר בו, באופן מחוייך אך מדויק, שלבני אדם יש נטייה טבעית להגדיל את כמות הזמן שעליהם להשקיע בהשלמת המטלות שלהם, עד למיצוי הזמן העומד לרשות כל משימה. משום כך, יש נטיה תמידית להגדיל את מספר העובדים הנדרש למילוי המשימה או הפרויקט. במילותיו הוא: "העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה".
מכאן נובע, על פי פרקינסון, שהביקוש לאמצעי כלשהו, תמיד יגדל כדי להתאים להיצע שלו" (אם יש היצע גדול - הביקוש יתיישר לפיו).
מה לעשות כשבת מתבגרת שיוצאת עם מישהו שנראה לא מתאים להורים?
ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:
הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.
הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:
1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.
2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").
3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.
- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:
- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה
- הוא לא מביא אותה אליו הביתה
- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים
- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה
- הוא קנאי
- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה
- יש ביניהם פער גילאים משמעותי
וכדומה...
ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:
הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.
הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:
1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.
2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").
3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.
- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:
- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה
- הוא לא מביא אותה אליו הביתה
- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים
- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה
- הוא קנאי
- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה
- יש ביניהם פער גילאים משמעותי
וכדומה...
איך לטפל במפוטר אחרי הפיטורין?
אם פיטרתם עובד, היו עימו בקשר כמה ימים לאחר שיחת הפיטורין ועשו כך:
1. שאלו לשלומו
2. בררו איך הוא מתארגן, האם מצא ג'וב אחר
3. הציעו לו סדנה למפוטרים (אם יש בארגון) או שיחה עם יועץ
4. הזכירו שיוכל לקבל המלצה (הכינו אותה מראש)
5. הציעו לו סיוע בהכנת קורות חיים (בארגון קטן אפילו דף עם קישורי אינטרנט לאתרי סיוע בהכנת קורות חיים יהיה מצוין)
6. דאגו לרכז מקומות עבודה שרלוונטיים למקצוע והמומחיות של המפוטר (כמובן שיש להבהיר עוד לפני כן פרטים בנושא צינון ועבודה אצל מתחרים עיסקיים).
אם פיטרתם עובד, היו עימו בקשר כמה ימים לאחר שיחת הפיטורין ועשו כך:
1. שאלו לשלומו
2. בררו איך הוא מתארגן, האם מצא ג'וב אחר
3. הציעו לו סדנה למפוטרים (אם יש בארגון) או שיחה עם יועץ
4. הזכירו שיוכל לקבל המלצה (הכינו אותה מראש)
5. הציעו לו סיוע בהכנת קורות חיים (בארגון קטן אפילו דף עם קישורי אינטרנט לאתרי סיוע בהכנת קורות חיים יהיה מצוין)
6. דאגו לרכז מקומות עבודה שרלוונטיים למקצוע והמומחיות של המפוטר (כמובן שיש להבהיר עוד לפני כן פרטים בנושא צינון ועבודה אצל מתחרים עיסקיים).
איך לחזק את הקשרים החברתיים של ילדכם עם חבריו?
רוב הילדים מסתדרים בעצמם ולא זקוקים להדרכה ותדרוך מהמבוגרים, אבל ישנם ילדים שכן צריכים עזרה ראשונית בחיזוק הקשרים החברתיים שלהם וזה נעשה כך:
קובעים עם ההורים האחרים של 2 - 3 מחבריו הקרובים ביותר שבכל יום אחר הצהריים ילד אחר יארח את חבריו וישחק איתם ברחוב או בבית במשחק כלשהו.
אפשר גם שההורה התורן ייקח את ילדו וחבריו למשל לסיבוב בקניון המקומי או לחנות משחקי הוידיאו ולסיום יאכלו הילדים פיצה או משהו דומה לזה.
כך ההורים האחרים הרוויחו שקט ושלווה, ילד שמח וחברותי וילדכם ילמד להיות עצמאי, לקבוע בעצמו תוכניות עם חבריו, ולא להיות תלוי באף אחד.
בהצלחה!
רוב הילדים מסתדרים בעצמם ולא זקוקים להדרכה ותדרוך מהמבוגרים, אבל ישנם ילדים שכן צריכים עזרה ראשונית בחיזוק הקשרים החברתיים שלהם וזה נעשה כך:
קובעים עם ההורים האחרים של 2 - 3 מחבריו הקרובים ביותר שבכל יום אחר הצהריים ילד אחר יארח את חבריו וישחק איתם ברחוב או בבית במשחק כלשהו.
אפשר גם שההורה התורן ייקח את ילדו וחבריו למשל לסיבוב בקניון המקומי או לחנות משחקי הוידיאו ולסיום יאכלו הילדים פיצה או משהו דומה לזה.
כך ההורים האחרים הרוויחו שקט ושלווה, ילד שמח וחברותי וילדכם ילמד להיות עצמאי, לקבוע בעצמו תוכניות עם חבריו, ולא להיות תלוי באף אחד.
בהצלחה!
איך לנהל תקשורת בינאישית עם חולי דמנציה?
אחד מביטויי הדמנציה הוא שינויים וקשיים בתקשורת הבינאישית. הנה המלצות שניתנו ע"י קופת החולים הכללית בחוברת מידע על מחלת הדמציה, ליצירת אווירה רגועה יותר בין החולה לסובבים אותו:
1. השתמשו ביצירתיות ובדמיון - אלו כלים טובים מאוד שיעזרו לכם להתמודד ולהסתגל למצבים משתנים. הסתגלות היא המפתח להצלחה ביכולת להתמודד ופטך בצורה מתאימה. אם דבר אינו יכול להיעשות בדרך אחת בדקו האם ניתן לעשותו בדרך אחרת או לוותר עליו כלל.
2. המנעו מויכוחים - אל תנסו להתווכח עם אדם חולה אם הוא אומר דברים לא הגיונים (כמו למשל מביע רצון לבקר את הוריו). זרמו עם החוויה שלו, נסו לזהות את הרגש מאחרוי הדברים (געגועף רצון להרגיש אהוב, חשוב, בעל תפקיד) ולא להתייחס בשלילה לדברים גם כשאין בהם שום הגיון. ניתן גם לנסות להסיט את תשומת לבו לנושאים אחרים.
3. שמרו על חוש הומור - או לפחות השתדלו... במקרים רבים ההומור יעזור לכם וגם החולה יהנה לצחוק עמכם.
4. אל תעשו "מבחני זיכרון" - אל תבדקו את האדם החולה. מסרו לו את המידע בצורה ישירה ועניינית. וותרו על שאלות כמו "איך קוראים לאדם הזה?" או "מי ביקר אותך בבוקר?" אמרו לו ישר את התשובה מבלי לתת לו תחושה שבודקים אותו.
5. יצירת קשר - דברו בשלווה ובעדינות. הקפידו לספר לאדם החולה מה אתם עושים ומדוע. הניחו לו, ככל הניתן, לקחת חלק בהחלטות. חשוב מאוד להימנע לדבר אודותיו בנוכחותו, הזכירו גם לאחרים לא לעשות זאת. השתדלו לדבר עם האדם בגובה העיניים, לא לעמוד מעליו. השתדלו להתקרב ובמידת להשיג את תשומת הלב באמצעות מגע עדין. ככל שהמחלה מתקדמת, כך התקשורת המילולית בינכם לבין האדם תהפוך לקשה יותר. מגע מבט והבעת רגש ייסיעו לגשר על כך.
6. עזרים לזיכרון - בשלבים הראשונים של המחלה עזרי זיכרון יכולים לסייע כדי למנוע בלבול (לדוגמה - פתקים על שמות החדרים המתארים איזה חדר זה, לוח שנה ושעון במקום בולט ומרכזי בבית, הכנת פתקים לארנק ולתיק הכוללים את פרטי האדם ומספרי טלפון של אנשים הקרובים לו ליצירת קשר ועוד)
אחד מביטויי הדמנציה הוא שינויים וקשיים בתקשורת הבינאישית. הנה המלצות שניתנו ע"י קופת החולים הכללית בחוברת מידע על מחלת הדמציה, ליצירת אווירה רגועה יותר בין החולה לסובבים אותו:
1. השתמשו ביצירתיות ובדמיון - אלו כלים טובים מאוד שיעזרו לכם להתמודד ולהסתגל למצבים משתנים. הסתגלות היא המפתח להצלחה ביכולת להתמודד ופטך בצורה מתאימה. אם דבר אינו יכול להיעשות בדרך אחת בדקו האם ניתן לעשותו בדרך אחרת או לוותר עליו כלל.
2. המנעו מויכוחים - אל תנסו להתווכח עם אדם חולה אם הוא אומר דברים לא הגיונים (כמו למשל מביע רצון לבקר את הוריו). זרמו עם החוויה שלו, נסו לזהות את הרגש מאחרוי הדברים (געגועף רצון להרגיש אהוב, חשוב, בעל תפקיד) ולא להתייחס בשלילה לדברים גם כשאין בהם שום הגיון. ניתן גם לנסות להסיט את תשומת לבו לנושאים אחרים.
3. שמרו על חוש הומור - או לפחות השתדלו... במקרים רבים ההומור יעזור לכם וגם החולה יהנה לצחוק עמכם.
4. אל תעשו "מבחני זיכרון" - אל תבדקו את האדם החולה. מסרו לו את המידע בצורה ישירה ועניינית. וותרו על שאלות כמו "איך קוראים לאדם הזה?" או "מי ביקר אותך בבוקר?" אמרו לו ישר את התשובה מבלי לתת לו תחושה שבודקים אותו.
5. יצירת קשר - דברו בשלווה ובעדינות. הקפידו לספר לאדם החולה מה אתם עושים ומדוע. הניחו לו, ככל הניתן, לקחת חלק בהחלטות. חשוב מאוד להימנע לדבר אודותיו בנוכחותו, הזכירו גם לאחרים לא לעשות זאת. השתדלו לדבר עם האדם בגובה העיניים, לא לעמוד מעליו. השתדלו להתקרב ובמידת להשיג את תשומת הלב באמצעות מגע עדין. ככל שהמחלה מתקדמת, כך התקשורת המילולית בינכם לבין האדם תהפוך לקשה יותר. מגע מבט והבעת רגש ייסיעו לגשר על כך.
6. עזרים לזיכרון - בשלבים הראשונים של המחלה עזרי זיכרון יכולים לסייע כדי למנוע בלבול (לדוגמה - פתקים על שמות החדרים המתארים איזה חדר זה, לוח שנה ושעון במקום בולט ומרכזי בבית, הכנת פתקים לארנק ולתיק הכוללים את פרטי האדם ומספרי טלפון של אנשים הקרובים לו ליצירת קשר ועוד)
מה לעשות כשפעוט משחק לבד ולא עם חברים?
הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא לנהוג בילד בסובלנות ואמפטיה ובכך לפתח תכונות אלה אצלו ולרסן את התוקפנות הטבעית שלו. ילדכם נמצא עדיין, כפי הנראה, בשלב שבו הוא עדיין מרוכז בעצמו ובמשחקיו.
בזמן כלשהו בשנה השלישית לחייהם, מתחילים הפעוטות את השלב החברתי בהתפתחותם, שלב בו הם מתחילים לשחק ביחד ובתיאום (בעבר שיחקו זה ליד זה ועתה - זה עם זה). לגיל זה אופייניים משחקי "כאילו" - רופא, בנאי, טבח וכדומה - המפתחים כישורים חברתיים ודמיון, ומשחקים מורכבים ומבוססי שיתוף והדדיות.
על אף שלרוב מתחיל השינוי בגיל שנתיים, חשוב לזכור שלכל ילד קצב התפתחות משלו.
בכל מקרה, חשוב לדעת שעד גיל 5 אמורה התוקפנות וההתרכזות של הילד בעצמו, להתחיל להיעלם, לטובת התנהגות חברתית ואמפטית שמאופיינת, בין השאר, בתוקפנות ההולכת ומתרסנת ובגילויי רגישות לכאב של ילד או אדם אחר.
מגיל 6 מומלץ לעודד אותם להשתתף בחוגי יצירה וספורט - שם יפגשו חברים בגילם, להזמין חברים אליכם ולתאם שילדכם יוזמן אליהם ולהזמין חבר איתו לטיול שבת או להליכה לקניון.
מעבר לכך, כדי לאפשר לו לתפוס מקום בין חבריו, חשוב לחזק את הבטחון של הילד בערכו (מחמאות רבותי, מחמאות! - תנו לו משימות וחזקו את ביצועיו במילויין) וביכולתו להתמודד עם קשיים בעצמו - אל תעזרו לו בכל החלטה וביצוע משימה - הוא יכול לבד!
הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא לנהוג בילד בסובלנות ואמפטיה ובכך לפתח תכונות אלה אצלו ולרסן את התוקפנות הטבעית שלו. ילדכם נמצא עדיין, כפי הנראה, בשלב שבו הוא עדיין מרוכז בעצמו ובמשחקיו.
בזמן כלשהו בשנה השלישית לחייהם, מתחילים הפעוטות את השלב החברתי בהתפתחותם, שלב בו הם מתחילים לשחק ביחד ובתיאום (בעבר שיחקו זה ליד זה ועתה - זה עם זה). לגיל זה אופייניים משחקי "כאילו" - רופא, בנאי, טבח וכדומה - המפתחים כישורים חברתיים ודמיון, ומשחקים מורכבים ומבוססי שיתוף והדדיות.
על אף שלרוב מתחיל השינוי בגיל שנתיים, חשוב לזכור שלכל ילד קצב התפתחות משלו.
בכל מקרה, חשוב לדעת שעד גיל 5 אמורה התוקפנות וההתרכזות של הילד בעצמו, להתחיל להיעלם, לטובת התנהגות חברתית ואמפטית שמאופיינת, בין השאר, בתוקפנות ההולכת ומתרסנת ובגילויי רגישות לכאב של ילד או אדם אחר.
מגיל 6 מומלץ לעודד אותם להשתתף בחוגי יצירה וספורט - שם יפגשו חברים בגילם, להזמין חברים אליכם ולתאם שילדכם יוזמן אליהם ולהזמין חבר איתו לטיול שבת או להליכה לקניון.
מעבר לכך, כדי לאפשר לו לתפוס מקום בין חבריו, חשוב לחזק את הבטחון של הילד בערכו (מחמאות רבותי, מחמאות! - תנו לו משימות וחזקו את ביצועיו במילויין) וביכולתו להתמודד עם קשיים בעצמו - אל תעזרו לו בכל החלטה וביצוע משימה - הוא יכול לבד!
