שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה נדרש לעשות כדי להגיש לעיריה בקשת היתר לתמ"א 38?
ישנה רשימה של דרישות המפורטת בחוזר מנכ"ל המצורף כאן לגבי תהליך קבת היתר לביצוע פרויקט תמ"א 38. באופן עקרוני יש להוכיח כי הבניין עומד בקריטריונים להליך תמ"א 38 מבחינת הגודל שלו, הגיל שלו ומצבו הפיזי הנוכחי. כדי להתחיל בתהליך יש לפנות למהנדס קונסטרוקציה רשום אשר יכין דו"ח פסילה לבניין ובה הוא יפרט מדוע הבניין צריך לעבור חיזוק. כמו כן יגיש המהנדס לעריה תכנית לחיזוק הבניין המותאמת לתקן חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה 413.
על המהנדס לקבל מיוזם הפרויקט את הנתונים הבאים בכדי שיוכל לבצע את דוח הפסילה והצעת החיזוק:
1. תכנית אדריכלית עדכנית של הנכס אותה ניתן להשיג באמצעות מודד מוסמך או מההיתר המקורי של הבניין.
2. תכנית אדריכלית של חיזוק המבנה.
3. דוח אל הרס של מעבדה לבדיקת מבנים בו תפורט מערכת שלד המבנה, סכמת התקרות, מיקום וגודל הקורות והעמודים, חוזק הבטון, חדרי מדרגות, קירות מעטפת, מקלטים, חוזק בטון ועוד.
4. דוח יועץ קרקע המתבסס על דגימות קרקע מקידוח ניסיון (יש להזמין חברת קידוחים המוסמכת לביצוע קידוחים בשיטת SPT). את מדגמי הקרקע יש לשלוח למעבדה לבדיקות קרקע. כמו כן יועץ הקרקע צריך לבדוק את הביסוס הקיים ולכן יש להזמין מחפרון אשר יבצע חפירה בקרבת יסודות מדגמיים.
5. בחלק מהעיריות נדרש לבדוק את לחץ המים במבנה.
את כל הדוחות של המעבדות ויועצי הקרקע יגיש המהנדס והיזם לעירייה בצירוף חישובים סטטיים שלו והמלצתו לגבי חיזוק המבנה.
מה צריך לדעת על שירות צבאי לבן מהגרים והסדרת מעמד צבאי לישראלים השוהים בחו"ל?
רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.
בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.
הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:
בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.
יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.
בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.
הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.
אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.
מהו התקן החדש לבית בטוח לילדים?
התקן החדש "בית בטוח" לילדים הוא תקן שיוכלו החל מפברואר 2015 להוסיף קבלנים לדירות אותן הם מוכרים, אמנם תהיה עלות כספית לדירות עם תקן זה, אך הוא נועד להעלות את סטנדרט הבטיחות של הבית עבור ילדים ולסייע משמעותית בהפחתת תאונות ביתיות. התקן כולל את הדברים הבאים:
1. התקנת סורגים, פתיחה עליונה לחלונות, מעקים שקופים בגגות ומרפסות ואמצעים נוספים המונעים נפילה מגובה רב
2. התקנת גלאי עשן בחדרי השינה
3. התקנת מטף באיזור המטבח
4. כיסוי של בתי תקע כך שלא יהיה קל לגשת אליהם
5. התקנת מנגנונים המונעים פתיחת דלתות שאינה מבוקרת בשליש העליון של הדלתות
6. התקנת מתקן המזהה גזים רעילים בסביבת ברז הגז
7. גידור ונעילה של איזורי בריכה
8. סימון זגוגית שקופה בגובה 80-90 ס"מ באיזורים ציבוריים
9. מתקן המונע מילדים לצאת מתחום החצר
10. סימון השטח המיועד לילדים והפרדתו מאזור החנייה
11. מניעת גישת ילדים לחדרי מכונות, חדרי כביסה, חדרי גז, גגות וכדומה
מה לעשות כשיש חשד להרעלה?
כאשר יש חשד להרעלה יש לנקוט מיד בצעדים הבאים:
1. להתקשר למכון הארצי למידע להרעלות בטלפון 04-8542900, יש מענה של 24 שעות ביממה.
2. אין לגרום להקאה כי היא עלולה לגרום לחומר הרעיל להגיע לריאות, כמו כן עלולה להתרחש פגיעה בוושט כאשר החומצה עולה למעלה.
3. במקרי בליעה של חומר רעיל יש לשתות חלב או מים שיגרו לדילול החומר הרעיל, במקביל פנו את הנפגע לחדר מיון.
4. במקרים של בליעת חומר כימי יש להתפנות מיד לחדר מיון.
5. במקרה של פגיעה חיצונית בעיניים או בעור יש לשטוף אותם בכמות גדולה של מים ולהתפנות לחדר מיון.
איך לפתוח עמותה ב-4 צעדים?
אם אתם בשלב בחיים שבו אתם רוצים לתת מעצמכם ותרום זה בהחלט אפשרי, היום אפשר לפתוח עמותה בלי הרבה בירוקרטיה כמו שהיה בעבר.
מה צריך לעשות?
1. יש להוריד טופס רישום עמותה מהאתר של רשם העמותות או אתרים אחרים המסייעים לפתיחת עמותה וכל מייסדי העמותה צריכים לחתום על הבקשה בעצמם!
2. תצהיר - יש לצרף לבקשת רישום העמותה תצהיר חתום על ידי כל המייסדים, בתצהיר מסכימים כל מייסדי העמותה למסור מידע פלילי לרשם העמותות וכמובן מצהירים בפני רשם העמותות שהם לא הורשעו בעבר בעבירה שיש עימה קלון.
3. אגרת רישום עמותה - יש לשלם את אגרת רישום העמותה. לכל עמותה יש סכום אחר ניתן לבדוק את גודל האגרה באתר של רשם העמותות.
4. תקנון העמותה - לבקשת רישום העמותה יש לצרף תקנון שהוא למעשה חוזה בין העמותה לחברי העמותה
לאחר מילוי כל הטפסים וכל ארבעת הצעדים שצוינו יש להמתין לבדיקת הבקשה, במידה וכל הפרטים תקינים מונפקת תעודת רישום ומרגע החתימה מוקמת למעשה העמותה.
איך יודעים כמה נקודות זכות מגיעות לנו בשכר?
הנה פירוט על הזכאות לנקודות זכות כפי שפורסמו במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות בנובמבר 2015 לפי פרטים שנלקחו מאתר כל זכות kolz.org.il:
תושב/ת ישראל - 2.25 נק' זיכוי
אישה - 0.5 נק' זיכוי
נשוי שלבת הזוג שלו אין הכנסה - 1 נק' זיכוי
יחיד שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה או עיוור/נכה - 1 נק/ זיכוי
הורה לפעוט עד גיל 5 - 1-2 נק' זיכוי לכל ילד (בהתאם לגיל)
הורה לילד עד גיל 18 - 0.5 - 1 נק' זיכוי לכל ילד בהתאם לגיל
גרוש המשלם מזונות - 1 נק' זיכוי
הורים לילד מוגבל - 2 נק' זיכוי
חייל משוחרר - 1-2 נק' זיכוי (בהתאם לאורך השירות) למשך 36 חודשים
עולה חדש/תושב חוזר - 1-3 נק' זיכוי (למשך 42 חודש)
בוגר תואר ראשון - 1 נק' זיכוי (למשך שנה אחת)
שווי נקודות הזיכוי הוא 2,616 ש"ח לשנה (ממוצע של 218 שקל לחודש).
איך לדעת אם מסרון שהגיע מדואר ישראל אינו תרמית?
הודעה מדואר ישראל עלולה להיראות חשודה במיוחד כשאין בה פרטים כמו מספר חבילה או מספר כלשהו אחר. על מנת לוודא שלא רימו אתכם עשו את הדברים הבאים:
1. ראשית אל תשיבו להודעה ואל תתנו כל פרט מזהה בנוגע לכתובתכם, אמצעי תשלום או כל מידע אחר.
2. הכנסו לאתר של דואר ישראל על מנת לבדוק האם יש משלוח עבורכם.
3. התחברו דרך פרטי התחברות או דרך חשבון גוגל.
4. לחצו היכן שמסומן והכנסו לעדכון פרטי ואח"כ עדכון כתובת למשלוחים.
5. במידה ותרצו ניתן לערוך כתובת למשלוחים. באיזור האישי ניתן לראות חבילות המשוייכות לנייד שלך או להוסיף ידנית את הנייד ומשם לשייך חבילות שלך. בנוסף ניתן לראות האם יש צורך בתשלום מיסים ועמלות על ידי כניסה לחבילה או הצגת כל השירותים באיזור האישי.
מהו זמן ההתרעה הניתן במצבי חירום עבור כניסה למרחב מוגן?
במרכז המידע של פיקוד העורף ניתן לקבל את פירוט רשימת הישובים וזמני הכניסה בהם למרחבים המוגנים ברגע הישמע ההתרעה. ניתן לקבל מידע זה בטלפון 1207 או באתר של פיקוד העורף. אנו מביאים כאן רשימת אזורים כללית לפי המרחבים השונים המציינים את הזמן בו יש להיכנס למיגון מרגע הישמע ההתרעה:
1. כניסה מידיית למיגון: איזור רמת הגולן, קריית שמונה, חורפיש, מעלות, ונהריה.
2. כניסה תוך 15 שניות: שדרות.
3. כניסה תוך 30 שניות למיגון: צפת, עכו, כרמיאל ואשקלון.
4. כניסה תוך 45 שניות למיגון: אשדוד.
5. כניסה תוך 60 שניות למיגון: שפרעם, טבריה, חיפה, בית שאן, נצרת, יוקנעם, זיכרון יעקב, צפון השומרון ובאר שבע.
6. כניסה תוך 1.5 דקות למיגון: חדרה, נתניה, הרצליה, תל אביב, ראשון לציון, מרכז השומרון ודרום השומרון.
7. כניסה תוך 3 דקות למיגון: ירושלים, דימונה ואילת.
איך לקבל מקופת חולים את מה שמגיע לנו?
בכדי להצליח לקבל את המגיע לנו מקופת חולים חשוב להקפיד על הדברים הבאים:
1. דעו את זכויותיכם - יש לברר האם התרופה או הטיפול אותו אתם מבקשים נמצא בסל הבריאות, האם אתם זכאים לו מבחינת חומרת המחלה ושאר קריטריונים כמו גיל ועוד, כמו כן, יש לברר באיזה בית חולים ניתן הטיפול אותו אתם מבקשים, שכן לא כל הטיפולים ניתנים בכל מקום.
2. הצטיידות במסמכים מתאימים - חשוב להצטייד בכל מסמך המעיד על מחלתכם, דרגת החומרה שלה ונימוקים כתובים של הרופא המטפל לגבי הטיפול המסוים אותו אתם מעוניינים לקבל.
3. קבלת מענה בכתב - חשוב להקפיד לתעד את כל התשובות אותן אתם מקבלים מהקופה ולדרוש לקבלן בכתב.
4. פנייה לוועדת חריגים - בכל קופות החולים קיימת ועדת חריגים אליה ניתן לפנות במקרים בהם רוצים לשנות את החלטת הקופה בנוגע לטיפול המבוקש, אל תהססו לפנות אליה.
5. פנייה לנציבות קבילות הציבור - באם לא קיבלתם מענה מועדת החריגים, פנו לנציבות קבילות הציבור לקבלת עזרה נוספת.
ישנה רשימה של דרישות המפורטת בחוזר מנכ"ל המצורף כאן לגבי תהליך קבת היתר לביצוע פרויקט תמ"א 38. באופן עקרוני יש להוכיח כי הבניין עומד בקריטריונים להליך תמ"א 38 מבחינת הגודל שלו, הגיל שלו ומצבו הפיזי הנוכחי. כדי להתחיל בתהליך יש לפנות למהנדס קונסטרוקציה רשום אשר יכין דו"ח פסילה לבניין ובה הוא יפרט מדוע הבניין צריך לעבור חיזוק. כמו כן יגיש המהנדס לעריה תכנית לחיזוק הבניין המותאמת לתקן חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה 413.
על המהנדס לקבל מיוזם הפרויקט את הנתונים הבאים בכדי שיוכל לבצע את דוח הפסילה והצעת החיזוק:
1. תכנית אדריכלית עדכנית של הנכס אותה ניתן להשיג באמצעות מודד מוסמך או מההיתר המקורי של הבניין.
2. תכנית אדריכלית של חיזוק המבנה.
3. דוח אל הרס של מעבדה לבדיקת מבנים בו תפורט מערכת שלד המבנה, סכמת התקרות, מיקום וגודל הקורות והעמודים, חוזק הבטון, חדרי מדרגות, קירות מעטפת, מקלטים, חוזק בטון ועוד.
4. דוח יועץ קרקע המתבסס על דגימות קרקע מקידוח ניסיון (יש להזמין חברת קידוחים המוסמכת לביצוע קידוחים בשיטת SPT). את מדגמי הקרקע יש לשלוח למעבדה לבדיקות קרקע. כמו כן יועץ הקרקע צריך לבדוק את הביסוס הקיים ולכן יש להזמין מחפרון אשר יבצע חפירה בקרבת יסודות מדגמיים.
5. בחלק מהעיריות נדרש לבדוק את לחץ המים במבנה.
את כל הדוחות של המעבדות ויועצי הקרקע יגיש המהנדס והיזם לעירייה בצירוף חישובים סטטיים שלו והמלצתו לגבי חיזוק המבנה.
רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.
בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.
הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:
בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.
יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.
בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.
הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.
אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.
התקן החדש "בית בטוח" לילדים הוא תקן שיוכלו החל מפברואר 2015 להוסיף קבלנים לדירות אותן הם מוכרים, אמנם תהיה עלות כספית לדירות עם תקן זה, אך הוא נועד להעלות את סטנדרט הבטיחות של הבית עבור ילדים ולסייע משמעותית בהפחתת תאונות ביתיות. התקן כולל את הדברים הבאים:
1. התקנת סורגים, פתיחה עליונה לחלונות, מעקים שקופים בגגות ומרפסות ואמצעים נוספים המונעים נפילה מגובה רב
2. התקנת גלאי עשן בחדרי השינה
3. התקנת מטף באיזור המטבח
4. כיסוי של בתי תקע כך שלא יהיה קל לגשת אליהם
5. התקנת מנגנונים המונעים פתיחת דלתות שאינה מבוקרת בשליש העליון של הדלתות
6. התקנת מתקן המזהה גזים רעילים בסביבת ברז הגז
7. גידור ונעילה של איזורי בריכה
8. סימון זגוגית שקופה בגובה 80-90 ס"מ באיזורים ציבוריים
9. מתקן המונע מילדים לצאת מתחום החצר
10. סימון השטח המיועד לילדים והפרדתו מאזור החנייה
11. מניעת גישת ילדים לחדרי מכונות, חדרי כביסה, חדרי גז, גגות וכדומה
כאשר יש חשד להרעלה יש לנקוט מיד בצעדים הבאים:
1. להתקשר למכון הארצי למידע להרעלות בטלפון 04-8542900, יש מענה של 24 שעות ביממה.
2. אין לגרום להקאה כי היא עלולה לגרום לחומר הרעיל להגיע לריאות, כמו כן עלולה להתרחש פגיעה בוושט כאשר החומצה עולה למעלה.
3. במקרי בליעה של חומר רעיל יש לשתות חלב או מים שיגרו לדילול החומר הרעיל, במקביל פנו את הנפגע לחדר מיון.
4. במקרים של בליעת חומר כימי יש להתפנות מיד לחדר מיון.
5. במקרה של פגיעה חיצונית בעיניים או בעור יש לשטוף אותם בכמות גדולה של מים ולהתפנות לחדר מיון.
מידע לתושב
אם אתם בשלב בחיים שבו אתם רוצים לתת מעצמכם ותרום זה בהחלט אפשרי, היום אפשר לפתוח עמותה בלי הרבה בירוקרטיה כמו שהיה בעבר.
מה צריך לעשות?
1. יש להוריד טופס רישום עמותה מהאתר של רשם העמותות או אתרים אחרים המסייעים לפתיחת עמותה וכל מייסדי העמותה צריכים לחתום על הבקשה בעצמם!
2. תצהיר - יש לצרף לבקשת רישום העמותה תצהיר חתום על ידי כל המייסדים, בתצהיר מסכימים כל מייסדי העמותה למסור מידע פלילי לרשם העמותות וכמובן מצהירים בפני רשם העמותות שהם לא הורשעו בעבר בעבירה שיש עימה קלון.
3. אגרת רישום עמותה - יש לשלם את אגרת רישום העמותה. לכל עמותה יש סכום אחר ניתן לבדוק את גודל האגרה באתר של רשם העמותות.
4. תקנון העמותה - לבקשת רישום העמותה יש לצרף תקנון שהוא למעשה חוזה בין העמותה לחברי העמותה
לאחר מילוי כל הטפסים וכל ארבעת הצעדים שצוינו יש להמתין לבדיקת הבקשה, במידה וכל הפרטים תקינים מונפקת תעודת רישום ומרגע החתימה מוקמת למעשה העמותה.
הנה פירוט על הזכאות לנקודות זכות כפי שפורסמו במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות בנובמבר 2015 לפי פרטים שנלקחו מאתר כל זכות kolz.org.il:
תושב/ת ישראל - 2.25 נק' זיכוי
אישה - 0.5 נק' זיכוי
נשוי שלבת הזוג שלו אין הכנסה - 1 נק' זיכוי
יחיד שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה או עיוור/נכה - 1 נק/ זיכוי
הורה לפעוט עד גיל 5 - 1-2 נק' זיכוי לכל ילד (בהתאם לגיל)
הורה לילד עד גיל 18 - 0.5 - 1 נק' זיכוי לכל ילד בהתאם לגיל
גרוש המשלם מזונות - 1 נק' זיכוי
הורים לילד מוגבל - 2 נק' זיכוי
חייל משוחרר - 1-2 נק' זיכוי (בהתאם לאורך השירות) למשך 36 חודשים
עולה חדש/תושב חוזר - 1-3 נק' זיכוי (למשך 42 חודש)
בוגר תואר ראשון - 1 נק' זיכוי (למשך שנה אחת)
שווי נקודות הזיכוי הוא 2,616 ש"ח לשנה (ממוצע של 218 שקל לחודש).
הודעה מדואר ישראל עלולה להיראות חשודה במיוחד כשאין בה פרטים כמו מספר חבילה או מספר כלשהו אחר. על מנת לוודא שלא רימו אתכם עשו את הדברים הבאים:
1. ראשית אל תשיבו להודעה ואל תתנו כל פרט מזהה בנוגע לכתובתכם, אמצעי תשלום או כל מידע אחר.
2. הכנסו לאתר של דואר ישראל על מנת לבדוק האם יש משלוח עבורכם.
3. התחברו דרך פרטי התחברות או דרך חשבון גוגל.
4. לחצו היכן שמסומן והכנסו לעדכון פרטי ואח"כ עדכון כתובת למשלוחים.
5. במידה ותרצו ניתן לערוך כתובת למשלוחים. באיזור האישי ניתן לראות חבילות המשוייכות לנייד שלך או להוסיף ידנית את הנייד ומשם לשייך חבילות שלך. בנוסף ניתן לראות האם יש צורך בתשלום מיסים ועמלות על ידי כניסה לחבילה או הצגת כל השירותים באיזור האישי.
במרכז המידע של פיקוד העורף ניתן לקבל את פירוט רשימת הישובים וזמני הכניסה בהם למרחבים המוגנים ברגע הישמע ההתרעה. ניתן לקבל מידע זה בטלפון 1207 או באתר של פיקוד העורף. אנו מביאים כאן רשימת אזורים כללית לפי המרחבים השונים המציינים את הזמן בו יש להיכנס למיגון מרגע הישמע ההתרעה:
1. כניסה מידיית למיגון: איזור רמת הגולן, קריית שמונה, חורפיש, מעלות, ונהריה.
2. כניסה תוך 15 שניות: שדרות.
3. כניסה תוך 30 שניות למיגון: צפת, עכו, כרמיאל ואשקלון.
4. כניסה תוך 45 שניות למיגון: אשדוד.
5. כניסה תוך 60 שניות למיגון: שפרעם, טבריה, חיפה, בית שאן, נצרת, יוקנעם, זיכרון יעקב, צפון השומרון ובאר שבע.
6. כניסה תוך 1.5 דקות למיגון: חדרה, נתניה, הרצליה, תל אביב, ראשון לציון, מרכז השומרון ודרום השומרון.
7. כניסה תוך 3 דקות למיגון: ירושלים, דימונה ואילת.
בכדי להצליח לקבל את המגיע לנו מקופת חולים חשוב להקפיד על הדברים הבאים:
1. דעו את זכויותיכם - יש לברר האם התרופה או הטיפול אותו אתם מבקשים נמצא בסל הבריאות, האם אתם זכאים לו מבחינת חומרת המחלה ושאר קריטריונים כמו גיל ועוד, כמו כן, יש לברר באיזה בית חולים ניתן הטיפול אותו אתם מבקשים, שכן לא כל הטיפולים ניתנים בכל מקום.
2. הצטיידות במסמכים מתאימים - חשוב להצטייד בכל מסמך המעיד על מחלתכם, דרגת החומרה שלה ונימוקים כתובים של הרופא המטפל לגבי הטיפול המסוים אותו אתם מעוניינים לקבל.
3. קבלת מענה בכתב - חשוב להקפיד לתעד את כל התשובות אותן אתם מקבלים מהקופה ולדרוש לקבלן בכתב.
4. פנייה לוועדת חריגים - בכל קופות החולים קיימת ועדת חריגים אליה ניתן לפנות במקרים בהם רוצים לשנות את החלטת הקופה בנוגע לטיפול המבוקש, אל תהססו לפנות אליה.
5. פנייה לנציבות קבילות הציבור - באם לא קיבלתם מענה מועדת החריגים, פנו לנציבות קבילות הציבור לקבלת עזרה נוספת.
איך לקבל תרופות בחינם בישראל?
אתם חולים כרוניים וצריכים תרופות שאין לכם מספיק מימון לקנייתן?
באתר עמותת "חברים לרפואה" ניתן לקבל, לתרום ולהסתייע בתרופות הקיימות במאגר. כל התרופות עוברות מיון ובדיקה על ידי רוקחים מתנדבים, שמשליכים את כל מה שאינו ראוי לשימוש ואורזים מחדש רק את התרופות הראויות.
ניתן לראות למטה כיצד לקבל תרופות דרך האתר של העמותה ויש גם דרך פשוטה למסירת תרופות שאין לכם בהן צורך, באתרי איסוף שיעבירו אותם לעמותה, למיון, בדיקה וחלוקה לזקוקים להן.
מבט לפעילות העמותה:
https://youtu.be/kM9ImwiwXY0
אתם חולים כרוניים וצריכים תרופות שאין לכם מספיק מימון לקנייתן?
באתר עמותת "חברים לרפואה" ניתן לקבל, לתרום ולהסתייע בתרופות הקיימות במאגר. כל התרופות עוברות מיון ובדיקה על ידי רוקחים מתנדבים, שמשליכים את כל מה שאינו ראוי לשימוש ואורזים מחדש רק את התרופות הראויות.
ניתן לראות למטה כיצד לקבל תרופות דרך האתר של העמותה ויש גם דרך פשוטה למסירת תרופות שאין לכם בהן צורך, באתרי איסוף שיעבירו אותם לעמותה, למיון, בדיקה וחלוקה לזקוקים להן.
מבט לפעילות העמותה:
https://youtu.be/kM9ImwiwXY0
איך לקבל טיפול מוצלח בחדרי מיון?
הנה מספר דרכים לקבלת טיפול מוצלח בחדר מיון:
1. הגעה בשעות היום בין שמונה בבוקר לחמש אחרה"צ, שעות בהן יש גם רופאים בכירים בחדרי המיון.
2. אל תגיעו לבד - מלווה יוכל לסייע לכם בפניות לצוות המטפל ולעזור לכם בדברים נוספים.
3. בדיקה אצל רופא מומחה - אם אתם רוצים להיבדק אצל רופא מומחה עמדו על כך.
4. יחס הולם - במידה ואתם מרגישים שלא מתייחסים אליכם בצורה הראויה התלוננו בפני אחד מאנשי הצוות ואם הדבר לא עוזר דרשו לדבר עם רופא בכיר או אחראי חדר מיון, במידה ולא נותנים לכם לדבר אתו, בקשו לדעת מיהו ומה שמו
5. שחרור במקום אשפוז - אם רוצים לשחרר אתכם ואתם מרגישים שמצבכם מחייב אשפוז, דרשו מהרופאים את תיעוד הדבר בתיקכם האישי, לא פעם תשתנה החלטתם בנוסף צרו קשר עם רופא המשפחה שלכם או רופא אחר שיש לכם קשר אתו כדי שינסה להשפיע על המצב.
6. שחרור בפעם השנייה - אם הגעתם אם בעיה שכבר הגעתם אתה בעבר ושוחררתם, פנו לחדר מיון בבית חולים אחר.
7. פנייה לייעוץ פרטי - אם מאמציכם לא נענו ועומדים על כל שתשתחררו מחדר המיון, למרות שאתן מרגישים שאתם חייבים אשפוז פנו לייעוץ פרטי אצל רופא פרטי, טוב תעשו אם תפנו למנהל המחלקה, שיוכל לתת המלצה לאשפוז, על ייעוץ שכזה אתם זכאים לסבסוד מהקופה.
הנה מספר דרכים לקבלת טיפול מוצלח בחדר מיון:
1. הגעה בשעות היום בין שמונה בבוקר לחמש אחרה"צ, שעות בהן יש גם רופאים בכירים בחדרי המיון.
2. אל תגיעו לבד - מלווה יוכל לסייע לכם בפניות לצוות המטפל ולעזור לכם בדברים נוספים.
3. בדיקה אצל רופא מומחה - אם אתם רוצים להיבדק אצל רופא מומחה עמדו על כך.
4. יחס הולם - במידה ואתם מרגישים שלא מתייחסים אליכם בצורה הראויה התלוננו בפני אחד מאנשי הצוות ואם הדבר לא עוזר דרשו לדבר עם רופא בכיר או אחראי חדר מיון, במידה ולא נותנים לכם לדבר אתו, בקשו לדעת מיהו ומה שמו
5. שחרור במקום אשפוז - אם רוצים לשחרר אתכם ואתם מרגישים שמצבכם מחייב אשפוז, דרשו מהרופאים את תיעוד הדבר בתיקכם האישי, לא פעם תשתנה החלטתם בנוסף צרו קשר עם רופא המשפחה שלכם או רופא אחר שיש לכם קשר אתו כדי שינסה להשפיע על המצב.
6. שחרור בפעם השנייה - אם הגעתם אם בעיה שכבר הגעתם אתה בעבר ושוחררתם, פנו לחדר מיון בבית חולים אחר.
7. פנייה לייעוץ פרטי - אם מאמציכם לא נענו ועומדים על כל שתשתחררו מחדר המיון, למרות שאתן מרגישים שאתם חייבים אשפוז פנו לייעוץ פרטי אצל רופא פרטי, טוב תעשו אם תפנו למנהל המחלקה, שיוכל לתת המלצה לאשפוז, על ייעוץ שכזה אתם זכאים לסבסוד מהקופה.
מהי גמלת סיעוד ומה התנאים לקבלתה?
גמלת סיעוד היא גמלה הניתנת מהביטוח הלאומי עבור טיפול בקשישים. הגמלה ניתנת לגברים מגיל 67 ולנשים מגיל 62 הגרים בדיור מוגן או בביתם וזקוקים להשגחה וסיוע בפעולות יום יומיות.
אלו התנאים לקבלת גמלת סיעוד:
תושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה
מגורים בקהילה - אנשים הגרים בביתי אבות, מוסדות או מחלקות סיעודיות אינם זכאים לה.
מידת תלות - על האדם המבקש גמלה זו להיות במצב שהוא נזקק לעזרת אדם אחר בביצוע מטלות היום יום כגון רחצה, אכילה והלבשה.
קצבאות נוספות - גמלת סיעוד תינתן בתנאי שהקשיש אינו מקבל קצבאות נוספות מיוחדות מהמוסד לביטוח לאומי (לדוגמה קצבת נכות).
הכנסות - גובה הקצבה והיקפה יקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי כשהקיף הכנסותיו של הקשיש יהוו שיקול לכך.
גמלת סיעוד היא גמלה הניתנת מהביטוח הלאומי עבור טיפול בקשישים. הגמלה ניתנת לגברים מגיל 67 ולנשים מגיל 62 הגרים בדיור מוגן או בביתם וזקוקים להשגחה וסיוע בפעולות יום יומיות.
אלו התנאים לקבלת גמלת סיעוד:
תושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה
מגורים בקהילה - אנשים הגרים בביתי אבות, מוסדות או מחלקות סיעודיות אינם זכאים לה.
מידת תלות - על האדם המבקש גמלה זו להיות במצב שהוא נזקק לעזרת אדם אחר בביצוע מטלות היום יום כגון רחצה, אכילה והלבשה.
קצבאות נוספות - גמלת סיעוד תינתן בתנאי שהקשיש אינו מקבל קצבאות נוספות מיוחדות מהמוסד לביטוח לאומי (לדוגמה קצבת נכות).
הכנסות - גובה הקצבה והיקפה יקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי כשהקיף הכנסותיו של הקשיש יהוו שיקול לכך.
מי זכאי לטיפול מהקרן לנפגעי השואה בישראל?
אלו האנשים הזכאים לטיפול מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל:
1. מי שחי תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה, כולל לוב, תוניס ואלג'יריה, ועבר את התקופה בגטאות, מחנות ריכוז או במסתור, תוך סיכון חיים.
2. מי שחי בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה, צרפת, איטליה והונגריה וסבל מרדיפות הנאצים.
3. מי שברח משטח הכיבוש: מגרמניה אחרי 1933, מאוסטריה אחרי 1938, ומיתר הארצות אחרי פרוץ המלחמה והכיבוש עד ליום שמיני במאי 1945.
חשוב לדעת שהקרן שומרת על זכותה לתת קדימות לקשישים מעל גיל 85, לחולי סרטן, לחולי אלצהיימר ולמצבי סעד קשים. הקדימות ניתנת על סמך אישורים רפואיים ואישור של לשכת רווחה מקומית.
אלו האנשים הזכאים לטיפול מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל:
1. מי שחי תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה, כולל לוב, תוניס ואלג'יריה, ועבר את התקופה בגטאות, מחנות ריכוז או במסתור, תוך סיכון חיים.
2. מי שחי בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה, צרפת, איטליה והונגריה וסבל מרדיפות הנאצים.
3. מי שברח משטח הכיבוש: מגרמניה אחרי 1933, מאוסטריה אחרי 1938, ומיתר הארצות אחרי פרוץ המלחמה והכיבוש עד ליום שמיני במאי 1945.
חשוב לדעת שהקרן שומרת על זכותה לתת קדימות לקשישים מעל גיל 85, לחולי סרטן, לחולי אלצהיימר ולמצבי סעד קשים. הקדימות ניתנת על סמך אישורים רפואיים ואישור של לשכת רווחה מקומית.
מהם הטלפונים החשובים לשעת חירום באיזור הדרום?
אלו מספרי הטלפון לשעת חירום באיזור הדרום:
מתא"מ דרום (תיאום טיולים) - 08-9902927
מבצעים פיקוד דרום - 08-9902925
מפקדת עין יהב - 08-789969
בה"ד 1 - 08-7799997
מפקדת קישור אילת - 08-699698
מפקדת קציעות - 08-7797979 , 08-7797997
חמ"ל הר שגיא - 08-679699
יחידת חילוץ עין גדי - אלון שחל (מפקד) – 052-2914673, 050-6276587 (רק באירועים)
יחידת חילוץ ערד - אלי שגיא (מפקד) – 050-6276457, 057-8133361
יחידת חילוץ הר הנגב - חנן אפריאט (מפקד) – 050-6276619
יחידת חילוץ ערבה - אלעד סקר (מפקד) – 052-3666203, 057-7288322, 050-6276567
יחידת חילוץ אילת – אילות - שרגא גרין (מפקד) – 050-6276442, 057-7627615
יחידת חילוץ צוללים דרום - אבי שלום (מפקד) – 050-5381065
אלו מספרי הטלפון לשעת חירום באיזור הדרום:
מתא"מ דרום (תיאום טיולים) - 08-9902927
מבצעים פיקוד דרום - 08-9902925
מפקדת עין יהב - 08-789969
בה"ד 1 - 08-7799997
מפקדת קישור אילת - 08-699698
מפקדת קציעות - 08-7797979 , 08-7797997
חמ"ל הר שגיא - 08-679699
יחידת חילוץ עין גדי - אלון שחל (מפקד) – 052-2914673, 050-6276587 (רק באירועים)
יחידת חילוץ ערד - אלי שגיא (מפקד) – 050-6276457, 057-8133361
יחידת חילוץ הר הנגב - חנן אפריאט (מפקד) – 050-6276619
יחידת חילוץ ערבה - אלעד סקר (מפקד) – 052-3666203, 057-7288322, 050-6276567
יחידת חילוץ אילת – אילות - שרגא גרין (מפקד) – 050-6276442, 057-7627615
יחידת חילוץ צוללים דרום - אבי שלום (מפקד) – 050-5381065
מה הכתובות והטלפונים של משרדי מע"מ בארץ?
מהם הכתובות וטלפונים של משרדי מע"מ ברחבי הארץ:
הנה הכתובות ומספרי הטלפון של משרדי מע"מ בארץ:
מע"מ אשדוד 08-8510610 פקס' 08-8510644, האורגים 2, אשדוד 77102
מע"מ גוש דן 03-5721313 03-5715440 ויצמן 19,גבעתיים 53391
מע"מ באר שבע 08-6293333, 08-6230115 שדרות שז"ר 31,באר שבע 84894
מע"מ טבריה 04-6714242, 04-6714225 אלחדיף 23,טבריה 14200
מע"מ נתניה 09-8606333, 09-8606353 סמילנסקי 8,נתניה 42432
מע"מ חיפה 04-8630596, 04-8640886 פל ים 15,חיפה 33095
מע"מ חדרה 04-6340999, 04-6323257 הלל-יפה 1,חדרה 38203
מע"מ נצרת 04-6458888, 04-6458800 המלאכה 52,נצרת 17000
מע"מ עכו 04-9852920, 049916163 שלום הגליל 1,עכו
מע"מ פתח תקוה 03-9394242, 03-9348608 הסתדרות 26 ,פתח תקוה 49540
מע"מ רחובות 08-9446888 ,08-9493027 רוזנסקי 11,רחובות
מע"מ רמלה 08-9788088, 08-9788055 הרצל 91, רמלה
מע"מ ת"א 1 03-5120777, 03-6821630 יפת 42, יפו 68101
מע"מ ת"א 2 03-5120777 03-6821630 יפת 42, יפו 68101
מע"מ ת"א 3 03-6898222 , 03-6898260 השלושה 2 , ת"א 61092
מע"מ קמר"פ 08-8510576, 08-8568837 האורגים 2,אשדוד 77102
הנה הכתובות ומספרי הטלפון של משרדי מע"מ בארץ:
מע"מ אשדוד 08-8510610 פקס' 08-8510644, האורגים 2, אשדוד 77102
מע"מ גוש דן 03-5721313 03-5715440 ויצמן 19,גבעתיים 53391
מע"מ באר שבע 08-6293333, 08-6230115 שדרות שז"ר 31,באר שבע 84894
מע"מ טבריה 04-6714242, 04-6714225 אלחדיף 23,טבריה 14200
מע"מ נתניה 09-8606333, 09-8606353 סמילנסקי 8,נתניה 42432
מע"מ חיפה 04-8630596, 04-8640886 פל ים 15,חיפה 33095
מע"מ חדרה 04-6340999, 04-6323257 הלל-יפה 1,חדרה 38203
מע"מ נצרת 04-6458888, 04-6458800 המלאכה 52,נצרת 17000
מע"מ עכו 04-9852920, 049916163 שלום הגליל 1,עכו
מע"מ פתח תקוה 03-9394242, 03-9348608 הסתדרות 26 ,פתח תקוה 49540
מע"מ רחובות 08-9446888 ,08-9493027 רוזנסקי 11,רחובות
מע"מ רמלה 08-9788088, 08-9788055 הרצל 91, רמלה
מע"מ ת"א 1 03-5120777, 03-6821630 יפת 42, יפו 68101
מע"מ ת"א 2 03-5120777 03-6821630 יפת 42, יפו 68101
מע"מ ת"א 3 03-6898222 , 03-6898260 השלושה 2 , ת"א 61092
מע"מ קמר"פ 08-8510576, 08-8568837 האורגים 2,אשדוד 77102
איפה יש מרפאה למניעת לידות מוקדמות?
מרפאה למניעת לידות מוקדמות נמצאת בביה"ח איכילוב בתל אביב, שם ניתן לקבל יעוץ ולבצע בדיקת צפי מיוחדת (כזו שלא מתבצעת כחלק משאר הבדיקות השגרתיות בהריון) ללידה מוקדמת. למרות שקשה למנוע לידה מוקדמת במקרים רבים ניתן לעכב אותה, תוך אשפוז האישה ההרה לצרכיי השגחה ומתן טיפול תרופתי להבשלת ריאות העובר (טוב במיוחד לנשים בסיכון גבוה ללידה שכזו). חשוב לציין שהטיפול והייעוץ המרפאה הם בחינם ואין צורך בהפניית רופא מטפל או טופס 17, אך הייעוץ הניתן שם אינו מחליף מעקב של הרופא המטפל. לפרטים: 03-6974000.
מרפאה למניעת לידות מוקדמות נמצאת בביה"ח איכילוב בתל אביב, שם ניתן לקבל יעוץ ולבצע בדיקת צפי מיוחדת (כזו שלא מתבצעת כחלק משאר הבדיקות השגרתיות בהריון) ללידה מוקדמת. למרות שקשה למנוע לידה מוקדמת במקרים רבים ניתן לעכב אותה, תוך אשפוז האישה ההרה לצרכיי השגחה ומתן טיפול תרופתי להבשלת ריאות העובר (טוב במיוחד לנשים בסיכון גבוה ללידה שכזו). חשוב לציין שהטיפול והייעוץ המרפאה הם בחינם ואין צורך בהפניית רופא מטפל או טופס 17, אך הייעוץ הניתן שם אינו מחליף מעקב של הרופא המטפל. לפרטים: 03-6974000.
מהן הזכויות של ניצולי שואה ילידי אוסטריה?
אלו הזכויות של ניצולי שואה ילידי אוסטריה:
1. הזכאים לזכויות: כל מי שהוא ניצול שואה יליד אוסטריה, בן/בת זוגו, אלמנים/אלמנות של הניצולים וגם ילדיהם של הניצולים במידה והם עצמם ניצולים (גם אם הם לא אוסטרים). מי שהכנסתו האישית אינה עולה על 7,000 שקלים לחודש (הרנטות בגין הרדיפות ותשלומי ביטוח לאומי לא נלקחות בחשבון).
2. הסיוע לזכאים: תשלום של 7,000 דולר פעם בשנה הניתן עבור הוצאות רפואיות, כולל העסקת מטפל. יש להציג לשם כך קבלות מקוריות. במקרה של מטפל, הצהרת המטפל בכתב בתוספת תעודה זהות וחתימה תהייה מספקת.
סיוע חד־פעמי ברכישת ביטוח פנסיוני אוסטרי עד 2,500 דולר.
סיוע חירום משלים אחר עד ל־2,500 דולר פעם בשנה.
אלו הזכויות של ניצולי שואה ילידי אוסטריה:
1. הזכאים לזכויות: כל מי שהוא ניצול שואה יליד אוסטריה, בן/בת זוגו, אלמנים/אלמנות של הניצולים וגם ילדיהם של הניצולים במידה והם עצמם ניצולים (גם אם הם לא אוסטרים). מי שהכנסתו האישית אינה עולה על 7,000 שקלים לחודש (הרנטות בגין הרדיפות ותשלומי ביטוח לאומי לא נלקחות בחשבון).
2. הסיוע לזכאים: תשלום של 7,000 דולר פעם בשנה הניתן עבור הוצאות רפואיות, כולל העסקת מטפל. יש להציג לשם כך קבלות מקוריות. במקרה של מטפל, הצהרת המטפל בכתב בתוספת תעודה זהות וחתימה תהייה מספקת.
סיוע חד־פעמי ברכישת ביטוח פנסיוני אוסטרי עד 2,500 דולר.
סיוע חירום משלים אחר עד ל־2,500 דולר פעם בשנה.
