אלו הם תסמיני כאבי פנים ולסת:

1. כאב באזור מפרק הלסת (סביב האוזן) או בשרירי הלעיסה (פנים, רקות, צוואר וכו').

2. קושי בפתיחת הפה או הגבלה בתנועות הלסת התחתונה.

3. רעשים ("קליקים", "קנאקים" ועוד) במפרק בעת תנועת הלסת (פיהוק, לעיסה, דיבור וכו').

תסמינים אלו מוחמרים בזמן הנעת הלסת, ועלולים לגרום לפגיעה באיכות החיים של הסובלים מהם. תסמינים עלולים להופיע בפתאומיות או להתפתח בהדרגתיות על פני חודשים. עוצמת הכאבים או ההפרעה התפקודית והאופי הכרוני של תופעות אלו גורמות להתפתחות הפרעות פסיכולוגיות (חרדה, דיכאון ועוד) המחמירות את המצב.

הנה סימנים העלולים להעיד שילד סובל מאלימות:

1. אם הילד מראה סימני רתיעה וחשדנות מאנשים

2. אם הוא מבטא חשש מאלימות ונראה חושש

3. אם הוא נראה סגור, פאסיבי וחסר שמחת חיים

4. אם הוא חסר מנוחה, סובל מקשיים בריכוז או בזכרון, ירידה בלימודים

5. ילד שלפתע מרטיב במיטה.

כל אלה סימנים שיכולים להעיד על ילד שמופעלת עליו אלימות מינית או פיזית (אם כי יש לציין שאלה רק סימנים ואינם הוכחות).

פעמים רבות תוכלו לזהות יותר אם תתנו לו לצייר משפחה, גן וכדומה - ייתכן ושם תוכלו לגלות סימנים ובשיחה עימו על היצירה שלו הוא יסגיר את הסוד המעיק עליו - זכרו, עם זאת, שפעמים רבות הוא ייחשף יותר בפני איש מקצוע מאשר בפניה של דמות קרובה.

הנה הסממנים העיקריים לאנשים או בני נוער הנקלעים לכת:

1. שינויים בלבוש

2. שינויי תזונה

3. שינויים בתחומי התעניינות

4. שינויים בתפקוד היומיומי (לדוגמה אדם מפסיק מיוזמתו לעבוד)

5. אדם שמתחיל לבקש/לדרוש סכומי כסף גבוהים שלא ביקש קודם לכן

6. רכישת חברים חדשים ממעגלים שאינם מוכרים למשפחתו וסביבתו הקרובה, תוך התנתקות מהמעגלים החברתיים שהיו לו עד כה

7. ניכור כלפי בני המשפחה

8. מעטה סודיות על מעשיו, פרנסתו ועיסוקיו החברתיים

9. קושי בניהול שיחה

10. התרחקות מההורים עד כדי נתק, תוך הטחת האשמות

11. בקשת אישורים קבועים על סדר יום ממנהיג הכת, האדם תלוי בהחלטות שלו

12. אנשים העוסקים בעבודות שאינם הולמות את כישוריהם ויכולתם

13. שינוי עצמי עד כדי כך שהמשפחה הקרובה וההורים בפרט מרגישים שעומד לפניהם אדם שאינם מכירים

14. מפגשי לימוד מספר פעמים בשבוע, שלא ניתן לקבל תיאור מדויק מה נלמד שם וששאלות בעניין גורמות לכעס ועצבים מצד קורבן הכת

אוטיזם היא הפרעה התפתחותית שמקורה ניורולוגי, על הספקטרום האוטיסטי. אלו תסמיניה:

1. קשיים בתקשורת שאינה מילולית.

2. קשיים בהבנה של הבעות פנים שונות.

3. קשיים בהבנת מצבים חברתיים.

4. קשיים ביצירת קשר עין.

5. בעיות בדיבור ובשפה.

6. חזרה שוב ושוב על אותן תנועות.

7. חזרה שוב ושוב על אותן מילים או אותם משפטים.

8. חוסר יכולת להתגמש מבחינת התנהגות ומחשבה.

9. קשר מועט עם אחרים עד כדי חוסר עניין מוחלט.

10. ילדים הסובלים מאוטיזם יתקשו לשחק משחקי דמיון או לחקות ילדים אחרים.

11. קושי עד כדי התנגדות בשינויים בשגרת החיים.


הנה האיבחון:

http://youtu.be/C8bwtZrA0DU

כל הורה אמור לדעת שגבולות הכרחיים לחינוך של ילדים, אולם יש הורים הנוטים להציב גבולות מוגזמים הפוגעים בביטחונו העצמי והרגשי של הילד ולעתים אף בכישוריו החברתיים. כדאי לשים לב לסימנים הבאים (במיוחד אם כמה מהם מופיעים יחד) ולבדוק האם הם תוצאה של נוקשות יתר בחינוך:

1. הרטבה בגיל שהילד לא אמור להרטיב

2. גמגום

3. חוסר שקט

4. שינוי קיצוני בהתנהגות בין הגן לבית (לדוגמה בגן הילד אלים ומתפרע ובבית מתנהג למופת, או ההפך)

5. אלימות ותוקפנות המתפרצת אצל הילד במפתיע, ללא קשר ישיר לאירוע

6. צייתנות קיצונית (עד תחושה שהילד כנוע)

7. ילדים שאינם מביעים לעולם תוקפנות לא באופן פיזי ולא באופן מילולי

8. אחים שלא רבים אף פעם

9. ילד שמבקש רשות בנושאים שונים ממבוגרים אחרים בטענה שהוריו לא ירשו לו

10. ילדים שכל הזמן "מנסים" את הוריהם. פעמים רבות אין הדבר סימן לחיזוק הגבולות מצד ההורים, אלא להרפיה מסוימת

הימנעויות או פחדים מהנושאים שיצוינו להל"ן עשויים להצביע על חרדה חברתית, מה שעלול לפגוע בהתנהלות תקינה ונורמלית של החיים בתחומי הקריירה, החברה ובתחום הבינאישי. אבחון מלא יעשה ע"י איש מקצוע, כאשר התדירות והעצמה של כל סימפטום הם שיצביעו מה עוצמת החרדה:

1. דיבור ליד אנשים אחרים

2. פנייה יזומה אל אנשים זרים

3. שיחה עם בעלי סמכות

4. שתייה ואכילה ליד אנשים

5. כניסה לחדר בו יושבים כבר אנשים

6. להופיע, להרצות או לדבר מול קהל

7. לדבר בטלפון ליד אנשים

8. להשתתף או לארגן מסיבות

9. להיות במרכז תשומת הלב בעניין כלשהו

10. לעבוד בזמן שאחרים מביטים

11. כניסה לשירותים ציבוריים

12. ליזום פגישות רומנטיות

13. לעמוד על שלך מול אנשי מכירות

14. להתקשר בטלפון לאנשים זרים

הנה הסימנים של הפרעות אכילה אצל בנות (בהתחלה הכלליים ואחר כך הספציפיים לסוגי ההפרעות השונות)ו:


סימנים כלליים
===========
1. פעילות הגופנית כמעט אובססיבית

2. ניסיונות לאכול לבדן, בלי נוכחות אחרים

3. התייחסות לעצמן כ"שמנות", בלי קשר למשקל האמיתי שלהן

4. דיבור על אוכל במונחים של טוב ורע

5. לא אוכלות גם כשהן רעבות, כשפעמים רבות הן יעסקו בהכנת האוכל אבל לא יאכלו ביחד עם כולם

6. שתייה רבה של תה צמחים ומשקאות חמים שמטרתם דיכוי רעב

7. אכילה של ציפור - הארכת הארוחה על ידי אכילה של כמויות מזון וחתיכות קטנות במיוחד

8. מרבות להקיא, תוך שימוש, לעתים, בחומרים משלשלים


אנורקסיה
========
1. תירוצים כמו "אכלתי קודם" כדי לדלג על ארוחות

2. מתעסקות המון בנושא הרזיה

3. הן נמנעות מקשרים חברתיים ונוטות להתכנס בתוך עצמן

4. אנורקטיות הופכות לא פעם לצמחוניות

5. הפרעות שינה וקשיים בשינה

6. הן עוטות בגדים גדולים וכהים, כדי להסתיר את הגוף

7. גוון חיוור בפנים

8. סובלות ממצבי רוח, דיכאונות ונוטות להתרגז בקלות

9. סובלות מקור גם כשחם

10. פרפקציוניזם. הכל חייב להיות מושלם

11. סובלות מאי-סדירות במחזור החודשי, עד הפסקה מוחלטת

12. ציפורניים נושרות

13. שיער נושר

14. שיער חסר ברק ויבש

15. צומחות להן פלומות שיער בגוף

16. התעסקות רבה עד אובססיבית בספירת קלוריות

17. נערים ונערות המרבים להישקל

18. נערים המעריכים את עצמם בעיקר לפי איך שהם נראים

19. עומדים שעות רבות מול המראה

20. עצירות

21. הפסקה במחזור החודשי

22. הפרעות בשינה

23. תחושת חולשה ותשישות


בולימיה
=======
1. בולמוס אכילה ואכילה מהירה מאד

2. חתכים על פרקי האצבעות בשל גרימת הקאות בהחדרה של היד לפה

3. הליכה לשירותים בסוף הארוחה או במהלך הארוחה

4. שיניים מתפוררות (בשל הקאות).

1. כדאי ליידע את רופא השיניים כבר עם הגעתכם למרפאה כי אתם סובלים מנזלת ממושכת או מסינוסיטיס כרוני, כדי שיוכל לאבחן נכון את מצב הפה והשיניים.

2. רופא השיניים גם יוכל להתאים טיפול אנטיביוטי במידת הצורך.

3. כדאי להקפיד על היגיינה אוראלית טובה: צחצוח נכון ויעיל, חוט דנטלי ושימוש במי פה המכילים פלואוריד. בקש הדרכה מהשיננית או מרופא השיניים.

4. במקרים של חשש מוגבר לעששת כדאי לבצע טיפולים ביתיים בפלואוריד בריכוז גבוה בעזרת סד לילה, שהוא כפפת סיליקון שמותאם במדויק לשיניים ולחניכיים, ובו מורחים ג'ל פלואוריד מיוחד.

5. כדאי להבריש את הלשון משרידי נזלת וליחה (עם מברשת השיניים או עם אביזר מיוחד לניקוי הלשון). זהו אחד הגורמים לריח רע מהפה.

6. מומחה ליישור שיניים יכול לפתור מצב של הצרות הלסת העליונה ועיוות בסגירת השיניים.

ידוע שהחום הוא סימן לבעיה רפואית, זיהום או בעיה פנימית אצל הכלב (לרוב הוא מרמז על דלקת). החום עולה כדי להאט את התפתחות החיידקים בגוף. אחרי 24 שעות, אם לא ירד לכלב החום, יש לפנות לווטרינר.

ביממה הראשונה ניתן להקל על הכלב בעידוד לשתות מים וחשוב לא לתת לו להתייבש. תנו לכלב כל כמה שעות מים טריים ועודדו אותו לשתות והרבה. כאמור, אם הכלב לא שתה מספיק ואחרי 24 שעות יש לו עדיין חום - פנו לווטרינר. אחרי כל הבדיקות הנדרשות הוא יקבע את הטיפול. במקרה של זיהום הוא ייתן לכלב אנטיביוטיקה. אם חסרים לו נוזלים - יוסיף עירוי.

לגיל המעבר אצל גברים יש תופעות ותסמינים שונים. באם קיימות שלוש או יותר מהתופעות, כדאי לפנות לרופא בכדי לבדוק את רמות הטסטוסטרון בדם. אלו הם תסמיני גיל המעבר אצל גברים:

חוסר אנרגיה

ירידה בכושר הגופני

ירידה ברמת הסיבולת של הגוף

שינוי במצב רוח, שמחת החיים יורדת

שינויים במוטיבציה בעבודה ובתחביבים

ירידה בגובה

חשק מיני ירוד מהרגיל

ירידה במשך הזקפה

ירידה בחוזק הזקפה

נטייה להירדמות ועייפות מרובה לאחר האוכל.

ישנם סימני דיכאון ידועים ומוכרים. לפי ספר האבחנות האמריקאי DSM, במידה והתנסיתם בארבעה-חמישה או יותר מהתסמינים הללו, במהלך פרק זמן של שבועיים, או בפחות מהם אך הם פגעו בהתנהלות של חייכם, זוהי עדות לבעיה קלינית שמחייבת טיפול תרופתי ונפשי, אצל איש מקצוע בתחום הנפש.

הסימפטומים לדיכאון קליני הם:

1. עצב, חרדה וריקנות מתמשכים.

2. שינה בעייתית (מועטה או רבה מדי).

3. ירידה או עליה בתיאבון ובמשקל.

4. עניין מופחת ואובדן ההנאה מפעילויות שמהן נהניתם בעבר.

5. מצב רוח ירוד רוב היום, רגזנות או חוסר מנוחה.

6. תסמינים גופניים שאינם מגיבים לטיפול דוגמת כאב ראש, כאב הפרעות אחרות בעיכול.

7. קשיים בריכוז, חשיבה, קבלת החלטות, זיכרון.

8. עייפות או חוסר אנרגיה מתמידים.

9. רגשי אשמה, חוסר ערך, חוסר תקווה מתמידים.

10. מחשבות אובדניות או מחשבות על מוות.

11. הזיות או מחשבות שווא (במקרים קשים במיוחד).


שימו לב שדיכאון קליני הוא מהמחלות שניתנות לטיפול יעיל. אם תפנו בזמן, הן אם מדובר בכם ואם במישהו אחר, תוכלו להציל חיים.

הנה 3 תסמיני הפרעות במערכת הלעיסה:

1. כאב במפרק הלסת ,לרוב מתורגם ככאב אוזניים או צלצולים באוזניים בזמן פתיחת הפה. במקרים רבים מומחה א.א.ג. הוא המאבחן הראשון של ההפרעה והוא המפנה את החולה לטיפול בידי רופא השיניים האמון על נושא.

2. כאב בשרירי הלעיסה המתורגם ככאב באזור הרקות ,קושי בפתיחת הפה או הגבלה בזמן תנועת הלסת לדוגמה קושי בפיהוק נרחב.

3. רעשים הנשמעים במפרק כמו "קליק" בזמן פתיחת פה או הזזת הפה לצדדים

עם הופעת הסמנים הנ"ל מומלץ לגשת לבדיקת רופא שיניים!.



נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

אלו הסימנים המעידים שילד סובל מקושי בהחזקת קשב לאורך זמן:

1. בזמן השיעור משחק עם חפצים שונים כדי להצליח להישאר קשוב.

2. מוצא את עצמו מסתכל על המורה כשאין לו מושג על מה היא מדברת כרגע.

3. אינו מספיק להעתיק את הנכתב על הלוח.

4. הכתב שלו משתנה בין תחילת השיעור לסופו, בו הוא פחות מסודר.

5. מאבד ריכוז בזמן משחק עם חברים ואינו שם מתי מגיע תורו.

6. חש שעמום ממשחקים וצעצועים.

7. עובר במהירות בין מטלה למטלה ואינו מצליח להחזיק מעמד לאורך זמן בפעילות מסוימת המוטלת עליו.

ילדים לא תמיד יודעים לבטא באופן מילולי מצוקה שהם חווים ולכן, אם היא קיימת, פעמים רבות היא תבוא לידי ביטוי בשינוי באופן ההתנהגות של הילד. כדאי לשים לב להתנהגויות שכאלו, מאחר ולא פעם הן מבטאות צורך אמיתי של הילד בקבלת עזרה או טיפול רגשי מקצועי.


הסימנים הבאים מעידים על ילד המאותת על מצוקה כלשהי:

1. תוקפנות שלא הייתה בעבר כלפי הסביבה

2. קושי בקבלת מרות בבית או במסגרת הלימודית

3. שינויים באכילה - חוסר תיאבון או הגזמה באכילה

4. שינה מרובה או שינה מאד לא שקטה מלווה בסיוטים

5. ילד שחווה כל הזמן פחד או חשש ממשהו

6. ירידה בלימודים

7. ירידה ביכולת התפקוד היום יומי

8. ילד שחזר להרטיב

9. ילד המסרב ללכת לגן או לבית ספר על בסיס יומי

10. קושי להתגבר על משברים משפחתיים או סביבתיים

11. קושי ניכר בהסתגלות למסגרת חדשה

12. מרבים לבכות

13. ילדים המבטאים יותר מהרגיל כעס, עצב, בלבול, חוסר אונים ומתח

14. התקפי זעם ובכי ללא הסבר

15. שינויים קיצוניים בהרגלי הגלישה של הילד

16. סימנים המעידים על דיכאון

כך כדאי לטפל בקלקול קיבה:

1. הוסיפו ג'ינג'ר קצוץ וטרי לכוס מים חמים או לתה.

2. הקפידו לשתות הרבה נוזלים צלולים כמו מים או תה צמחים. הקאות או שלשולים עלולים לגרום להתייבשות שתשפיע על היכולת של הגוף לספק דם לאיברים חיוניים.

3. אם אינכם יכולים להחזיק שום דבר בקיבה, מצצו קוביות קרח או קרטיבים.

4. היצמדו לאוכל תפל וקל: קרקרים, צנימים או דגנים יבשים. כשמצבכם מעט משתפר עברו לביצים מקושקשות או יוגורט רגיל.

5. אל תשתו מיץ פירות, קפה או משקאות מוגזים. החומציות יכולה להתסיס את הקיבה עוד יותר.

6. אל תאכלו חלבון מיד, זה קשה לעיכול לעומת פחמימות. המנעו מאכילה מרובה של פירות וירקות.

7. יש לגשת לרופא אם הסימפטומים מחמירים או חורגים מגבול היממה וכאבי הבטן חמורים. שלשולים והקאות יכולים לעיתים להצביע על אבנים בכיס המרה או דלקת בתוספתן.

לנשירת ריסים (Madarosis) יכולות להיות כמה סיבות:

1. בלפריטיס - זהו הגורם הנפוץ ביותר לנשירת ריסים. מדובר בתהליך דלקתי או זיהומי של העפעפיים, שמופיע לרוב בשני צידי הריסים ומלווה בגירוי עיני, אדמומיות, קשקשת בשולי העפעפיים וגם נשירת ריסים.

2. שיפשוף, גירוד או טראומה - לרוב זה חד צדדי, נשירת הריסים חולפת.

3. אלופציה אראטה - במידה ומדובר בנשירת כל שיער הריסים, יתכן שיש לך אלופציה אריאטה, שמשמעה הפרעה במערכת החיסונית. מחלה אוטואימונית זו באה לידי ביטוי לרוב גם באזורים אחרים שמכילים שיער, מלבד הריסים, כגון: קרקפת, גבות וכו`. כשנשירת הריסים מופיעה בגיל צעיר, הצמיחה מחדש של הריסים היא בשיעור נמוך יותר. לעתים יכולה להיות צמיחה ונשירה של הריסים, לסירוגין.

4. מחלות נוספות שיכולות להשפיע על הריסים כך הן יתר פעילות של בלוטת התריס וזאבת אדמונית.


במקרה של נשירת הריסים, יש לפנות לרופא עור לאיבחון ולטיפול בבעיה. הרופא יחייב בביצוע של בדיקות דם כלליות ובמידת הצורך גם של בדיקות אנדוקריניות.

הנה תסמיני ההתמכרות לאינטרנט:

1. כשילד מסתובב עם עיניים אדומות, סימני עייפות וכאבי ראש מרובים.

2. כשאתם מזהים שהוא מתחבר לאינטרנט ללא יכולת להתנתק (כולל גלישה עמוק אל תוך הלילה).

3. כשהוא מוותר על פעילות חברתית, תחביבים ופנאי לטובת המחשב.

4. כשהוא יכול להתיישב לרגע ומוצא עצמו ממשיך שעות רבות.

5. כשהוא מגלה התלהבות כפייתית למחשב ולאינטרנט ובמקביל ניכרת אצלו ירידה בלימודים.



כל הסימנים שלמעלה או חלק משמעותי מתוכם מהווים סימני ההתמכרות לאינטרנט. הם מחייבים עזרה לילד, כדי לסייע לו להיגמל, גם אם אינו רוצה או מכחיש.

לגמילה מההתמכרות לרשת ראו טיפ בתגית "אינטרנט, התמכרויות, ילדים, גמילה".

להתנהגות מינית חריגה אצל ילדים יש סיבות רבות, כאשר מתגלה התנהגות כזו כדאי לפנות לאנשי מקצוע המתמחים בתחום על מנת להבין את מקור הבעיה ולהתאים את הטיפול הנכון ביותר לילד. הנה רשימה של התנהגויות מיניות אצל ילדים הצריכות להדליק אור אדום אצל המבוגרים:

1. החצנה של המיניות באופן שאינו תואם את מין הילד הכוללת התנהגות מינית פרובוקטיבית.

2. מגע באברי מין של ילדים או של מבוגרים.

3. נקיטת יוזמה של מגע מיני עם ילדים אחרים.

4. דיבור מילולי על פעולות מיניות.

5. הצצה לילדים אחרים כשהם מתלבשים או נמצאים בשירותים, כשמתלווה לכך אוננות או שלא.

6. צילום עצמי בעירום.

7. צילום של ילדים אחרים בעירום.

8. אוננות שאינה נשלטת עד כדי כאב ופציעה.

הסימפטומים הבאים עלולים להעיד על אוטיזם אצל תינוקות:

1. פסיביות בצורה מוגזמת (התינוק אינו מגלה עניין בסביבה, חסר תנועה ובוכה מעט אם בכלל).

2. תינוק פעיל בצורה חריגה (חסר שקט ובוכה כמעט כל הזמן ללא סיבה ברורה).

3. התינוק אינו יונק ואינו אוכל ומגלה התנגדות לניסיונות להאכילו.

4. התינוק אינו מגיב לקולם או לנוכחותם של ההורים (בחיוכים ומלמולים).

5. התינוק נרתע ממגע.

6. התינוק אינו מקיים קשר עין עם הסובבים אותו.

7. חל איחור בהתפתחות המוטורית.

8. היקף ראש גדול לפי אחוזוני התפתחות וביחס לתינוק עצמו.


אם מופיעים שני סימפטומים או יותר מהרשימה מומלץ לפנות בהקדם לאבחון של התינוק.

במהלך החיים אנו סובלים מסימפטומים רבים ושונים שבאים והולכים. חלק מהתסמינים הללו יכולים להצביע על מחלה המקננת בגופנו וכדאי לשים לב אליהם ולגשת בהקדם לבדיקה אצל הרופא:

1. חוסר תיאבון וירידה לא מוסברת במשקל הגוף (יכול להצביע על מחלה כלשהי המתפתחת בגוף).

2. צואה שחורה (סימן לדימום במעי הדק או כיב והיכול להצביע על סרטן).

3. כאב ראש פתאומי וחריף (יכול להצביע על דימום במוח).

4. כאב ראש מלווה בחום וקשיות של הצוואר (יכול להעיד על דלקת קרום המוח).

5. תחושת בלבול, שיתוק, חולשה, דיבור מוזר או עילג ותחושה של שריפה ודקירות (סימנים לשבץ).

6. דימום וגינלי אצל נשים שחצו את גיל המעבר (יכול להיות סימן לסרטן).

דלקת עיניים אצל ילדים קטנים ותינוקות יכולה להיות פעמים רבות סימן מקדים למחלה וויראלית כלשהי וניתן לזהות אותה לפי התנפחות העפעפיים, עיניים דומעות, עיניים אדומות ולעיתים הפרשה שקופה הגורמת לריסים להידבק. לרוב, דלקת מסוג זה תעבור מעצמה וכל שיש לעשות הוא שטיפות של העין, הקפדה מרובה על שטיפת ידיים והרחקת הילד מהגן (עד שנגמרת ההפרשה), מאחר ודלקת זו מאד מדבקת. במידה וההפרשה מהעין משנה את צבעה לירוק-צהוב ונעשית סמיכה יותר, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי (לרוב משחה או טיפות אנטיביוטיות).

במקרים (שלרוב הם חריגים) בהם הדלקת מגיעה אל מאחורי גלגל העין אל ארובת העין, העין מתנפחת, קשה להניעה והילד סובל מכאבים (ולרוב גם מחום) - יש לפנות למיון. לרוב זהו מצב המחייב אישפוז.