» «
חיילים
מהן הזכויות לחייל שנחקר במשטרה צבאית חוקרת?
לחייל הנחקר בבסיס מצ"ח יש כמה זכויות:

זכות להיוועץ בעורך דין - לכל עצור יש זכות בסיסית להיוועד ולהיוועץ עם עו"ד בסמוך למעצרו. לפיכך, כשהעצור מבקש לעשות כן, יקושר לעו"ד וישוחח עימו (בפרטיות).
זכות להודיע על מעצר - לכל עצור יש הזכות, מייד עם מעצרו, להודיע על כך לאדם קרוב שהוא בוחר להודיע לו. חוקרי מצ"ח יאפשרו לעצור לטלפן לאדם קרוב ולשוחח עימו (בנוכחות חוקר).
אזהרת החשוד - כאשר רוצים לחקור חייל על בסיס חשד שביצע עבירה מסוימת, וקודם שתחל החקירה - יוזהר לגבי העבירה שעליה נחקר, ותינתן לו הזכות לשמור על זכות השתיקה.
זכות השתיקה תקפה לשאלות שעלולות להפליל את הנחקר בלבד.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא ובעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים, יכול לסייע רבות לחייל שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
תזונה
מה לאכול במשמרות לילה כדי לא להשמין?


מאחר ובמשמרת לילה ישנה נטיה לאכול מכל הבא ליד, בכדי לשמור על הערנות, מוטב להכין מראש את האוכל לפני המשמרת ולהגיע אליה שאתם שבעים אך לא מלאים באופן הגורם לעייפות. כדאי להצטייד בדברים הבאים:

- קופסא עם ירקות חתוכים

- סנדוויצ'ים עם ממרח אהוב וירקות

- חטיף אנרגיה

- קרקרים

- בקבוק יוגורט ממותק או שוקו

- בקבוק מים

- תרמוס אם שתיה חמה (תה/קפה) במידה ואין במקום העבודה

- מומלץ שהכריכים והחטיפים יהיו דלי קלוריות
צבא
מחיקת רישום פלילי על עבירות שנעשו בצבא - האם אפשר למחוק רישום פלילי מהצבא?



ישנן עבירות, בגינן נשפט חייל והורשע בבית דין צבאי. כגון: עריקות, שימוש בסמים, שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד שגוררות בצידן רישום פלילי במשטרת ישראל למשך 17 שנים.

כאשר אותו חייל משתחרר ומבקש, בחייו האזרחיים, לעבוד במשרה הדורשת תעודת יושר או מבקש לטייל בעולם ולקבל ויזה למדינות מסוימות וברישומיו מופיעה אינדיקציית "רישום פלילי" בגין אותה הרשעה בבית דין צבאי, הוא לא יוכל לקבל תעודת יושר מהמשטרה.

קיימת פרוצדורה, הקבועה בחוק, לפיה ניתן למחוק את הרישום הפלילי, או לקצר את תקופתו.הסמכות למחיקת רישום פלילי שנובע מעבירות צבאיות נתונה לנשיא המדינה.

לשם כך יש לפנות לנשיא המדינה בבקשה מנומקת היטב, שבצידה אסמכתאות. לשכת הנשיא תבקש את עמדת אגף החנינות בצה"ל .כל מקרה נבחן לגופו, כאשר ניתן משקל לחומרת העבירה ונסיבותיה, פרק הזמן שחלף, המשך שירותו של החייל בסדיר ובמילואים, הבעת חרטה, תרומה לקהילה, עבירות נוספות, נסיבות אישיות וכיו"ב. מומלץ לצרף לבקשת החנינה כל מסמך, התומך בטענות שהובאו בבקשה. לאור האמור, יחליט הנשיא אם לקצר את תקופת הרישום, לבטלו או לדחות את הבקשה.

חייל, הנושא רישום פלילי מן התקופה שלפני גיוסו, רשאי, כשישה חודשים לפני שחרורו, לבקש ממפקדו או מגורמי ת"ש ביחידה שיביאו את עניינו בפני הוועדה הצבאית למחיקת עבר פלילי. אם יימצא כי החייל עומד בקריטריונים, המפורטים בהוראת קבע אכ"א 33-03-05, ושירת שירות תקין - מוסמכת הוועדה להמליץ לנשיא המדינה לקצר את תקופת התיישנות או מחיקת הרשעתו.
בקו
מה בנים מקבלים בבקו"ם?


הנה רשימת הציוד שבנים מקבלים בבקו"ם:

מנעול

מגבת

גרבי צמר - חמישה זוגות

מברשת שיניים

ערכת כלי תפירה

תיק רחצה

סרט זוהר

תחבושת אישית

תחתונים - שלושה זוגות

חולצות טריקו - שלושה זוגות

תוספת לגברים לוחמים

תיק יד (צ'ימידן), במקום שק חפצים

זוג נעליים גבוהות נוסף

מכנסי ספורט

גרבי צמר - ארבעה זוגות נוספים

מגבת נוספת

ערכת לוחם

נרתיק לפק"ל כיסים

סרט בידוד (איזולירבנד)

כיסוי לדיסקית

משרוקית

כיסוי לשעון

סכין יפנית

מברשת לניקוי נשק


מתוך האתר "עולים על מדים"

צבא

מתגייסים
מה להביא לבקו"ם בגיוס?



לקראת יום הגיוס יש להכין פריטים חשובים לשבוע הראשון בצבא. הביאו אתכם באל הבקו"ם לגיוס את הדברים הבאים:

צו גיוס (חובה)

ת.ז. + מס' ת.ז. של ההורים והאחים

מס' חשבון בנק

כסף או אוכל ליום הראשון

מנעולים לתיקים ולנשק

אטמי אוזניים

גופיות - הרבה

בגדים חמים - גרביים, גופיות, כובע גרב, גטקעס

סווטשרט ללילה ומה ללבוש לשינה

מגבת

ציפה

כפפות גומי - לעבודת מטבח

שקפקפים

ניר טואלט

אסלוניות

סיכות בטחון

פלסטרים

ציוד תפירה בסיסי

משחת נעליים

פלאפון או סוג של טלכרט

פנס

מכנסי, חולצת ונעלי ספורט - למד"ס

נעליים שחורות (לנעלי א')

ממתקים

גומיות שחורות או חומות לשיער

כסף קטן

כלי רחצה

שעון

שפתון לחות לשפתיים

דיאודורנט

טלק או אבקה לרגליים

טוש לרישום שמכם על הציוד

תכשיר להפחתת כאבי שרירים


אפשר גם:
========
כיסוי לדיסקית + שרוך (לא חובה)

פלנלית

כסף קטן - מטבעות של 5 ו-10 ש"ח למכונות שתייה וממתקים בבסיסים

תכשיר נגד עקיצות יתושים (בקיץ)
חירום
מהם הטלפונים החשובים לשעת חירום באיזור הדרום?



אלו מספרי הטלפון לשעת חירום באיזור הדרום:

מתא"מ דרום (תיאום טיולים) - 08-9902927

מבצעים פיקוד דרום - 08-9902925

מפקדת עין יהב - 08-789969

בה"ד 1 - 08-7799997

מפקדת קישור אילת - 08-699698

מפקדת קציעות - 08-7797979 , 08-7797997

חמ"ל הר שגיא - 08-679699

יחידת חילוץ עין גדי - אלון שחל (מפקד) – 052-2914673, 050-6276587 (רק באירועים)

יחידת חילוץ ערד - אלי שגיא (מפקד) – 050-6276457, 057-8133361

יחידת חילוץ הר הנגב - חנן אפריאט (מפקד) – 050-6276619

יחידת חילוץ ערבה - אלעד סקר (מפקד) – 052-3666203, 057-7288322, 050-6276567

יחידת חילוץ אילת – אילות - שרגא גרין (מפקד) – 050-6276442, 057-7627615

יחידת חילוץ צוללים דרום - אבי שלום (מפקד) – 050-5381065

עריק
האם עבירות בעלות אופי צבאי הן עבירות פליליות שגוררות גם רישום פלילי?


עבירות רבות בצה"ל הן עבירות הנושאות רישום פלילי. עבירות אלה כוללות גם עבירה של היעדר מן השירות ללא רשות – עריקות בלשון העם, עבירות סמים (למעט סירוב להיבדק לגילוי שימוש בסמים מסוכנים), שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד.

חשוב לציין כי נאשמים בעבירות שנושאות רישום פלילי רשאים לפנות לפרקליט הצבאי שהגיש את כתב האישום בבקשה להמיר את סעיף האישום בסעיף שאינו נושא רישום פלילי, כאשר יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

סניגור צבאי שמודע לחשיבות סוגיית הרישום הפלילי והשלכותיה, יצליח לשכנע את הפרקליט הצבאי המקבל את ההחלטות להגיש כתבי אישום, להימנע מרישום פלילי.

הדרך לעשות כן היא לשכנע את הפרקליט להחליף את סעיף האישום המקורי בכתב האישום בסעיף אחר, שמשמעותו דומה אך הרשעה בו אינה כוללת רישום פלילי. כך למשל, חייל המואשם בהיעדר מן השירות בלא רשות (עריקות) אפשר שיורשע בעבירה של התנהגות מבישה, עבירה שההרשעה בה אינה גוררת רישום פלילי.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
צה
הסדרת מעמד נפקד או עריק או משתמט גיוס לצה"ל - איך עושים את זה נכון?
נפקדות/עריקות/השתמטות - הינה עבירה צבאית שיש לה קשר מובהק וייחודי לצבא. עבירה זו מופיעה בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 94 לחוק ומוגדרת כעבירת "העדר מן השירות שלא ברשות".
מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) אשר נמנעים מלהגיע לצו הראשון, וחושבים שבכך יוכלו לא יממשו את חובת הגיוס ולנתק כל מגע עם צה"ל מגויסים בכל זאת מכוח סעיף מיוחד בחוק המאפשר לצבא לגייס חייל גם בלא שעבר בלשכת הגיוס, וזאת אם סירב המלש"ב לשתף פעולה, ונמנע מלציית לצווים שנשלחו אליו.

מבחינה משפטית, תאריך ההתייצבות לצו הראשון מהווה תאריך הגיוס. כלומר, מאותו יום נחשב המלש"ב כמי שחלה עליו חובת גיוס, ובמידה ואינו מגיע - נחשב כמבצע עבירה של העדר מן השירות בלא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ונקרא "משתמט גיוס" ובלשון העם "עריק".

לאחר הכרזה על מועמד לשירות ביטחון כמשתמט גיוס, מוצאת כנגדו פקודת מעצר, והחיפושים אחריו נמשכים עד מעצרו על ידי משטרה צבאית או משטרת ישראל. במידה ומתבצע המעצר על ידי משטרת ישראל, יועבר המשתמט להמשך טיפולה של המשטרה הצבאית.
הליך המעצר אינו נעים ובדרך כלל, "נוחת" על המשתמט "כרעם ביום בהיר", וגורם להלם רב לו ולבני משפחתו. לכן, רצוי מאוד להסדיר את העניין אל מול רשויות הצבא מבעוד מועד, בטרם מעצרו של המשתמט. כך גם לגבי משתמטים השוהים בחו"ל ואשר חוששים ממעצרם בשדה התעופה עם בואם ארצה.

הגורם האחראי בצה"ל על טיפול משפטי במשתמטים, הנו פרקליטות נפקדים ועריקים ושם מחליטים האם לטפל בהשתמטות בדרך של דין משמעתי (שיפוט על ידי קצין שיפוט), או בדרך של הגשת כתב אישום, (משפט בפני בית דין צבאי – שגורר אחריו רישום פלילי).

הגורמים שישפיעו על ההחלטה לדמ"ש או הגשת כת"א הם בין היתר: אורך תקופת ההשתמטות, הנסיבות שהביאו להשתמטות, נסיבות אישיות והמשפחתיות ומכלול הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. החלטתו של פרקליט נפקדים ועריקים מתקבלת לאחר מעצרו של המשתמט.

פנייה מתאימה ומוקדמת לגורמים המוסמכים וסיום ההשתמטות או עריקות מיוזמתו של המשתמט או עריק, ייזקפו לזכותו ויסייעו בפתרון העניין באופן טוב יותר מבחינת המשתמט.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.


בן מהגרים
מה צריך לדעת על שירות צבאי לבן מהגרים והסדרת מעמד צבאי לישראלים השוהים בחו"ל?


רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.

בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.

הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:

בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.

יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.

בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.

הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.

אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.

איזה מספרי טלפון חשובים לחיילים המשרתים במילואים?


אלו מספרי הטלפון החשובים לחיילים המשרתים במילואים:


ביטוח לאומי - מענה טלפוני חדש למשרתים במילואים - 026463010

המרכז להתנדבות מילואים - 03-5693807/8

מוקד פניות ולת"ם / שחרורים / בני ישיבות - 03-7379500

קצינת פניות הציבור (קפ"צ) - 03-5691000

נציב קבילות החיילים (נקח"ל) - 03-6977433

מוקד פניות מופ"ת באגף כוח האדם - 03-5699999

קצינת פניות מפקדת קצין רפואה ראשי - 03-7377952

היחידה לפניות ותלונות הציבור במשרד הביטחון - 03-6975540

מחלקת ביטוח אנשי מילואים במשרד הביטחון - 03-6977001

ועדה רפואית מרכז - צריפין - 03-9579195/7/8

ועדות רפואיות לחוזרים לקבע - 03-6757855

ועדה רפואית צפון - 04-83003311
מה אומר החוק לגבי קבלת זכויות של בני זוג ידועים בציבור לאחר מותם?


במדינת ישראל עדיין לא נחקק חוק המגדיר את זכויותיהם של ידועים בציבור לאחר שאחד מבני הזוג נפטר, אולם מוסדות שונים בארץ החליטו על תקופות מינימום בכדי להעביר פיצויים וזיכויים לבן הזוג שנותר בחיים. אלו החברות שהגיעו להחלטות בנושא זה:

1. צה"ל החליט שזכויות המנוח יעברו לבן הזוג לאחר הוכחת שלש שנות חיים משותפות.

2. עובדי משרד האוצר החליטו על העברת זכויות לאחר שנתיים של חיים משותפים.

3. חברות הביטוח, גם הן, ישלמו פיצויים לאחר שנתיים של חיים משותפים.

4. חברת "אגד" החליטה על שנה אחת של חיים משותפים לשם העברת פיצויים וזכויות.

5. חלק מקרנות הפנסיה מבקשות, אף הן, להוכיח שנת חיים אחת משותפת בכדי להעניק זכויות ופיצויים של הנפטר.
למי שמורה הזכות להיוועץ בעורך דין צבאי?



כל חייל המזומן לחקירה במצ"ח או בפני קצין בודק או בפני ועדת חקירה , רשאי, טרם התייצבותו לחקירה, להיוועץ בסנגור, צבאי או פרטי (בעל אישור הופעה בבית דין צבאי).

כאשר נעצר החייל, חובה על חוקריו להביא לידיעתו, באופן מיידי, את זכותו להיוועץ עם עורך דין ולאפשר לו לממשה לפני שתימשך חקירתו ובתנאים שיאפשרו היוועצות דיסקרטית (בפגישה או בשיחת טלפון. החוקר אינו רשאי להאזין לתוכנה( .

חייל הנעצר לצורכי חקירה זכאי להודיע מייד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לעו"ד שהוא נוקב בשמו או לסנגור צבאי ולדרוש להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי, עוד לפני שתפתח או תימשך חקירתו.

מרגע המעצר אין החוקר רשאי להמשיך בחקירה מבלי לקיים את זכות החשוד להיוועצות בעורך דין אלא אם החשוד ויתר עליה באופן מפורש וחתם על כך בפני חוקריו.

חייל יכול להיחקר, במסגרת קצין בודק או במצ"ח באחד משני מקרים:

1. כחשוד באחריות לביצועה של עבירה.
2 . כעד לביצועה של עבירה.

לרוב, ידוע לנחקר מעמדו בחקירה (חשוד או עד), בין אם מפי חוקריו, ובין אם מהקשר הדברים ובין אם מתוכן החקירה, אולם, חקירה תחת אזהרה עושה את ההבדל בין השניים.

החוק מחייב את החוקרים להקדים אזהרה לגביית עדותו של חשוד. בחקירה תחת אזהרה הנוסח על פי החש"צ: "אתה חשוד בביצוע עבירה X. האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך"
יתכן מצב שתוך כדי גביית עדותו של אדם כעד יתעורר החשד כי הוא נושא באחריות לביצועה של העבירה, נשוא החקירה או עבירה אחרת, אז תופסק חקירתו כעד כדי להזהירו והיא תתחדש, לאחר האזהרה, כחקירת חשוד - תחת אזהרה.

כל אדם (עד או חשוד) זכאי שלא להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (חיסיון מפני הפללה עצמית). חשוד זכאי לשמור על זכות השתיקה. כלומר, רשאי שלא לענות לחוקרים על כל שאלה.

זכות הייעוץ בהליך משמעתי/פיקודי

במהלך משפט בדמ"ש (דין משמעתי) לנאשם אין זכות להיות מיוצג ע"י סניגור או ע"י כל אדם אחר במהלך הדיון המשמעתי.

עם זאת, רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט חוות הדעת שהוכנה בידי עו"ד מטעמו, או לאחר התייעצות עימו. אם הוצגה לו חוות דעת כאמור במהלך הדיון, מבלי שהועברה קודם לעיון הפרקליט, קצין השיפוט (שאינו משפטן) רשאי להפסיק את הדיון ולהעביר את חוות הדעת לפרקליט. הפרקליט יעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת, בהעתק לסניגור.

במקרים המצדיקים זאת, יהא הסניגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת, שתצומצם אך להתייחסות הנוספת של הפרקליט, ועותק ממנה יועבר אף לפרקליט.

אם פנה הנאשם בבקשה לעכב את העמדתו לדין משמעתי, על מנת ליתן בידו את האפשרות להמציא חוות דעת סניגור כאמור, תינתן הודעה לפרקליט ויעוכב השיפוט בשבעה ימים לכל היותר, אלא אם הורה הפרקליט אחרת.

היוועצות עם עו"ד אינה מלמדת על אשמה. חשוב להיוועץ בסניגור כדי ולשמור על זכויות החייל הנחקר או העומד לדין.

בהצלחה!
ביקור חייל הכלוא בכלא צבאי - מה הפרטים שחשוב לדעת?
בימים הראשונים של השהות בכלא קיימים הבדלים בנהלי הביקורים בין חיילות לבין חיילים:

חייל סדיר בבסיס הכליאה רשאי לקבל ביקור ראשון לאחר שבעה ימי כליאה, קרי, מהיום השמיני לכליאתו.

חיילי מילואים כלואים וחייל סדיר נשוי רשאים לקבל ביקור ראשון לאחר שלושה ימי כליאה.

חיילת בשירות סדיר ומילואים רשאית לביקור ראשון לאחר 48 שעות.

חייל/ת בשירות סדיר רשאי/ת לקבל ביקור אחת לשבועיים.

חייל/ת מילואים רשאים לקבל ביקור אחת לשבוע.

ביקור ראשון יש לתאם דרך קצין העיר, בתיאום עם הכלא.

בהמשך, את הביקורים הבאים ניתן לתאם מול אחראי הביקורים בכלא 4 כלא 6 או כלא 400 (בהתאם למקום הכליאה).

משך זמן הביקור הוא 30 דקות.

הביקור מוגבל לארבעה מבקרים בו-זמנית (ילדים עד גיל 16 אינם נכללים במניין המבקרים).

משפחות המבקרים רשאיות להביא בביקור משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות (חטיפים, עוגיות). בסוף הביקור לא יהיה אפשר להכניס את פריטי המזון לפלוגות. עוד רשאים המבקרים למסור לבניהם או לבנותיהם פריטים אישיים באריזות סגורות.

כלוא אשר הוריו גרושים או פרודים רשאי לקבל שני ביקורים נפרדים.

מועדי הביקורים:
- כלא 4 וכלא 6 : בימים ב' ד' בין השעות 13:00 ל- 16:00.
- פלוגה 400 בכלא 4 (נשים): בימים א-ה בין השעות 14:00 ל-16:00.
האם יש חובה לתת דגימות שתן בצה"ל?



מעת לעת, מתבצעות ביחידות הצבא פעולות מנע, במסגרתן מבקשים חיילים ביחידה מסוימת למסור דגימות שתן. מדובר בדגימות אקראיות.
המטרה בפעולות אלה היא הרתעה וגילוי אקראי של חיילים המשתמשים בסמים.
במסגרת פעולות המנע אין חובה על החיילים למסור דגימת שתן. חייל אשר יסרב למסור דגימה אינו חייב לומר את הסיבה שבגללה הוא אינו מעוניין למסור דגימת שתן, הוא לא ייעצר, ואין זכות לעכבו.
יחד עם זאת, סירוב מצדו של חייל למסור דגימת שתן מעורר חשד כנגדו.

ברם, במידה וכנגד חייל יש חשד ספציפי כי הוא משתמש בסמים, מוסמך קש"ב (קצין שיפוט בכיר) המשרת במשטרה הצבאית, להורות לאותו חייל, בצו קש"ב למסור דגימת שתן.

במקרה כזה, על החייל מוטלת חובה למסור דגימת שתן, וסירוב למסור דגימה כאמור מהווה עבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

סירוב לצו קש"ב יוביל לחקירת מצ"ח, במהלכה ייחקר החייל ויידרש החייל לנמק את סירובו.

יצויין כי ייתכנו מקרים בהם מתבצעת פעולת מנע בה מתבקשים חיילים מסוימים אשר כנגדם יש חשד ספציפי, למסור דגימת שתן במסגרת פעולת המנע, ובמידה והם מסרבים – מוצא כנגדם צו קש"ב, המחייב אותם למסור דגימה.

העבירה של סירוב להיבדק נתפסת, על ידי הפרקליטות הצבאית, כזהה בחומרתה לעבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוכן מסוג קנאביס (מריחואנה, חשיש), ואף רמת הענישה המקובלת בגין עבירות מסוגים אלה הנה דומה.

ההבדל המרכזי בין שתי עבירות אלה הנו כי העבירה של סירוב להיבדק אינה גוררת רישום פלילי, בעוד שהעבירה של שימוש בסם גוררת רישום פלילי.

בכל מקרה בו נתן חייל דגימת שתן והוא חושש לתוצאותיה או במקרה בו סירב חייל להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, זכותו המלאה להיוועץ בעורך-דין בכל שלב, הן לפני, הן במהלך והן אחרי החקירה. גורמי החקירה מחויבים לאפשר לו לממש זכות זו.
מהם השלבים בצו הראשון בצבא?



אלו השלבים שעוברים בצו ראשון בצבא:

1. קביעת הפרופיל הצבאי - הפרופיל הצבאי נקבע לפי המצב הרפואי. בשלב זה מקבלים טופס לרופא משפחה עליו הוא צריך לחתום, נערכת בדיקת שתן ומידת הצורך נשלחים הנערים והנערות לבדיקות נוספות.

2. קביעת הדפ"ר - הדפ"ר הוא דירוג פסיכוטכני ראשון הנקבע לפי מבחנים פסיכוטכניים והדירוג שלו נע בין 10 ל-90. לפי התוצאות המתקבלות יוחלט לאילו תפקידים ומיונים ניתן לשלוח את הנערים. הסובלים מלקויות למידה או בעיות קשב וריכוז יכולים לקבל מבחנים מותאמים ויש לומר זאת כשמגיעים לצו ראשון. במקרים אלה כדאי אף שהורה יגיע עם הנער ללשכה. ניתן להתכונן למבחנים אלה דרך האינטרנט או באפליקציה "דפ"ר 90".

3. קביעת צד"כ - הצד"כ הוא חלק מהקב"א והוא מנבא למעשה את יכולתם של נערים והנערות להיות ביחידה קרבית ולשרת כלוחמים. הצד"כ נקבע לאחר ראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית ונבדקת שם רמת המוטיבציה לשירות מסוג זה. לא כולם צריכים לעבור שלב זה, רק המבקשים להיות לוחמים.
באילו מקרים ניתן לעכב את עונשו של חייל שנשפט לעונש מאסר?


לקצין שיפוט יש סמכות לעכב עונש של חייל רק במקרים האלה:
א. החייל בעיצומה של סדרת אימונים מיוחדת שנמשכת חמישה ימים ומעלה.

ב. יש מצב כוננות מוגבר.

ג. החייל הגיש ערר על פסק דין.

ד. החייל נפצע או חולה.

ה. החייל הגיש בקשה בכתב (עד שבעה ימים)

ו. החייל זכאי לחופשת אבל עקב מוות המחייב את החייל לשבת שבעה.

ז. החייל זכאי לחופשת לידה כי אשתו ילדה.

ח. כאשר החייל משמש בתפקיד אפסנאי, פקיד תשלומים, אחראי קנטינה, ויש חשש כי עונשו יגרום לחוסר סדר באפסנאות או בכספים - תעוכב הנשיאה בעונש לתקופה שלא עולה על שבעה ימים.

ט. אם החייל הוא בקורס המתקיים ביחידה צבאית (למעט קורסים המכשירים לקצונה).
איפה יש מרכז סיוע לצעירים במצבי משבר?


סיוע לצעירים במצבי משבר ניתן למצוא במרפאת שחר של המרכז הרפואי ע"ש שיבא ושל אוניברסיטת בר-אילן, מטרתה זיהוי והתערבות מוקדמת בקרב אוכלוסייה צעירה, בגילאי 18-30. המרפאה מסייעת למצבים הבאים:

חרדה, עצבנות ודיכאון.

קושי בריכוז או בזיכרון.

שינויים בתוכן החשיבה, כמו עיסוק יתר ברעיונות מוזרים.

הפרעות בשינה או אובדן אנרגיה.

נסיגה חברתית - במצבים כגון הסתגרות בבית, איבוד עניין בתחביבים ובמפגשים חברתיים.

ירידה בתפקוד, לעיתים עד מצב של נשירה מביה"ס או קושי לתפקד במקום
העבודה או בצבא.


מהו יום המא"ה?


יום המא"ה הוא יום של מיון, איתור והתאמה של נערים ונערות למסגרת הצבאית שבמהלכו נערכים מבחנים וניתנות משימות שונות ונבדקת יכולתם של הנערים בתחומים שונים של תפקידים (הדרכה, פיקוד ועוד). ליום זה מוזמן כל מי שלא עומד להיות לוחם, בנים שהפרופיל שלהם אינו קרבי ובעלי נתונים מעט פחות טובים כפי שאובחנו במבחנים שנערכו בלשכת הגיוס. יום המא"ה פותח אפשרויות לתפקידים טובים יותר ושיבוץ מותאם לפי יכולת אישית ומי שזומן אליו כדאי שינצל את ההזדמנות ויגיע אליו, על מנת לקבל שיבוץ נכון יותר עבורו ולזכוץ בשירות משמעותי.
אל מי ניתן לפנות כשמרגישים שהכל אבוד? מי יכול לסייע כשההתאבדות היא ממש אפשרות סבירה בעיני?



אתה או את במצוקה גדולה?
מרגישים שזה הרגע להתאבד?
עליכם לדעת שיש מוצא מהדיכאון הקשה הזה. עד כמה שזה לא נראה לכם כרגע סביר, אבל המצב הזה אינו סופני וניתן לצאת ממנו בקלות, בעזרת טיפול ואפילו תרופות לדיכאון. הסבל שייגרם לכל מי שאוהב אתכם יהיה עצום אם לא תחשבו ותפנו לעזרה אצל אלו שממתינים כדי לעזור לכם. יש להם את הכלים והידע. הם הוציאו בעבר רבים וטובים שחזרו לחיים מלאי אושר ובנו זוגיות, משפחה ועתיד מלא אור.

הנה הגופים שיכולים לסייע במקרה של קשיים נפשיים, עם עזרה ותמיכה בטלפון וברשת:

על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה 03-6414508.

ער "ן - עזרה ראשונה נפשית לילדים ולבני נוער. טלפון בעברית: 1201 טלפון למגזר הערבי: 02-5630301.

יד ביד - אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה. 24 שעות ביממה. 03-6203141, 04-8229488 08-6376366.

אוזן קשבת - ייעוץ לנוער והורים טלפון: 03-5226027.

סה"ר סיוע והקשבה ברשת - תורן ICQ במספר 179201498 או צ'ט פעיל דרך האתר.


פנו אליהם. בבקשה פנו אליהם! עכשיו!
מה לארוז למילואים?



למילואים כדאי לקחת את הפריטים הבאים:


ציוד צבאי:
==========
מדים+כובע (אם יש לכם בבית)
נעליים
משחת נעליים
דיסקית
פנקס שבי
דף קלע


הגיינה:
=======
סבון רחצה
שמפו
דאודורנט
מברשת ומשחת שיניים
קוצץ ציפורניים
מכונת גילוח או קצף ומכשיר
מראה
דוחה יתושים
קרם הגנה
מגבות
נייר טואלט חירום


ביגוד:
=======
בגדים חמים
בגד לשינה
בגדי ספורט
תחתונים
גרביים


וציוד נוסף:
===========
משקפי שמש
סנדלים (חשוב למקלחת)
סבון כביסה
ציפה או כיסוי לשמיכה
אולר
שעון
מצית
פנס וסוללות
משחולת
פק"ל כיסים
טסטר
פנקס
עט
טוש (לרישום שם על הציוד)
מנעול
נגן mp3
ספר או חומר לקריאה
סלולארי ומטען
משקפי שמש ומשקפיים
תרופות (אם אתם צורכים)
פאוץ'
כסף מזומן
מצלמה
וזלין לשפתיים
תרמוס או ערכת קפה
בקבוק מים
שקיות (לכביסה מלוכלכת ועוד)
חוקי הכלא הצבאי – מה יכול חייל להכניס לכלא צבאי?



חייל בכלא צבאי מורשה להכניס למתחם הפלוגות חפצים אישיים לרווחתו בתנאי שהחפצים לא פוגעים במשמעת הצבא ובסדר הטוב של הכלא. כלוא רשאי להחזיק ברשותו לשימוש עצמי חפצים אישיים, מסמכים אישיים, ביגוד ומצעים, ספרים וכלי כתיבה ומוצרי גהות (היגיינה), כלהלן:

חפצים אישיים:
============
א. תמונות משפחתיות.
ב. טבעת נישואין לחייל נשוי או לחיילת נשואה.
ג. שעון יד, למעט כלואים באגף הבודדים בהתאם להוראות מפקד הבס"כ.
ד. כלי צחצוח, ה. טלכרט (כרטיס חיוג בטלפון ציבורי).

מסמכים אישיים:
=============
א. מכתבים וגלויות שהתקבלו מהמשפחה.
ב. מסמכים רפואיים.
ג. תעודת נישואין.
ד. אישורים להקלות בתנאי השירות.

ביגוד ומצעים:
===========
א. שני סדינים ושמיכה (לא פוך).
ב. לבנים להחלפה (תחתונים, גופיות, גרביים).
ג.מכנסיים קצרים וחולצות קצרות.
ד. אימונית.
ה. נעליים צבאיות וקבקבים.

ספרות וכלי כתיבה :
===============
א. כלי כתיבה
ב. נייר כתיבה
ג. ספרי קריאה
ד. ספרי לימוד
ה. ספרי קודש

מוצרי היגיינה:
============
א. כלי רחצה (סבון, שמפו שקוף במארז שקוף, דאודורנט stick שקוף, מברשת שיניים ושיער).
ב. מגבות אזרחיות.
ג. מכונת גילוח (כולל סוללות נלוות).

חפצים אחרים, פרט לחפצים שמפורטים למעלה, יופקדו בפיקדון בכלא.


ביקור חיילים בכלא צבאי:
===================
בימים הראשונים של השהות בכלא קיימים הבדלים בנהלי הביקורים בין חיילות לבין חיילים :
- חייל סדיר בבסיס הכליאה רשאי לקבל ביקור ראשון לאחר שבעה ימי כליאה, קרי, מהיום השמיני לכליאתו.

- חיילי מילואים כלואים וחייל סדיר נשוי זכאים לקבל ביקור ראשון לאחר שלושה ימי כליאה.

- חיילת בשירות סדיר ומילואים רשאית לביקור ראשון לאחר 48 שעות.

- חייל/ת בשירות סדיר רשאי/ת לקבל ביקור אחת לשבועיים, למעט חייל/ת מילואים אשר זכאים לקבל ביקור אחת לשבוע.

ביקור ראשון ניתן לתאם דרך קצין העיר, בתיאום עם הכלא. את הביקורים הבאים ניתן לתאם מול אחראי הביקורים בכלא 4 כלא 6 או כלא 400 (בהתאם למקום הכליאה).

משך זמן הביקור הוא 30 דקות.

הביקור מוגבל לארבעה מבקרים בו-זמנית (ילדים עד גיל 16 אינם נכללים במניין המבקרים).

משפחות המבקרים רשאיות להביא בביקור משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות (חטיפים, עוגיות). בסוף הביקור לא יהיה אפשר להכניס את פריטי המזון לפלוגות. עוד רשאים המבקרים למסור לבניהם או לבנותיהם פריטים אישיים באריזות סגורות.

כלוא אשר הוריו גרושים או פרודים רשאי לקבל שני ביקורים נפרדים.
מועדי הביקורים:
- כלא 4 וכלא 6 : בימים ב' ד' בין השעות 13:00 ל- 16:00.
- פלוגה 400 בכלא 4 (נשים): בימים א-ה בין השעות 14:00 ל-16:00.
מהו עריק מילואים?
אילו דברים המתגייס צריך לקחת איתו לצבא?
איפה ניתן להוריד טפסים צבאיים למילוי למתגייסים?
מהם 8 הכללים לשמירה על הגזרה בזמן השירות הצבאי?
איך להוציא גימלים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.