לטיפולי שיניים ושיקום הפה בחינם או בסיבסוד לנזקקים ראו את מרפאות השיניים שנותנות הנחות לנזקקים או אפילו טיפולים בחינם, במקרים שמחייבים זאת:

1. בפרוייקט "רופאי הר"ש למען הקהילה" שמנהיגה ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, מאפשרים כמה מאות רופאי שיניים טיפולי "פרו בונו", בחינם לנזקקים. פנו ללשכת הרווחה במועצה המקומית או העירייה שלכם, ואם שם לא מסייעים לכם, התקשרו ישירות אליהם, בטלפון 03-5288054 או דרך אתר האינטרנט שלהם (ראו קישור מצורף).

2. מרפאת שיניים לובה סלום שנמצאת בירושלים מאפשרת טיפול שיניים מסובסד לנזקקים, במחירים מוזלים של עד 75% פחות. כתובת: בר אילן 22,
ירושלים. טלפון: 02-5000316

מניעה של ריח פה אפשרית בצעדים פשוטים יחסית, אלו הם:

1. ללעוס פטרוזיליה טריה עוזר מיידית ובמקרים דחופים.

2. חשוב להקפיד על צחצוח שיניים וצחצוח הלשון אחרי כל ארוחה וניקוי בין השיניים בחוט דנטלי.

3. חשוב גם לטפל בשיניים ובחניכיים בקביעות אצל רופא שיניים.

4. לעיתים ריח הפה נובע מיובש בפה, במצב כזה מומלץ לשתות הרבה ולגלגל בלשון, כדי לגרום לבלוטות הרוק להגביר את הפקת הרוק.

5. חשוב לציין שיש מקרים בהם הריח הרע מהפה אינו קיים במציאות וזהו רק חשש עמוק של האדם המתלונן על כך. במקרה כזה ניתן להוכיח לו באמצעים שונים שאין לו ריח כזה. אם לא ישתכנע הרי שמומלץ טיפול פסיכולוגי.

מי לא מפחד מטיפולי שיניים? אגלה לכם סוד: הרופאים הם הפחדנים הכי גדולים...
אז מה עושים נגד חרדה מרופא שיניים? הנה 5 אפשריות שיקלו על החרדה:

1. חשוב למצוא רופא עדין וסבלני, שמקדיש לכם כמה זמן שתצטרכו, כולל הפסקות קטנות להירגע ויחס חם ומבין.

2. להביא לטיפול דיסק עם מוזיקה אהובה ומרגיעה, ולבקש מהרופא להשמיעו. אפילו אפשר להביא דיסק-מן ואוזניות.

3. אפשר לנסות טיפול בגז צחוק.

4. אפשר גם לנסות טיפול משולב עם שיאצו ו/או דיקור סיני להרפיה ולהרגעה.

5. נסו גם לבלוע 2-4 טיפות "רסקיו רמדי" (להשיג בחנויות טבע ובבתי מרקחת). זוהי תמצית של חמישה צמחים, שאמורה להרגיע. אפשר לקחת לפני הטיפול וגם תוך כדי.

הפלואור הוא יסוד כימי המצוי בשפע בטבע. כאשר הוא בא במגע החיצוני עם השן, הוא מתרכב עם פני שטח זגוגית השן. כאשר שותים מים המכילים פלואור, הוא מתרכב עם חלקה הפנימי של השן. כמו כן, הוא מפחית את יכולת הצמיחה של הרובד הדנטלי. הפלואור יעיל במיוחד בהגנה על המשטחים החלקים של פני השן, ופחות יעיל בהגנה על משטחי הלעיסה המחורצים. מלבד הפלואור, בשנים האחרונות מוסיפים עוד מרכיבים למשחות השיניים כדי להפוך אותן ליעילות יותר במלחמה על בריאות הפה מול בעיות כמו עששת, הצטברות אבנית ומחלות חניכיים, ריח רע מהפה, שיניים צהובות ורגישות יתר. מי שאינו סובל מבעיות מיוחדות יכול להסתפק במשחה שמכילה פלואור.

נפילת שיניים אצל כלב היא דבר נורמלי לחלוטין. כשם שלילדים נופלות השיניים, גם לגורים נופלות שיניים. השיניים הראשונות (אלו הידועות גם בשם "שיני חלב") מוחלפות בשיניים קבועות עם תוספת של שיניים טוחנות ללעיסה.

התזמון הנפוץ של נשירת שיני החלב ושל צמיחת השיניים הקבועות נע בין גיל 4 חודשים ועד חצי שנה אולם זה לא קבוע ומאוד אינדיבידואלי – תלוי בגזע הכלב ואף באותו גזע יכול להיות תזמון משתנה בין כלב לכלב. אין סיבה לדאוג אם הגור מפיל שיניים. כן יש סיבה לדאוג, או לפחות סיבה לבדוק, אם הכלב הבוגר שלך מאבד את שיניו.

הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה (TMD) הן אוסף של הפרעות הפוגעות בשרירים המשמשים ללעיסה, מפרקי הלסת (האחראים על תזוזת הפה), והרקמות הקשורות בהם. הכאב בדר"כ הינו עמום ומקרין עד לאוזן, ומתגבר בזמן הפעלת הלסת.

הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש, כאבי צוואר, כאבים בזווית הלסתות, קושי בפתיחת פה או הזזת הלסת התחתונה, קושי באכילת מזונות קשים, הופעת רעשים במפרק כמו רעש של שפשוף אבן באבן ("קרפיטוס") או רעש פתאומי ("קליק"-ראה שאלה מיוחדת בהמשך!), והרגשה של "פה תפוס" וכואב עם ההתעוררות בבוקר.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

הנה 7 דרכים להקלה על כאבי בקיעת שיניים אצל תינוקות:

1. לעסות בעדינות את החניכיים הכואבות בשמן זית חמים (רחצו היטב ידיים קודם !).

2. לתת לתינוק לנגוס ב"נשכן", שהוא למעשה טבעת מסיליקון עם בליטות קטנות. מומלץ לקרר את הנשכן לפני השימוש.

3. להחליף את מי השתייה לתה קמומיל (ללא סוכר!). לתינוק גדול אפשר לתת בכפית גרגירי קמומיל, שהם מתוקים באופן טבעי.

4. לתת לתינוק ללעוס שורש של סיגלית (לקנות בחנויות טבע).

5. למרוח משחה מרגיעה על החניכיים (בבתי המרקחת יש מספר סוגים שכולם דומים, לא צריך מרשם רופא).

6. לתת לתינוק לנגוס תפוח מקולף קר – גם בריא, גם טעים וגם מרגיע.

7. בשום אופן אל תקשיבו לסבתות שמייעצות לעשות חתך קטן בחניכיים הכואבות, כדי "לשחרר את השיניים"! כמעט בטוח שבמקום לעזור לתינוק, תגרמו לפצע מכוער, דימום רב, זיהום וכמובן לכאבים רבים!

מבחינת בריאות השן, לדעתי הסתימה הלבנה טובה יותר והאמלגם מזיק לשן, כיוון שאינו נדבק לשן באופן כימי, ולכן לאחר סילוק העששת יש לקדוח בזוויות מסויימות כדי שהאמלגם לא יפול - וזאת על-חשבון חומר שן בריא...
מכיוון שהקומפוזיט ("הסתימה הלבנה") נדבק לשן באופן כימי, הרי שהקידוח הוא מינימלי. כמו כן הקומפוזיטים המודרניים מספיק חזקים כדי להיות סתימות אחוריות טובות. החיסרון העיקרי בקומפוזיט הוא שלא כל רופא יכול לשחזר שן במדוייק, כולל אנטומיה נכונה, נקודות מגע טובות, ולמנוע חדירת חיידקים בחזרה לשן. אין הוכחה מדעית מוצקה שסתימות האמלגם מזיקות לבריאות, אך מכיוון שהאמלגם מכיל כספית הוא אסור בשימוש במדינות רבות.

הנה מספר דרכים לטיפול באפטות:

1. טיפול יעיל בפצעים בפה אפשרי באמצעות פרו-פה: מדבקית שנדבקת לאפטה, נמסה לאחר 8-6 שעות. הבידוד ממגע ומאוכל/שתייה מקל על הכאב. כמו כן משחררת חומרים כמו ויטמין A, מלחים ושמנים ארומטיים המסייעים בריפויו האפטה. רצוי להשתמש בה לפני השינה, ולא לקלפה.

2. אפטגון/אפטה-X: ג'ל המכיל חומרים מרגיעים כמו אלוורה וחומרים היוצרים שכבת בידוד מגינה מעל הפצע, שנמשכת מספר שעות. ויוצרת הקלה מיידית בכאב , ולעיתים אף מזרזת את החלמת הפצע.

3. קנקא: ג'ל המכיל 20% בנזוקאין, כחומר מאלחש. יוצר שכבת בידוד בין האפטה לבין חלל הפה.

4. תארודנט / קורסודיל: תכשירים לחיטוי פה, המכילים כלורהקסידין. גירגור אלכוהול - פחות מומלץ.
דרכי טיפול במרשם רופא בלבד:

5. Oracort: משחה סטרואידלית למריחה; Oracort E (אורה-קורט עם Esracain כמאלחש טופיקלי; פותח ע"י פרופ' מאיר גורסקי, מבי"הס לרפואת-שיניים באוניברסיטת תל-אביב).

6. תרופות נוספות: מינוצין, תאלידומיד, אבץ.

7. שטיפות פה: דקסמטזון (סטרואידים); סוקרלט/סוקרפט (מכסה את הכיב).

הנה ההוראות לשמירה על השיניים בזמן ההריון:


1. אכילה - להפחית כמות האכילות במשך היום, לאכול יותר מוצרי חלב וירקות ופחות פירות הדר, ופחות מאכלים חומציים ו/או מתוקים.

2. שתייה - להרבות בשתיית חלב ו/או מים קרים, להפחית משקאות תוססים ו/או ממותקים ו/או מפירות הדר.

3. בחילות והקאות - לא לצחצח שיניים לאחר הקאות אלא להשתמש בשטיפת פה המכילה פלואוריד ו/או מסטיק ללא סוכר, להוסיף ג'ינג'ר לתפריט, להריח לימונים, להרבות בשתיית מים קרים וחלב.

4. צחצוח - עם מברשת רכה וקטנה, 2-3 פעמים ביום, ולהעניק עיסוי עדין למפגש של החניכיים עם השן (אפשר גם עם חיתול בד ו/או עם שמן זית). כדאי להשתמש גם בחוט דנטלי. אל תצחצחי לאחר הקאה - תגרמי לשחיקה מוגברת של השן, בגלל "עיסוי" החומצה על השן.

5. מניעה וטיפול - כדאי להיות במעקב שוטף ובטיפולי מניעה ע"י רופא שיניים כבר כשמתכננים את ההריון, ולכל אורכו.

תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון שיקבל לאכול. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת. לכן, הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים.
אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להרדם עם בקבוק חלב במיטה. החלב מכיל סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לחלב בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").
טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר.

את בחירת רופא השיניים רצוי לעשות שלא מתוך לחץ של טיפול שיניים דחוף וצורך בעזרה ראשונה. שיקולים שכדאי לקחת בחשבון: קירבה לאזור המגורים או העבודה, נוחות הגישה, מועדי קבלה נוחים, האם נעשה מאמץ על-ידי צוות המרפאה לקבוע תור בהקדם. מומלץ לערוך ביקור מקדים במרפאה כדי להתרשם ממראה ולבדוק האם הצוות נקי ומסודר, האם קיימים אמצעי חיטוי מתקדמים, האם הרופא והסייעת משתמשים בכפפות חד-פעמיות בזמן העבודה והאם נתבקשתם למלא שאלון בריאות (שלב חשוב מאוד). בדקו גם האם רופא השיניים מגלה סבלנות ומשקיע מזמנו כדי להאזין לכל מה שיש לכם לומר לו? עוד כדאי לבדוק אם הרופא נעזר בצילומי רנטגן בבדיקה הראשונית או בזמן קביעת תוכנית הטיפול? האם רופא השיניים מסר לידיכם תוכנית טיפול והצעת מחיר מפורטת והיה מוכן להשיב על כל שאלותיכם בעניין?

אם שן יצאה ממקומה לאחר חבלה ניתן להחזירה למקום בטווח הקצר. יש לעשות כך:

1. בכדי שיתפתחו כמה שפחות חיידקים בשן מיד לאחר נפילה יש להכניסה לכוס חלב ולהגיע לרופא שיניים תוך 30 דקות.

2. במידה ולא ניתן להגיע לרופא שיניים בטווח זמן זה, יש לשטוף היטב את השן במים (רצוי לא מעל ביוב הכיור, שלא תיפול), להחזירה למקומה בפה בזהירות ולהגיע לרופא שיניים.

3. רופא השיניים יעשה קיבוע לטווח של עד עשרה ימים ולאחר מכן טיפול שורש ולאחר מכן יהיה צריך לעקוב ולטפל בשן זו תמיד.

הנה 7 מזונות שיסייעו לכם לשמור על בריאות השיניים והחניכיים:

1. תפוחים - נגיסה בתפוח מייצרת רוק רב בפה השוטף את החיידיקים ומייצר שכבת פלאק.

2. גזר - לעיסת הגזר גם היא מסייעת ביצירת פלאק והרחקת חיידקים מהפה.

3. חמוציות - מכילות פוליפנולים המסייעים למניעת עששת ומחלות חניכיים.

4. שקדים - עשירים בסידן העוזר במניעת עשדת ומחלות חניכיים כמו גם הפחתת תגובה דלקתית במקרים של מחלות חניכיים.

5. ירקות עלים ירוקים - עשירים בחוצה פולית וסידן המסייעים במקרים של מחלות חניכיים.

6. גבינות - מחקרים מצאו שאכילת גבינות מסייעת להגן על השיניים מפני עששת כי הן גרמו לפלאק להיות פחות חומצי.

7. שתיית תה שחור - נוגדי החמצון שבתה השחור כורמים לעיכוב בהתפתחות של מחלות חניכיים. גם תה ירוק יכול לסייע בכך, כמובן מדובר על תה ללא המתקה.

בסביבות גיל שנתיים עד שנתיים וחצי רוב שיני החלב כבר בקעו, וניתן להתחיל לצחצח אותן עם טיפה קטנה של משחת שיניים לילדים עם פלואוריד. לאחר שהילד גדל תנו לו להשתמש במברשת שיניים משלו, אבל שימו אתם את משחת השיניים על מברשת השיניים עד לגיל 6.

ילדים קטנים לא יכולים לנקות את שיניהם בעצמם. עד לגיל 7 או 8 שנים, תצטרכו לעזור להם בצחצוח. נסו להתחיל בצחצוח שיניהם ואז תנו להם להמשיך עם הצחצוח. שימו את משחת השיניים על המברשת, והשתמשו במשחת שיניים בכמות של גרגיר אפונה.

לאחר הדבקת מכשור קבוע בפה (כגון קוביות וגשר על השיניים), יש להקפיד מאד על 7 הדברים הבאים:

1. להימנע מאכילת אוכל קשה כמו גזר, תפוח, החלק הקשה של הלחם וכד', העלולים לגרום למכשור הקבוע להשבר. אם מאד רוצים לאכול דברים אלו יש לחתוך אותם לחתיכות קטנות.

2. באכילת פירות עם גלעין (אפרסק, תמרים, זיתים ודומיהם), יש להקפיד להוציא את הגלעין לפני האכילה.

3. להימנע לחלוטין ממזון שעלול להדבק לשיניים, כמו טופי ומסטיקים.

4. להימנע ממזונות עשירים בסוכר העלולים לגרום לעששת.

5. להימנע מלעיסת קרח, עפרונות ושאר חפצים קשים.

6. יש להקפיד הקפדה יתרה על צחצוח שיניים עם מברשת קטנה אורטודנטית לאחר כל ארוחה ולבצע שטיפות עם מי פה המכילים פלואוריד פעמיים ביום.

7. במקרים של כאבים לאחר ההתקנה ניתן להשתמש במשככי כאבים.

זאת אחת הבעיות המרכזיות שעל הפרק בבואנו לתת מענה טיפולי להפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה! טרם נמצא גורם ספציפי מרכזי שניתן להצביע עליו כעל גורם אטיולוגי האחראי להתפרצות ההפרעה. לא נמצאו משתנים גנטיים, לא נמצא קשר לרקע תרבותי, לשייכות לגזע מסויים או למצב סוציואקונומי.

נראה כי מדובר בשילוב של מספר גורמים המשפיעים על שיווי המשקל בין כל מרכיבי מערכת הלעיסה: בעיות מפרקים, טראומה, הרגלים אורליים מזיקים (פאראפונקציות – ראה בהמשך), צורת סגירת הלסתות, גורמים פסיכו-סוציאלים וגורמים אנטומיים-מבניים של מערכת הלעיסה.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

קיימת תופעה המכונה ברוקסיזם המוגדרת כחריקה או הידוק של השיניים שלא למטרה תפקודית בזמן שינה או בזמן ערות . התופעה היומית היא הרגלית (פראפונקציה). התופעה בזמן שהאדם ער מתבטאת בדרך כלל בהידוק ("נעילת הלסתות בחוזקה ") כאשר האדם מצוי בריכוז (עבודה מול מחשב, לימוד וכו'), או כאשר האדם נמצא במתח נפשי מוגבר. התופעה הלילית מוגדרת כהפרעת שינה ואיננה בשליטתו של האדם. חריקה או הידוק של השיניים ומתרחשת בהתקפים של מספר שניות כל פעם, אך יכולה להתבצע עשרות פעמים במהלך היום ו/או הלילה.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

השיניים בתקופת ההריון בסכנה כי יש יותר חומציות בפה שמפוררת את השיניים, בגלל ריבוי הקאות, אכילה בלתי מבוקרת, נטייה לצריכת משקאות ומאכלים מתוקים ו/או חומציים. הפתרון – שטיפות פה המכילות פלואוריד, צחצוח נכון, שתייה מרובה של מים וחלב, הפחתת צריכת משקאות ומאכלים מתוקים ו/או חומציים. כמו כן ג'ינג'ר (זנגביל) ידוע כמפחית בחילות.
סיבה נוספת היא חשש בלתי מוצדק מטיפולי שיניים בהריון – הרוב המכריע של טיפולי השיניים לא יזיקו לעובר, כולל סתימות, עקירות, טיפולי שורש, הסרת אבנית, זריקות ואפילו צילומי רנטגן (בשעת חירום). כדאי להגיע לרופא השיניים לפני תחילת ההריון לבדיקה, טיפול והדרכה יסודית, ובמהלך ההריון – למעקב ולטיפול בעת הצורך.
* זכרי שפה מוזנח הנו מקור לזיהום, ועלול לסכן את העובר!

הנה כמה המלצות שיעזרו לכם לבחור רופא שיניים טוב:

1. בדקו את סביבת העבודה - האם המרפאה נקיה ומצוחצחת.

2. שימו לב האם הרופא והסייעות משתמשים בכפפות, מגיני פה וחלוקים.

3. הביטו האם על הקיר מוצגות תעודות הסמכה ורשיונות עבודה. אם הם חסרים - בררו לגבי פרטים אלה.

4. כאשר אתם מקבלים תוכנית טיפול, בדקו שאתם מבינים את כל פרטיה ויודעים מדוע המליץ לכם הרופא על סוג טיפול זה.

5. קבלו המלצות ממכרים שטופלו אצל הרופא.

6. צננו התלהבותכם מ"מבצעים" - אלו נועדו למשוך אתכם לטיפולים יקרים יותר בהמשך.

מאפיינים קלאסים של עששת הם: חור פיזי בשן, שלעתים נתקע בו אוכל, כאבים, שבירה של סתימה ישנה ועוד.

לעתים החור קטן והתחלתי ועדיין לא נתקע אוכל ועדיין אין כאבים, אך החור לא יתרפא מעצמו ולא ייעלם, ומומלץ לטפל בו בהקדם.

לעתים החור גדול יותר וכואב - לפי דרגת החומרה יש שוני בכאב - חד וקצר או ממושך וכואב. כמו כן יכול להיות ששן כ"כ רקובה שכמעט ולא נותר כלום ממנה בתוך הפה.

ועוד משהו לחשוב עליו - לא כל חור אפשר לגלות בצילום רנטגן ו/או בבדיקה קלינית, רק השילוב של שתי הבדיקות ייתן אבחנה בסבירות גבוהה. מומלץ לפחות פעמיים בשנה לבצע ניקוי מקצועי ובדיקה במרפאה, ופעם בשנה בדיקה יסודית שכוללת גם צילומי רנטגן