כאשר המצב הדלקתי בחניכיים נמשך לאורך זמן והאבנית מצטברת מעל ומתחת לחניכיים, נראה החמרה בסימנים, ותחילת מצב של מחלת חניכיים דלקתית כרונית, המכונה פריודונטיטיס. הסימנים יחמירו, ולעיתים מופיעים גם כאבים וקשיים באכילה. כיסי החניכיים יגדלו, והמרווח בין החניכיים והשן יגדל.

במקביל גם תתחיל תופעה של נסיגת חניכיים ופגיעה בעצם שסביב השיניים, וברקמות המעגנות את השן אל העצם (כלל הרקמות הנ"ל מכונה "מנגנון התאחיזה", מהמילה "לאחוז"). השורשים ייחשפו יותר ויותר, השיניים תיראינה ארוכות יותר, ויופיעו מרווחים בין השיניים בנקודות שבהן החניכיים נסוגו.

בהריון השיניים והחניכיים נמצאות בסיכון גבוה מהרגיל, ולכן דווקא בהריון יש חשיבות עליונה לשמירה על בריאות הפה והחניכיים, למענך ולמען העובר שלך.

אלו שתי הטעויות הנפוצות בקרב נשים הרות:

טעות א':ההריון מקלקל את השיניים, כי הסידן "נלקח" לבניית עצמות העובר: לא נכון !!!העובר אינו אשם... לפחות לא באופן ישיר. באופן חד משמעי הוכח כי הסידן שדרוש לבניית עצמות העובר אינו נלקח משיני האם. אבל אם את מקיאה הרבה, ו/או אוכלת יותר מהרגיל, החומציות בפה כן מזיקה לשיניים - ולכן מומלץ לאחר כל הקאה, להשתמש בשטיפות פה המכילות פלואוריד. אל תצחצחי שיניים אחרי כל הקאה, כיוון שלמעשה תחדירי את החומצה עמוק יותר אל השן, ותגרמי להתפוררותה. מומלץ גם להשתמש בחוט דנטלי, ולעבור למברשת קטנה ועדינה. כמו כן, כשמתפתחת רגישות בחניכיים, ולא מצחצחים טוב, הדבר עלול להביא לחורים (עששת) מרובים, וחבל.

טעות ב': אסור לעבור טיפולי שיניים וצילומים בהריון: לא נכון !!!
חובה להבדק תוך כדי ההריון, לבצע הסרת אבנית ולטפל בכאבים ע"י סתימות / טיפולי שורש וכו'. אין סכנה לעובר בצילום שיניים אבחנתי (נשך ו/או פרי-אפיקלי בדר"כ) - כמובן בתנאי שהאם מכוסה סינר עופרת. הקרינה מאוד ממוקדת ורק שטח קטן מאוד עובר צילום. סה"כ כמות הקרינה שווה לקרינה שנספגת בגוף במשך מס' דקות הליכה בשמש.
חשוב מאוד לבצע הסרת אבנית בתדירות גבוהה מהרגיל - הסרת האבנית אינה מזיקה כלל לשן או לחניכים, גם אם מבצעים אותה בתדירות גבוהה, ולכן למטופלות שלי אני ממליץ להסיר אבנית בכל טרימסטר, דהיינו כל 2-3 חודשים. זאת כיוון שבדומה לכל הגוף, גם החניכיים עוברות שינויים הורמונליים בהריון, ולעיתים נהיות נפוחות יותר, רגישות יותר ומדממות יותר. במצב כזה קשה לצחצח נכון, ותתכן עששת (חורים) יותר מהרגיל, וריח רע מהפה.
קיים גם קשר בין דלקות חניכיים ללידות מוקדמות ולפגים (פי 7 מהרגיל).

אין בעיה לעבור הסרת אבנית, סתימות, טיפולי שורש ואפילו עקירות בזמן הריון. המגבלה היחידה היא התנוחה שבה תוכלי לשכב על הכיסא מבלי שיכאב לך הגב... אך אם את מנסה להכנס להריון, עדיף להגיע לביקורת מקיפה אצל רופא השיניים לפני תחילת ההריון, ולסיים את כל הטיפולים בהקדם. בכל מקרה, מומלץ לא להתחיל טיפולי שיניים גדולים בהריון, ומומלץ לא לבצע שתלים, כתרים או גשרים (אם אין ברירה - זמניים בלבד). במקרה הצורך, גם עקירות רגילות אפילו עקירות כירורגיות אינן מהוות בעייה מיוחדת.
לגבי הזריקה : נשים רבות חוששות שהזריקה תזיק לעובר, אך למעשה אין בעיה כלל להשתמש בזריקות – האפקט הוא מקומי בלבד. לגבי אדרנלין - דווקא הזריקות שמכילות אדרנלין הן בטוחות יותר לאשה בהריון.

לאחר ההריון בדר"כ המצב נרגע, והחניכיים בדר"כ חוזרות למצבן הטבעי, אלא אם כן הן ניזוקו בהריון מדלקות חמורות. השיניים לעולם לא צומחות מחדש, ולכן המתנה של 9 חודשי ההריון + 2-3 חודשים להתאוששות אחרי הלידה, מהווים שנה שלמה שלמעשה מבחינת בריאות השיניים היא "חור שחור", תרתי משמע...
חשוב לזכור, שאם לדוגמא קיים חור קטן, שכרגע אינו כואב ולא מגלים אותו, או שלא מגיעים לטיפול בהקדם, במשך הזמן החור יגדל, יעמיק ויכאיב, עד שיתעורר צורך בטיפול שורש, ואולי מבנה וכתר. לפעמים ההרס הוא כ"כ גדול, עד אשר יש צורך לעקור את השן! כך, במקום טיפול קליל ומהיר (וזול), עלולים להגיע לטיפול ממושך ומכאיב (גם בפה וגם בכיס...). ההרס מהיר יותר כאשר החומציות בפה גדולה, למשל בהריון.

הריון אינו גורם מחלות חניכיים, אבל בהחלט עלול לגרום החמרה של מחלה קיימת, מכיוון שבזמן ההיריון משתחררים בגוף האשה הורמונים הגורמים, בין היתר, תגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי. כמו כן חלים שינויים בכלי הדם ובמערכת החיסונית עם עלייה יחסית של החייקים האנארוביים. הסימנים הנראים לעין הם נפיחות, אודם ודימום בחניכיים המקיפים את השיניים. חשוב להדגיש כי הרובד הדנטלי הינו הגורם העיקרי לדלקת החניכיים, כך ששמירה קפדנית על היגיינת הפה בזמן ההיריון תסייע בהקלת התסמינים או אף במניעת התופעה. כמה מחקרים עדכניים הראו כי ישנו כפי הנראה קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך. המחקרים מראים כי הסיכון ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר אצל נשים ללא מחלת חניכיים. נשים בהיריון צריכות להיות מודעות לחשיבות השמירה על בריאות החניכיים ולהבין כי מומלץ דווקא בתקופה זו לנסות ולמנוע ככל האפשר התפתחות של מחלת החניכיים.

חבלה בשיניים החלביות עלולה לגרום לנזק, לא רק לשן החלבית עצמה, אלא גם לשיניים הקבועות שנוצרות מתחת. מייד לאחר חבלה בשיניים ובאזור הפנים, יש להביא את התינוק אל רופא השיניים, שיאבחן איזה טיפול יש לבצע, ויעקוב אחרי המצב בהתאם. אם השן נעקרה ממקומה, אל תנסו להחזירה למקומה! יש לשטוף אותה בחלב ולא לשפשפה, ולבוא מיידית לרופא השיניים – לעיתים ניתן להחזירן למקומן. כך גם לגבי שברי שיניים. במידה ואכן יש נזק לשן, הרופא יוכל לתקנו ולשחזר את השן בדרכים שונות, כדי להבטיח המשך התפתחות תקין של שן זו ושל שאר השיניים – אלו שכבר בקעו, ואלו שעדיין לא.

העצה הטובה ביותר היא למצוא רופא שיניים עדין, סבלני ונינוח, שמבין את מצוקתכם וינסה להפיג את חששותיכם. חשוב לשמור על תקשורת טובה עם הרופא, ולספר לו על תחושותיכם.

לטיפולי שיניים קלים ונעימים יותר, ובמיוחד לילדים ומבוגרים החווים חרדה מטיפולי שיניים, מומלץ לנסות טיפול משולב עם גז הצחוק. זהו טיפול מודרני ובטוח, שעלותו סמלית, ורבים אשר נחשפים לחוויה לא יוותרו עליה בטיפול הבא.
התחושה הינה של ריחוף קליל, הגוף הופך לנינוח ורגוע, יש פחות רגישות לכאב, ותחושת הזמן משתנה. יש מטופלים שכלל לא שמים לב שעברו טיפול, ו/או כלל לא זקוקים להרדמה... יחד עם זאת אין אובדן הכרה ו/או אובדן רפלקסים, ויש תקשורת מלאה בין המטופל לרופא.
גז הצחוק אינו ממכר, והמערכת בטוחה מאוד לשימוש: הרופא נמצא בשליטה מלאה על המתרחש, ומתאים לכל מטופל את המינון הנכון.

עצות נוספות :

1. התייעצו עם הרופא לגבי הטיפול ולגבי חששותיכם: בקשו הפסקות לפי סימן מוסכם מראש, ובקשו הסבר חוזר לגבי פעולות או טיפולים שאינכם שלמים איתם.

2. אפשר לבצע ביקור היכרות במרפאה - לילדים וגם למבוגרים. הכרת המרפאה והצוות בתנאים נוחים וללא כאבים או מועקה עדיפה מאשר לבוא בפעם הראשונה כשהפה כואב! ודאו כי המרפאה נראית לכם מטופחת, חמימה ונעימה, והצוות אדיב וסובלני.

3. הגיעו למרפאה לפחות חצי שעה לפני הטיפול - תוכלו להרגע בכסא, לקרוא עיתון ולשתות תה צמחים מרגיע, ומעל הכל - תנשמו ...

4. הביאו עמכם דיסק עם מוזיקה אהובה, ובקשו מהצוות להשמיעו במהלך הטיפול.

5. אפשר לנסות לבלוע מספר טיפות של תמצית "רסקיו רמדי" (פרחי באך), שהינן טיפות טבעוניות מרגיעות ובטוחות לשימוש. ישנם תכשירים נוספים טבעוניים, כגון "קלמנרבין", "רגיעון" ועוד.

6. אפשר לנסות שילוב של טיפול ברפואה משלימה עם רפואת שיניים "רגילה" (קונבנציונלית), כהקדמה לטיפול השיניים או כחלק מלא ומשולב. כל מי שהתנסה פעם בטיפול שיאצו או בדיקור סיני, למשל, יודע עד כמה הגוף נינוח ונרגע תוך-כדי הטיפול ואחריו !

תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון שיקבל לאכול. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת. לכן, הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים.
אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להרדם עם בקבוק חלב במיטה. החלב מכיל סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לחלב בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").
טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר.

הנה 5 כללי זהב לארוחת בוקר טובה:

1. ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה של היום. היא פותחת את היום ותעניק לכם כוח להמשך – אל תדלגו עליה. כדאי גם לאכול ארוחת 10 כדי להתחזק עד לארוחת הצהריים.

2. ארוחת בוקר מזינה כוללת מאכלים שנותנים אנרגיה טובה וכוח: פרוסה עם גבינה, חביתה, סלט, טוסט גבינה צהובה, פיתה עם חומוס וכו'.

3. לא כדאי לאכול בארוחת הבוקר עוגות או ממתקים – הם יגרמו לכם להיות עייפים בהמשך היום.

4. אם שותים שוקו או מיץ בבוקר, כדאי לשתות עם קש, כדי שהסוכר לא יציף את כל הפה ויתרום להרס השיניים.

5. כדאי לצחצח שיניים אחרי ארוחת הבוקר, כדי שעד לארוחת הצהריים השיניים תהיינה נקיות משרידי מזון והחיידקים ישארו רעבים ועצובים... במיוחד חשוב לצחצח את השיניים הטוחנות, כי בחריצים שבהם יש מזון וחיידקים.

שייקים ירוקים טובים לבריאות מאחר והם עשירים בכלורופיל שהופך זמין יותר לגוף לאחר שנטחן. לכלורופיל יתרונות בריאותיים רבים וצריכתו חשובה לגוף מאין כמותה. אלו יתרונותיו הבריאותיים של הכלורופיל המצוי בשפע ובזמינות גבוהה בשייקים הירוקים למיניהם:

מתקן את התאים בגוף

טוב לדם ומשפר את ספירתו

יעיל נגד מצבי אנמיה

מסייע להסדרת המחזור החודשי

יעיל נגד סרטן

עשיר בברזל

מקל על מצבי נזלת

מחזק ומתקן את התאים בגוף

מנטרל את הרעלים שיש במזון שאנו צורכים

טוב לטיהור של הכבד

מסייע לנקות את רקמות המעיים

מסייע לשפר הפטיטיס

מסייע במצב של המופיליה

מזרז ריפוי של פצעים

מחזק את השיער

מחזק את הציפורניים

טוב לייצור חלב אם

טוב לראייה

מסייע לנטרול ריחות גוף

נלחם בחיידקים המצויים בפצעים

מנקה את השיניים והחניכיים ממוגלה

טוב לנטרול ריח פה רע

מפחית כאב שנגרם מדלקות

מקל על דלקת שקדים

מסייע בהקלה על כאבי גרון

משמש כנוזל חיטוי לאחר ניתוחי חניכיים

מרגיע כיבים

מקל על כאבים ונפיחות כתוצאה מטחורים

מסייע לשקם את מערכת כלי הדם ברגליים

טוב לוורידים נפוחים

האם לא עדיף לעקור או לחכות ששן חלב עם עששת תנשור?

ילדים רבים סובלים מכאבי שיניים. ברוב המקרים הילד יידע את הוריו על הכאב, אך במקרים מסוימים הוא לא יכול לתאר את הכאב אף שהכאב הוא סימן לבעיה חמורה יותר. לפעמים, הילד אינו יכול לומר להורה בדיוק היכן נמצא הכאב או שאינו יכול אפילו להבין בעצמו מגיע הכאב. כדאי לשים לב לסימנים מסוימים אשר עלולים להוות אינדיקציה לקיומה של בעיה רצינית יותר מכאבי שיניים רגילים. לדוגמא, חום ונפיחות של הפנים יעידו על אפשרות של זיהום, שייתכן ונובע מהשיניים. מצב קיצוני של ריקבון אף עלול לסכן חיים!
במקרה של כאבי שיניים המלווים בחום ו/או בנפיחות, רצוי לפנות לרופא השיניים בהקדם לבחינת אפשרות של זיהום. זיהומים שנגרמו ע"י השיניים עלולים להתפשט לפנים וצוואר, ומשם לאיברים אחרים, ואפילו ללב ולמוח, אם לא יטופלו בהקדם. חשוב להפחית את סיכון הזיהומים בשמירה על היגיינת שיניים טובה וטיפול שיניים קבוע. גם אז, זיהומים עלולים להתפתח ולחייב טיפול מיידי.
אמנם שיני החלב של התינוק הן זמניות, אך הן הבסיס לשיניים הקבועות. אם הילד מאבד את שיני החלב שלו בגלל עששת, תתכן פגיעה בשיניים הקבועות המתפתחות, וייתכנו גם עיכובים בבקיעתן. התוצאה יכולה להיות שיניים צפופות או עקומות בשיניים הקבועות, שידרשו טיפול יקר וממושך. השיניים הטוחנות החלביות, למשל, בוקעות בגילאי שנתיים עד שנתיים וחצי, ותתחלפנה רק לאחר כעשר שנים, בממוצע.

בסביבות גיל שנתיים עד שנתיים וחצי רוב שיני החלב כבר בקעו, וניתן להתחיל לצחצח אותן עם טיפה קטנה של משחת שיניים לילדים עם פלואוריד. לאחר שהילד גדל תנו לו להשתמש במברשת שיניים משלו, אבל שימו אתם את משחת השיניים על מברשת השיניים עד לגיל 6.

ילדים קטנים לא יכולים לנקות את שיניהם בעצמם. עד לגיל 7 או 8 שנים, תצטרכו לעזור להם בצחצוח. נסו להתחיל בצחצוח שיניהם ואז תנו להם להמשיך עם הצחצוח. שימו את משחת השיניים על המברשת, והשתמשו במשחת שיניים בכמות של גרגיר אפונה.

אפטות חוזרות מטרידות כ-10% מהאוכלוסייה בישראל (ועד 40% מהאוכלוסיה ביפן!). גורמים מחמירים - דיאטה קיצונית, מחלה כללית, חשיפה לקרני שמש, דיכאון/סטרטס וכו'.

ללא מרשם רופא: לגרגר חלב עיזים (מפוסטר),לנסות ג'ל בשם "אפטגון", לנסות מדבקיות שמתמוססות מעצמןבשם "פרו-פה", לנסות במשך מספר חודשים תוספי מזון של קו-אנזים Q10 ותוספי אבץ.

במרשם רופא בלבד:

1. משחה בשם "אוראקורט E", אשר נדבקת היטב לאפטה ומשחרר סטרואידים וכן אילחוש מקומי להרגעת הכאב.

2. שטיפות פה סטרואידליות (למשל דקסהמטזון).

ריקבון השיניים נגרם מחיידקי העששת, שבהם נדבק התינוק מהוריו, בעיקר... זאת בשל הרגלים כמו נשיקות על הפה, שימוש ברוק כדי לנקות שאריות אוכל או כתמים, וכו'.

תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון ולמשקה שיקבל. הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת.

אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להירדם עם בקבוק חלב או עם בקבוק מיץ במיטה. החלב והמיץ מכילים סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לסוכרים אלו בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").

טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר/דבש. מומלץ לגמול מוקדם ככל האפשר מהאכלת לילה, ולעבור לשתיית מים. בלילה הפרשת הרוק מועטה, והחיידקים "חוגגים".
מזונות פריכים, במיוחד פירות וירקות טריים, עוזרים להתפתחות שרירי לסת חזקים ומנקים את שיני התינוק. מומלץ להרגיל תינוקות ופעוטות לשתות מים בלבד ולאכול פירות טריים בין הארוחות. ודאו שהוא מקבל מספיק סידן וויטמין D, כדי שהשיניים הקבועות ועצמותיו יהיו בריאות. מומלץ להרגיל תינוקות ופעוטות לאכול מאכלי גבינה (עדיף לא מעדנים ממותקים אלא קוטג', גבינה לבנה וגבינה צהובה), כיוון שהסידן שבחלב ובמוצריו מחזק את השיניים ואת העצמות.

הנה 6 דברים שכדאי להקפיד עליהם לפני שמתנשקים:

1. ריח פה נעים - יש סוגים שונים של אוכל שממש לא כדאי להתנשק אחרי שאוכלים אותם (כמו בצל לדוגמה), חשוב לצחצח שיניים או לנטרל את הריח בעזרת סוכריות או מסטיק מנטה.

2. יובש בשפתיים - שפתיים יבשות עלולות לשרוט ולהכאיב, כדאי להשקיע בטיפוחן.

3. שיניים נקיות - הקפידו שלא תקוע אוכל בין השיניים, כמו עלי פרוזיליה, גרגרי פרג וכדומה.

4. הסרת שפם - שפם לרוב לא נעים ובעיקר לא אסתטי, רצוי להשקיע בטיפוח האיזור.

5. רוק - שימו לב לכמות הרוק שאתם מוציאים בנשיקה. יותר מדי זה כבר לא נעים.

6. פצעים בפה - במקרים שאחד מהפרטנרים סובל מאפטות כדאי לוותר על הנשיקה.

רוצים לשמור על שיני הילדים?

הנה 7 דברים עליהם תקפידו לשמירה טובה על שיני ילדכם:

1. שינה עם בקבוק דייסה או שתיית פטל מבקבוק - אסורים!!! - נהגו עם הילדים כדברי אייבי נתן: "שתו מים!"

2. מציצת אצבע מזיקה לתינוק ועדיף להמירה במוצץ

3. בהאכלת לילה לתינוק יונק רצוי להמעיט במספר ההאכלות: או להביא לכך שלא יאכל בלילה או לרכז בהאכלה גדולה במקום בהאכלות קטנות ומרובות לאורך הלילה

4. בשלב הבא, חשוב להרגיל את הילד לצחצח את שיניו ללא ויתורים בכל בוקר וערב, כשעד גיל 6 עליכם לצחצח לו את השיניים בעצמכם

5. לאחר צחצוח שיניים בערב אין לתת לילד לשתות אלא מים

6. גם על האם עצמה להקפיד על טיפולי וצחצוח שיניים באופן מסודר כיוון שברוב המקרים הילד מקבל את החיידקים ממנה - דרך נשיקות ובדיבורה אליו

7. בגיל שנה קחו את הילד לביקורת אצל רופא שיניים והקפידו על ביקור חצי שנתי בהמשך (רבות מהחרדות בתור מבוגרים, מרופא שיניים, נובעות מכאבי שיניים בילדות - הביקורת תימנע אותם ותאפשר טיפולים בשלב מוקדם - גם כאבים פחותים וגם חסכון כספי ניכר).

מניעת אפטות בפה תעשה על ידי שמירה על היגיינת הפה ושינוי הרגלי תזונה. ככל שבפיכם יהיו פחות חיידקים, כך יהיו בו גם פחות פצעים, יש לעשות זאת בצורה זו:

1. השתמשו במברשת שיניים עם סיבים עדינים בכדי לא לפצוע את החניכיים.

2. השתמשו באופן יומיומי במי פה אשר מחטאים את חלל הפה ומונעים הצטברות חיידקים.

3. במקרה של אפטה, חפשו משחת שיניים ללא חומר שמחזק את האפטה הידוע כ-SDS, בדרך כלל רשום על אריזת המשחה אם אינה מכילה SDS.

4. ישנם מאכלים ומשקאות שמחמירים את האפטה ומזרזים את התפתחותה. מאכלים עם אחוזי חומציות גבוהים כמו פירות הדר, עגבניות או זיתים.

5. לעיסה ממושכת של מסטיקים גם יכולה לזהם את האזור ולזרז את הופעת הפצעים.

6. אולי לחלקכם יהיה קשה לוותר על קפה ותה, אבל חשוב שתדעו שהם מתסיסים את האפטה ומזהמים אותה.

7. מאכלים חריפים ידועים כצורבים ומכאיבים על פצעים בפה, הם מזיקים לאזור ומומלץ להימנע מהם.

אם הילד נופל ונחבל בשיניו, השן עלולה להשבר והעצב עלול להזדהם. תתכן גם פגיעה בשן הקבועה שמתפתחת מתחת לשן החלבית שנפגעה. גם מצב שהשן מתנדנדת לאחר חבלה עלול להיות מסוכן, כיוון שייתכן והילד יבלע אותה בטעות וייחנק. לכן, לאחר חבלה קשה בשיניי הילד, יש לפנות לרופא השיניים בהקדם. זיהום יכול להיות גם תוצאה מאוחרת של פגיעה בשיניים לאחר נפילה, ולעיתים זמן רב לאחר החבלה השן משנה צבעה לחום-צהוב. כדאי להוועץ עם הרופא לגבי אפשרויות הטיפול.
אם השן נעקרה ממקומה, שיטפו אותה במים ושימו בכוס חלב , ומהרו אל הרופא – לעיתים אפשר להחזירה למקום ולהצילה!

הרגלים אוראליים (פרא-פונקציות) הנם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת אשר אינן משמשות תפקיד (פונקציה) אמיתי (דיבור בליעה ולעיסה).

בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: הידוק וחריקת שיניים (ביום או בלילה), לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענות הסנטר על היד, פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים.

כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, במידה והכוחות המצטברים עולות על הסיבולת האישית של האדם.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

תותבת זמנית ללא שלד מתכת מבצעים כדי לספק מענה זמני לאחר עקירות או השתלות לצורך אסתטיקה, דיבור ואכילה, עד אשר יבוצע השיקום הקבוע - ע"י שתלים, גשרים או תותבת קבועה. יש לזכור כי התותבת הזמנית נועדה לשמש למספר חודשים עד לשיקום הקבוע, ואינה השיקום האופטימלי. התותבת הזמנית הינה חלשה מהרגיל ובדרך כלל ללא שלד מתכת, ועלולה להישבר במשך הזמן, וכן לגרום נזק לשיניים ולרקמות שנותרו בפה.

כדאי לתאם עם רופא השינים תוכנית טיפול לשיקום הקבוע בהקדם האפשרי. תותבת זמנית אינה מתאימה לשיקום קבוע, ובמשך הזמן תזיק יותר מאשר תועיל.

מי לא מפחד מטיפולי שיניים? אגלה לכם סוד: הרופאים הם הפחדנים הכי גדולים...
אז מה עושים נגד חרדה מרופא שיניים? הנה 5 אפשריות שיקלו על החרדה:

1. חשוב למצוא רופא עדין וסבלני, שמקדיש לכם כמה זמן שתצטרכו, כולל הפסקות קטנות להירגע ויחס חם ומבין.

2. להביא לטיפול דיסק עם מוזיקה אהובה ומרגיעה, ולבקש מהרופא להשמיעו. אפילו אפשר להביא דיסק-מן ואוזניות.

3. אפשר לנסות טיפול בגז צחוק.

4. אפשר גם לנסות טיפול משולב עם שיאצו ו/או דיקור סיני להרפיה ולהרגעה.

5. נסו גם לבלוע 2-4 טיפות "רסקיו רמדי" (להשיג בחנויות טבע ובבתי מרקחת). זוהי תמצית של חמישה צמחים, שאמורה להרגיע. אפשר לקחת לפני הטיפול וגם תוך כדי.

השיניים בתקופת ההריון בסכנה כי יש יותר חומציות בפה שמפוררת את השיניים, בגלל ריבוי הקאות, אכילה בלתי מבוקרת, נטייה לצריכת משקאות ומאכלים מתוקים ו/או חומציים. הפתרון – שטיפות פה המכילות פלואוריד, צחצוח נכון, שתייה מרובה של מים וחלב, הפחתת צריכת משקאות ומאכלים מתוקים ו/או חומציים. כמו כן ג'ינג'ר (זנגביל) ידוע כמפחית בחילות.
סיבה נוספת היא חשש בלתי מוצדק מטיפולי שיניים בהריון – הרוב המכריע של טיפולי השיניים לא יזיקו לעובר, כולל סתימות, עקירות, טיפולי שורש, הסרת אבנית, זריקות ואפילו צילומי רנטגן (בשעת חירום). כדאי להגיע לרופא השיניים לפני תחילת ההריון לבדיקה, טיפול והדרכה יסודית, ובמהלך ההריון – למעקב ולטיפול בעת הצורך.
* זכרי שפה מוזנח הנו מקור לזיהום, ועלול לסכן את העובר!

נפילת שיניים אצל כלב היא דבר נורמלי לחלוטין. כשם שלילדים נופלות השיניים, גם לגורים נופלות שיניים. השיניים הראשונות (אלו הידועות גם בשם "שיני חלב") מוחלפות בשיניים קבועות עם תוספת של שיניים טוחנות ללעיסה.

התזמון הנפוץ של נשירת שיני החלב ושל צמיחת השיניים הקבועות נע בין גיל 4 חודשים ועד חצי שנה אולם זה לא קבוע ומאוד אינדיבידואלי – תלוי בגזע הכלב ואף באותו גזע יכול להיות תזמון משתנה בין כלב לכלב. אין סיבה לדאוג אם הגור מפיל שיניים. כן יש סיבה לדאוג, או לפחות סיבה לבדוק, אם הכלב הבוגר שלך מאבד את שיניו.