טיפ זה מקורו מהרפואה ההוליסטית. קיים שמן אתרי המורכב מג'וניפר וציפורן, מבית היצרן: "שלוס" בת'א. שמים 3-4 טיפות על משחת השיניים שמרוחה על המברשת, ומצחצחים. בתחילה זה מעט חריף, אך מתרגלים. השילוב הזה משמש לריפוי חלל הפה, עוזר בעצירת דימומים ונסיגות חניכיים, מניעת ריח פה, פצעים בפה, ויצירת אבנית. ניתן לשימוש גם ביחד, עם אבקת חואר. כמי פה, ניתן למהול 4 טיפות בכוס מים ולגרגר.

אין השימוש בשמן מחליף טיפול אצל רופא השיניים ותחזוק אצל השיננית. חפשו ברשת לקנייה ישירה. או שבקשו מבית הטבע להזמין עבורכם. בהצלחה עם חיוך יפה ובריא.

מניעה של ריח פה אפשרית בצעדים פשוטים יחסית, אלו הם:

1. ללעוס פטרוזיליה טריה עוזר מיידית ובמקרים דחופים.

2. חשוב להקפיד על צחצוח שיניים וצחצוח הלשון אחרי כל ארוחה וניקוי בין השיניים בחוט דנטלי.

3. חשוב גם לטפל בשיניים ובחניכיים בקביעות אצל רופא שיניים.

4. לעיתים ריח הפה נובע מיובש בפה, במצב כזה מומלץ לשתות הרבה ולגלגל בלשון, כדי לגרום לבלוטות הרוק להגביר את הפקת הרוק.

5. חשוב לציין שיש מקרים בהם הריח הרע מהפה אינו קיים במציאות וזהו רק חשש עמוק של האדם המתלונן על כך. במקרה כזה ניתן להוכיח לו באמצעים שונים שאין לו ריח כזה. אם לא ישתכנע הרי שמומלץ טיפול פסיכולוגי.

כך תצחצחו שיניים לכלבכם:

1. כדי להרגיע ולהרגיל אותו, טובלים את האצבע המורה במרק בשר עוף או רוטב ומשפשפים אותה בעדינות על החניכיים של ושתיים שלוש שיניים.

2. בהדרגה, מתחילים להעביר ולשפשף על השיניים בתנועה סיבובית את האצבע עטופה בגזה.

3. מצחצחים בסיבוב, עם מברשת שיניים רכה מאוד, על השיניים של הכלב.

4. כשהכלב התרגל להברשת שיניו, מוסיפים את המשחה, שמיועדת לכלבים, או נוזל שיניים. בשום אופן לא להשתמש במשחת שיניים של בני אדם, כי חומציות הפה האנושית שונה משל הכלב.


הנה סרטון הדרכה של צחצוח שיניים לכלבים:

https://youtu.be/AwcqgZUsbB4


צחצוח השיניים לכלב - הדרכה באנגלית:

https://youtu.be/PsNlLLSBWLU

גם אם המרפאה אינה מרפאת הסדר של חברות הביטוח השונות, הרופא יוכל למלא לכם את טופס הבקשה ואת טופס התביעה, ולעזור לכם לתבוע את הפוליסה האישית שלכם.

את מלוא הכסף שהייתם זכאים לקבל מחברת הביטוח תוכלו לקבל כהחזר עבור הטיפול אצל כל רופא, כחלק מחוק הגנת זכויות החולה וכחלק מחוק חברות הביטוח.

לחברת הביטוח אסור לחייב מבוטח לגשת אך ורק לרופא הסכם, ואין היא יכולה למנוע ממנו קבלת מלוא הכספים שלהם הוא זכאי עפ"י הפוליסה.

כדאי לקרוא את הכתבה בנושא

ריקבון השיניים נגרם מחיידקי העששת, שבהם נדבק התינוק מהוריו, בעיקר... זאת בשל הרגלים כמו נשיקות על הפה, שימוש ברוק כדי לנקות שאריות אוכל או כתמים, וכו'.

תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון ולמשקה שיקבל. הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת.

אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להירדם עם בקבוק חלב או עם בקבוק מיץ במיטה. החלב והמיץ מכילים סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לסוכרים אלו בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").

טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר/דבש. מומלץ לגמול מוקדם ככל האפשר מהאכלת לילה, ולעבור לשתיית מים. בלילה הפרשת הרוק מועטה, והחיידקים "חוגגים".
מזונות פריכים, במיוחד פירות וירקות טריים, עוזרים להתפתחות שרירי לסת חזקים ומנקים את שיני התינוק. מומלץ להרגיל תינוקות ופעוטות לשתות מים בלבד ולאכול פירות טריים בין הארוחות. ודאו שהוא מקבל מספיק סידן וויטמין D, כדי שהשיניים הקבועות ועצמותיו יהיו בריאות. מומלץ להרגיל תינוקות ופעוטות לאכול מאכלי גבינה (עדיף לא מעדנים ממותקים אלא קוטג', גבינה לבנה וגבינה צהובה), כיוון שהסידן שבחלב ובמוצריו מחזק את השיניים ואת העצמות.

אפטות חוזרות מטרידות כ-10% מהאוכלוסייה בישראל (ועד 40% מהאוכלוסיה ביפן!). גורמים מחמירים - דיאטה קיצונית, מחלה כללית, חשיפה לקרני שמש, דיכאון/סטרטס וכו'.

ללא מרשם רופא: לגרגר חלב עיזים (מפוסטר),לנסות ג'ל בשם "אפטגון", לנסות מדבקיות שמתמוססות מעצמןבשם "פרו-פה", לנסות במשך מספר חודשים תוספי מזון של קו-אנזים Q10 ותוספי אבץ.

במרשם רופא בלבד:

1. משחה בשם "אוראקורט E", אשר נדבקת היטב לאפטה ומשחרר סטרואידים וכן אילחוש מקומי להרגעת הכאב.

2. שטיפות פה סטרואידליות (למשל דקסהמטזון).

קיימת תופעה המכונה ברוקסיזם המוגדרת כחריקה או הידוק של השיניים שלא למטרה תפקודית בזמן שינה או בזמן ערות . התופעה היומית היא הרגלית (פראפונקציה). התופעה בזמן שהאדם ער מתבטאת בדרך כלל בהידוק ("נעילת הלסתות בחוזקה ") כאשר האדם מצוי בריכוז (עבודה מול מחשב, לימוד וכו'), או כאשר האדם נמצא במתח נפשי מוגבר. התופעה הלילית מוגדרת כהפרעת שינה ואיננה בשליטתו של האדם. חריקה או הידוק של השיניים ומתרחשת בהתקפים של מספר שניות כל פעם, אך יכולה להתבצע עשרות פעמים במהלך היום ו/או הלילה.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

שומר נפשו ירחק מכתרים זולים שעלותם פחותה מ-1000 ש"ח, ומתוארים כ"כתרי חרסינה" (ללא התיאור "חצי אצילה או אצילה") - המתכת שמתחת לחרסינה חשובה יותר, ואם היא מתכת זולה מאוד, ללא זהב, הרי שהמתכת תחליד לבסוף, תגרום לדלקות חניכיים ולנסיגות חניכיים, שיובילו גם לאובדן העצם התומכת סביב השן וגם לריקבון ועששת השורשים.

כתר איכותי חייב להיות בעל לפחות 50% מתכת אצילה, כגון זהב, פלדיום, פלטינה וכו'. לשיניים קדמיות - לפחות 75% זהב או אפילו זירקוניה (יהלום מלאכותי) מתחת לחרסינה - שהוא חזק יותר ואסתטי יותר.

ברור שיש עלויות גדולות יותר, אך לתקן נזק כבד לשן לאחר כמה שנים עם כתר גרוע - יהיה יקר יותר וכואב יותר, ולפעמים גם בלתי אפשרי.

נפילת שיניים אצל כלב היא דבר נורמלי לחלוטין. כשם שלילדים נופלות השיניים, גם לגורים נופלות שיניים. השיניים הראשונות (אלו הידועות גם בשם "שיני חלב") מוחלפות בשיניים קבועות עם תוספת של שיניים טוחנות ללעיסה.

התזמון הנפוץ של נשירת שיני החלב ושל צמיחת השיניים הקבועות נע בין גיל 4 חודשים ועד חצי שנה אולם זה לא קבוע ומאוד אינדיבידואלי – תלוי בגזע הכלב ואף באותו גזע יכול להיות תזמון משתנה בין כלב לכלב. אין סיבה לדאוג אם הגור מפיל שיניים. כן יש סיבה לדאוג, או לפחות סיבה לבדוק, אם הכלב הבוגר שלך מאבד את שיניו.

האבנית הינה מיצבורי חיידקים שנדבקו לשן ולחניכיים, הסתיידו והתקשו, ולכן הדלקת שהם גורמים לחניכיים הינה דלקת זיהומית חיידקית. חלק ממאפייני דלקת החניכיים הם גודש כלי דם ודימומים מהחניכיים לאחר צחצוח או אכילה, לכן החיידקים מחלל הפה יכולים לחדור ישירות אל זרם הדם דרך החניכיים, ולגרום לנזקים באיזורים שונים בגוף כמו:

שיעור גדול בהרבה של הפלות/לידות מוקדמות

התקפי לב

שבץ מוחי

מחלות ממאירות

יתר לחץ דם ועוד

ישנם מחקרים שמתארים תוחלת חיים קצרה ב-4 שנים אצל אנשים שסובלים ממחלות חניכיים!

קו-אנזים Q10 אינו תרופה אלא תוסף מזון, ולכן אינו דורש מרשם רופא. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי Q10 אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי או תרופתי, אלא רק כמשלים. חשוב לקבל ייעוץ רפואי והסברים מעמיקים לפני שמתחילים את השימוש ב-Q10, ומומלץ להיבדק ע"י הרופא באופן סדיר, כדי שייקבע המינון המתאים לכל מצב. האפקט אינו קורה מייד, אלא לפחות לאחר 4-6 שבועות של שימוש. חשוב גם לא להפסיק את השימוש בבת אחת, אלא בהדרגה.
המינון הממוצע המקובל הינו 50-120 מ"ג ליום, לאחר האוכל אך לא לפני השינה. ישנם מוצרי Q10 שונים, לבליעה, מציצה או ללעיסה. ישנם גם מוצרים שמשלבים תוספי מזון חשובים אחרים, כגון ויטמין E ואבץ.

עשו כך:

1. את הפלאק (רובד החיידקים) הנכם יכולים להסיר ע"י צחצוח נכון במברשת מתאימה. ההמלצה שלי : מברשת עדינה ולא גדולה מדי, כדי שתגיע לכל פינות הפה. הסברים ואיורים לצחצוח נכון תוכלו למצוא בקישורית שמצורפת.

2. במקרה שקיימים רווחים בין החניכיים והשיניים מומלץ להיעזר במברשת בין-שינית (אינטר-פרוקסימלית), שנראית כמו סליל דק ואפשר להעבירה במרווחים אלו.

3. כמו כן מומלץ להשתמש בשטיפות פה נגד חיידקים ובחוט דנטלי.

4. שטיפות עם מי פה מסוג קורסודיל, תארודנט ומרידול עשויות לעזור, אך לא לפתור את הדלקת ולא להסיר את האבנית שגרמה לדלקת. לא מומלץ להשתמש בהן יותר משבועיים, שכן הן ידועות כמכתימות שיניים.

5. לעזרה ראשונה לחניכיים מדממות, אפשר לגרגר מי מלח מספר פעמים ביום. אפשר גם לעסות את החניכיים עם שמן זית. אפשר גם לגרגר תה בבונג או תה קמומיל.

6. את האבנית יכולים רק רופא שיניים או שיננית להסיר, בעזרת מיכשור מיוחד. המיכשור אינו פוגע בשיניים עצמן ואין חשש לבצע את הטיפול הנ"ל שוב ושוב. הקפידו שהרופא או השיננית לא יסתפקו רק בשימוש במכשיר החשמלי, אלא יבצעו גם הסרת אבנית ורובד במיכשור ידני, שכן ברוב המקרים המכשיר החשמלי אינו מנקה בדייקנות מתחת לקו החניכיים (והוא גם מכאיב, בדר"כ).

7. באותה הזדמנות גם צריך לבקש ולקבל הדרכה בשיטות צחצוח, בשימוש בחוט דנטלי ושטיפות פה, ייעוץ תזונתי ועוד.

לעיתים בקיעת השיניים מלווה בחום, שלשולים ודימומים מהחניכיים. במידה והחום גבוה ואינו יורד לאחר מתן סירופ אקמולי, או במידה והתופעות הנ"ל נמשכות יותר מיומיים, יש לקחת את התינוק לבדיקת רופא ילדים לבירור האפשרות של מחלה אחרת. כאמור, כשהתינוק מתרגל לתחוב מברשת שיניים לתינוקות אל תוך פיו, הוא ייהנה מעיסוי החניכיים שמבוצע ע"י לעיסת סיבי המברשת, והדבר יקל על כאבי הבקיעה. אפשרות נוספת היא לעיסת שורש צמח הסיגלית (להשיג בבית מרקחת טבע), לעיסת נשכנים שהיו במקרר וכו'. אפשר למרוח על איזור הבקיעה ג'ל מיוחד לכאבי בקיעת שיניים, אם כי הוא נשטף תוך דקות ספורות עם הרוק. תה קמומיל (בבונג) מקל על כאבי חניכיים (אך אל תוסיפו סוכר!)

בדרך כלל נדרש שילוב בו זמנית של יותר מגורם אחד על מנת שתופיע הפרעה המחייבת התערבות טיפולית.

הגורמים השכיחים ביותר הם:

1.טראומה ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים או מכה לפנים.

2.טראומה לא ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים מסוג בלימה\האצה ("מכת שוט").

3.מיקרו-טראומה: הפעלת כוח קטן אך ממושך או שחוזר על עצמו מספר רב של פעמים במהלך היום או הלילה. לדוגמה: הרגלים אוראליים (כגון לעיסת מסטיקים),הרגלי יציבה לא נכונים (כגון החזקת הראש קדימה או החזקת אפרכסת הטלפון ע"י הכתפיים והראש).

4.יחסים לא תקינים בין מרכיבי מערכת הלעיסה - חוסר התאמה בן הלסת העליונה והתחתונה, פגיעות במשנן, חוסר הרמוניה של שרירי הלעיסה והמפרק וכו'.

5.הפרעה בסגר השיניים (אוקלוזיה-סגר): חוסר התאמה בסגירת הפה בין השיניים בלסת עליונה לשיניים בלסת התחתונה.

6.גורמים כלליים: מחלות כמו הפרעות ניווניות , הורמונאליות , סרטניות, עצביות, ריאומטולוגיות, מחלות כלי דם וכו'.

7.גורמים פסיכולוגים והתנהגותיים: כל אותם גורמים אשר משפיעים על יכולת ההסתגלות של המתרפא, מתרפאים הסובלים מהפרעות במערכת הלעיסה סובלים יותר מן הממוצע ממתח והפרעות נפשיות, ההתייחסות לכאב משפיעה על רמת הכאב.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

הסיבה הנפוצה לכך היא אמנם הפרעה ממשית ב"גובה" השיקום החדש (כתר, גשר וכו'), והטיפול היא הורדה סלקטיבית לצורך התאמת הסגר.

במקרים נדירים, בעקבות שינוי בצורת השיניים המשנה את המגעים בין השיניים הנגדיות ("שינוי בסגר"), מתפתחת תופעה המכונה בשם "מודעות סיגרית מוגזמת" ("Occlusal Neurosis” or "Phantom Bite"). התופעה נובעת מהפיכת הרגל של בדיקה חוזרת ונשנית האם השיקום החדש (הכתר") מפריע בזמן סגירת הפה, לתהליך כפייתי המנותק מבעיות דנטליות אמיתיות.

במקרה זה אסור לנגוע בשיניים כי הדבר רק מחמיר את התופעה!


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

זאת אחת הבעיות המרכזיות שעל הפרק בבואנו לתת מענה טיפולי להפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה! טרם נמצא גורם ספציפי מרכזי שניתן להצביע עליו כעל גורם אטיולוגי האחראי להתפרצות ההפרעה. לא נמצאו משתנים גנטיים, לא נמצא קשר לרקע תרבותי, לשייכות לגזע מסויים או למצב סוציואקונומי.

נראה כי מדובר בשילוב של מספר גורמים המשפיעים על שיווי המשקל בין כל מרכיבי מערכת הלעיסה: בעיות מפרקים, טראומה, הרגלים אורליים מזיקים (פאראפונקציות – ראה בהמשך), צורת סגירת הלסתות, גורמים פסיכו-סוציאלים וגורמים אנטומיים-מבניים של מערכת הלעיסה.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

אם הנכם מצויים בפני מצב מסובך והחלטה קשה, להלן 5 עצות:

1. במצב מורכב (למשל צורך במספר גדול של שתלים, צורך בהרמות סינוס, צורך בהשתלות עצם) מומלץ לבצע את הכירורגיה והשתלים ע"י מומחה לכירורגיה פה ולסת, ולא רופא שיניים כללי. יקר יותר, אך שווה את ההפרש במצב כה מורכב. אגב, כל רופא שיניים יכול לבצע השתלות מבחינת החוק. אין תואר של "מומחה להשתלות", ויש להיזהר ממי שמציג עצמו כזה.

2. במצב מורכב לפעמים כדאי להמתין עד להחלמה וריפוי בין כל שלב. לדוגמא, אפשר מבחינה טכנית לעקור שן אבודה, לבצע השתלת עצם ומיד להרכיב גם כתר, אך סיכויי ההצלחה בדר"כ יורדים, ובמיוחד אם הייתה דלקת בשן האבודה או מחלת חניכיים באיזור.

3. יש עדיפות כמובן למרפאה שבה עובדים ביחד מומחה לכירורגיה ורופא השיניים המשקם, ותוכנית הטיפול נבנית בהתייעצות וירידה לפרטי פרטים, לעומת נדידה בין מרפאות שונות, וטיפולים "בשלט רחוק". כך גם האחריות על הטיפולים ניתנת באותה המרפאה, וההתמודדות עם מצבים מורכבים.

4. בדרך כל מומלץ לא לבצע גשר טוטאלי (כל השיניים נמצאות על אותו גשר), אלא להפריד את העבודה השיקומית למספר גשרים נפרדים. לדוגמא מצב של חוסר שיניים נרחב או מוחלט: עדיף לבצע 8-10 שתלים, שעליהם מורכבים 3-4 גשרים, ולא גשר אחד "ענק" מצד לצד. במקרה של בעייה באחד השתלים יהיה ניתן לטפל נקודתית בבעייה, במקום להסיר את כל הגשר.

5. להיזהר מאוד מהבטחות נפלאות פרסומות מטעות וקיצורי דרך, ולבצע את הכירורגיה והשיקום "לפי הספר", בהקפדה על החלמה ואיכות. קיצורי הדרך הינם רק על חשבון המטופל. במיוחד אל תאמינו לפתרונות שמבטיחים תוצאה שתחזיק מעמד "לתמיד" או לפרסומות שמבטיחות סיום כל בעיות השיניים ביום אחד...

מניעת אפטות בפה תעשה על ידי שמירה על היגיינת הפה ושינוי הרגלי תזונה. ככל שבפיכם יהיו פחות חיידקים, כך יהיו בו גם פחות פצעים, יש לעשות זאת בצורה זו:

1. השתמשו במברשת שיניים עם סיבים עדינים בכדי לא לפצוע את החניכיים.

2. השתמשו באופן יומיומי במי פה אשר מחטאים את חלל הפה ומונעים הצטברות חיידקים.

3. במקרה של אפטה, חפשו משחת שיניים ללא חומר שמחזק את האפטה הידוע כ-SDS, בדרך כלל רשום על אריזת המשחה אם אינה מכילה SDS.

4. ישנם מאכלים ומשקאות שמחמירים את האפטה ומזרזים את התפתחותה. מאכלים עם אחוזי חומציות גבוהים כמו פירות הדר, עגבניות או זיתים.

5. לעיסה ממושכת של מסטיקים גם יכולה לזהם את האזור ולזרז את הופעת הפצעים.

6. אולי לחלקכם יהיה קשה לוותר על קפה ותה, אבל חשוב שתדעו שהם מתסיסים את האפטה ומזהמים אותה.

7. מאכלים חריפים ידועים כצורבים ומכאיבים על פצעים בפה, הם מזיקים לאזור ומומלץ להימנע מהם.

הריון אינו גורם מחלות חניכיים, אבל בהחלט עלול לגרום החמרה של מחלה קיימת, מכיוון שבזמן ההיריון משתחררים בגוף האשה הורמונים הגורמים, בין היתר, תגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי. כמו כן חלים שינויים בכלי הדם ובמערכת החיסונית עם עלייה יחסית של החייקים האנארוביים. הסימנים הנראים לעין הם נפיחות, אודם ודימום בחניכיים המקיפים את השיניים. חשוב להדגיש כי הרובד הדנטלי הינו הגורם העיקרי לדלקת החניכיים, כך ששמירה קפדנית על היגיינת הפה בזמן ההיריון תסייע בהקלת התסמינים או אף במניעת התופעה. כמה מחקרים עדכניים הראו כי ישנו כפי הנראה קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך. המחקרים מראים כי הסיכון ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר אצל נשים ללא מחלת חניכיים. נשים בהיריון צריכות להיות מודעות לחשיבות השמירה על בריאות החניכיים ולהבין כי מומלץ דווקא בתקופה זו לנסות ולמנוע ככל האפשר התפתחות של מחלת החניכיים.

לשימור ולניקוי התותבת הקפידו על הדברים הבאים:

1. צחצחו את השיניים התותבות פעמיים ביום עם מברשת מתאימה, טבולה במים וסבון, מעל קערת מים מלאה או מעל מגבת, על מנת להגן עליהן משבר, במקרה של נפילה (שקורית לא פעם). קיימים מכשירים לניקוי לאורך הלילה אבל במקרה שהתותבת ספוגה בריחות של אבן או כתמי עישון, רצוי להביאה למעבדת שיניים לניקוי יסודי.

2. להסרת כתמים ואבנית מהתותבת, השרו אותה פעם בשבוע, בתערובת של כוס מים עם כפית אקונומיקה. זכרו לשטוף את התותבת היטב במים, לאחר שהוצאתם אותה ולפני השימוש.

3. הימנעו משינה עם התותבת בלילה, כדי לאפשר לרקמות הפה לנוח מהלחץ שסבלו, לאורך היום.

4. הקפידו על הביקורת החצי שנתית אצל רופא השיניים.

הנה 7 מזונות שיסייעו לכם לשמור על בריאות השיניים והחניכיים:

1. תפוחים - נגיסה בתפוח מייצרת רוק רב בפה השוטף את החיידיקים ומייצר שכבת פלאק.

2. גזר - לעיסת הגזר גם היא מסייעת ביצירת פלאק והרחקת חיידקים מהפה.

3. חמוציות - מכילות פוליפנולים המסייעים למניעת עששת ומחלות חניכיים.

4. שקדים - עשירים בסידן העוזר במניעת עשדת ומחלות חניכיים כמו גם הפחתת תגובה דלקתית במקרים של מחלות חניכיים.

5. ירקות עלים ירוקים - עשירים בחוצה פולית וסידן המסייעים במקרים של מחלות חניכיים.

6. גבינות - מחקרים מצאו שאכילת גבינות מסייעת להגן על השיניים מפני עששת כי הן גרמו לפלאק להיות פחות חומצי.

7. שתיית תה שחור - נוגדי החמצון שבתה השחור כורמים לעיכוב בהתפתחות של מחלות חניכיים. גם תה ירוק יכול לסייע בכך, כמובן מדובר על תה ללא המתקה.