היגיינה נכונה היא אחת המתנות החשובות שניתן לתת לילדינו. במקרים רבים יכול חינוך לשמירה על היגיינה טובה למנוע בעיות עתידיות, ועדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם. לתינוק בגיל 6 חודשים, למשל, אפשר לקנות מברשת שיניים לפעוטות, צבעונית ורכה, ולצרף אותה לשלל המשחקים והנשכנים שלו. התינוק יהיה מאושר מצעצוע נוסף, יתרגל להחזיק אותה בידיו ולדחוף אותה לפיו, ובעצם יעניק עיסוי בריא והברשה לחניכיים ולשיניים המתפתחות. כך, כשיגדל, המברשת ופעולת הצחצוח לא תהיינה זרות לו, והוא ישתף פעולה בשמחה. רצוי גם לנגב בעדינות את שיני החלב לאחר ארוחה, למניעת הדבקות שרידי מזון לשיניים. דרך נוספת להחדיר לתינוק את חשיבות הצחצוח היא לצרף אותו אל ההורה בזמן שההורה מצחצח שיניים, ולהציג זאת כמשחק כייפי, ולהראות לתינוק כמה נעים וטוב לקבל שיניים נקיות ויפות!


הנה סרטון הדרכה לצחצוח שיניים לפעוטות וילדים:

http://youtu.be/rUkRF7N6etk

היות שהגורמים להתפתחות ההפרעות במערכת הלעיסה הינם רבים ופועלים בו זמנית. הטיפול היעיל הנו רב תחומי ומשלב כמה דרכי טיפול בו זמנית:

1. טיפול עצמי (הימנעות מהרגלים מזיקים, תרגילי מתיחה וכו')

2. טיפול פיסיותרפי

3. טיפול באמצעות סדים (מגיני שיניים)

4. טיפול תרופתי (תרופות ששיכוך כאב, כדורי הרגעה, כדורים להרפיית שרירים, נוגדי דלקת וכו').

5. טיפול התנהגותי שמטרתו להקטין את רמת המתח הנפשי

6. טיפול פסיכותרפי במצבים קשים

7. טיפול כירורגי במקרים מאד נדירים



נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

הריון אינו גורם מחלות חניכיים, אבל בהחלט עלול לגרום החמרה של מחלה קיימת, מכיוון שבזמן ההיריון משתחררים בגוף האשה הורמונים הגורמים, בין היתר, תגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי. כמו כן חלים שינויים בכלי הדם ובמערכת החיסונית עם עלייה יחסית של החייקים האנארוביים. הסימנים הנראים לעין הם נפיחות, אודם ודימום בחניכיים המקיפים את השיניים. חשוב להדגיש כי הרובד הדנטלי הינו הגורם העיקרי לדלקת החניכיים, כך ששמירה קפדנית על היגיינת הפה בזמן ההיריון תסייע בהקלת התסמינים או אף במניעת התופעה. כמה מחקרים עדכניים הראו כי ישנו כפי הנראה קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך. המחקרים מראים כי הסיכון ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר אצל נשים ללא מחלת חניכיים. נשים בהיריון צריכות להיות מודעות לחשיבות השמירה על בריאות החניכיים ולהבין כי מומלץ דווקא בתקופה זו לנסות ולמנוע ככל האפשר התפתחות של מחלת החניכיים.

איך לנשק נשיקה ראשונה?
איך מתנשקים בנשיקה הראשונה?


הנה ההמלצות שלנו לנשיקה צרפתית למתחילים, מה שקרוי "הנשיקה הראשונה":

בלי ריח פה - לא כדאי לאכול בצל ושום לפני פגישה רומנטית, אלא אם השותף עשה זאת גם הוא.

בטחון עצמי ועדינות - אף אחד לא חייב לדעת שאתם טירונים. נהגו בבטחון אך מצד שני בכבוד והתחשבות ולא בהסתערות מוטרפת לנשיקה צרפתית חודרנית ומשתלטת.

שפתיים סגורות - בנשיקה הראשונה התחילו בעדינות ורק אם בהדרגה, ניסיתם להחדיר את לשונכם וקיבלתם "אישור" מבן הזוג להמשיך בכך, ובמקרה הטוב גם שיתוף פעולה מתלהב, אתם בעניין ותוכלו לחגוג בנשיקה צרפתית.

הטיית ראש קלה - כל אחד לצד אחר, תאפשר לכם להתנשק בכיף ובזווית הרצוייה.

עיניים עצומות בתחילת הנשיקה - הן דבר נעים ומכבד. רק בהמשך ובעדינות, פיתחו את העיניים והביטו, אך הימנעו ממפגש עיניים פעורות, אם אתם לא רוצים להתפקע מצחוק או להפחיד את בן זוגכם..

לא להדביק שיניים - זה לא כל כך נעים ויכול להיות מטריד, אם לאחד מכם גשר בשיניים.

לדחוף את הלשון בעדינות - העברת הלשון לפיו של השותף לנשיקה היא הצד החשוב בנשיקה, אך עשו זאת בעדינות רומנטית ולא באגרסיביות רבה מדי, אם זה מרגיש נוח - אתם בסדר!

נשיקה בצוואר מותרת - אפשר לנשק גם את הצוואר אבל להשאיר סימן זה בסדר רק אם השותף שלכם רואה בזה סימן רצוי - כבוד!

ידיים פעילות - להגברת האפקט של הנשיקה, כדאי להשתמש בידיים, בעדינות, על ידי ליטוף של ראש, שיער, כתפיים, אוזניים וצוואר. ניתן גם להצמיד בעדינות את שותפך לנשיקה אליך.


יש לנו עוד מדריכים בתגית "נשיקה צרפתית" והנה סרטון מתוכם:

http://youtu.be/NFOiGsEIP30

אפטות חוזרות מטרידות כ-10% מהאוכלוסייה בישראל (ועד 40% מהאוכלוסיה ביפן!). גורמים מחמירים - דיאטה קיצונית, מחלה כללית, חשיפה לקרני שמש, דיכאון/סטרטס וכו'.

ללא מרשם רופא: לגרגר חלב עיזים (מפוסטר),לנסות ג'ל בשם "אפטגון", לנסות מדבקיות שמתמוססות מעצמןבשם "פרו-פה", לנסות במשך מספר חודשים תוספי מזון של קו-אנזים Q10 ותוספי אבץ.

במרשם רופא בלבד:

1. משחה בשם "אוראקורט E", אשר נדבקת היטב לאפטה ומשחרר סטרואידים וכן אילחוש מקומי להרגעת הכאב.

2. שטיפות פה סטרואידליות (למשל דקסהמטזון).

רשת של מרפאות שיניים לילדים, ללא תשלום, הוקמה בשנים האחרונות וסניפים רבים נפתחים בה כל העת. התורם, איש העסקים אילן בן דוב, החליט להתגייס כדי להקל על ילדים שבעיות השיניים שלהם מפריעות להם ללמוד ולאכול.
אם ילדיכם זקוקים לטיפול, פנו ללשכת הרווחה בעיר מגוריכם ובקשו שיפנו אתכם למרפאה הקרובה.

בעת פרסום הטיפ המרפאות קיימות בערים:
בית שמש, יבנה, נצרת עלית, עכו, חדרה, אשקלון, צפת ובקרוב ייפתחו מרפאות גם במגדל העמק, ירוחם, נתיבות ובני ברק.

קו-אנזים Q10 אינו תרופה אלא תוסף מזון, ולכן אינו דורש מרשם רופא. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי Q10 אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי או תרופתי, אלא רק כמשלים. חשוב לקבל ייעוץ רפואי והסברים מעמיקים לפני שמתחילים את השימוש ב-Q10, ומומלץ להיבדק ע"י הרופא באופן סדיר, כדי שייקבע המינון המתאים לכל מצב. האפקט אינו קורה מייד, אלא לפחות לאחר 4-6 שבועות של שימוש. חשוב גם לא להפסיק את השימוש בבת אחת, אלא בהדרגה.
המינון הממוצע המקובל הינו 50-120 מ"ג ליום, לאחר האוכל אך לא לפני השינה. ישנם מוצרי Q10 שונים, לבליעה, מציצה או ללעיסה. ישנם גם מוצרים שמשלבים תוספי מזון חשובים אחרים, כגון ויטמין E ואבץ.

לא נכון !!! העובר אינו אשם... לפחות לא באופן ישיר. באופן חד משמעי הוכח כי הסידן שדרוש לבניית עצמות העובר אינו נלקח משיני האם. אבל אם את מקיאה הרבה, ו/או אוכלת יותר מהרגיל, החומציות בפה כן מזיקה לשיניים - ולכן מומלץ לאחר כל הקאה, להשתמש בשטיפות פה המכילות פלואוריד. אל תצחצחי שיניים אחרי כל הקאה, כיוון שלמעשה תחדירי את החומצה עמוק יותר אל השן, ותגרמי להתפוררותה, כמו גם לשפשוף יתר ושחיקה מיותרת של השיניים. מומלץ גם להשתמש בחוט דנטלי, ולעבור למברשת קטנה ועדינה. כמו כן, כשמתפתחת רגישות בחניכיים, ולא מצחצחים טוב, הדבר עלול להביא לחורים (עששת) מרובים, וחבל.

העצה הטובה ביותר היא למצוא רופא שיניים עדין, סבלני ונינוח, שמבין את מצוקתכם וינסה להפיג את חששותיכם. חשוב לשמור על תקשורת טובה עם הרופא, ולספר לו על תחושותיכם.

לטיפולי שיניים קלים ונעימים יותר, ובמיוחד לילדים ומבוגרים החווים חרדה מטיפולי שיניים, מומלץ לנסות טיפול משולב עם גז הצחוק. זהו טיפול מודרני ובטוח, שעלותו סמלית, ורבים אשר נחשפים לחוויה לא יוותרו עליה בטיפול הבא.
התחושה הינה של ריחוף קליל, הגוף הופך לנינוח ורגוע, יש פחות רגישות לכאב, ותחושת הזמן משתנה. יש מטופלים שכלל לא שמים לב שעברו טיפול, ו/או כלל לא זקוקים להרדמה... יחד עם זאת אין אובדן הכרה ו/או אובדן רפלקסים, ויש תקשורת מלאה בין המטופל לרופא.
גז הצחוק אינו ממכר, והמערכת בטוחה מאוד לשימוש: הרופא נמצא בשליטה מלאה על המתרחש, ומתאים לכל מטופל את המינון הנכון.

עצות נוספות :

1. התייעצו עם הרופא לגבי הטיפול ולגבי חששותיכם: בקשו הפסקות לפי סימן מוסכם מראש, ובקשו הסבר חוזר לגבי פעולות או טיפולים שאינכם שלמים איתם.

2. אפשר לבצע ביקור היכרות במרפאה - לילדים וגם למבוגרים. הכרת המרפאה והצוות בתנאים נוחים וללא כאבים או מועקה עדיפה מאשר לבוא בפעם הראשונה כשהפה כואב! ודאו כי המרפאה נראית לכם מטופחת, חמימה ונעימה, והצוות אדיב וסובלני.

3. הגיעו למרפאה לפחות חצי שעה לפני הטיפול - תוכלו להרגע בכסא, לקרוא עיתון ולשתות תה צמחים מרגיע, ומעל הכל - תנשמו ...

4. הביאו עמכם דיסק עם מוזיקה אהובה, ובקשו מהצוות להשמיעו במהלך הטיפול.

5. אפשר לנסות לבלוע מספר טיפות של תמצית "רסקיו רמדי" (פרחי באך), שהינן טיפות טבעוניות מרגיעות ובטוחות לשימוש. ישנם תכשירים נוספים טבעוניים, כגון "קלמנרבין", "רגיעון" ועוד.

6. אפשר לנסות שילוב של טיפול ברפואה משלימה עם רפואת שיניים "רגילה" (קונבנציונלית), כהקדמה לטיפול השיניים או כחלק מלא ומשולב. כל מי שהתנסה פעם בטיפול שיאצו או בדיקור סיני, למשל, יודע עד כמה הגוף נינוח ונרגע תוך-כדי הטיפול ואחריו !

הנה כמה אפשרויות טבעיות לעזרה ראשונה נגד כאבי שיניים:

1. לטבול צמר גפן או קיסם שיניים במעט עראק/קוניאק, ולהניח על השן הכואבת.

2. לעטוף בבד דק גרגרי פלפל שחור, להניח על השן הכואבת.

3. לטבול מקל צמר גפן בשמן אזובית ולהניח על המקום הכואב.

4. לא לנסות לדחוף פירורים או חתיכות של כדורים משככי כאבים (אקמול, אספירין, אופטלגין וכו')! אתם עלולים לגרום לכוויה כימית בחניכיים ו/או לתקוע את הפירורים מתחת לחניכיים! כנ"ל לגבי חתיכות שום וטבק היוצרים כתמים כהים על השיניים.

בזמן תנועת הלסת התחתונה (פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') ייתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:

קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) יישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.

קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

אלו הם תסמיני כאבי פנים ולסת:

1. כאב באזור מפרק הלסת (סביב האוזן) או בשרירי הלעיסה (פנים, רקות, צוואר וכו').

2. קושי בפתיחת הפה או הגבלה בתנועות הלסת התחתונה.

3. רעשים ("קליקים", "קנאקים" ועוד) במפרק בעת תנועת הלסת (פיהוק, לעיסה, דיבור וכו').

תסמינים אלו מוחמרים בזמן הנעת הלסת, ועלולים לגרום לפגיעה באיכות החיים של הסובלים מהם. תסמינים עלולים להופיע בפתאומיות או להתפתח בהדרגתיות על פני חודשים. עוצמת הכאבים או ההפרעה התפקודית והאופי הכרוני של תופעות אלו גורמות להתפתחות הפרעות פסיכולוגיות (חרדה, דיכאון ועוד) המחמירות את המצב.

הרגלים אוראליים (פרא-פונקציות) הנם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת אשר אינן משמשות תפקיד (פונקציה) אמיתי (דיבור בליעה ולעיסה).

בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: הידוק וחריקת שיניים (ביום או בלילה), לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענות הסנטר על היד, פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים.

כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, במידה והכוחות המצטברים עולות על הסיבולת האישית של האדם.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

מניעה של ריח פה אפשרית בצעדים פשוטים יחסית, אלו הם:

1. ללעוס פטרוזיליה טריה עוזר מיידית ובמקרים דחופים.

2. חשוב להקפיד על צחצוח שיניים וצחצוח הלשון אחרי כל ארוחה וניקוי בין השיניים בחוט דנטלי.

3. חשוב גם לטפל בשיניים ובחניכיים בקביעות אצל רופא שיניים.

4. לעיתים ריח הפה נובע מיובש בפה, במצב כזה מומלץ לשתות הרבה ולגלגל בלשון, כדי לגרום לבלוטות הרוק להגביר את הפקת הרוק.

5. חשוב לציין שיש מקרים בהם הריח הרע מהפה אינו קיים במציאות וזהו רק חשש עמוק של האדם המתלונן על כך. במקרה כזה ניתן להוכיח לו באמצעים שונים שאין לו ריח כזה. אם לא ישתכנע הרי שמומלץ טיפול פסיכולוגי.

הפלואור הוא יסוד כימי המצוי בשפע בטבע. כאשר הוא בא במגע החיצוני עם השן, הוא מתרכב עם פני שטח זגוגית השן. כאשר שותים מים המכילים פלואור, הוא מתרכב עם חלקה הפנימי של השן. כמו כן, הוא מפחית את יכולת הצמיחה של הרובד הדנטלי. הפלואור יעיל במיוחד בהגנה על המשטחים החלקים של פני השן, ופחות יעיל בהגנה על משטחי הלעיסה המחורצים. מלבד הפלואור, בשנים האחרונות מוסיפים עוד מרכיבים למשחות השיניים כדי להפוך אותן ליעילות יותר במלחמה על בריאות הפה מול בעיות כמו עששת, הצטברות אבנית ומחלות חניכיים, ריח רע מהפה, שיניים צהובות ורגישות יתר. מי שאינו סובל מבעיות מיוחדות יכול להסתפק במשחה שמכילה פלואור.

איך שומרים על בריאות השיניים?

הנה רשימת דברים שיש לעשותם על מנת לשמור על בריאות השן:

1. להמעיט באכילת סוכר ועמילן.

2. לצחצח במשחה עם פלואור פעמיים ביום אחרי הארוחה - למשך 3 דקות.

3. הצחצוח כשהמברשת בזוית של 45 מעלות ביחס לחניכיים.

4. אחרי הצחצוח בערב להקפיד שלא לאכול או לשתות דבר - למעט מים.

5. אחת לחצי שנה - לטפל בהסרת אבנית אצל השיננית.

6. אחרי האוכל - קיסם או חוט דנטלי.

7. אם משתמשים במשחת הלבנה - לא יותר מחודש ברציפות.

8. שתייה מרובה טובה גם היא לשיניים שכן פה יבש הוא חממה לחיידקי עששת.

בסביבות גיל שנתיים עד שנתיים וחצי רוב שיני החלב כבר בקעו, וניתן להתחיל לצחצח אותן עם טיפה קטנה של משחת שיניים לילדים עם פלואוריד. לאחר שהילד גדל תנו לו להשתמש במברשת שיניים משלו, אבל שימו אתם את משחת השיניים על מברשת השיניים עד לגיל 6.

ילדים קטנים לא יכולים לנקות את שיניהם בעצמם. עד לגיל 7 או 8 שנים, תצטרכו לעזור להם בצחצוח. נסו להתחיל בצחצוח שיניהם ואז תנו להם להמשיך עם הצחצוח. שימו את משחת השיניים על המברשת, והשתמשו במשחת שיניים בכמות של גרגיר אפונה.

לאחר הדבקת מכשור קבוע בפה (כגון קוביות וגשר על השיניים), יש להקפיד מאד על 7 הדברים הבאים:

1. להימנע מאכילת אוכל קשה כמו גזר, תפוח, החלק הקשה של הלחם וכד', העלולים לגרום למכשור הקבוע להשבר. אם מאד רוצים לאכול דברים אלו יש לחתוך אותם לחתיכות קטנות.

2. באכילת פירות עם גלעין (אפרסק, תמרים, זיתים ודומיהם), יש להקפיד להוציא את הגלעין לפני האכילה.

3. להימנע לחלוטין ממזון שעלול להדבק לשיניים, כמו טופי ומסטיקים.

4. להימנע ממזונות עשירים בסוכר העלולים לגרום לעששת.

5. להימנע מלעיסת קרח, עפרונות ושאר חפצים קשים.

6. יש להקפיד הקפדה יתרה על צחצוח שיניים עם מברשת קטנה אורטודנטית לאחר כל ארוחה ולבצע שטיפות עם מי פה המכילים פלואוריד פעמיים ביום.

7. במקרים של כאבים לאחר ההתקנה ניתן להשתמש במשככי כאבים.

לעיתים בקיעת השיניים מלווה בחום, שלשולים ודימומים מהחניכיים. במידה והחום גבוה ואינו יורד לאחר מתן סירופ אקמולי, או במידה והתופעות הנ"ל נמשכות יותר מיומיים, יש לקחת את התינוק לבדיקת רופא ילדים לבירור האפשרות של מחלה אחרת. כאמור, כשהתינוק מתרגל לתחוב מברשת שיניים לתינוקות אל תוך פיו, הוא ייהנה מעיסוי החניכיים שמבוצע ע"י לעיסת סיבי המברשת, והדבר יקל על כאבי הבקיעה. אפשרות נוספת היא לעיסת שורש צמח הסיגלית (להשיג בבית מרקחת טבע), לעיסת נשכנים שהיו במקרר וכו'. אפשר למרוח על איזור הבקיעה ג'ל מיוחד לכאבי בקיעת שיניים, אם כי הוא נשטף תוך דקות ספורות עם הרוק. תה קמומיל (בבונג) מקל על כאבי חניכיים (אך אל תוסיפו סוכר!)

השיניים בתקופת ההריון בסכנה כי יש יותר חומציות בפה שמפוררת את השיניים, בגלל ריבוי הקאות, אכילה בלתי מבוקרת, נטייה לצריכת משקאות ומאכלים מתוקים ו/או חומציים. הפתרון – שטיפות פה המכילות פלואוריד, צחצוח נכון, שתייה מרובה של מים וחלב, הפחתת צריכת משקאות ומאכלים מתוקים ו/או חומציים. כמו כן ג'ינג'ר (זנגביל) ידוע כמפחית בחילות.
סיבה נוספת היא חשש בלתי מוצדק מטיפולי שיניים בהריון – הרוב המכריע של טיפולי השיניים לא יזיקו לעובר, כולל סתימות, עקירות, טיפולי שורש, הסרת אבנית, זריקות ואפילו צילומי רנטגן (בשעת חירום). כדאי להגיע לרופא השיניים לפני תחילת ההריון לבדיקה, טיפול והדרכה יסודית, ובמהלך ההריון – למעקב ולטיפול בעת הצורך.
* זכרי שפה מוזנח הנו מקור לזיהום, ועלול לסכן את העובר!

הקו-אנזים Q10 (שנקרא גם ubiquinone וגם ויטמין Q10) הינו חומר נוגד תהליכי חימצון (אנטי-אוקסידנט), אשר מסייע לגוף להלחם ברדיקלים חופשיים (מולקולות שמחמצנות תאי גוף שונים, וגורמות להזדקנותם ולמותם.

ה-Q10 מוכר לרפואה המשלימה שנים רבות, ולמרות שישנם רופאים "מערביים" אשר מזלזלים בהשפעותיו החיוביות של ה-Q10, בשנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים מהימנים ברחבי העולם, אשר מוכיחים את יעילות ה-Q10 והשפעתו החיובית על תאי הגוף. כיום יש נטייה גוברת והולכת לשלב חומר זה כתוסף מזון חיובי לטיפולים הרפואיים המקובלים.

הקו-אנזים Q10 נמצא בעיקר בבשר ובדגים, אך הגוף אינו מצליח להפיק מהמזון רמה מספקת שלו. יכולת זו אף פוחתת עם הזדקנותנו, ולכן מומלץ לנטלו כתוסף מזון באופן יומיומי, בעיקר ככל שמזדקנים או חולים במחלות שונות, כגון לחץ דם גבוה, התקפי לב, סוגי סרטן, מחלות חניכיים, אלצהיימר, פרקינסון, כליות, ניוון שרירים ועוד.