שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לשמור על בריאות השיניים של ילדי?
איך מטפלים בהפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה?
היות שהגורמים להתפתחות ההפרעות במערכת הלעיסה הינם רבים ופועלים בו זמנית. הטיפול היעיל הנו רב תחומי ומשלב כמה דרכי טיפול בו זמנית:
1. טיפול עצמי (הימנעות מהרגלים מזיקים, תרגילי מתיחה וכו')
2. טיפול פיסיותרפי
3. טיפול באמצעות סדים (מגיני שיניים)
4. טיפול תרופתי (תרופות ששיכוך כאב, כדורי הרגעה, כדורים להרפיית שרירים, נוגדי דלקת וכו').
5. טיפול התנהגותי שמטרתו להקטין את רמת המתח הנפשי
6. טיפול פסיכותרפי במצבים קשים
7. טיפול כירורגי במקרים מאד נדירים
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
האם יש צורך לעשות סתימות בשיני חלב אם הן בכל מקרה נושרות?
בהחלט. יש לעשות סתימות בחורים שהתגלו בשיני חלב ולטפל בהן כהלכה מהסיבות הבאות:
1. חורים שלא טופלו עלולים לגרום בעתיד בעיות בשיניים הקבועות.
2. שיני חלב בריאות מאפשרות אכילה ולעיסה באופן תקין.
3. בריאותן של שיני החלב מסייע ביצירת מקום לשיניים הקבועות וניווט צמיחתן למקומן שלהן.
4. בריאותן של שיני החלב חשוב להתפתחות תקינה של עצמות ושרירי הלסת.
5. לשיני חלב מטופלות ובריאות השפעה על התפתחות הדיבור.
6. תחזוק וטיפול בשיני חלב חשוב למראה החיצוני של הילד.
7. שיני חלב פגועות שלא טופלו עלולות לגרום נזק גם לשיניים נוספות הקרובות אליהן.
האם הסתימות האפורות לשיניים טובות יותר מהסתימות הלבנות?
ממה נובעים כאבי פנים ולסתות?
כאבי פנים ולסתות נובעים על-רקע הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (TMD-Temporomandibular Disorders ) הפוגעות בשרירי הלעיסה ו/או במפרקי הלסתTemporomandibular Joint - TMJ) ). קבוצת הפרעות זאת זוהתה כגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים אחרי כאבי שיניים. הפרעות אלו שכיחות אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6.
למרבית ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה תסמינים (סימפטומים) משותפים. כתוצאה מכך קיימת בעיה גדולה באבחון ההפרעות השונות. אבחון נכון חיוני לצורך מתן טיפול יעיל.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
מה עלול לגרום להגבלה בפתיחה של הפה?
טווח פתיחת פה התקינה הממוצעת הוא 50-40 מ"מ . הגבלה בטווח הפתיחה של הפה יכול לנבוע מגורמים רבים ומחייב אבחון פרטני בכל מקרה ומקרה. התופעה יכולה לנבוע משני מקורות:
מקור שרירי: התכווצות של שרירי הלעיסה עקב פתיחת פה ממושכת (טיפול שיניים למשל) פתיחת פה מכסימלית פתאומית (פיהוק, שירה וכו'). מוכרת גם תופעה הגנתית של השרירים העוברים התכווצות כאמצעי למנוע תנועה של הלסת במקרים בהם יש תהליכים דלקתיים כואבים של אחד ממרכיבי מערכת הלעיסה. למשל בעקבות הזרקת אלחוש מקומי על ידי רופא שיניים, עקב דלקת חניכיים סביב שן בינה בוקעת, עקב דלקת של מפרק הלסת וכו'.
מקור מפרקי: פגם בעצמות הלסת ו/או בסחוס/דיסק המפרק ו/או ברצועות התומכות.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
מדוע לבצע טיפולי שיניים בשיניים חלביות שבהן יש חור?
כיצד להגן על השיניים בהריון?
הנה ההוראות לשמירה על השיניים בזמן ההריון:
1. אכילה - להפחית כמות האכילות במשך היום, לאכול יותר מוצרי חלב וירקות ופחות פירות הדר, ופחות מאכלים חומציים ו/או מתוקים.
2. שתייה - להרבות בשתיית חלב ו/או מים קרים, להפחית משקאות תוססים ו/או ממותקים ו/או מפירות הדר.
3. בחילות והקאות - לא לצחצח שיניים לאחר הקאות אלא להשתמש בשטיפת פה המכילה פלואוריד ו/או מסטיק ללא סוכר, להוסיף ג'ינג'ר לתפריט, להריח לימונים, להרבות בשתיית מים קרים וחלב.
4. צחצוח - עם מברשת רכה וקטנה, 2-3 פעמים ביום, ולהעניק עיסוי עדין למפגש של החניכיים עם השן (אפשר גם עם חיתול בד ו/או עם שמן זית). כדאי להשתמש גם בחוט דנטלי. אל תצחצחי לאחר הקאה - תגרמי לשחיקה מוגברת של השן, בגלל "עיסוי" החומצה על השן.
5. מניעה וטיפול - כדאי להיות במעקב שוטף ובטיפולי מניעה ע"י רופא שיניים כבר כשמתכננים את ההריון, ולכל אורכו.
אילו טיפולי שיניים מומלצים בהריון?
למניעת הרס שיניים וחניכיים ולמניעת לידות מוקדמות מומלץ מעקב דנטלי כל 2-3 חודשים הכולל:
1. הסרת אבנית טיפולי חניכיים והדרכה יסודית בציחצוח נכון- למניעת דלקות חניכיים.
2. ציפוי פלואוריד לשיניים - לניטרול החומציות והחיידקים, לחיזוק השיניים ולעצירת עששת מתפתחת.
3. שיחזורים (סתימות) - למניעת הרס השיניים תחת מתקפת החומציות.
4. איטומי חריצים - לחריצים עמוקים שמתחילים לפתח עששת.
5. עקירת שיניים רקובות אבודות - מומלץ בטרימסטר II.
6. והעיקר - לא לחשוש, ולהגיע עם כל שאלה או כאב לרופא שיניים המטפל בנשים הרות!
רוצים לשמור על שיני הילדים?
הנה 7 דברים עליהם תקפידו לשמירה טובה על שיני ילדכם:
1. שינה עם בקבוק דייסה או שתיית פטל מבקבוק - אסורים!!! - נהגו עם הילדים כדברי אייבי נתן: "שתו מים!"
2. מציצת אצבע מזיקה לתינוק ועדיף להמירה במוצץ
3. בהאכלת לילה לתינוק יונק רצוי להמעיט במספר ההאכלות: או להביא לכך שלא יאכל בלילה או לרכז בהאכלה גדולה במקום בהאכלות קטנות ומרובות לאורך הלילה
4. בשלב הבא, חשוב להרגיל את הילד לצחצח את שיניו ללא ויתורים בכל בוקר וערב, כשעד גיל 6 עליכם לצחצח לו את השיניים בעצמכם
5. לאחר צחצוח שיניים בערב אין לתת לילד לשתות אלא מים
6. גם על האם עצמה להקפיד על טיפולי וצחצוח שיניים באופן מסודר כיוון שברוב המקרים הילד מקבל את החיידקים ממנה - דרך נשיקות ובדיבורה אליו
7. בגיל שנה קחו את הילד לביקורת אצל רופא שיניים והקפידו על ביקור חצי שנתי בהמשך (רבות מהחרדות בתור מבוגרים, מרופא שיניים, נובעות מכאבי שיניים בילדות - הביקורת תימנע אותם ותאפשר טיפולים בשלב מוקדם - גם כאבים פחותים וגם חסכון כספי ניכר).
הנה 7 דברים עליהם תקפידו לשמירה טובה על שיני ילדכם:
1. שינה עם בקבוק דייסה או שתיית פטל מבקבוק - אסורים!!! - נהגו עם הילדים כדברי אייבי נתן: "שתו מים!"
2. מציצת אצבע מזיקה לתינוק ועדיף להמירה במוצץ
3. בהאכלת לילה לתינוק יונק רצוי להמעיט במספר ההאכלות: או להביא לכך שלא יאכל בלילה או לרכז בהאכלה גדולה במקום בהאכלות קטנות ומרובות לאורך הלילה
4. בשלב הבא, חשוב להרגיל את הילד לצחצח את שיניו ללא ויתורים בכל בוקר וערב, כשעד גיל 6 עליכם לצחצח לו את השיניים בעצמכם
5. לאחר צחצוח שיניים בערב אין לתת לילד לשתות אלא מים
6. גם על האם עצמה להקפיד על טיפולי וצחצוח שיניים באופן מסודר כיוון שברוב המקרים הילד מקבל את החיידקים ממנה - דרך נשיקות ובדיבורה אליו
7. בגיל שנה קחו את הילד לביקורת אצל רופא שיניים והקפידו על ביקור חצי שנתי בהמשך (רבות מהחרדות בתור מבוגרים, מרופא שיניים, נובעות מכאבי שיניים בילדות - הביקורת תימנע אותם ותאפשר טיפולים בשלב מוקדם - גם כאבים פחותים וגם חסכון כספי ניכר).
היות שהגורמים להתפתחות ההפרעות במערכת הלעיסה הינם רבים ופועלים בו זמנית. הטיפול היעיל הנו רב תחומי ומשלב כמה דרכי טיפול בו זמנית:
1. טיפול עצמי (הימנעות מהרגלים מזיקים, תרגילי מתיחה וכו')
2. טיפול פיסיותרפי
3. טיפול באמצעות סדים (מגיני שיניים)
4. טיפול תרופתי (תרופות ששיכוך כאב, כדורי הרגעה, כדורים להרפיית שרירים, נוגדי דלקת וכו').
5. טיפול התנהגותי שמטרתו להקטין את רמת המתח הנפשי
6. טיפול פסיכותרפי במצבים קשים
7. טיפול כירורגי במקרים מאד נדירים
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
בהחלט. יש לעשות סתימות בחורים שהתגלו בשיני חלב ולטפל בהן כהלכה מהסיבות הבאות:
1. חורים שלא טופלו עלולים לגרום בעתיד בעיות בשיניים הקבועות.
2. שיני חלב בריאות מאפשרות אכילה ולעיסה באופן תקין.
3. בריאותן של שיני החלב מסייע ביצירת מקום לשיניים הקבועות וניווט צמיחתן למקומן שלהן.
4. בריאותן של שיני החלב חשוב להתפתחות תקינה של עצמות ושרירי הלסת.
5. לשיני חלב מטופלות ובריאות השפעה על התפתחות הדיבור.
6. תחזוק וטיפול בשיני חלב חשוב למראה החיצוני של הילד.
7. שיני חלב פגועות שלא טופלו עלולות לגרום נזק גם לשיניים נוספות הקרובות אליהן.
יש רופאי שיניים שממליצים על סתימות "אפורות"/"כסופות", דהיינו ממתכת (אמלגם) לשיניים אחוריות מסיבות שונות, כשהטיעון העיקרי הוא ש"הן יותר חזקות מסתימות הלבנות".
יש לקחת בחשבון מספר עובדות:
1. איננו לועסים מתכת, כך שמבחינת חוזק הלעיסה אנחנו לא צריכים מתכת בשיניים...
2. מכיוון שהאמלגם אינו נדבק לשיניים, וכן בגלל שהוא נשבר אם הוא דק מעובי מסוים, כמעט תמיד אנו נאלצים לקדוח בזוויות מסוימות ובשיטות שונות עמוק יותר ממה שהחור עצמו מכתיב, זאת בניגוד לסתימה הלבנה שנדבקת באופן כימי לשיניים (כמובן בכפוף לביצוע הטכניקה כראוי) ואז מספיק לנקות את האיזור הרקוב ול"לסתום" אותו. בעצם אנו מבצעים שיחזור, ומחזירים לשן את צורתה ואת צבעה.
3. בגלל יכולת ההדבקות של הקומפוזיט (הסתימה הלבנה), אפשר להדביק זה אל זה חלקי שן שונים שביניהם היה חור גדול, ולחזק את השן.
לסיכום - האינטרס ההדדי הוא לא בסתימה חזקה, אלא בשן חזקה!
יש לקחת בחשבון מספר עובדות:
1. איננו לועסים מתכת, כך שמבחינת חוזק הלעיסה אנחנו לא צריכים מתכת בשיניים...
2. מכיוון שהאמלגם אינו נדבק לשיניים, וכן בגלל שהוא נשבר אם הוא דק מעובי מסוים, כמעט תמיד אנו נאלצים לקדוח בזוויות מסוימות ובשיטות שונות עמוק יותר ממה שהחור עצמו מכתיב, זאת בניגוד לסתימה הלבנה שנדבקת באופן כימי לשיניים (כמובן בכפוף לביצוע הטכניקה כראוי) ואז מספיק לנקות את האיזור הרקוב ול"לסתום" אותו. בעצם אנו מבצעים שיחזור, ומחזירים לשן את צורתה ואת צבעה.
3. בגלל יכולת ההדבקות של הקומפוזיט (הסתימה הלבנה), אפשר להדביק זה אל זה חלקי שן שונים שביניהם היה חור גדול, ולחזק את השן.
לסיכום - האינטרס ההדדי הוא לא בסתימה חזקה, אלא בשן חזקה!
שיניים
כאבי פנים ולסתות נובעים על-רקע הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (TMD-Temporomandibular Disorders ) הפוגעות בשרירי הלעיסה ו/או במפרקי הלסתTemporomandibular Joint - TMJ) ). קבוצת הפרעות זאת זוהתה כגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים אחרי כאבי שיניים. הפרעות אלו שכיחות אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6.
למרבית ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה תסמינים (סימפטומים) משותפים. כתוצאה מכך קיימת בעיה גדולה באבחון ההפרעות השונות. אבחון נכון חיוני לצורך מתן טיפול יעיל.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
טווח פתיחת פה התקינה הממוצעת הוא 50-40 מ"מ . הגבלה בטווח הפתיחה של הפה יכול לנבוע מגורמים רבים ומחייב אבחון פרטני בכל מקרה ומקרה. התופעה יכולה לנבוע משני מקורות:
מקור שרירי: התכווצות של שרירי הלעיסה עקב פתיחת פה ממושכת (טיפול שיניים למשל) פתיחת פה מכסימלית פתאומית (פיהוק, שירה וכו'). מוכרת גם תופעה הגנתית של השרירים העוברים התכווצות כאמצעי למנוע תנועה של הלסת במקרים בהם יש תהליכים דלקתיים כואבים של אחד ממרכיבי מערכת הלעיסה. למשל בעקבות הזרקת אלחוש מקומי על ידי רופא שיניים, עקב דלקת חניכיים סביב שן בינה בוקעת, עקב דלקת של מפרק הלסת וכו'.
מקור מפרקי: פגם בעצמות הלסת ו/או בסחוס/דיסק המפרק ו/או ברצועות התומכות.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
האם לא עדיף לעקור או לחכות ששן חלב עם עששת תנשור?
ילדים רבים סובלים מכאבי שיניים. ברוב המקרים הילד יידע את הוריו על הכאב, אך במקרים מסוימים הוא לא יכול לתאר את הכאב אף שהכאב הוא סימן לבעיה חמורה יותר. לפעמים, הילד אינו יכול לומר להורה בדיוק היכן נמצא הכאב או שאינו יכול אפילו להבין בעצמו מגיע הכאב. כדאי לשים לב לסימנים מסוימים אשר עלולים להוות אינדיקציה לקיומה של בעיה רצינית יותר מכאבי שיניים רגילים. לדוגמא, חום ונפיחות של הפנים יעידו על אפשרות של זיהום, שייתכן ונובע מהשיניים. מצב קיצוני של ריקבון אף עלול לסכן חיים!
במקרה של כאבי שיניים המלווים בחום ו/או בנפיחות, רצוי לפנות לרופא השיניים בהקדם לבחינת אפשרות של זיהום. זיהומים שנגרמו ע"י השיניים עלולים להתפשט לפנים וצוואר, ומשם לאיברים אחרים, ואפילו ללב ולמוח, אם לא יטופלו בהקדם. חשוב להפחית את סיכון הזיהומים בשמירה על היגיינת שיניים טובה וטיפול שיניים קבוע. גם אז, זיהומים עלולים להתפתח ולחייב טיפול מיידי.
אמנם שיני החלב של התינוק הן זמניות, אך הן הבסיס לשיניים הקבועות. אם הילד מאבד את שיני החלב שלו בגלל עששת, תתכן פגיעה בשיניים הקבועות המתפתחות, וייתכנו גם עיכובים בבקיעתן. התוצאה יכולה להיות שיניים צפופות או עקומות בשיניים הקבועות, שידרשו טיפול יקר וממושך. השיניים הטוחנות החלביות, למשל, בוקעות בגילאי שנתיים עד שנתיים וחצי, ותתחלפנה רק לאחר כעשר שנים, בממוצע.
ילדים רבים סובלים מכאבי שיניים. ברוב המקרים הילד יידע את הוריו על הכאב, אך במקרים מסוימים הוא לא יכול לתאר את הכאב אף שהכאב הוא סימן לבעיה חמורה יותר. לפעמים, הילד אינו יכול לומר להורה בדיוק היכן נמצא הכאב או שאינו יכול אפילו להבין בעצמו מגיע הכאב. כדאי לשים לב לסימנים מסוימים אשר עלולים להוות אינדיקציה לקיומה של בעיה רצינית יותר מכאבי שיניים רגילים. לדוגמא, חום ונפיחות של הפנים יעידו על אפשרות של זיהום, שייתכן ונובע מהשיניים. מצב קיצוני של ריקבון אף עלול לסכן חיים!
במקרה של כאבי שיניים המלווים בחום ו/או בנפיחות, רצוי לפנות לרופא השיניים בהקדם לבחינת אפשרות של זיהום. זיהומים שנגרמו ע"י השיניים עלולים להתפשט לפנים וצוואר, ומשם לאיברים אחרים, ואפילו ללב ולמוח, אם לא יטופלו בהקדם. חשוב להפחית את סיכון הזיהומים בשמירה על היגיינת שיניים טובה וטיפול שיניים קבוע. גם אז, זיהומים עלולים להתפתח ולחייב טיפול מיידי.
אמנם שיני החלב של התינוק הן זמניות, אך הן הבסיס לשיניים הקבועות. אם הילד מאבד את שיני החלב שלו בגלל עששת, תתכן פגיעה בשיניים הקבועות המתפתחות, וייתכנו גם עיכובים בבקיעתן. התוצאה יכולה להיות שיניים צפופות או עקומות בשיניים הקבועות, שידרשו טיפול יקר וממושך. השיניים הטוחנות החלביות, למשל, בוקעות בגילאי שנתיים עד שנתיים וחצי, ותתחלפנה רק לאחר כעשר שנים, בממוצע.
הנה ההוראות לשמירה על השיניים בזמן ההריון:
1. אכילה - להפחית כמות האכילות במשך היום, לאכול יותר מוצרי חלב וירקות ופחות פירות הדר, ופחות מאכלים חומציים ו/או מתוקים.
2. שתייה - להרבות בשתיית חלב ו/או מים קרים, להפחית משקאות תוססים ו/או ממותקים ו/או מפירות הדר.
3. בחילות והקאות - לא לצחצח שיניים לאחר הקאות אלא להשתמש בשטיפת פה המכילה פלואוריד ו/או מסטיק ללא סוכר, להוסיף ג'ינג'ר לתפריט, להריח לימונים, להרבות בשתיית מים קרים וחלב.
4. צחצוח - עם מברשת רכה וקטנה, 2-3 פעמים ביום, ולהעניק עיסוי עדין למפגש של החניכיים עם השן (אפשר גם עם חיתול בד ו/או עם שמן זית). כדאי להשתמש גם בחוט דנטלי. אל תצחצחי לאחר הקאה - תגרמי לשחיקה מוגברת של השן, בגלל "עיסוי" החומצה על השן.
5. מניעה וטיפול - כדאי להיות במעקב שוטף ובטיפולי מניעה ע"י רופא שיניים כבר כשמתכננים את ההריון, ולכל אורכו.
למניעת הרס שיניים וחניכיים ולמניעת לידות מוקדמות מומלץ מעקב דנטלי כל 2-3 חודשים הכולל:
1. הסרת אבנית טיפולי חניכיים והדרכה יסודית בציחצוח נכון- למניעת דלקות חניכיים.
2. ציפוי פלואוריד לשיניים - לניטרול החומציות והחיידקים, לחיזוק השיניים ולעצירת עששת מתפתחת.
3. שיחזורים (סתימות) - למניעת הרס השיניים תחת מתקפת החומציות.
4. איטומי חריצים - לחריצים עמוקים שמתחילים לפתח עששת.
5. עקירת שיניים רקובות אבודות - מומלץ בטרימסטר II.
6. והעיקר - לא לחשוש, ולהגיע עם כל שאלה או כאב לרופא שיניים המטפל בנשים הרות!
אני שומע/ת את בן/בת זוגי משמיע קולות של חריקת שיניים בלילה. מה הסיבה?
קיימת תופעה המכונה ברוקסיזם המוגדרת כחריקה או הידוק של השיניים שלא למטרה תפקודית בזמן שינה או בזמן ערות . התופעה היומית היא הרגלית (פראפונקציה). התופעה בזמן שהאדם ער מתבטאת בדרך כלל בהידוק ("נעילת הלסתות בחוזקה ") כאשר האדם מצוי בריכוז (עבודה מול מחשב, לימוד וכו'), או כאשר האדם נמצא במתח נפשי מוגבר. התופעה הלילית מוגדרת כהפרעת שינה ואיננה בשליטתו של האדם. חריקה או הידוק של השיניים ומתרחשת בהתקפים של מספר שניות כל פעם, אך יכולה להתבצע עשרות פעמים במהלך היום ו/או הלילה.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
קיימת תופעה המכונה ברוקסיזם המוגדרת כחריקה או הידוק של השיניים שלא למטרה תפקודית בזמן שינה או בזמן ערות . התופעה היומית היא הרגלית (פראפונקציה). התופעה בזמן שהאדם ער מתבטאת בדרך כלל בהידוק ("נעילת הלסתות בחוזקה ") כאשר האדם מצוי בריכוז (עבודה מול מחשב, לימוד וכו'), או כאשר האדם נמצא במתח נפשי מוגבר. התופעה הלילית מוגדרת כהפרעת שינה ואיננה בשליטתו של האדם. חריקה או הידוק של השיניים ומתרחשת בהתקפים של מספר שניות כל פעם, אך יכולה להתבצע עשרות פעמים במהלך היום ו/או הלילה.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
אילו בירורים כדאי לעשות לפני טיפולי שיניים?
הנה מספר בירורים שכדאי לעשות מול רופא השיניים שלכם לפני תחילת הטיפול:
1. חשוב לוודא באילו חומרים משתמש הרופא לסתימות וכתרים, עד כמה הם איכותיים, היכן הם מיוצרים והאם יעילותם מוכחת
2. לאנשים האלרגיים לתכשיטים שאינם מזה כדאי לבקש כתרים שאינם על בסיס מתכת בכדי שלא יגרמו להם לאלרגיה
3. בקשו מהרופא להשתמש בחומר לסתימות שהרכבו הכימי יגרום לפחות התכווצויות, דבר שישפיע על רמת הכאב והרגישות, במיוחד בסתימות אחוריות
4. וודאו שצבע הסתימה יראה כצבע השיניים שלידה
5. בררו לכמה זמן אסור לכם לשתות, לאכול ולעשן לאחר עשיית סתימה או כתר בכדי שלא לפגוע באסתטיקה של השיניים
הנה מספר בירורים שכדאי לעשות מול רופא השיניים שלכם לפני תחילת הטיפול:
1. חשוב לוודא באילו חומרים משתמש הרופא לסתימות וכתרים, עד כמה הם איכותיים, היכן הם מיוצרים והאם יעילותם מוכחת
2. לאנשים האלרגיים לתכשיטים שאינם מזה כדאי לבקש כתרים שאינם על בסיס מתכת בכדי שלא יגרמו להם לאלרגיה
3. בקשו מהרופא להשתמש בחומר לסתימות שהרכבו הכימי יגרום לפחות התכווצויות, דבר שישפיע על רמת הכאב והרגישות, במיוחד בסתימות אחוריות
4. וודאו שצבע הסתימה יראה כצבע השיניים שלידה
5. בררו לכמה זמן אסור לכם לשתות, לאכול ולעשן לאחר עשיית סתימה או כתר בכדי שלא לפגוע באסתטיקה של השיניים
איך לבחור רופא שיניים?
את בחירת רופא השיניים רצוי לעשות שלא מתוך לחץ של טיפול שיניים דחוף וצורך בעזרה ראשונה. שיקולים שכדאי לקחת בחשבון: קירבה לאזור המגורים או העבודה, נוחות הגישה, מועדי קבלה נוחים, האם נעשה מאמץ על-ידי צוות המרפאה לקבוע תור בהקדם. מומלץ לערוך ביקור מקדים במרפאה כדי להתרשם ממראה ולבדוק האם הצוות נקי ומסודר, האם קיימים אמצעי חיטוי מתקדמים, האם הרופא והסייעת משתמשים בכפפות חד-פעמיות בזמן העבודה והאם נתבקשתם למלא שאלון בריאות (שלב חשוב מאוד). בדקו גם האם רופא השיניים מגלה סבלנות ומשקיע מזמנו כדי להאזין לכל מה שיש לכם לומר לו? עוד כדאי לבדוק אם הרופא נעזר בצילומי רנטגן בבדיקה הראשונית או בזמן קביעת תוכנית הטיפול? האם רופא השיניים מסר לידיכם תוכנית טיפול והצעת מחיר מפורטת והיה מוכן להשיב על כל שאלותיכם בעניין?
את בחירת רופא השיניים רצוי לעשות שלא מתוך לחץ של טיפול שיניים דחוף וצורך בעזרה ראשונה. שיקולים שכדאי לקחת בחשבון: קירבה לאזור המגורים או העבודה, נוחות הגישה, מועדי קבלה נוחים, האם נעשה מאמץ על-ידי צוות המרפאה לקבוע תור בהקדם. מומלץ לערוך ביקור מקדים במרפאה כדי להתרשם ממראה ולבדוק האם הצוות נקי ומסודר, האם קיימים אמצעי חיטוי מתקדמים, האם הרופא והסייעת משתמשים בכפפות חד-פעמיות בזמן העבודה והאם נתבקשתם למלא שאלון בריאות (שלב חשוב מאוד). בדקו גם האם רופא השיניים מגלה סבלנות ומשקיע מזמנו כדי להאזין לכל מה שיש לכם לומר לו? עוד כדאי לבדוק אם הרופא נעזר בצילומי רנטגן בבדיקה הראשונית או בזמן קביעת תוכנית הטיפול? האם רופא השיניים מסר לידיכם תוכנית טיפול והצעת מחיר מפורטת והיה מוכן להשיב על כל שאלותיכם בעניין?
על אילו דברים להקפיד כשיש שיניים תותבות זמניות לאחר עקירה או השתלות?
יש לזכור כי התותבת הזמנית נועדה לשמש למספר חודשים עד לשיקום הקבוע, ואינה השיקום האופטימלי. התותבת הזמנית הינה חלשה מהרגיל ובדרך כלל ללא שלד מתכת, ועלולה להישבר במשך הזמן, וכן לגרום נזק לשיניים ולרקמות שנותרו בפה.
כדאי לתאם עם רופא השינים תוכנית טיפול לשיקום הקבוע בהקדם האפשרי. תותבת זמנית אינה מתאימה לשיקום קבוע, ובמשך הזמן תזיק יותר מאשר תועיל.
1. אם התותבת נמסרה מייד לאחר פעולה כירורגית (עקירות או שתלים), יש לצפות לכאבים באיזור ואולי אף חוסר התאמה בתחילה, בעיקר בגלל נפיחות הרקמות. מומלץ לבצע קומפרסים של קרח ולאחר 24 שעות להתחיל בשטיפות עם מי מלח (כוס מים חמים עם כפית מלח). כמו כן להמשיך בהוראות הרופא – לדוגמא, אם קיבלתם מרשם לאנטיביוטיקה, יש להתמיד עם הוראות המרשם עד סיום הכמות שנרשמה.
2. לאחר עקירות: לא להוריד את התותבת המיידית ב 24 שעות ראשונות אלא רק כדי לשטוף ולהחזיר מיד כדי למנוע דימום וכדי למנוע התנפחות הרקמות מהדלקת.
3. לאחר שתלים: מומלץ להימנע מהרכבת התותבת בפה למספר ימים. כמו כן מומלץ לבצע ריפודים ותחזוקה במרפאה למניעת לחץ על השתלים.
4. הדבקה: ביום-יום בדר"כ מומלץ להיעזר במידת הצורך במשחת הדבקה או באבקת הדבקה מסוג Kukident, Fitty-Dent או Corega . השימוש בתכשירים אלו מצמיד טוב יותר את התותבת אל רקמות הפה, ומגדיל את תחושת הביטחון באכילה, דיבור וצחוק. משחת ההדבקה גם מונעת חדירת שיירי מזון מתחת לתותבות.
5. הנחיות: יש לנקות את התותבות וליבשן היטב. לאחר מכן למרוח פס דק שלם או מקוטע על החלק המוצמד אל החיך או הלסת, ולהדק את התותבת לפה למשך כמה שניות. רצוי להימנע משתייה ואכילה למשך זמן קצר לאחר מכן.
יש לזכור כי התותבת הזמנית נועדה לשמש למספר חודשים עד לשיקום הקבוע, ואינה השיקום האופטימלי. התותבת הזמנית הינה חלשה מהרגיל ובדרך כלל ללא שלד מתכת, ועלולה להישבר במשך הזמן, וכן לגרום נזק לשיניים ולרקמות שנותרו בפה.
כדאי לתאם עם רופא השינים תוכנית טיפול לשיקום הקבוע בהקדם האפשרי. תותבת זמנית אינה מתאימה לשיקום קבוע, ובמשך הזמן תזיק יותר מאשר תועיל.
1. אם התותבת נמסרה מייד לאחר פעולה כירורגית (עקירות או שתלים), יש לצפות לכאבים באיזור ואולי אף חוסר התאמה בתחילה, בעיקר בגלל נפיחות הרקמות. מומלץ לבצע קומפרסים של קרח ולאחר 24 שעות להתחיל בשטיפות עם מי מלח (כוס מים חמים עם כפית מלח). כמו כן להמשיך בהוראות הרופא – לדוגמא, אם קיבלתם מרשם לאנטיביוטיקה, יש להתמיד עם הוראות המרשם עד סיום הכמות שנרשמה.
2. לאחר עקירות: לא להוריד את התותבת המיידית ב 24 שעות ראשונות אלא רק כדי לשטוף ולהחזיר מיד כדי למנוע דימום וכדי למנוע התנפחות הרקמות מהדלקת.
3. לאחר שתלים: מומלץ להימנע מהרכבת התותבת בפה למספר ימים. כמו כן מומלץ לבצע ריפודים ותחזוקה במרפאה למניעת לחץ על השתלים.
4. הדבקה: ביום-יום בדר"כ מומלץ להיעזר במידת הצורך במשחת הדבקה או באבקת הדבקה מסוג Kukident, Fitty-Dent או Corega . השימוש בתכשירים אלו מצמיד טוב יותר את התותבת אל רקמות הפה, ומגדיל את תחושת הביטחון באכילה, דיבור וצחוק. משחת ההדבקה גם מונעת חדירת שיירי מזון מתחת לתותבות.
5. הנחיות: יש לנקות את התותבות וליבשן היטב. לאחר מכן למרוח פס דק שלם או מקוטע על החלק המוצמד אל החיך או הלסת, ולהדק את התותבת לפה למשך כמה שניות. רצוי להימנע משתייה ואכילה למשך זמן קצר לאחר מכן.
אני שומע/ת רעש כשאני מזיז/ה את הלסת התחתונה. האם זה מסוכן?
בזמן תנועת הלסת התחתונה (פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') ייתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:
קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) יישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.
קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
בזמן תנועת הלסת התחתונה (פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') ייתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:
קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) יישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.
קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
איך לשמור על בריאות השיניים?
איך שומרים על בריאות השיניים?
הנה רשימת דברים שיש לעשותם על מנת לשמור על בריאות השן:
1. להמעיט באכילת סוכר ועמילן.
2. לצחצח במשחה עם פלואור פעמיים ביום אחרי הארוחה - למשך 3 דקות.
3. הצחצוח כשהמברשת בזוית של 45 מעלות ביחס לחניכיים.
4. אחרי הצחצוח בערב להקפיד שלא לאכול או לשתות דבר - למעט מים.
5. אחת לחצי שנה - לטפל בהסרת אבנית אצל השיננית.
6. אחרי האוכל - קיסם או חוט דנטלי.
7. אם משתמשים במשחת הלבנה - לא יותר מחודש ברציפות.
8. שתייה מרובה טובה גם היא לשיניים שכן פה יבש הוא חממה לחיידקי עששת.
הנה רשימת דברים שיש לעשותם על מנת לשמור על בריאות השן:
1. להמעיט באכילת סוכר ועמילן.
2. לצחצח במשחה עם פלואור פעמיים ביום אחרי הארוחה - למשך 3 דקות.
3. הצחצוח כשהמברשת בזוית של 45 מעלות ביחס לחניכיים.
4. אחרי הצחצוח בערב להקפיד שלא לאכול או לשתות דבר - למעט מים.
5. אחת לחצי שנה - לטפל בהסרת אבנית אצל השיננית.
6. אחרי האוכל - קיסם או חוט דנטלי.
7. אם משתמשים במשחת הלבנה - לא יותר מחודש ברציפות.
8. שתייה מרובה טובה גם היא לשיניים שכן פה יבש הוא חממה לחיידקי עששת.
מהן הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה (TMD)?
הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה (TMD) הן אוסף של הפרעות הפוגעות בשרירים המשמשים ללעיסה, מפרקי הלסת (האחראים על תזוזת הפה), והרקמות הקשורות בהם. הכאב בדר"כ הינו עמום ומקרין עד לאוזן, ומתגבר בזמן הפעלת הלסת.
הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש, כאבי צוואר, כאבים בזווית הלסתות, קושי בפתיחת פה או הזזת הלסת התחתונה, קושי באכילת מזונות קשים, הופעת רעשים במפרק כמו רעש של שפשוף אבן באבן ("קרפיטוס") או רעש פתאומי ("קליק"-ראה שאלה מיוחדת בהמשך!), והרגשה של "פה תפוס" וכואב עם ההתעוררות בבוקר.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה (TMD) הן אוסף של הפרעות הפוגעות בשרירים המשמשים ללעיסה, מפרקי הלסת (האחראים על תזוזת הפה), והרקמות הקשורות בהם. הכאב בדר"כ הינו עמום ומקרין עד לאוזן, ומתגבר בזמן הפעלת הלסת.
הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש, כאבי צוואר, כאבים בזווית הלסתות, קושי בפתיחת פה או הזזת הלסת התחתונה, קושי באכילת מזונות קשים, הופעת רעשים במפרק כמו רעש של שפשוף אבן באבן ("קרפיטוס") או רעש פתאומי ("קליק"-ראה שאלה מיוחדת בהמשך!), והרגשה של "פה תפוס" וכואב עם ההתעוררות בבוקר.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
עשו לי לאחרונה כתר בשן ומאז אני לא מסוגל/ת לסגור את השיניים כמו תמיד רופא השיניים שלי אומר שהסגר שלי תקין. מה יכולה להיות הסיבה?
הסיבה הנפוצה לכך היא אמנם הפרעה ממשית ב"גובה" השיקום החדש (כתר, גשר וכו'), והטיפול היא הורדה סלקטיבית לצורך התאמת הסגר.
במקרים נדירים, בעקבות שינוי בצורת השיניים המשנה את המגעים בין השיניים הנגדיות ("שינוי בסגר"), מתפתחת תופעה המכונה בשם "מודעות סיגרית מוגזמת" ("Occlusal Neurosis” or "Phantom Bite"). התופעה נובעת מהפיכת הרגל של בדיקה חוזרת ונשנית האם השיקום החדש (הכתר") מפריע בזמן סגירת הפה, לתהליך כפייתי המנותק מבעיות דנטליות אמיתיות.
במקרה זה אסור לנגוע בשיניים כי הדבר רק מחמיר את התופעה!
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
הסיבה הנפוצה לכך היא אמנם הפרעה ממשית ב"גובה" השיקום החדש (כתר, גשר וכו'), והטיפול היא הורדה סלקטיבית לצורך התאמת הסגר.
במקרים נדירים, בעקבות שינוי בצורת השיניים המשנה את המגעים בין השיניים הנגדיות ("שינוי בסגר"), מתפתחת תופעה המכונה בשם "מודעות סיגרית מוגזמת" ("Occlusal Neurosis” or "Phantom Bite"). התופעה נובעת מהפיכת הרגל של בדיקה חוזרת ונשנית האם השיקום החדש (הכתר") מפריע בזמן סגירת הפה, לתהליך כפייתי המנותק מבעיות דנטליות אמיתיות.
במקרה זה אסור לנגוע בשיניים כי הדבר רק מחמיר את התופעה!
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
