שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
יש לי אפטות בפה. אילו דרכי ריפוי ללא מרשם רופא ישנן?
הנה מספר דרכים לטיפול באפטות:
1. טיפול יעיל בפצעים בפה אפשרי באמצעות פרו-פה: מדבקית שנדבקת לאפטה, נמסה לאחר 8-6 שעות. הבידוד ממגע ומאוכל/שתייה מקל על הכאב. כמו כן משחררת חומרים כמו ויטמין A, מלחים ושמנים ארומטיים המסייעים בריפויו האפטה. רצוי להשתמש בה לפני השינה, ולא לקלפה.
2. אפטגון/אפטה-X: ג'ל המכיל חומרים מרגיעים כמו אלוורה וחומרים היוצרים שכבת בידוד מגינה מעל הפצע, שנמשכת מספר שעות. ויוצרת הקלה מיידית בכאב , ולעיתים אף מזרזת את החלמת הפצע.
3. קנקא: ג'ל המכיל 20% בנזוקאין, כחומר מאלחש. יוצר שכבת בידוד בין האפטה לבין חלל הפה.
4. תארודנט / קורסודיל: תכשירים לחיטוי פה, המכילים כלורהקסידין. גירגור אלכוהול - פחות מומלץ.
דרכי טיפול במרשם רופא בלבד:
5. Oracort: משחה סטרואידלית למריחה; Oracort E (אורה-קורט עם Esracain כמאלחש טופיקלי; פותח ע"י פרופ' מאיר גורסקי, מבי"הס לרפואת-שיניים באוניברסיטת תל-אביב).
6. תרופות נוספות: מינוצין, תאלידומיד, אבץ.
7. שטיפות פה: דקסמטזון (סטרואידים); סוקרלט/סוקרפט (מכסה את הכיב).
מה לעשות נגד אפטות שחוזרות ונשנות בפה?
אפטות חוזרות מטרידות כ-10% מהאוכלוסייה בישראל (ועד 40% מהאוכלוסיה ביפן!). גורמים מחמירים - דיאטה קיצונית, מחלה כללית, חשיפה לקרני שמש, דיכאון/סטרטס וכו'.
ללא מרשם רופא: לגרגר חלב עיזים (מפוסטר),לנסות ג'ל בשם "אפטגון", לנסות מדבקיות שמתמוססות מעצמןבשם "פרו-פה", לנסות במשך מספר חודשים תוספי מזון של קו-אנזים Q10 ותוספי אבץ.
במרשם רופא בלבד:
1. משחה בשם "אוראקורט E", אשר נדבקת היטב לאפטה ומשחרר סטרואידים וכן אילחוש מקומי להרגעת הכאב.
2. שטיפות פה סטרואידליות (למשל דקסהמטזון).
מה חשוב לדעת על השתלות שיניים וכירוגיית פה ולסת?
אם הנכם מצויים בפני מצב מסובך והחלטה קשה, להלן 5 עצות:
1. במצב מורכב (למשל צורך במספר גדול של שתלים, צורך בהרמות סינוס, צורך בהשתלות עצם) מומלץ לבצע את הכירורגיה והשתלים ע"י מומחה לכירורגיה פה ולסת, ולא רופא שיניים כללי. יקר יותר, אך שווה את ההפרש במצב כה מורכב. אגב, כל רופא שיניים יכול לבצע השתלות מבחינת החוק. אין תואר של "מומחה להשתלות", ויש להיזהר ממי שמציג עצמו כזה.
2. במצב מורכב לפעמים כדאי להמתין עד להחלמה וריפוי בין כל שלב. לדוגמא, אפשר מבחינה טכנית לעקור שן אבודה, לבצע השתלת עצם ומיד להרכיב גם כתר, אך סיכויי ההצלחה בדר"כ יורדים, ובמיוחד אם הייתה דלקת בשן האבודה או מחלת חניכיים באיזור.
3. יש עדיפות כמובן למרפאה שבה עובדים ביחד מומחה לכירורגיה ורופא השיניים המשקם, ותוכנית הטיפול נבנית בהתייעצות וירידה לפרטי פרטים, לעומת נדידה בין מרפאות שונות, וטיפולים "בשלט רחוק". כך גם האחריות על הטיפולים ניתנת באותה המרפאה, וההתמודדות עם מצבים מורכבים.
4. בדרך כל מומלץ לא לבצע גשר טוטאלי (כל השיניים נמצאות על אותו גשר), אלא להפריד את העבודה השיקומית למספר גשרים נפרדים. לדוגמא מצב של חוסר שיניים נרחב או מוחלט: עדיף לבצע 8-10 שתלים, שעליהם מורכבים 3-4 גשרים, ולא גשר אחד "ענק" מצד לצד. במקרה של בעייה באחד השתלים יהיה ניתן לטפל נקודתית בבעייה, במקום להסיר את כל הגשר.
5. להיזהר מאוד מהבטחות נפלאות פרסומות מטעות וקיצורי דרך, ולבצע את הכירורגיה והשיקום "לפי הספר", בהקפדה על החלמה ואיכות. קיצורי הדרך הינם רק על חשבון המטופל. במיוחד אל תאמינו לפתרונות שמבטיחים תוצאה שתחזיק מעמד "לתמיד" או לפרסומות שמבטיחות סיום כל בעיות השיניים ביום אחד...
מה כדאי לדעת לקראת השתלות שיניים וכירורגיה פה ולסת?
אם הנכם מצויים בפני מצב מסובך והחלטה קשה, לאחר שנים של נזק ואובדן שיניים, חניכיים ועצם לסת, להלן 8 עצות:
1. במצב מורכב (למשל צורך במספר גדול של שתלים, צורך בהרמות סינוס, צורך בהשתלות עצם) מומלץ לבצע את הכירורגיה והשתלים ע"י מומחה לכירורגיה פה ולסת, ולא רופא שיניים כללי. יקר יותר, אך שווה את ההפרש במצב כה מורכב. אגב, כל רופא שיניים יכול לבצע השתלות מבחינת החוק. אין תואר של "מומחה להשתלות", ויש להיזהר ממי שמציג עצמו כזה.
2. במצב מורכב לפעמים כדאי להמתין עד להחלמה וריפוי בין כל שלב. לדוגמא, אפשר מבחינה טכנית לעקור שן אבודה, לבצע השתלת עצם ומייד להרכיב גם כתר, אך סיכויי ההצלחה בדר"כ יורדים, ובמיוחד אם הייתה דלקת בשן האבודה או מחלת חניכיים באיזור.
3. לפני השתלות, הרמות סינוס וניתוחים מסובכים יש לבצע גם צילומי CT ולא רק צילומי רנטגן רגילים. צילום CT נותן תמונה רנטגנית תלת-מימדית, ומאפשר לרופא לבחון את איזור הניתוח במדוייק, לאבחן את עובי ורוחב העצם, ולבחור את השתל המתאים ביותר למצב, לדוגמא.
4. יש עדיפות כמובן למרפאה שבה עובדים ביחד מומחה לכירורגיה ורופא השיניים המשקם, ותוכנית הטיפול נבנית בהתייעצות וירידה לפרטי פרטים, לעומת נדידה בין מרפאות שונות, וטיפולים "בשלט רחוק". כך גם האחריות על הטיפולים ניתנת באותה המרפאה, וההתמודדות עם מצבים מורכבים.
5. בדרך כל מומלץ לא לבצע גשר טוטאלי (כל השיניים נמצאות על אותו גשר), אלא להפריד את העבודה השיקומית למספר גשרים נפרדים. לדוגמא מצב של חוסר שיניים נרחב או מוחלט: עדיף לבצע 8-10 שתלים, שעליהם מורכבים 3-4 גשרים, ולא גשר אחד "ענק" מצד לצד. במקרה של בעייה באחד השתלים יהיה ניתן לטפל נקודתית בבעייה, במקום להסיר את כל הגשר.
6. להיזהר מאוד מהבטחות נפלאות פרסומות מטעות וקיצורי דרך, ולבצע את הכירורגיה והשיקום "לפי הספר", בהקפדה על החלמה ואיכות. קיצורי הדרך הינם רק על חשבון המטופל. במיוחד אל תאמינו לפתרונות שמבטיחים תוצאה שתחזיק מעמד "לתמיד" או לפרסומות שמבטיחות סיום כל בעיות השיניים ביום אחד...
7. אל תעשנו, בוודאי לא ביום הניתוח ולפחות בחודש שלאחריו. העישון מפחית בעשרות אחוזים את הסיכוי להצלחת הפעולה הכירורגית, וגורם לכישלונות רבים.
8. ביום הכירורגיה ולאחריו מומלץ להרבות בקומפרסים עם קרח, למצוץ קוביות קרח/גלידה/קרטיבים, לשתות מים קרים, ולא להגזים בפעילות פיזית.
9. להמשיך את התרופות שנרשמו ע"י הרופא בדיוק לפי המרשם, ולא להפסיק (במיוחד לא אנטיביוטיקה, סטרואידים וכו').
מה גורם לריקבון השיניים של תינוקות ומהי תזונה נכונה לתינוקות?
ריקבון השיניים נגרם מחיידקי העששת, שבהם נדבק התינוק מהוריו, בעיקר... זאת בשל הרגלים כמו נשיקות על הפה, שימוש ברוק כדי לנקות שאריות אוכל או כתמים, וכו'.
תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון ולמשקה שיקבל. הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת.
אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להירדם עם בקבוק חלב או עם בקבוק מיץ במיטה. החלב והמיץ מכילים סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לסוכרים אלו בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").
טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר/דבש. מומלץ לגמול מוקדם ככל האפשר מהאכלת לילה, ולעבור לשתיית מים. בלילה הפרשת הרוק מועטה, והחיידקים "חוגגים".
מזונות פריכים, במיוחד פירות וירקות טריים, עוזרים להתפתחות שרירי לסת חזקים ומנקים את שיני התינוק. מומלץ להרגיל תינוקות ופעוטות לשתות מים בלבד ולאכול פירות טריים בין הארוחות. ודאו שהוא מקבל מספיק סידן וויטמין D, כדי שהשיניים הקבועות ועצמותיו יהיו בריאות. מומלץ להרגיל תינוקות ופעוטות לאכול מאכלי גבינה (עדיף לא מעדנים ממותקים אלא קוטג', גבינה לבנה וגבינה צהובה), כיוון שהסידן שבחלב ובמוצריו מחזק את השיניים ואת העצמות.
איך לשמור על שיני התינוק?
למניעת עששת הינקות יש להקפיד ולעשות את הדברים הבאים:
1. להמעיט ככל האפשר ממילוי הבקבוק בנוזלים שאינם מים, כגון מיץ, תה ממותק, חלב, פורמולה וכדומה.
2. להעדיף מוצץ על מציצת אצבע שמעוותת את מבנה הלסת והשיניים.
3. להמעיט לאפשר לתינוק לינוק בלילה ללא הפסקה.
4. לנקות את שיניו על בסיס דו-יומי מהיום בו הן בוקעות.
5. בריאות שיני האם משפיעה על בריאות שיני התינוק - הקפידי לשמור על שינייך!
6. יש להביא את הפעוט לבדיקה חצי שנתית במרפאת שיניים כבר מתום השנה הראשונה ולבקש הדרכה וטיפול, במידה וזה נדרש.
מה נחשבת תזונה נכונה אצל ילדים?
תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון שיקבל לאכול. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת. לכן, הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים.
אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להרדם עם בקבוק חלב במיטה. החלב מכיל סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לחלב בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").
טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר.
האם אצל נשים בהריון יש רגישות יתר בחניכיים ומדוע?
הריון אינו גורם מחלות חניכיים, אבל בהחלט עלול לגרום החמרה של מחלה קיימת, מכיוון שבזמן ההיריון משתחררים בגוף האשה הורמונים הגורמים, בין היתר, תגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי. כמו כן חלים שינויים בכלי הדם ובמערכת החיסונית עם עלייה יחסית של החייקים האנארוביים. הסימנים הנראים לעין הם נפיחות, אודם ודימום בחניכיים המקיפים את השיניים. חשוב להדגיש כי הרובד הדנטלי הינו הגורם העיקרי לדלקת החניכיים, כך ששמירה קפדנית על היגיינת הפה בזמן ההיריון תסייע בהקלת התסמינים או אף במניעת התופעה. כמה מחקרים עדכניים הראו כי ישנו כפי הנראה קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך. המחקרים מראים כי הסיכון ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר אצל נשים ללא מחלת חניכיים. נשים בהיריון צריכות להיות מודעות לחשיבות השמירה על בריאות החניכיים ולהבין כי מומלץ דווקא בתקופה זו לנסות ולמנוע ככל האפשר התפתחות של מחלת החניכיים.
האם יש צורך לעשות סתימות בשיני חלב אם הן בכל מקרה נושרות?
בהחלט. יש לעשות סתימות בחורים שהתגלו בשיני חלב ולטפל בהן כהלכה מהסיבות הבאות:
1. חורים שלא טופלו עלולים לגרום בעתיד בעיות בשיניים הקבועות.
2. שיני חלב בריאות מאפשרות אכילה ולעיסה באופן תקין.
3. בריאותן של שיני החלב מסייע ביצירת מקום לשיניים הקבועות וניווט צמיחתן למקומן שלהן.
4. בריאותן של שיני החלב חשוב להתפתחות תקינה של עצמות ושרירי הלסת.
5. לשיני חלב מטופלות ובריאות השפעה על התפתחות הדיבור.
6. תחזוק וטיפול בשיני חלב חשוב למראה החיצוני של הילד.
7. שיני חלב פגועות שלא טופלו עלולות לגרום נזק גם לשיניים נוספות הקרובות אליהן.
הנה מספר דרכים לטיפול באפטות:
1. טיפול יעיל בפצעים בפה אפשרי באמצעות פרו-פה: מדבקית שנדבקת לאפטה, נמסה לאחר 8-6 שעות. הבידוד ממגע ומאוכל/שתייה מקל על הכאב. כמו כן משחררת חומרים כמו ויטמין A, מלחים ושמנים ארומטיים המסייעים בריפויו האפטה. רצוי להשתמש בה לפני השינה, ולא לקלפה.
2. אפטגון/אפטה-X: ג'ל המכיל חומרים מרגיעים כמו אלוורה וחומרים היוצרים שכבת בידוד מגינה מעל הפצע, שנמשכת מספר שעות. ויוצרת הקלה מיידית בכאב , ולעיתים אף מזרזת את החלמת הפצע.
3. קנקא: ג'ל המכיל 20% בנזוקאין, כחומר מאלחש. יוצר שכבת בידוד בין האפטה לבין חלל הפה.
4. תארודנט / קורסודיל: תכשירים לחיטוי פה, המכילים כלורהקסידין. גירגור אלכוהול - פחות מומלץ.
דרכי טיפול במרשם רופא בלבד:
5. Oracort: משחה סטרואידלית למריחה; Oracort E (אורה-קורט עם Esracain כמאלחש טופיקלי; פותח ע"י פרופ' מאיר גורסקי, מבי"הס לרפואת-שיניים באוניברסיטת תל-אביב).
6. תרופות נוספות: מינוצין, תאלידומיד, אבץ.
7. שטיפות פה: דקסמטזון (סטרואידים); סוקרלט/סוקרפט (מכסה את הכיב).
אפטות חוזרות מטרידות כ-10% מהאוכלוסייה בישראל (ועד 40% מהאוכלוסיה ביפן!). גורמים מחמירים - דיאטה קיצונית, מחלה כללית, חשיפה לקרני שמש, דיכאון/סטרטס וכו'.
ללא מרשם רופא: לגרגר חלב עיזים (מפוסטר),לנסות ג'ל בשם "אפטגון", לנסות מדבקיות שמתמוססות מעצמןבשם "פרו-פה", לנסות במשך מספר חודשים תוספי מזון של קו-אנזים Q10 ותוספי אבץ.
במרשם רופא בלבד:
1. משחה בשם "אוראקורט E", אשר נדבקת היטב לאפטה ומשחרר סטרואידים וכן אילחוש מקומי להרגעת הכאב.
2. שטיפות פה סטרואידליות (למשל דקסהמטזון).
אם הנכם מצויים בפני מצב מסובך והחלטה קשה, להלן 5 עצות:
1. במצב מורכב (למשל צורך במספר גדול של שתלים, צורך בהרמות סינוס, צורך בהשתלות עצם) מומלץ לבצע את הכירורגיה והשתלים ע"י מומחה לכירורגיה פה ולסת, ולא רופא שיניים כללי. יקר יותר, אך שווה את ההפרש במצב כה מורכב. אגב, כל רופא שיניים יכול לבצע השתלות מבחינת החוק. אין תואר של "מומחה להשתלות", ויש להיזהר ממי שמציג עצמו כזה.
2. במצב מורכב לפעמים כדאי להמתין עד להחלמה וריפוי בין כל שלב. לדוגמא, אפשר מבחינה טכנית לעקור שן אבודה, לבצע השתלת עצם ומיד להרכיב גם כתר, אך סיכויי ההצלחה בדר"כ יורדים, ובמיוחד אם הייתה דלקת בשן האבודה או מחלת חניכיים באיזור.
3. יש עדיפות כמובן למרפאה שבה עובדים ביחד מומחה לכירורגיה ורופא השיניים המשקם, ותוכנית הטיפול נבנית בהתייעצות וירידה לפרטי פרטים, לעומת נדידה בין מרפאות שונות, וטיפולים "בשלט רחוק". כך גם האחריות על הטיפולים ניתנת באותה המרפאה, וההתמודדות עם מצבים מורכבים.
4. בדרך כל מומלץ לא לבצע גשר טוטאלי (כל השיניים נמצאות על אותו גשר), אלא להפריד את העבודה השיקומית למספר גשרים נפרדים. לדוגמא מצב של חוסר שיניים נרחב או מוחלט: עדיף לבצע 8-10 שתלים, שעליהם מורכבים 3-4 גשרים, ולא גשר אחד "ענק" מצד לצד. במקרה של בעייה באחד השתלים יהיה ניתן לטפל נקודתית בבעייה, במקום להסיר את כל הגשר.
5. להיזהר מאוד מהבטחות נפלאות פרסומות מטעות וקיצורי דרך, ולבצע את הכירורגיה והשיקום "לפי הספר", בהקפדה על החלמה ואיכות. קיצורי הדרך הינם רק על חשבון המטופל. במיוחד אל תאמינו לפתרונות שמבטיחים תוצאה שתחזיק מעמד "לתמיד" או לפרסומות שמבטיחות סיום כל בעיות השיניים ביום אחד...
אם הנכם מצויים בפני מצב מסובך והחלטה קשה, לאחר שנים של נזק ואובדן שיניים, חניכיים ועצם לסת, להלן 8 עצות:
1. במצב מורכב (למשל צורך במספר גדול של שתלים, צורך בהרמות סינוס, צורך בהשתלות עצם) מומלץ לבצע את הכירורגיה והשתלים ע"י מומחה לכירורגיה פה ולסת, ולא רופא שיניים כללי. יקר יותר, אך שווה את ההפרש במצב כה מורכב. אגב, כל רופא שיניים יכול לבצע השתלות מבחינת החוק. אין תואר של "מומחה להשתלות", ויש להיזהר ממי שמציג עצמו כזה.
2. במצב מורכב לפעמים כדאי להמתין עד להחלמה וריפוי בין כל שלב. לדוגמא, אפשר מבחינה טכנית לעקור שן אבודה, לבצע השתלת עצם ומייד להרכיב גם כתר, אך סיכויי ההצלחה בדר"כ יורדים, ובמיוחד אם הייתה דלקת בשן האבודה או מחלת חניכיים באיזור.
3. לפני השתלות, הרמות סינוס וניתוחים מסובכים יש לבצע גם צילומי CT ולא רק צילומי רנטגן רגילים. צילום CT נותן תמונה רנטגנית תלת-מימדית, ומאפשר לרופא לבחון את איזור הניתוח במדוייק, לאבחן את עובי ורוחב העצם, ולבחור את השתל המתאים ביותר למצב, לדוגמא.
4. יש עדיפות כמובן למרפאה שבה עובדים ביחד מומחה לכירורגיה ורופא השיניים המשקם, ותוכנית הטיפול נבנית בהתייעצות וירידה לפרטי פרטים, לעומת נדידה בין מרפאות שונות, וטיפולים "בשלט רחוק". כך גם האחריות על הטיפולים ניתנת באותה המרפאה, וההתמודדות עם מצבים מורכבים.
5. בדרך כל מומלץ לא לבצע גשר טוטאלי (כל השיניים נמצאות על אותו גשר), אלא להפריד את העבודה השיקומית למספר גשרים נפרדים. לדוגמא מצב של חוסר שיניים נרחב או מוחלט: עדיף לבצע 8-10 שתלים, שעליהם מורכבים 3-4 גשרים, ולא גשר אחד "ענק" מצד לצד. במקרה של בעייה באחד השתלים יהיה ניתן לטפל נקודתית בבעייה, במקום להסיר את כל הגשר.
6. להיזהר מאוד מהבטחות נפלאות פרסומות מטעות וקיצורי דרך, ולבצע את הכירורגיה והשיקום "לפי הספר", בהקפדה על החלמה ואיכות. קיצורי הדרך הינם רק על חשבון המטופל. במיוחד אל תאמינו לפתרונות שמבטיחים תוצאה שתחזיק מעמד "לתמיד" או לפרסומות שמבטיחות סיום כל בעיות השיניים ביום אחד...
7. אל תעשנו, בוודאי לא ביום הניתוח ולפחות בחודש שלאחריו. העישון מפחית בעשרות אחוזים את הסיכוי להצלחת הפעולה הכירורגית, וגורם לכישלונות רבים.
8. ביום הכירורגיה ולאחריו מומלץ להרבות בקומפרסים עם קרח, למצוץ קוביות קרח/גלידה/קרטיבים, לשתות מים קרים, ולא להגזים בפעילות פיזית.
9. להמשיך את התרופות שנרשמו ע"י הרופא בדיוק לפי המרשם, ולא להפסיק (במיוחד לא אנטיביוטיקה, סטרואידים וכו').
שיניים
ריקבון השיניים נגרם מחיידקי העששת, שבהם נדבק התינוק מהוריו, בעיקר... זאת בשל הרגלים כמו נשיקות על הפה, שימוש ברוק כדי לנקות שאריות אוכל או כתמים, וכו'.
תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון ולמשקה שיקבל. הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת.
אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להירדם עם בקבוק חלב או עם בקבוק מיץ במיטה. החלב והמיץ מכילים סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לסוכרים אלו בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").
טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר/דבש. מומלץ לגמול מוקדם ככל האפשר מהאכלת לילה, ולעבור לשתיית מים. בלילה הפרשת הרוק מועטה, והחיידקים "חוגגים".
מזונות פריכים, במיוחד פירות וירקות טריים, עוזרים להתפתחות שרירי לסת חזקים ומנקים את שיני התינוק. מומלץ להרגיל תינוקות ופעוטות לשתות מים בלבד ולאכול פירות טריים בין הארוחות. ודאו שהוא מקבל מספיק סידן וויטמין D, כדי שהשיניים הקבועות ועצמותיו יהיו בריאות. מומלץ להרגיל תינוקות ופעוטות לאכול מאכלי גבינה (עדיף לא מעדנים ממותקים אלא קוטג', גבינה לבנה וגבינה צהובה), כיוון שהסידן שבחלב ובמוצריו מחזק את השיניים ואת העצמות.
למניעת עששת הינקות יש להקפיד ולעשות את הדברים הבאים:
1. להמעיט ככל האפשר ממילוי הבקבוק בנוזלים שאינם מים, כגון מיץ, תה ממותק, חלב, פורמולה וכדומה.
2. להעדיף מוצץ על מציצת אצבע שמעוותת את מבנה הלסת והשיניים.
3. להמעיט לאפשר לתינוק לינוק בלילה ללא הפסקה.
4. לנקות את שיניו על בסיס דו-יומי מהיום בו הן בוקעות.
5. בריאות שיני האם משפיעה על בריאות שיני התינוק - הקפידי לשמור על שינייך!
6. יש להביא את הפעוט לבדיקה חצי שנתית במרפאת שיניים כבר מתום השנה הראשונה ולבקש הדרכה וטיפול, במידה וזה נדרש.
תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון שיקבל לאכול. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת. לכן, הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים.
אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להרדם עם בקבוק חלב במיטה. החלב מכיל סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לחלב בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").
טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר.
הריון אינו גורם מחלות חניכיים, אבל בהחלט עלול לגרום החמרה של מחלה קיימת, מכיוון שבזמן ההיריון משתחררים בגוף האשה הורמונים הגורמים, בין היתר, תגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי. כמו כן חלים שינויים בכלי הדם ובמערכת החיסונית עם עלייה יחסית של החייקים האנארוביים. הסימנים הנראים לעין הם נפיחות, אודם ודימום בחניכיים המקיפים את השיניים. חשוב להדגיש כי הרובד הדנטלי הינו הגורם העיקרי לדלקת החניכיים, כך ששמירה קפדנית על היגיינת הפה בזמן ההיריון תסייע בהקלת התסמינים או אף במניעת התופעה. כמה מחקרים עדכניים הראו כי ישנו כפי הנראה קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך. המחקרים מראים כי הסיכון ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר אצל נשים ללא מחלת חניכיים. נשים בהיריון צריכות להיות מודעות לחשיבות השמירה על בריאות החניכיים ולהבין כי מומלץ דווקא בתקופה זו לנסות ולמנוע ככל האפשר התפתחות של מחלת החניכיים.
בהחלט. יש לעשות סתימות בחורים שהתגלו בשיני חלב ולטפל בהן כהלכה מהסיבות הבאות:
1. חורים שלא טופלו עלולים לגרום בעתיד בעיות בשיניים הקבועות.
2. שיני חלב בריאות מאפשרות אכילה ולעיסה באופן תקין.
3. בריאותן של שיני החלב מסייע ביצירת מקום לשיניים הקבועות וניווט צמיחתן למקומן שלהן.
4. בריאותן של שיני החלב חשוב להתפתחות תקינה של עצמות ושרירי הלסת.
5. לשיני חלב מטופלות ובריאות השפעה על התפתחות הדיבור.
6. תחזוק וטיפול בשיני חלב חשוב למראה החיצוני של הילד.
7. שיני חלב פגועות שלא טופלו עלולות לגרום נזק גם לשיניים נוספות הקרובות אליהן.
על אילו דברים להקפיד כשיש שיניים תותבות זמניות לאחר עקירה או השתלות?
יש לזכור כי התותבת הזמנית נועדה לשמש למספר חודשים עד לשיקום הקבוע, ואינה השיקום האופטימלי. התותבת הזמנית הינה חלשה מהרגיל ובדרך כלל ללא שלד מתכת, ועלולה להישבר במשך הזמן, וכן לגרום נזק לשיניים ולרקמות שנותרו בפה.
כדאי לתאם עם רופא השינים תוכנית טיפול לשיקום הקבוע בהקדם האפשרי. תותבת זמנית אינה מתאימה לשיקום קבוע, ובמשך הזמן תזיק יותר מאשר תועיל.
1. אם התותבת נמסרה מייד לאחר פעולה כירורגית (עקירות או שתלים), יש לצפות לכאבים באיזור ואולי אף חוסר התאמה בתחילה, בעיקר בגלל נפיחות הרקמות. מומלץ לבצע קומפרסים של קרח ולאחר 24 שעות להתחיל בשטיפות עם מי מלח (כוס מים חמים עם כפית מלח). כמו כן להמשיך בהוראות הרופא – לדוגמא, אם קיבלתם מרשם לאנטיביוטיקה, יש להתמיד עם הוראות המרשם עד סיום הכמות שנרשמה.
2. לאחר עקירות: לא להוריד את התותבת המיידית ב 24 שעות ראשונות אלא רק כדי לשטוף ולהחזיר מיד כדי למנוע דימום וכדי למנוע התנפחות הרקמות מהדלקת.
3. לאחר שתלים: מומלץ להימנע מהרכבת התותבת בפה למספר ימים. כמו כן מומלץ לבצע ריפודים ותחזוקה במרפאה למניעת לחץ על השתלים.
4. הדבקה: ביום-יום בדר"כ מומלץ להיעזר במידת הצורך במשחת הדבקה או באבקת הדבקה מסוג Kukident, Fitty-Dent או Corega . השימוש בתכשירים אלו מצמיד טוב יותר את התותבת אל רקמות הפה, ומגדיל את תחושת הביטחון באכילה, דיבור וצחוק. משחת ההדבקה גם מונעת חדירת שיירי מזון מתחת לתותבות.
5. הנחיות: יש לנקות את התותבות וליבשן היטב. לאחר מכן למרוח פס דק שלם או מקוטע על החלק המוצמד אל החיך או הלסת, ולהדק את התותבת לפה למשך כמה שניות. רצוי להימנע משתייה ואכילה למשך זמן קצר לאחר מכן.
יש לזכור כי התותבת הזמנית נועדה לשמש למספר חודשים עד לשיקום הקבוע, ואינה השיקום האופטימלי. התותבת הזמנית הינה חלשה מהרגיל ובדרך כלל ללא שלד מתכת, ועלולה להישבר במשך הזמן, וכן לגרום נזק לשיניים ולרקמות שנותרו בפה.
כדאי לתאם עם רופא השינים תוכנית טיפול לשיקום הקבוע בהקדם האפשרי. תותבת זמנית אינה מתאימה לשיקום קבוע, ובמשך הזמן תזיק יותר מאשר תועיל.
1. אם התותבת נמסרה מייד לאחר פעולה כירורגית (עקירות או שתלים), יש לצפות לכאבים באיזור ואולי אף חוסר התאמה בתחילה, בעיקר בגלל נפיחות הרקמות. מומלץ לבצע קומפרסים של קרח ולאחר 24 שעות להתחיל בשטיפות עם מי מלח (כוס מים חמים עם כפית מלח). כמו כן להמשיך בהוראות הרופא – לדוגמא, אם קיבלתם מרשם לאנטיביוטיקה, יש להתמיד עם הוראות המרשם עד סיום הכמות שנרשמה.
2. לאחר עקירות: לא להוריד את התותבת המיידית ב 24 שעות ראשונות אלא רק כדי לשטוף ולהחזיר מיד כדי למנוע דימום וכדי למנוע התנפחות הרקמות מהדלקת.
3. לאחר שתלים: מומלץ להימנע מהרכבת התותבת בפה למספר ימים. כמו כן מומלץ לבצע ריפודים ותחזוקה במרפאה למניעת לחץ על השתלים.
4. הדבקה: ביום-יום בדר"כ מומלץ להיעזר במידת הצורך במשחת הדבקה או באבקת הדבקה מסוג Kukident, Fitty-Dent או Corega . השימוש בתכשירים אלו מצמיד טוב יותר את התותבת אל רקמות הפה, ומגדיל את תחושת הביטחון באכילה, דיבור וצחוק. משחת ההדבקה גם מונעת חדירת שיירי מזון מתחת לתותבות.
5. הנחיות: יש לנקות את התותבות וליבשן היטב. לאחר מכן למרוח פס דק שלם או מקוטע על החלק המוצמד אל החיך או הלסת, ולהדק את התותבת לפה למשך כמה שניות. רצוי להימנע משתייה ואכילה למשך זמן קצר לאחר מכן.
איך לשמור על בריאות השיניים?
איך שומרים על בריאות השיניים?
הנה רשימת דברים שיש לעשותם על מנת לשמור על בריאות השן:
1. להמעיט באכילת סוכר ועמילן.
2. לצחצח במשחה עם פלואור פעמיים ביום אחרי הארוחה - למשך 3 דקות.
3. הצחצוח כשהמברשת בזוית של 45 מעלות ביחס לחניכיים.
4. אחרי הצחצוח בערב להקפיד שלא לאכול או לשתות דבר - למעט מים.
5. אחת לחצי שנה - לטפל בהסרת אבנית אצל השיננית.
6. אחרי האוכל - קיסם או חוט דנטלי.
7. אם משתמשים במשחת הלבנה - לא יותר מחודש ברציפות.
8. שתייה מרובה טובה גם היא לשיניים שכן פה יבש הוא חממה לחיידקי עששת.
הנה רשימת דברים שיש לעשותם על מנת לשמור על בריאות השן:
1. להמעיט באכילת סוכר ועמילן.
2. לצחצח במשחה עם פלואור פעמיים ביום אחרי הארוחה - למשך 3 דקות.
3. הצחצוח כשהמברשת בזוית של 45 מעלות ביחס לחניכיים.
4. אחרי הצחצוח בערב להקפיד שלא לאכול או לשתות דבר - למעט מים.
5. אחת לחצי שנה - לטפל בהסרת אבנית אצל השיננית.
6. אחרי האוכל - קיסם או חוט דנטלי.
7. אם משתמשים במשחת הלבנה - לא יותר מחודש ברציפות.
8. שתייה מרובה טובה גם היא לשיניים שכן פה יבש הוא חממה לחיידקי עששת.
איך להלבין את השיניים?
צחצחו שיניים כמה פעמים בשבוע במעט אבקת סודה לשתיה שהנחתם על מברשת השיניים.
הצעת פתרון נוספת (ציפי): אפשר לצחצח באבקת צמח הרוזמרין (ראו קישור מצורף).
נילי מציעה להוסיף לאבקת הסודה לשתיה (בטיפ הראשון) מדי פעם גם מי חמצן 6%.
הגולשת סיגל מתנגדת לסודה לשתייה ומזכירה שהיא שוחקת את האמייל - שזאת השיכבה הראשונה של השן ומכאן שציחצוח השיניים עם סודה, ועוד כמה פעמים ביום, יגרום לשחיקה של האמייל שגם ככה נשחק באופן פיזיולוגי עם השנים. על כן המלצתה היא לא לעשות זאת כלל ואם כן אז לעשות זאת רק פעם אחת בשבוע ולהקפיד שלא לגרום נזק לחניכיים!!!
צחצחו שיניים כמה פעמים בשבוע במעט אבקת סודה לשתיה שהנחתם על מברשת השיניים.
הצעת פתרון נוספת (ציפי): אפשר לצחצח באבקת צמח הרוזמרין (ראו קישור מצורף).
נילי מציעה להוסיף לאבקת הסודה לשתיה (בטיפ הראשון) מדי פעם גם מי חמצן 6%.
הגולשת סיגל מתנגדת לסודה לשתייה ומזכירה שהיא שוחקת את האמייל - שזאת השיכבה הראשונה של השן ומכאן שציחצוח השיניים עם סודה, ועוד כמה פעמים ביום, יגרום לשחיקה של האמייל שגם ככה נשחק באופן פיזיולוגי עם השנים. על כן המלצתה היא לא לעשות זאת כלל ואם כן אז לעשות זאת רק פעם אחת בשבוע ולהקפיד שלא לגרום נזק לחניכיים!!!
ממה נובעים כאבי פנים ולסתות?
כאבי פנים ולסתות הינם שם כולל לכל הכאבים באיזור הראש שאינם ע"ר בעיות שיניים. כאבי פנים ולסתות נובעים על רקע הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (TMD-Temporomandibular Disorders), הפוגעות בשרירי הלעיסה ו/או במפרקי הלסת (Temporomandibular Joint - TMJ).
קבוצת הפרעות זאת זוהתה כגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים, אחרי כאבי שיניים.
הפרעות אלו שכיחות אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6.
למרבית ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה תסמינים (סימפטומים) משותפים. כתוצאה מכך קיימת בעיה גדולה באבחון ההפרעות השונות.
אבחון נכון חיוני לצורך מתן טיפול יעיל.
כאבי פנים ולסתות הינם שם כולל לכל הכאבים באיזור הראש שאינם ע"ר בעיות שיניים. כאבי פנים ולסתות נובעים על רקע הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (TMD-Temporomandibular Disorders), הפוגעות בשרירי הלעיסה ו/או במפרקי הלסת (Temporomandibular Joint - TMJ).
קבוצת הפרעות זאת זוהתה כגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים, אחרי כאבי שיניים.
הפרעות אלו שכיחות אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6.
למרבית ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה תסמינים (סימפטומים) משותפים. כתוצאה מכך קיימת בעיה גדולה באבחון ההפרעות השונות.
אבחון נכון חיוני לצורך מתן טיפול יעיל.
אילו סתימות עדיפות, לבנות או אפורות?
הנה הבעד והנגד:
בעד האמלגם (הסתימות האפורות): חומר חזק וותיק ברפואת שיניים, זול יותר.
נגד האמלגם: מכיוון שהחומר מתכתי, הרי הוא לא נדבק לשן, ולכן בכדי שלא ייפול, יש צורך בקידוח בעומק גדול יותר ובזוויות שונות פנימה אל תוך השן... דהיינו על-חשבון חומר שן בריא - וחבל. כמו כן, בגלל שהוא מתכתי, אין זה מדוייק שהוא חזק יותר - מתחת לעובי של 1.8 מ"מ הוא נשבר... אם היה חור קטן, בעומק של 1 מ"מ - כדי שהאמלגם לא יישבר יש צורך בקידוח כמעט כפול לעומק!
*האמלגם מכיל מתכות שונות ונשמעות מדי פעם טענות (לא מוכחות) כי הן מזיקות לבריאות האדם.
בעד הקומפוזיט (סתימות לבנות): אסתטי מאוד, כיום חזק מאוד, ומעל הכל - נדבק אל חומר השן - דהיינו לא קודחים יותר מאשר לנקות את הריקבון, אין צורך בהעמקה מיותרת.
חסורונות קומפוזיט: מעט יקר יותר, לא כל רופא יכול לבצע קומפוזיט בשיניים אחוריות בהצלחה, זמן הכנה ממושך יותר.
מכיוון שהשן לעולם אינה צומחת מחדש, יש עדיפות לביצוע שיחזור מינימלי ככל האפשר.
הנה הבעד והנגד:
בעד האמלגם (הסתימות האפורות): חומר חזק וותיק ברפואת שיניים, זול יותר.
נגד האמלגם: מכיוון שהחומר מתכתי, הרי הוא לא נדבק לשן, ולכן בכדי שלא ייפול, יש צורך בקידוח בעומק גדול יותר ובזוויות שונות פנימה אל תוך השן... דהיינו על-חשבון חומר שן בריא - וחבל. כמו כן, בגלל שהוא מתכתי, אין זה מדוייק שהוא חזק יותר - מתחת לעובי של 1.8 מ"מ הוא נשבר... אם היה חור קטן, בעומק של 1 מ"מ - כדי שהאמלגם לא יישבר יש צורך בקידוח כמעט כפול לעומק!
*האמלגם מכיל מתכות שונות ונשמעות מדי פעם טענות (לא מוכחות) כי הן מזיקות לבריאות האדם.
בעד הקומפוזיט (סתימות לבנות): אסתטי מאוד, כיום חזק מאוד, ומעל הכל - נדבק אל חומר השן - דהיינו לא קודחים יותר מאשר לנקות את הריקבון, אין צורך בהעמקה מיותרת.
חסורונות קומפוזיט: מעט יקר יותר, לא כל רופא יכול לבצע קומפוזיט בשיניים אחוריות בהצלחה, זמן הכנה ממושך יותר.
מכיוון שהשן לעולם אינה צומחת מחדש, יש עדיפות לביצוע שיחזור מינימלי ככל האפשר.
מה עלול לגרום להגבלה בפתיחה של הפה?
טווח פתיחת פה התקינה הממוצעת הוא 50-40 מ"מ . הגבלה בטווח הפתיחה של הפה יכול לנבוע מגורמים רבים ומחייב אבחון פרטני בכל מקרה ומקרה. התופעה יכולה לנבוע משני מקורות:
מקור שרירי: התכווצות של שרירי הלעיסה עקב פתיחת פה ממושכת (טיפול שיניים למשל) פתיחת פה מכסימלית פתאומית (פיהוק, שירה וכו'). מוכרת גם תופעה הגנתית של השרירים העוברים התכווצות כאמצעי למנוע תנועה של הלסת במקרים בהם יש תהליכים דלקתיים כואבים של אחד ממרכיבי מערכת הלעיסה. למשל בעקבות הזרקת אלחוש מקומי על ידי רופא שיניים, עקב דלקת חניכיים סביב שן בינה בוקעת, עקב דלקת של מפרק הלסת וכו'.
מקור מפרקי: פגם בעצמות הלסת ו/או בסחוס/דיסק המפרק ו/או ברצועות התומכות.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
טווח פתיחת פה התקינה הממוצעת הוא 50-40 מ"מ . הגבלה בטווח הפתיחה של הפה יכול לנבוע מגורמים רבים ומחייב אבחון פרטני בכל מקרה ומקרה. התופעה יכולה לנבוע משני מקורות:
מקור שרירי: התכווצות של שרירי הלעיסה עקב פתיחת פה ממושכת (טיפול שיניים למשל) פתיחת פה מכסימלית פתאומית (פיהוק, שירה וכו'). מוכרת גם תופעה הגנתית של השרירים העוברים התכווצות כאמצעי למנוע תנועה של הלסת במקרים בהם יש תהליכים דלקתיים כואבים של אחד ממרכיבי מערכת הלעיסה. למשל בעקבות הזרקת אלחוש מקומי על ידי רופא שיניים, עקב דלקת חניכיים סביב שן בינה בוקעת, עקב דלקת של מפרק הלסת וכו'.
מקור מפרקי: פגם בעצמות הלסת ו/או בסחוס/דיסק המפרק ו/או ברצועות התומכות.
נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור
איך לבחור משחת שיניים?
הפלואור הוא יסוד כימי המצוי בשפע בטבע. כאשר הוא בא במגע החיצוני עם השן, הוא מתרכב עם פני שטח זגוגית השן. כאשר שותים מים המכילים פלואור, הוא מתרכב עם חלקה הפנימי של השן. כמו כן, הוא מפחית את יכולת הצמיחה של הרובד הדנטלי. הפלואור יעיל במיוחד בהגנה על המשטחים החלקים של פני השן, ופחות יעיל בהגנה על משטחי הלעיסה המחורצים. מלבד הפלואור, בשנים האחרונות מוסיפים עוד מרכיבים למשחות השיניים כדי להפוך אותן ליעילות יותר במלחמה על בריאות הפה מול בעיות כמו עששת, הצטברות אבנית ומחלות חניכיים, ריח רע מהפה, שיניים צהובות ורגישות יתר. מי שאינו סובל מבעיות מיוחדות יכול להסתפק במשחה שמכילה פלואור.
הפלואור הוא יסוד כימי המצוי בשפע בטבע. כאשר הוא בא במגע החיצוני עם השן, הוא מתרכב עם פני שטח זגוגית השן. כאשר שותים מים המכילים פלואור, הוא מתרכב עם חלקה הפנימי של השן. כמו כן, הוא מפחית את יכולת הצמיחה של הרובד הדנטלי. הפלואור יעיל במיוחד בהגנה על המשטחים החלקים של פני השן, ופחות יעיל בהגנה על משטחי הלעיסה המחורצים. מלבד הפלואור, בשנים האחרונות מוסיפים עוד מרכיבים למשחות השיניים כדי להפוך אותן ליעילות יותר במלחמה על בריאות הפה מול בעיות כמו עששת, הצטברות אבנית ומחלות חניכיים, ריח רע מהפה, שיניים צהובות ורגישות יתר. מי שאינו סובל מבעיות מיוחדות יכול להסתפק במשחה שמכילה פלואור.
איך לדעת אם יש לנו ריח רע מהפה ולהימנע ממנו?
בכדי להיות בטוחים האם יש לכם ריח רע או לא הנה כמה שיטות לבדוק:
1. לקקו את כף ידכם, חכו כמה שניות והריחו. אם יש ריח רע אז לא טעיתם ויש לכם ריח רע מהפה.
2. העבירו חוט דנטלי בין השיניים, והריחו אותו.
3. בקשו מאדם קרוב לומר לכם את האמת.
כיוון שפעמים רבות נגרמת בעיית ריח הפה משאריות מזון הנאספות בחריצי הלשון, השימוש במנקה לשון עשוי לפתור את הבעיה כליל או להפחיתה באופן ניכר. השימוש בו צריך להיעשות מדי בוקר וערב, למשך דקות אחדות. אפשר לנקות את הלשון גם באמצעות מברשת השיניים.
שאריות מזון נותרות גם במרווחים הקטנים שבין השיניים. כדי למנוע התפתחות מרבצי חיידקים ברווחים אלה יש לסלק את שאריות המזון באמצעות חוט דנטלי. השימוש בו ייעשה לאחר כל ארוחה ולפני השינה.
בכדי להיות בטוחים האם יש לכם ריח רע או לא הנה כמה שיטות לבדוק:
1. לקקו את כף ידכם, חכו כמה שניות והריחו. אם יש ריח רע אז לא טעיתם ויש לכם ריח רע מהפה.
2. העבירו חוט דנטלי בין השיניים, והריחו אותו.
3. בקשו מאדם קרוב לומר לכם את האמת.
כיוון שפעמים רבות נגרמת בעיית ריח הפה משאריות מזון הנאספות בחריצי הלשון, השימוש במנקה לשון עשוי לפתור את הבעיה כליל או להפחיתה באופן ניכר. השימוש בו צריך להיעשות מדי בוקר וערב, למשך דקות אחדות. אפשר לנקות את הלשון גם באמצעות מברשת השיניים.
שאריות מזון נותרות גם במרווחים הקטנים שבין השיניים. כדי למנוע התפתחות מרבצי חיידקים ברווחים אלה יש לסלק את שאריות המזון באמצעות חוט דנטלי. השימוש בו ייעשה לאחר כל ארוחה ולפני השינה.
