אם הילד נופל ונחבל בשיניו, השן עלולה להשבר והעצב עלול להזדהם. תתכן גם פגיעה בשן הקבועה שמתפתחת מתחת לשן החלבית שנפגעה. גם מצב שהשן מתנדנדת לאחר חבלה עלול להיות מסוכן, כיוון שייתכן והילד יבלע אותה בטעות וייחנק. לכן, לאחר חבלה קשה בשיניי הילד, יש לפנות לרופא השיניים בהקדם. זיהום יכול להיות גם תוצאה מאוחרת של פגיעה בשיניים לאחר נפילה, ולעיתים זמן רב לאחר החבלה השן משנה צבעה לחום-צהוב. כדאי להוועץ עם הרופא לגבי אפשרויות הטיפול.
אם השן נעקרה ממקומה, שיטפו אותה במים ושימו בכוס חלב , ומהרו אל הרופא – לעיתים אפשר להחזירה למקום ולהצילה!

יש סיבות רבות לריח רע מהפה (שנקרא גם "באשת" ובשפה המקצועית "האליטוזיס"): ריקבון שיניים, אבנית ודלקות חניכיים, כתרים לקויים, נזלת כרונית או סינוסיטיס, דלקת גרון, דלקת שקדים ובעיות קיבה.

למעשה, רוב המקרים של ריח רע מהפה ייפתרו במרפאת השיניים. לדוגמא, אם מקור הריח הוא בדלקת חניכיים, חייבים לבצע ניקוי והסרת אבנית, ולבקש הדרכה בשיטות ציחצוח והיגיינה אוראלית. אם מקור הריח הוא בשרידי נזלת שמצטברים על הלשון, הברישו את הלשון ובמקביל טפלו בנזלת!

כמה שיטות מוצעות:

1. להיבדק ע"י רופא השיניים: לטפל בכל מוקדי הריח - ריקבון, דלקות חניכיים, אבנית וכו'.

2. לקבל מרופא השיניים או מהשיננית הדרכה בהיגיינה אוראלית: כיצד לצחצח שיניים, כיצד להשתמש בחוט דנטלי, להשתמש בשטיפות פה.

3. ללעוס 2-3 פולי קפה או חצי כפית קפה עם גרגרים גסים. לאחר מס' דקות לעיסה, אפשר לירוק ואפשר לבלוע.

4. ללעוס 3-4 עלים של פטרוזיליה ו/או נענע, ואחרי מס' דקות לירוק או לבלוע.

5. ללעוס 2-3 גרגרי הל לא טחון, ואחרי מס' דקות לירוק או לבלוע.

6. ללעוס שרף של עץ אלת המסטיק.

7. לשתות 2-3 כוסות תה מעלי זעתר ממותק בדבש.

8. לשתות 3 כוסות מיץ כרוב ביום.

9. לאכול דלעת, טרייה או מבושלת.

10. לשתות 2-3 כוסות תה בבונג ביום.

11. המעיטו באכילת מאכלים בעלי ריח חריף, כמו בצל, סחוג, שום, עמבה וכו'.

שומר נפשו ירחק מכתרים זולים שעלותם פחותה מ-1000 ש"ח, ומתוארים כ"כתרי חרסינה" (ללא התיאור "חצי אצילה או אצילה") - המתכת שמתחת לחרסינה חשובה יותר, ואם היא מתכת זולה מאוד, ללא זהב, הרי שהמתכת תחליד לבסוף, תגרום לדלקות חניכיים ולנסיגות חניכיים, שיובילו גם לאובדן העצם התומכת סביב השן וגם לריקבון ועששת השורשים.

כתר איכותי חייב להיות בעל לפחות 50% מתכת אצילה, כגון זהב, פלדיום, פלטינה וכו'. לשיניים קדמיות - לפחות 75% זהב או אפילו זירקוניה (יהלום מלאכותי) מתחת לחרסינה - שהוא חזק יותר ואסתטי יותר.

ברור שיש עלויות גדולות יותר, אך לתקן נזק כבד לשן לאחר כמה שנים עם כתר גרוע - יהיה יקר יותר וכואב יותר, ולפעמים גם בלתי אפשרי.

הנה הוראות התזונה שכדאי לאמץ במקרה של אפטות בפה:

1. חלב עיזים (מפוסטר בלבד!!!): גירגור חלב עיזים ושתייתו נחשב כיעיל במניעת אפטות ובטיפול בהן. אפשר גם להגביר תצרוכת מוצרי חלב עיזים, כגון לבנה, גבינות עיזים וכו'.

2. להימנע מצריכת מזונות חומציים: פירות הדר, עגבניות, מלפפונים חמוצים וכו'.
להעלות רמת האבץ בתזונה: בשר, קטניות, פטריות, זרעים, אגוזים, דגים ופירות ים, ביצים, דגנים מלאים, שמרים.

3. תוספי מזון: אפשר לנסות, אם כי אף אחד מהנ"ל לא הוכח באופן מדעי ע"י מחקר: אסטרולה, אסטר- ESTER C 500 C, חומצת אמינו L-ליזין, אסטראגלוס, אבץ פיקולינאט, פרופוליס, ויטמין B12.

כדי לשמור על השיניים, הקפידו על הכללים הבאים:

1. בשתיית משקאות חומציים השתמשו בקשית ומקמו אותה מעבר לשיניים הקדמיות.

2. שתו משקאות חומציים במהירות ואל תשהו אותם בפה למשך זמן רב.

3. הימנעו מצחצוח השיניים מיד לאחר שצרכתם מזון או משקה חומציים, כיוון שאז האמייל של השן רך ועלול להינזק דווקא מהצחצוח. המתינו לפחות שעה לפני שתצחצחו.

4.צחצחו שיניים ביסודיות אבל בצורה עדינה ולא אגרסיבית.

5. לצחצוח השיניים השתמשו במברשת שיניים בעלת סיבים רכים או בינוניים.
הקפידו על ביקורים קבועים אצל רופא שיניים ושיננית.

6. צחצחו שיניים פעמיים ביום: בוקר וערב (לפני השינה).

הרגלים אוראליים (פרא-פונקציות) הנם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת אשר אינן משמשות תפקיד (פונקציה) אמיתי (דיבור בליעה ולעיסה).

בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: הידוק וחריקת שיניים (ביום או בלילה), לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענות הסנטר על היד, פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים.

כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, במידה והכוחות המצטברים עולות על הסיבולת האישית של האדם.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

לא רק כדאי, אלא רצוי מאוד:

1. דלקות חניכיים ע"ר אבנית מוחמרות בהריון בגלל הפרשת הורמונים. חדירת חיידקים אל החניכיים המדממים מובילה אותם אל זרם הדם, ומשם עלול להתפתח זיהום שיוביל ללידה מוקדמת (פי 10 מהרגיל!)

2. ריקבון בשיניים עלול להתפתח ולהחמיר יותר מהר בהריון בגלל עלייה ברמת החומציות בפה. כאבי שיניים שלא מטופלות עלולים להוביל להפרשת הורון מהמוח (פרוסטהגלנדינים), שבין היתר גורם לכיווצי הרחם - ולכן כאבי שיניים חזקים עלוליםן לגרום ללידה מוקדמת.

לכן טיפולים להסרת אבנית בהריון (כל 2-3 חודשים לפחות) וסילוק עששת חשובים מאוד. אין סכנה בהסרת אבנית, סתימו, טיפולי שורש, הרדמות, עקירות, משככי כאבים ואנטיביוטיקות מסויימות, ואפילו במידת הצורך צילומי רנטגן (מכוסים מהצוואר ומטה בסינר עופרת מגן).

כאשר המצב הדלקתי בחניכיים נמשך לאורך זמן והאבנית מצטברת מעל ומתחת לחניכיים, נראה החמרה בסימנים, ותחילת מצב של מחלת חניכיים דלקתית כרונית, המכונה פריודונטיטיס. הסימנים יחמירו, ולעיתים מופיעים גם כאבים וקשיים באכילה. כיסי החניכיים יגדלו, והמרווח בין החניכיים והשן יגדל.

במקביל גם תתחיל תופעה של נסיגת חניכיים ופגיעה בעצם שסביב השיניים, וברקמות המעגנות את השן אל העצם (כלל הרקמות הנ"ל מכונה "מנגנון התאחיזה", מהמילה "לאחוז"). השורשים ייחשפו יותר ויותר, השיניים תיראינה ארוכות יותר, ויופיעו מרווחים בין השיניים בנקודות שבהן החניכיים נסוגו.

ישנו צמח מרפא בעל סגולות רבות שנקרא סמבוק שחור. מענפיו מכינים מחרוזות לתינוקות שסובלים מכאבי בקיעת שיניים. הורים לתינוקות מוצאים עצמם לעתים קרובות ערים בלילות וחסרי אונים כשתינוקם בוכה וסובל ואין להם אפשרות לעזור לו. בחודשים הראשונים סובלים תינוקות מבעיית גזים וכאבי בטן ובחודשים שאחריהם סובלים התינוקות מכאבי בקיעת השיניים הראשונות. במקרה של בקיעת שיניים ענידת מחרוזת מסמבוק שחור פותרת את בעיית הכאבים באופן מיידי ממש כמו קסם. המחרוזת יעילה למשך חודשיים עד שלושה חודשים. לכן עם ההזמנה מכינים מחרוזת טרייה אותה אפשר לקבל בדואר לכל מקום בארץ. את המחרוזות ומוצרים נוספים מסמבוק שחור אפשר להזמין מסמבוק גלילי שנמצא בחוות אור-גני האורגנית.

בכדי להיות בטוחים האם יש לכם ריח רע או לא הנה כמה שיטות לבדוק:

1. לקקו את כף ידכם, חכו כמה שניות והריחו. אם יש ריח רע אז לא טעיתם ויש לכם ריח רע מהפה.

2. העבירו חוט דנטלי בין השיניים, והריחו אותו.

3. בקשו מאדם קרוב לומר לכם את האמת.

כיוון שפעמים רבות נגרמת בעיית ריח הפה משאריות מזון הנאספות בחריצי הלשון, השימוש במנקה לשון עשוי לפתור את הבעיה כליל או להפחיתה באופן ניכר. השימוש בו צריך להיעשות מדי בוקר וערב, למשך דקות אחדות. אפשר לנקות את הלשון גם באמצעות מברשת השיניים.

שאריות מזון נותרות גם במרווחים הקטנים שבין השיניים. כדי למנוע התפתחות מרבצי חיידקים ברווחים אלה יש לסלק את שאריות המזון באמצעות חוט דנטלי. השימוש בו ייעשה לאחר כל ארוחה ולפני השינה.

למניעת עששת הינקות יש להקפיד ולעשות את הדברים הבאים:

1. להמעיט ככל האפשר ממילוי הבקבוק בנוזלים שאינם מים, כגון מיץ, תה ממותק, חלב, פורמולה וכדומה.

2. להעדיף מוצץ על מציצת אצבע שמעוותת את מבנה הלסת והשיניים.

3. להמעיט לאפשר לתינוק לינוק בלילה ללא הפסקה.

4. לנקות את שיניו על בסיס דו-יומי מהיום בו הן בוקעות.

5. בריאות שיני האם משפיעה על בריאות שיני התינוק - הקפידי לשמור על שינייך!

6. יש להביא את הפעוט לבדיקה חצי שנתית במרפאת שיניים כבר מתום השנה הראשונה ולבקש הדרכה וטיפול, במידה וזה נדרש.

תותבת זמנית ללא שלד מתכת מבצעים כדי לספק מענה זמני לאחר עקירות או השתלות לצורך אסתטיקה, דיבור ואכילה, עד אשר יבוצע השיקום הקבוע - ע"י שתלים, גשרים או תותבת קבועה. יש לזכור כי התותבת הזמנית נועדה לשמש למספר חודשים עד לשיקום הקבוע, ואינה השיקום האופטימלי. התותבת הזמנית הינה חלשה מהרגיל ובדרך כלל ללא שלד מתכת, ועלולה להישבר במשך הזמן, וכן לגרום נזק לשיניים ולרקמות שנותרו בפה.

כדאי לתאם עם רופא השינים תוכנית טיפול לשיקום הקבוע בהקדם האפשרי. תותבת זמנית אינה מתאימה לשיקום קבוע, ובמשך הזמן תזיק יותר מאשר תועיל.

הפלואור הוא יסוד כימי המצוי בשפע בטבע. כאשר הוא בא במגע החיצוני עם השן, הוא מתרכב עם פני שטח זגוגית השן. כאשר שותים מים המכילים פלואור, הוא מתרכב עם חלקה הפנימי של השן. כמו כן, הוא מפחית את יכולת הצמיחה של הרובד הדנטלי. הפלואור יעיל במיוחד בהגנה על המשטחים החלקים של פני השן, ופחות יעיל בהגנה על משטחי הלעיסה המחורצים. מלבד הפלואור, בשנים האחרונות מוסיפים עוד מרכיבים למשחות השיניים כדי להפוך אותן ליעילות יותר במלחמה על בריאות הפה מול בעיות כמו עששת, הצטברות אבנית ומחלות חניכיים, ריח רע מהפה, שיניים צהובות ורגישות יתר. מי שאינו סובל מבעיות מיוחדות יכול להסתפק במשחה שמכילה פלואור.

הנה 5 כללי זהב לארוחת בוקר טובה:

1. ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה של היום. היא פותחת את היום ותעניק לכם כוח להמשך – אל תדלגו עליה. כדאי גם לאכול ארוחת 10 כדי להתחזק עד לארוחת הצהריים.

2. ארוחת בוקר מזינה כוללת מאכלים שנותנים אנרגיה טובה וכוח: פרוסה עם גבינה, חביתה, סלט, טוסט גבינה צהובה, פיתה עם חומוס וכו'.

3. לא כדאי לאכול בארוחת הבוקר עוגות או ממתקים – הם יגרמו לכם להיות עייפים בהמשך היום.

4. אם שותים שוקו או מיץ בבוקר, כדאי לשתות עם קש, כדי שהסוכר לא יציף את כל הפה ויתרום להרס השיניים.

5. כדאי לצחצח שיניים אחרי ארוחת הבוקר, כדי שעד לארוחת הצהריים השיניים תהיינה נקיות משרידי מזון והחיידקים ישארו רעבים ועצובים... במיוחד חשוב לצחצח את השיניים הטוחנות, כי בחריצים שבהם יש מזון וחיידקים.

בזמן תנועת הלסת התחתונה (פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') ייתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:

קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) יישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.

קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

הנה 6 דברים שכדאי להקפיד עליהם לפני שמתנשקים:

1. ריח פה נעים - יש סוגים שונים של אוכל שממש לא כדאי להתנשק אחרי שאוכלים אותם (כמו בצל לדוגמה), חשוב לצחצח שיניים או לנטרל את הריח בעזרת סוכריות או מסטיק מנטה.

2. יובש בשפתיים - שפתיים יבשות עלולות לשרוט ולהכאיב, כדאי להשקיע בטיפוחן.

3. שיניים נקיות - הקפידו שלא תקוע אוכל בין השיניים, כמו עלי פרוזיליה, גרגרי פרג וכדומה.

4. הסרת שפם - שפם לרוב לא נעים ובעיקר לא אסתטי, רצוי להשקיע בטיפוח האיזור.

5. רוק - שימו לב לכמות הרוק שאתם מוציאים בנשיקה. יותר מדי זה כבר לא נעים.

6. פצעים בפה - במקרים שאחד מהפרטנרים סובל מאפטות כדאי לוותר על הנשיקה.

אם הנכם מצויים בפני מצב מסובך והחלטה קשה, לאחר שנים של נזק ואובדן שיניים, חניכיים ועצם לסת, להלן 8 עצות:


1. במצב מורכב (למשל צורך במספר גדול של שתלים, צורך בהרמות סינוס, צורך בהשתלות עצם) מומלץ לבצע את הכירורגיה והשתלים ע"י מומחה לכירורגיה פה ולסת, ולא רופא שיניים כללי. יקר יותר, אך שווה את ההפרש במצב כה מורכב. אגב, כל רופא שיניים יכול לבצע השתלות מבחינת החוק. אין תואר של "מומחה להשתלות", ויש להיזהר ממי שמציג עצמו כזה.

2. במצב מורכב לפעמים כדאי להמתין עד להחלמה וריפוי בין כל שלב. לדוגמא, אפשר מבחינה טכנית לעקור שן אבודה, לבצע השתלת עצם ומייד להרכיב גם כתר, אך סיכויי ההצלחה בדר"כ יורדים, ובמיוחד אם הייתה דלקת בשן האבודה או מחלת חניכיים באיזור.

3. לפני השתלות, הרמות סינוס וניתוחים מסובכים יש לבצע גם צילומי CT ולא רק צילומי רנטגן רגילים. צילום CT נותן תמונה רנטגנית תלת-מימדית, ומאפשר לרופא לבחון את איזור הניתוח במדוייק, לאבחן את עובי ורוחב העצם, ולבחור את השתל המתאים ביותר למצב, לדוגמא.

4. יש עדיפות כמובן למרפאה שבה עובדים ביחד מומחה לכירורגיה ורופא השיניים המשקם, ותוכנית הטיפול נבנית בהתייעצות וירידה לפרטי פרטים, לעומת נדידה בין מרפאות שונות, וטיפולים "בשלט רחוק". כך גם האחריות על הטיפולים ניתנת באותה המרפאה, וההתמודדות עם מצבים מורכבים.

5. בדרך כל מומלץ לא לבצע גשר טוטאלי (כל השיניים נמצאות על אותו גשר), אלא להפריד את העבודה השיקומית למספר גשרים נפרדים. לדוגמא מצב של חוסר שיניים נרחב או מוחלט: עדיף לבצע 8-10 שתלים, שעליהם מורכבים 3-4 גשרים, ולא גשר אחד "ענק" מצד לצד. במקרה של בעייה באחד השתלים יהיה ניתן לטפל נקודתית בבעייה, במקום להסיר את כל הגשר.

6. להיזהר מאוד מהבטחות נפלאות פרסומות מטעות וקיצורי דרך, ולבצע את הכירורגיה והשיקום "לפי הספר", בהקפדה על החלמה ואיכות. קיצורי הדרך הינם רק על חשבון המטופל. במיוחד אל תאמינו לפתרונות שמבטיחים תוצאה שתחזיק מעמד "לתמיד" או לפרסומות שמבטיחות סיום כל בעיות השיניים ביום אחד...

7. אל תעשנו, בוודאי לא ביום הניתוח ולפחות בחודש שלאחריו. העישון מפחית בעשרות אחוזים את הסיכוי להצלחת הפעולה הכירורגית, וגורם לכישלונות רבים.

8. ביום הכירורגיה ולאחריו מומלץ להרבות בקומפרסים עם קרח, למצוץ קוביות קרח/גלידה/קרטיבים, לשתות מים קרים, ולא להגזים בפעילות פיזית.

9. להמשיך את התרופות שנרשמו ע"י הרופא בדיוק לפי המרשם, ולא להפסיק (במיוחד לא אנטיביוטיקה, סטרואידים וכו').

תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון שיקבל לאכול. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת. לכן, הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים.
אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להרדם עם בקבוק חלב במיטה. החלב מכיל סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לחלב בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").
טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר.

אלו שיש הסכנות שבעישון סיגריות:

1. העישון הוא הגורם הראשון לסרטן הריאות ולשלל פגיעות ומחלות ריאה אחרות והוא גורם משמעותי לסרטן בגרון, סרטן במערכת העיכול, דרכי השתן, השפתיים ועוד.

2. העישון מעלה פי כמה את הסיכוי למחלות חניכיים שונות.

3. העישון פוגע בלב ובכלי הדם, בזיכרון ובריכוז, בעוברים ובאשה ההרה עצמה, הוא מהגורמים לאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן), לכאבי גב, לאלרגיות שונות.

4. העישון גורם לפגיעה בחוש הטעם והריח.

5. העישון מביא לפגיעות באסתטיקה, כמו קמטים בפנים, שיניים צהובות.

6. העישון גורם לריח פה שלעומתו גרב היא בושם של כריסטיאן דיור.

מניעת אפטות בפה תעשה על ידי שמירה על היגיינת הפה ושינוי הרגלי תזונה. ככל שבפיכם יהיו פחות חיידקים, כך יהיו בו גם פחות פצעים, יש לעשות זאת בצורה זו:

1. השתמשו במברשת שיניים עם סיבים עדינים בכדי לא לפצוע את החניכיים.

2. השתמשו באופן יומיומי במי פה אשר מחטאים את חלל הפה ומונעים הצטברות חיידקים.

3. במקרה של אפטה, חפשו משחת שיניים ללא חומר שמחזק את האפטה הידוע כ-SDS, בדרך כלל רשום על אריזת המשחה אם אינה מכילה SDS.

4. ישנם מאכלים ומשקאות שמחמירים את האפטה ומזרזים את התפתחותה. מאכלים עם אחוזי חומציות גבוהים כמו פירות הדר, עגבניות או זיתים.

5. לעיסה ממושכת של מסטיקים גם יכולה לזהם את האזור ולזרז את הופעת הפצעים.

6. אולי לחלקכם יהיה קשה לוותר על קפה ותה, אבל חשוב שתדעו שהם מתסיסים את האפטה ומזהמים אותה.

7. מאכלים חריפים ידועים כצורבים ומכאיבים על פצעים בפה, הם מזיקים לאזור ומומלץ להימנע מהם.

קודם כל, היזהרו מפני "שיטות סבתא" לביצוע ההלבנה ומשווה בין השיטות השונות הקיימות בשוק.

עד לא מזמן, שינוי צבע השן והבהרתה היה נחשב כמותרות לעשירים בלבד. עם התקדמות הטכנולוגיה והוזלת עלויות יצור, הפכה הלבנת השיניים לתהליך פשוט, בטוח, מהיר, ולא פחות חשוב - זול. קיימות סיבות שונות לשיניים "צהובות", כגון ניקוטין, קפאין, גנטיקה, גיל, חבלות, טיפולי שורש, סתימות לקויות, תרופות ועוד. השיטות הנפוצות להלבנת שיניים הן: על-ידי סד (תבנית) בבוקר, על-ידי סד (תבנית) בערב, על-ידי לייזר, על-ידי פסי הדבקה ועל-ידי "לק".
כדי לאבחן את המצב במדוייק ולהתחיל בטיפול המתאים והיעיל ביותר, התייעץ עם רופא השיניים.

אל תתפתה ל"שיטות סבתא" כגון שפשוף במלח גס / סודה לשתייה וכו' – אתה עלול לפגוע בציפוי השן שלך, ולגרום לנזק בלתי הפיך !

חשוב לדעת:

* בכל מקרה, הצבע הצהבהב יחזור במשך הזמן, אך קל להלבין שוב ושוב.
* כתרים, גשרים, ציפויי חרסינה וסתימות לבנות - לא יולבנו באף אחת מהשיטות !!! ולכן יש להתייעץ עם הרופא לגבי התוצאה הסופית, ולקחת בחשבון אפשרות של החלפת כתרים/סתימות לבנות שאינם זהים בצבע לתוצאה המולבנת
* בקרב מעשנים ואנשים ששותים הרבה תה וקפה - התוצאות פחות מוצלחות.
* חובה לבצע ניקוי אבנית והברקה (פוליש) לפני כל תהליך הלבנה - וכמובן בדיקה שאין עששת (חורים) או מחלות חניכיים וכו' .
* לדעת רוב הרופאים, התהליך הבטוח ביותר הינו על-ידי סד (תבנית), ואין כל חשש לפגיעה בשן.
* לבן מוחלט - צבע לא טבעי, שאפשר להשיג רק ע"י ציפויי חרסינה או כתרים


1. לייזר:
יתרונות: פיקוח רפואי צמוד, מהיר (1-2 טיפולים בדר"כ)
חסרונות: יקר מאוד, טיפול חוזר מחייב מחיר מלא מחדש, ישנם מקרים רבים של רגישות לאחר הטיפול, יש ויכוח האם עלול לפגוע במוך השן (עצב + כלי דם פנימיים)
* כדאי לדעת: התהליך זהה לזה של הסד - יש ג'ל שמלבין, הלייזר רק גורם לחימומו ולכן לטיפול מהיר יותר (ואגרסיבי יותר)

2. הלבנת "אקספרס" במרפאה
על-גבי השיניים נמרח ג'ל, והן מחוממות ע"י אור מיוחד (לא לייזר)
יתרונות: מהיר (1-2 טיפולים בדר"כ), מבוצע במרפאה ע"י הרופא, זול יותר מלייזר
חסרונות: טיפול חוזר מחייב מחיר מלא מחדש, ישנם מקרים רבים של רגישות לאחר הטיפול
* כדאי לדעת: התהליך זהה לזה של הסד - יש ג'ל שמלבין, המהירות נובעת מחימומו של הג'ל ולכן הטיפול מהיר יותר (ואגרסיבי יותר)

3. מכחול ("לק")
בקבוק קטנטן שדומה לבקבוק לק - נוזל + מכחול.
יתרונות: יחסית זול, זמין בבתי המרקחת.
חסרונות: אינו מלווה בפיקוח רפואי, מתאים רק לטיפול חד פעמי, לא נוח לשימוש, לא מדוייק - עלולים למרוח גם את החניכיים ואת השפתיים, נגמר מהר, חומר חלש יחסית, איטי יחסית.

4. הלבנה ע"י פסי הדבקה:
פסי הדבקה (בדומה ל-"סלוטייפ"), שבצידם הפנימי נמצא חומר ההלבנה.
יתרונות: יחסית זול - אם כי מתאים רק לטיפול חד פעמי.
חסרונות: אינו מלווה בפיקוח רפואי, איטי יחסית, מתאים רק לטיפול חד פעמי, לא נוח לשימוש, לא מדוייק , נגמר מהר, חומר חלש יחסית.

5. הלבנה ע"י סד (תבנית):
הסד הינו מעין "כפפה" לשיניים, שעשויה סיליקון רך ועדין, ומותאם אישית לכל מתרפא.
יתרונות: מלווה בפיקוח רפואי, לשימוש ארוך שנים - כשהשיניים שוב מצהיבות, מוציאים מהארון ומשתמשים שוב!!! כמו כן זול, בטוח מאוד, קל לשימוש ביתי, ניתן להשתמש שוב ושוב (בהשקעה קטנה של קניית הג'ל מחדש).
חסרונות: איטי יחסית - בדרך-כלל צריך טיפול של שבוע עד 10 ימים, אם כי כבר לאחר מס' ימים רואים הבדל.
* כדאי לדעת: עם אותו הסד אפשר לבצע הלבנה בשעות היום (חצי שעה עד שעה) או בשעות הלילה, תוך כדי שינה - לפי העדפת המתרפא. ניתן גם לגוון בין השיטות
* כדאי לדעת: אין כל חשש לפגיעה בשן, וההלבנה ע"י סד נחשבת בעיני רוב הרופאים לבטוחה וליעילה מכל השיטות.

הטיפול ע"י סד (תבנית) נועד להבהרת הצבע הבסיסי של חומר-השן (הדנטין). תהליך ההלבנה פשוט וקל. כבר לאחר מספר ימים רואים שינוי, כשבממוצע התהליך אורך בין 10 ל- 14 ימים. במקרים "קשים" ניתן להאריך את זמן התהליך.

החומר הוא אותו חומר שמשמש להלבנת שיניים על-ידי לייזר. הלייזר רק מחמם את החומר שעל השן, ולכן התגובה מהירה יותר – אך אגרסיבית יותר ובלתי-צפויה יותר.

הסד מותאם למטופל באופן אישי, בעבודת מעבדה מדוייקת וקפדנית, ולכן השימוש בו נוח וקל מאוד, ללא גירוי, פציעה או רפלקס הקאה. הסד עשוי מסיליקון שקוף, רך ודק - ולכן נשיאתו בפה הינה בנוחות מקסימלית, כאילו לא היה קיים !
התהליך המיוחד שבו מוכן הסד הופך אותו למדוייק והרמטי. כך מתאפשרת שליטה באיזורים אשר ברצונך להלבין, ואין כל חשש מדליפת החומר ובליעתו (למרות שאינו רעיל - אינו טעים...).

הסד נשמר למשך שנים רבות! כשיתעורר צורך בהלבנה נוספת, כל שעל המטופל לעשות הוא לנקותו, למרוח את חומר ההלבנה– וקדימה, לפה !

חומר ההלבנה בטוח לחלוטין לשימוש, ואין כל סכנה – גם אם בולעים מעט בטעות. החומר אינו פוגע בשכבות השונות של השן, ואינו מקלף את הציפוי שלה. כמו כן הינו בטוח לחלוטין לחניכיים.

לאחר שימוש ממושך או אינטנסיבי בחומר תתכן רגישות קלה בשיניים, שחולפת מעצמה. כל שעל המטופל לעשות הוא להפסיק ליום-יומיים את ההלבנה, ולהתחיל שוב לאחר שחלפה הרגישות. כאמור, אין כל חשש לפגיעה בשן.