ישנו צמח מרפא בעל סגולות רבות שנקרא סמבוק שחור. מענפיו מכינים מחרוזות לתינוקות שסובלים מכאבי בקיעת שיניים. הורים לתינוקות מוצאים עצמם לעתים קרובות ערים בלילות וחסרי אונים כשתינוקם בוכה וסובל ואין להם אפשרות לעזור לו. בחודשים הראשונים סובלים תינוקות מבעיית גזים וכאבי בטן ובחודשים שאחריהם סובלים התינוקות מכאבי בקיעת השיניים הראשונות. במקרה של בקיעת שיניים ענידת מחרוזת מסמבוק שחור פותרת את בעיית הכאבים באופן מיידי ממש כמו קסם. המחרוזת יעילה למשך חודשיים עד שלושה חודשים. לכן עם ההזמנה מכינים מחרוזת טרייה אותה אפשר לקבל בדואר לכל מקום בארץ. את המחרוזות ומוצרים נוספים מסמבוק שחור אפשר להזמין מסמבוק גלילי שנמצא בחוות אור-גני האורגנית.

שומר נפשו ירחק מכתרים זולים שעלותם פחותה מ-1000 ש"ח, ומתוארים כ"כתרי חרסינה" (ללא התיאור "חצי אצילה או אצילה") - המתכת שמתחת לחרסינה חשובה יותר, ואם היא מתכת זולה מאוד, ללא זהב, הרי שהמתכת תחליד לבסוף, תגרום לדלקות חניכיים ולנסיגות חניכיים, שיובילו גם לאובדן העצם התומכת סביב השן וגם לריקבון ועששת השורשים.

כתר איכותי חייב להיות בעל לפחות 50% מתכת אצילה, כגון זהב, פלדיום, פלטינה וכו'. לשיניים קדמיות - לפחות 75% זהב או אפילו זירקוניה (יהלום מלאכותי) מתחת לחרסינה - שהוא חזק יותר ואסתטי יותר.

ברור שיש עלויות גדולות יותר, אך לתקן נזק כבד לשן לאחר כמה שנים עם כתר גרוע - יהיה יקר יותר וכואב יותר, ולפעמים גם בלתי אפשרי.

קודם כל, היזהרו מפני "שיטות סבתא" לביצוע ההלבנה ומשווה בין השיטות השונות הקיימות בשוק.

עד לא מזמן, שינוי צבע השן והבהרתה היה נחשב כמותרות לעשירים בלבד. עם התקדמות הטכנולוגיה והוזלת עלויות יצור, הפכה הלבנת השיניים לתהליך פשוט, בטוח, מהיר, ולא פחות חשוב - זול. קיימות סיבות שונות לשיניים "צהובות", כגון ניקוטין, קפאין, גנטיקה, גיל, חבלות, טיפולי שורש, סתימות לקויות, תרופות ועוד. השיטות הנפוצות להלבנת שיניים הן: על-ידי סד (תבנית) בבוקר, על-ידי סד (תבנית) בערב, על-ידי לייזר, על-ידי פסי הדבקה ועל-ידי "לק".
כדי לאבחן את המצב במדוייק ולהתחיל בטיפול המתאים והיעיל ביותר, התייעץ עם רופא השיניים.

אל תתפתה ל"שיטות סבתא" כגון שפשוף במלח גס / סודה לשתייה וכו' – אתה עלול לפגוע בציפוי השן שלך, ולגרום לנזק בלתי הפיך !

חשוב לדעת:

* בכל מקרה, הצבע הצהבהב יחזור במשך הזמן, אך קל להלבין שוב ושוב.
* כתרים, גשרים, ציפויי חרסינה וסתימות לבנות - לא יולבנו באף אחת מהשיטות !!! ולכן יש להתייעץ עם הרופא לגבי התוצאה הסופית, ולקחת בחשבון אפשרות של החלפת כתרים/סתימות לבנות שאינם זהים בצבע לתוצאה המולבנת
* בקרב מעשנים ואנשים ששותים הרבה תה וקפה - התוצאות פחות מוצלחות.
* חובה לבצע ניקוי אבנית והברקה (פוליש) לפני כל תהליך הלבנה - וכמובן בדיקה שאין עששת (חורים) או מחלות חניכיים וכו' .
* לדעת רוב הרופאים, התהליך הבטוח ביותר הינו על-ידי סד (תבנית), ואין כל חשש לפגיעה בשן.
* לבן מוחלט - צבע לא טבעי, שאפשר להשיג רק ע"י ציפויי חרסינה או כתרים


1. לייזר:
יתרונות: פיקוח רפואי צמוד, מהיר (1-2 טיפולים בדר"כ)
חסרונות: יקר מאוד, טיפול חוזר מחייב מחיר מלא מחדש, ישנם מקרים רבים של רגישות לאחר הטיפול, יש ויכוח האם עלול לפגוע במוך השן (עצב + כלי דם פנימיים)
* כדאי לדעת: התהליך זהה לזה של הסד - יש ג'ל שמלבין, הלייזר רק גורם לחימומו ולכן לטיפול מהיר יותר (ואגרסיבי יותר)

2. הלבנת "אקספרס" במרפאה
על-גבי השיניים נמרח ג'ל, והן מחוממות ע"י אור מיוחד (לא לייזר)
יתרונות: מהיר (1-2 טיפולים בדר"כ), מבוצע במרפאה ע"י הרופא, זול יותר מלייזר
חסרונות: טיפול חוזר מחייב מחיר מלא מחדש, ישנם מקרים רבים של רגישות לאחר הטיפול
* כדאי לדעת: התהליך זהה לזה של הסד - יש ג'ל שמלבין, המהירות נובעת מחימומו של הג'ל ולכן הטיפול מהיר יותר (ואגרסיבי יותר)

3. מכחול ("לק")
בקבוק קטנטן שדומה לבקבוק לק - נוזל + מכחול.
יתרונות: יחסית זול, זמין בבתי המרקחת.
חסרונות: אינו מלווה בפיקוח רפואי, מתאים רק לטיפול חד פעמי, לא נוח לשימוש, לא מדוייק - עלולים למרוח גם את החניכיים ואת השפתיים, נגמר מהר, חומר חלש יחסית, איטי יחסית.

4. הלבנה ע"י פסי הדבקה:
פסי הדבקה (בדומה ל-"סלוטייפ"), שבצידם הפנימי נמצא חומר ההלבנה.
יתרונות: יחסית זול - אם כי מתאים רק לטיפול חד פעמי.
חסרונות: אינו מלווה בפיקוח רפואי, איטי יחסית, מתאים רק לטיפול חד פעמי, לא נוח לשימוש, לא מדוייק , נגמר מהר, חומר חלש יחסית.

5. הלבנה ע"י סד (תבנית):
הסד הינו מעין "כפפה" לשיניים, שעשויה סיליקון רך ועדין, ומותאם אישית לכל מתרפא.
יתרונות: מלווה בפיקוח רפואי, לשימוש ארוך שנים - כשהשיניים שוב מצהיבות, מוציאים מהארון ומשתמשים שוב!!! כמו כן זול, בטוח מאוד, קל לשימוש ביתי, ניתן להשתמש שוב ושוב (בהשקעה קטנה של קניית הג'ל מחדש).
חסרונות: איטי יחסית - בדרך-כלל צריך טיפול של שבוע עד 10 ימים, אם כי כבר לאחר מס' ימים רואים הבדל.
* כדאי לדעת: עם אותו הסד אפשר לבצע הלבנה בשעות היום (חצי שעה עד שעה) או בשעות הלילה, תוך כדי שינה - לפי העדפת המתרפא. ניתן גם לגוון בין השיטות
* כדאי לדעת: אין כל חשש לפגיעה בשן, וההלבנה ע"י סד נחשבת בעיני רוב הרופאים לבטוחה וליעילה מכל השיטות.

הטיפול ע"י סד (תבנית) נועד להבהרת הצבע הבסיסי של חומר-השן (הדנטין). תהליך ההלבנה פשוט וקל. כבר לאחר מספר ימים רואים שינוי, כשבממוצע התהליך אורך בין 10 ל- 14 ימים. במקרים "קשים" ניתן להאריך את זמן התהליך.

החומר הוא אותו חומר שמשמש להלבנת שיניים על-ידי לייזר. הלייזר רק מחמם את החומר שעל השן, ולכן התגובה מהירה יותר – אך אגרסיבית יותר ובלתי-צפויה יותר.

הסד מותאם למטופל באופן אישי, בעבודת מעבדה מדוייקת וקפדנית, ולכן השימוש בו נוח וקל מאוד, ללא גירוי, פציעה או רפלקס הקאה. הסד עשוי מסיליקון שקוף, רך ודק - ולכן נשיאתו בפה הינה בנוחות מקסימלית, כאילו לא היה קיים !
התהליך המיוחד שבו מוכן הסד הופך אותו למדוייק והרמטי. כך מתאפשרת שליטה באיזורים אשר ברצונך להלבין, ואין כל חשש מדליפת החומר ובליעתו (למרות שאינו רעיל - אינו טעים...).

הסד נשמר למשך שנים רבות! כשיתעורר צורך בהלבנה נוספת, כל שעל המטופל לעשות הוא לנקותו, למרוח את חומר ההלבנה– וקדימה, לפה !

חומר ההלבנה בטוח לחלוטין לשימוש, ואין כל סכנה – גם אם בולעים מעט בטעות. החומר אינו פוגע בשכבות השונות של השן, ואינו מקלף את הציפוי שלה. כמו כן הינו בטוח לחלוטין לחניכיים.

לאחר שימוש ממושך או אינטנסיבי בחומר תתכן רגישות קלה בשיניים, שחולפת מעצמה. כל שעל המטופל לעשות הוא להפסיק ליום-יומיים את ההלבנה, ולהתחיל שוב לאחר שחלפה הרגישות. כאמור, אין כל חשש לפגיעה בשן.

הנה כמה אפשרויות טבעיות לעזרה ראשונה נגד כאבי שיניים:

1. לטבול צמר גפן או קיסם שיניים במעט עראק/קוניאק, ולהניח על השן הכואבת.

2. לעטוף בבד דק גרגרי פלפל שחור, להניח על השן הכואבת.

3. לטבול מקל צמר גפן בשמן אזובית ולהניח על המקום הכואב.

4. לא לנסות לדחוף פירורים או חתיכות של כדורים משככי כאבים (אקמול, אספירין, אופטלגין וכו')! אתם עלולים לגרום לכוויה כימית בחניכיים ו/או לתקוע את הפירורים מתחת לחניכיים! כנ"ל לגבי חתיכות שום וטבק היוצרים כתמים כהים על השיניים.

בהריון השיניים והחניכיים נמצאות בסיכון גבוה מהרגיל, ולכן דווקא בהריון יש חשיבות עליונה לשמירה על בריאות הפה והחניכיים, למענך ולמען העובר שלך.

אלו שתי הטעויות הנפוצות בקרב נשים הרות:

טעות א':ההריון מקלקל את השיניים, כי הסידן "נלקח" לבניית עצמות העובר: לא נכון !!!העובר אינו אשם... לפחות לא באופן ישיר. באופן חד משמעי הוכח כי הסידן שדרוש לבניית עצמות העובר אינו נלקח משיני האם. אבל אם את מקיאה הרבה, ו/או אוכלת יותר מהרגיל, החומציות בפה כן מזיקה לשיניים - ולכן מומלץ לאחר כל הקאה, להשתמש בשטיפות פה המכילות פלואוריד. אל תצחצחי שיניים אחרי כל הקאה, כיוון שלמעשה תחדירי את החומצה עמוק יותר אל השן, ותגרמי להתפוררותה. מומלץ גם להשתמש בחוט דנטלי, ולעבור למברשת קטנה ועדינה. כמו כן, כשמתפתחת רגישות בחניכיים, ולא מצחצחים טוב, הדבר עלול להביא לחורים (עששת) מרובים, וחבל.

טעות ב': אסור לעבור טיפולי שיניים וצילומים בהריון: לא נכון !!!
חובה להבדק תוך כדי ההריון, לבצע הסרת אבנית ולטפל בכאבים ע"י סתימות / טיפולי שורש וכו'. אין סכנה לעובר בצילום שיניים אבחנתי (נשך ו/או פרי-אפיקלי בדר"כ) - כמובן בתנאי שהאם מכוסה סינר עופרת. הקרינה מאוד ממוקדת ורק שטח קטן מאוד עובר צילום. סה"כ כמות הקרינה שווה לקרינה שנספגת בגוף במשך מס' דקות הליכה בשמש.
חשוב מאוד לבצע הסרת אבנית בתדירות גבוהה מהרגיל - הסרת האבנית אינה מזיקה כלל לשן או לחניכים, גם אם מבצעים אותה בתדירות גבוהה, ולכן למטופלות שלי אני ממליץ להסיר אבנית בכל טרימסטר, דהיינו כל 2-3 חודשים. זאת כיוון שבדומה לכל הגוף, גם החניכיים עוברות שינויים הורמונליים בהריון, ולעיתים נהיות נפוחות יותר, רגישות יותר ומדממות יותר. במצב כזה קשה לצחצח נכון, ותתכן עששת (חורים) יותר מהרגיל, וריח רע מהפה.
קיים גם קשר בין דלקות חניכיים ללידות מוקדמות ולפגים (פי 7 מהרגיל).

אין בעיה לעבור הסרת אבנית, סתימות, טיפולי שורש ואפילו עקירות בזמן הריון. המגבלה היחידה היא התנוחה שבה תוכלי לשכב על הכיסא מבלי שיכאב לך הגב... אך אם את מנסה להכנס להריון, עדיף להגיע לביקורת מקיפה אצל רופא השיניים לפני תחילת ההריון, ולסיים את כל הטיפולים בהקדם. בכל מקרה, מומלץ לא להתחיל טיפולי שיניים גדולים בהריון, ומומלץ לא לבצע שתלים, כתרים או גשרים (אם אין ברירה - זמניים בלבד). במקרה הצורך, גם עקירות רגילות אפילו עקירות כירורגיות אינן מהוות בעייה מיוחדת.
לגבי הזריקה : נשים רבות חוששות שהזריקה תזיק לעובר, אך למעשה אין בעיה כלל להשתמש בזריקות – האפקט הוא מקומי בלבד. לגבי אדרנלין - דווקא הזריקות שמכילות אדרנלין הן בטוחות יותר לאשה בהריון.

לאחר ההריון בדר"כ המצב נרגע, והחניכיים בדר"כ חוזרות למצבן הטבעי, אלא אם כן הן ניזוקו בהריון מדלקות חמורות. השיניים לעולם לא צומחות מחדש, ולכן המתנה של 9 חודשי ההריון + 2-3 חודשים להתאוששות אחרי הלידה, מהווים שנה שלמה שלמעשה מבחינת בריאות השיניים היא "חור שחור", תרתי משמע...
חשוב לזכור, שאם לדוגמא קיים חור קטן, שכרגע אינו כואב ולא מגלים אותו, או שלא מגיעים לטיפול בהקדם, במשך הזמן החור יגדל, יעמיק ויכאיב, עד שיתעורר צורך בטיפול שורש, ואולי מבנה וכתר. לפעמים ההרס הוא כ"כ גדול, עד אשר יש צורך לעקור את השן! כך, במקום טיפול קליל ומהיר (וזול), עלולים להגיע לטיפול ממושך ומכאיב (גם בפה וגם בכיס...). ההרס מהיר יותר כאשר החומציות בפה גדולה, למשל בהריון.

איך שומרים על בריאות השיניים?

הנה רשימת דברים שיש לעשותם על מנת לשמור על בריאות השן:

1. להמעיט באכילת סוכר ועמילן.

2. לצחצח במשחה עם פלואור פעמיים ביום אחרי הארוחה - למשך 3 דקות.

3. הצחצוח כשהמברשת בזוית של 45 מעלות ביחס לחניכיים.

4. אחרי הצחצוח בערב להקפיד שלא לאכול או לשתות דבר - למעט מים.

5. אחת לחצי שנה - לטפל בהסרת אבנית אצל השיננית.

6. אחרי האוכל - קיסם או חוט דנטלי.

7. אם משתמשים במשחת הלבנה - לא יותר מחודש ברציפות.

8. שתייה מרובה טובה גם היא לשיניים שכן פה יבש הוא חממה לחיידקי עששת.

טיפ זה מקורו מהרפואה ההוליסטית. קיים שמן אתרי המורכב מג'וניפר וציפורן, מבית היצרן: "שלוס" בת'א. שמים 3-4 טיפות על משחת השיניים שמרוחה על המברשת, ומצחצחים. בתחילה זה מעט חריף, אך מתרגלים. השילוב הזה משמש לריפוי חלל הפה, עוזר בעצירת דימומים ונסיגות חניכיים, מניעת ריח פה, פצעים בפה, ויצירת אבנית. ניתן לשימוש גם ביחד, עם אבקת חואר. כמי פה, ניתן למהול 4 טיפות בכוס מים ולגרגר.

אין השימוש בשמן מחליף טיפול אצל רופא השיניים ותחזוק אצל השיננית. חפשו ברשת לקנייה ישירה. או שבקשו מבית הטבע להזמין עבורכם. בהצלחה עם חיוך יפה ובריא.

היגיינה נכונה היא אחת המתנות החשובות שניתן לתת לילדינו. במקרים רבים יכול חינוך לשמירה על היגיינה טובה למנוע בעיות עתידיות, ועדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם. לתינוק בגיל 6 חודשים, למשל, אפשר לקנות מברשת שיניים לפעוטות, צבעונית ורכה, ולצרף אותה לשלל המשחקים והנשכנים שלו. התינוק יהיה מאושר מצעצוע נוסף, יתרגל להחזיק אותה בידיו ולדחוף אותה לפיו, ובעצם יעניק עיסוי בריא והברשה לחניכיים ולשיניים המתפתחות. כך, כשיגדל, המברשת ופעולת הצחצוח לא תהיינה זרות לו, והוא ישתף פעולה בשמחה. רצוי גם לנגב בעדינות את שיני החלב לאחר ארוחה, למניעת הדבקות שרידי מזון לשיניים. דרך נוספת להחדיר לתינוק את חשיבות הצחצוח היא לצרף אותו אל ההורה בזמן שההורה מצחצח שיניים, ולהציג זאת כמשחק כייפי, ולהראות לתינוק כמה נעים וטוב לקבל שיניים נקיות ויפות!


הנה סרטון הדרכה לצחצוח שיניים לפעוטות וילדים:

http://youtu.be/rUkRF7N6etk

הזנחה וחוסר ניקוי של התותבת יתבטא בהיווצרות משקעי פטרת או בקטריות על התותבת, שיובילו לריח רע ולזיהום של רקמות הפה. כמו כן התותבת תראה יותר ויותר צהובה ומוזנחת.

• את השיניים שנותרו יש להמשיך ולצחצח כרגיל.

• לאחר ארוחה יש לנקות את התותבת בזהירות מעל הכיור עם מים וסבון, בעזרת מברשת ניקוי לתותבות.

• לפני השינה מדי יום יש לנקות עם טבליית ניקוי עם חומר דוגמת Kukident. אלו טבליות מיוחדות לניקוי התותבות אשר מגינות על התותבות, נותנות הרגשה טובה ורעננות לאורך כל היום. טבליות הניקוי מסייעות גם להורדת כתמים מהתותבת, ומונעות היווצרות משקעים של פטרת ובקטריות.

• יש להשרות בכוס מים פושרים או בקערית את התותבת עם טבלית אחת של חומר הניקוי, לפחות לרבע שעה. ניתן להשרות גם במשך כל הלילה. לאחר מכן להבריש עם מברשת הניקוי המיוחדת ולשטוף את התותבות במים בזהירות מעל הכיור. אין לשטוף את הפה עם חומר ניקוי זה. יש להרחיקו מילדים ולהימנע ממגע בעיניים.

• תותבות ללא שלד מתכת אפשר גם לנקות מדי פעם עם מעט אקונומיקה, אך יש להקפיד לרחוץ לאחר מכן את התותבת היטב במים ובסבון כיוון שהאקונומיקה רעילה. תותבת עם שלד מתכת אסור לנקות באקונומיקה, מחשש להיחלשות שלד המתכת.

• לפחות אחת לשנה מומלץ להגיע אל מרפאת השיניים, לניקוי מקצועי של התותבת הקבועה ולבדיקת הפה.

שלוש שיטות עיקריות להלבנת שיניים קיימות. אלו הן:

1. הלבנה פנימית - מיועדת לשיניים שאבדה להן החיות וחומר ההלבנה מוכנס ללשכת מוך השן. דרושים מספר טיפולים המבוצעים ע"י רופא שינים, לקבלת התוצאה הרצויה.

2. הלבנה חיצונית - שיטת הלבנה בה החומר הכימי המלבין נמצא על השן בעזרת פסי הלבנה המונחים על השיניים או באמצעות מעטפת צלולואיד. זמן ההלבנה תלוי בזמן שבו נמצא החומר על השיניים.

3. הלבנה ע"י קרן לייזר או קרן אור - הלבנה הנעישת ע"י חימום חומר ההלבנה בקרני לייזר או קרני אור למשך חצי דקה. התוצאה הרצויה מתקבלת לאחר כמה טיפולים.

זוהי תופעה ידועה המאפיינת כתרים זולים מאוד, שנבנו על גבי מתכת "לא אצילה", דהיינו ללא זהב או מעט מאוד זהב. המתכת הפשוטה הזו מחלידה, ותוצרי ההחלדה נצברים בבשר החניכיים. כמו כן סביב כתרים נחותים כאלו יש בדר"כ דלקת בחניכיים בגלל החלדת המתכת, ואז נסיגת חניכיים שחושפת את השוליים המתכתיים של הכתר.

אם מחליפים כתרים לקויים שגרמו לפס השחור או הכחול בחניכיים, כדאי להמתין מספר חודשים עם כתרים זמניים וטיפולי חניכיים ולבדוק אם ההכתמה נעלמה. אם הכתמים בחניכיים לא נעלמו בטווח של מספר חודשים, הם לא יעלמו מעצמם. כדאי להתייעץ עם מומחה לניתוחי חניכיים או מומחה לכירורגיה פה-ולסת לגבי אפשרויות הטיפול.

הנה 5 כללי זהב לארוחת בוקר טובה:

1. ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה של היום. היא פותחת את היום ותעניק לכם כוח להמשך – אל תדלגו עליה. כדאי גם לאכול ארוחת 10 כדי להתחזק עד לארוחת הצהריים.

2. ארוחת בוקר מזינה כוללת מאכלים שנותנים אנרגיה טובה וכוח: פרוסה עם גבינה, חביתה, סלט, טוסט גבינה צהובה, פיתה עם חומוס וכו'.

3. לא כדאי לאכול בארוחת הבוקר עוגות או ממתקים – הם יגרמו לכם להיות עייפים בהמשך היום.

4. אם שותים שוקו או מיץ בבוקר, כדאי לשתות עם קש, כדי שהסוכר לא יציף את כל הפה ויתרום להרס השיניים.

5. כדאי לצחצח שיניים אחרי ארוחת הבוקר, כדי שעד לארוחת הצהריים השיניים תהיינה נקיות משרידי מזון והחיידקים ישארו רעבים ועצובים... במיוחד חשוב לצחצח את השיניים הטוחנות, כי בחריצים שבהם יש מזון וחיידקים.

בזמן חריקת שיניים במהלך השינה, השרירים מפעילים כוחות מוגברים מאד, הרבה מעבר לכוח הנדרש לצורך אכילה בליעה ודיבור. הכוח הממוצע בלעיסה הוא כ- 6 ק"ג, ואילו הכוחות המופעלים בזמן חריקת שיניים בלילה יכולים להגיע לכ-100 ק"ג! פעילות מוגברת זו עלולה לגרום להופעת כאב בשרירי הלעיסה וכאבי פנים וראש. במקרים חמורים יתכנו גם נזקים למפרקי הלסת.

השחיקה המוגברת גורמת לפגיעה בשיניים המתבטאת בהתקצרות השיניים. השיניים נהיות רגישות לשתיה חמה/קרה, ולמתיקות. בגלל שחיקת האמייל המגן על השיניים הן נהיות פגיעות יותר לעששת ("ריקבון"). פגיעה בשיניים הקדמיות פוגע קשות באסטטיקה.

לעיתים בעקבות התקצרות השיניים צורת הפנים משתנה: הזווית בין השפתיים מקבל הטיה כלפי מטה, השפתיים נהיות דקות ונוצר הרושם שלאדם אין שיניים.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

פלואוריד מגן על השיניים מעששת ומסייע בריפוי של עששת בשלביה המוקדמים. פלואוריד קיים במי השתייה של רוב הערים בארץ, וכן מתקבל גם מהמזון. פלואוריד אינו קיים במים מינרליים, ובחלק מהמערכות לטיהור מים! שאלו את רופא השיניים אם מי השתייה באזורכם מופלרים. אם לא, שאלו את רופא השיניים אם הוא ממליץ על טיפות פלואוריד. אל תתנו טיפול פלואוריד על דעת עצמכם, כיוון שמתן יתר עלול לגרום לצביעת השיניים ואף להרעלת פלואוריד, מצב שעלול לסכן חיים. מאותה הסיבה אל תניחו לתינוק הגדל לשחק עם משחות השיניים של המבוגרים.

הפלואור הוא יסוד כימי המצוי בשפע בטבע. כאשר הוא בא במגע החיצוני עם השן, הוא מתרכב עם פני שטח זגוגית השן. כאשר שותים מים המכילים פלואור, הוא מתרכב עם חלקה הפנימי של השן. כמו כן, הוא מפחית את יכולת הצמיחה של הרובד הדנטלי. הפלואור יעיל במיוחד בהגנה על המשטחים החלקים של פני השן, ופחות יעיל בהגנה על משטחי הלעיסה המחורצים. מלבד הפלואור, בשנים האחרונות מוסיפים עוד מרכיבים למשחות השיניים כדי להפוך אותן ליעילות יותר במלחמה על בריאות הפה מול בעיות כמו עששת, הצטברות אבנית ומחלות חניכיים, ריח רע מהפה, שיניים צהובות ורגישות יתר. מי שאינו סובל מבעיות מיוחדות יכול להסתפק במשחה שמכילה פלואור.

הרגלים אוראליים (פרא-פונקציות) הנם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת אשר אינן משמשות תפקיד (פונקציה) אמיתי (דיבור בליעה ולעיסה).

בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: הידוק וחריקת שיניים (ביום או בלילה), לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענות הסנטר על היד, פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים.

כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, במידה והכוחות המצטברים עולות על הסיבולת האישית של האדם.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

טיפול יעיל בפצעים בפה אפשרי באמצעות פרו-פה: מדבקית שנדבקת לאפטה, נמסה לאחר 8-6 שעות. הבידוד ממגע ומאוכל/שתייה מקל על הכאב. כמו כן משחררת חומרים כמו ויטמין A, מלחים ושמנים ארומטיים המסייעים בריפויו האפטה. רצוי להשתמש בה לפני השינה, ולא לקלפה.
אפטגון/אפטה-X: ג'ל המכיל חומרים מרגיעים כמו אלוורה וחומרים היוצרים שכבת בידוד מגינה מעל הפצע, שנמשכת מספר שעות. ויוצרת הקלה מיידית בכאב , ולעיתים אף מזרזת את החלמת הפצע .
קנקא: ג'ל המכיל 20% בנזוקאין, כחומר מאלחש. יוצר שכבת בידוד בין האפטה לבין חלל הפה.
תארודנט / קורסודיל: תכשירים לחיטוי פה, המכילים כלורהקסידין. גירגור אלכוהול - פחות מומלץ.
דרכי טיפול במרשם רופא בלבד:

Oracort: משחה סטרואידלית למריחה; Oracort E (אורה-קורט עם Esracain כמאלחש טופיקלי; פותח ע"י פרופ' מאיר גורסקי, מבי"הס לרפואת-שיניים באוניברסיטת תל-אביב).
תרופות נוספות: מינוצין, תאלידומיד, אבץ.
שטיפות פה: דקסמטזון (סטרואידים); סוקרלט/סוקרפט (מכסה את הכיב).

הנה כמה המלצות שיעזרו לכם לבחור רופא שיניים טוב:

- בדקו את סביבת העבודה - האם המרפאה נקיה ומצוחצחת.

- שימו לב האם הרופא והסייעות משתמשים בכפפות, מגיני פה וחלוקים.

- הביטו האם על הקיר מוצגות תעודות הסמכה ורשיונות עבודה. אם הם חסרים - בררו לגבי פרטים אלה.

- כאשר אתם מקבלים תוכנית טיפול, בדקו שאתם מבינים את כל פרטיה ויודעים מדוע המליץ לכם הרופא על סוג טיפול זה.

- קבלו המלצות ממכרים שטופלו אצל הרופא.

- צננו התלהבותכם מ"מבצעים" - אלו נועדו למשוך אתכם לטיפולים יקרים יותר בהמשך.

קו-אנזים Q10 אינו תרופה אלא תוסף מזון, ולכן אינו דורש מרשם רופא. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי Q10 אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי או תרופתי, אלא רק כמשלים. חשוב לקבל ייעוץ רפואי והסברים מעמיקים לפני שמתחילים את השימוש ב-Q10, ומומלץ להיבדק ע"י הרופא באופן סדיר, כדי שייקבע המינון המתאים לכל מצב. האפקט אינו קורה מייד, אלא לפחות לאחר 4-6 שבועות של שימוש. חשוב גם לא להפסיק את השימוש בבת אחת, אלא בהדרגה.
המינון הממוצע המקובל הינו 50-120 מ"ג ליום, לאחר האוכל אך לא לפני השינה. ישנם מוצרי Q10 שונים, לבליעה, מציצה או ללעיסה. ישנם גם מוצרים שמשלבים תוספי מזון חשובים אחרים, כגון ויטמין E ואבץ.

כל שיטות ההלבנה מבוצעות בעזרת אותו חומר רפואי, שמגיע בצורת ג'ל. בכל מקרה אין חשש לפגיעה באמאייל השן!

בהלבנת שיניים בעזרת סד לילה (תבנית "כפפה" מסיליקון לשיניים) אין כל סכנה לשיניים או לחניכיים.

בהלבנה בעזרת לייזר - הלייזר אינו מלבין, אלא רק מחמם את השיניים שעליהן מרוח הג'ל הנ"ל, ולכן יש חשש מחימום שן חיה וגרימת נזק לעצב!

יש לבצע הלבנת השיניים בפיקוח רפואי ולאחר איבחון מדוייק למקור בעיית הצבע
(לדוגמא, אולי השן משנה צבע בגלל ריקבון?)

ערכות ההלבנה שנרכשות בפארמים יעילות במידה מועטה, שכן ריכוז החומר בהן נמוך ושיטת העבודה מסורבלת, לא מדוייקת ולא יעילה

לאחר הדבקת מכשור קבוע בפה (כגון קוביות וגשר על השיניים), יש להקפיד מאד על 7 הדברים הבאים:

1. להימנע מאכילת אוכל קשה כמו גזר, תפוח, החלק הקשה של הלחם וכד', העלולים לגרום למכשור הקבוע להשבר. אם מאד רוצים לאכול דברים אלו יש לחתוך אותם לחתיכות קטנות.

2. באכילת פירות עם גלעין (אפרסק, תמרים, זיתים ודומיהם), יש להקפיד להוציא את הגלעין לפני האכילה.

3. להימנע לחלוטין ממזון שעלול להדבק לשיניים, כמו טופי ומסטיקים.

4. להימנע ממזונות עשירים בסוכר העלולים לגרום לעששת.

5. להימנע מלעיסת קרח, עפרונות ושאר חפצים קשים.

6. יש להקפיד הקפדה יתרה על צחצוח שיניים עם מברשת קטנה אורטודנטית לאחר כל ארוחה ולבצע שטיפות עם מי פה המכילים פלואוריד פעמיים ביום.

7. במקרים של כאבים לאחר ההתקנה ניתן להשתמש במשככי כאבים.