שומר נפשו ירחק מכתרים זולים שעלותם פחותה מ-1000 ש"ח, ומתוארים כ"כתרי חרסינה" (ללא התיאור "חצי אצילה או אצילה") - המתכת שמתחת לחרסינה חשובה יותר, ואם היא מתכת זולה מאוד, ללא זהב, הרי שהמתכת תחליד לבסוף, תגרום לדלקות חניכיים ולנסיגות חניכיים, שיובילו גם לאובדן העצם התומכת סביב השן וגם לריקבון ועששת השורשים.

כתר איכותי חייב להיות בעל לפחות 50% מתכת אצילה, כגון זהב, פלדיום, פלטינה וכו'. לשיניים קדמיות - לפחות 75% זהב או אפילו זירקוניה (יהלום מלאכותי) מתחת לחרסינה - שהוא חזק יותר ואסתטי יותר.

ברור שיש עלויות גדולות יותר, אך לתקן נזק כבד לשן לאחר כמה שנים עם כתר גרוע - יהיה יקר יותר וכואב יותר, ולפעמים גם בלתי אפשרי.

כדי לשמור על השיניים, הקפידו על הכללים הבאים:

- בשתיית משקאות חומציים השתמשו בקשית ומקמו אותה מעבר לשיניים הקדמיות.

- שתו משקאות חומציים במהירות ואל תשהו אותם בפה למשך זמן רב.

- הימנעו מצחצוח השיניים מיד לאחר שצרכתם מזון או משקה חומציים, כיוון שאז האמייל של השן רך ועלול להינזק דווקא מהצחצוח. המתינו לפחות שעה לפני שתצחצחו.

- צחצחו שיניים ביסודיות אבל בצורה עדינה ולא אגרסיבית.

- לצחצוח השיניים השתמשו במברשת שיניים בעלת סיבים רכים או בינוניים.
- הקפידו על ביקורים קבועים אצל רופא שיניים ושיננית.

- צחצחו שיניים פעמיים ביום: בוקר וערב (לפני השינה).

הנה מספר דרכים לטיפול באפטות:

1. טיפול יעיל בפצעים בפה אפשרי באמצעות פרו-פה: מדבקית שנדבקת לאפטה, נמסה לאחר 8-6 שעות. הבידוד ממגע ומאוכל/שתייה מקל על הכאב. כמו כן משחררת חומרים כמו ויטמין A, מלחים ושמנים ארומטיים המסייעים בריפויו האפטה. רצוי להשתמש בה לפני השינה, ולא לקלפה.

2. אפטגון/אפטה-X: ג'ל המכיל חומרים מרגיעים כמו אלוורה וחומרים היוצרים שכבת בידוד מגינה מעל הפצע, שנמשכת מספר שעות. ויוצרת הקלה מיידית בכאב , ולעיתים אף מזרזת את החלמת הפצע.

3. קנקא: ג'ל המכיל 20% בנזוקאין, כחומר מאלחש. יוצר שכבת בידוד בין האפטה לבין חלל הפה.

4. תארודנט / קורסודיל: תכשירים לחיטוי פה, המכילים כלורהקסידין. גירגור אלכוהול - פחות מומלץ.
דרכי טיפול במרשם רופא בלבד:

5. Oracort: משחה סטרואידלית למריחה; Oracort E (אורה-קורט עם Esracain כמאלחש טופיקלי; פותח ע"י פרופ' מאיר גורסקי, מבי"הס לרפואת-שיניים באוניברסיטת תל-אביב).

6. תרופות נוספות: מינוצין, תאלידומיד, אבץ.

7. שטיפות פה: דקסמטזון (סטרואידים); סוקרלט/סוקרפט (מכסה את הכיב).

הנה 7 דרכים להקלה על כאבי בקיעת שיניים אצל תינוקות:

1. לעסות בעדינות את החניכיים הכואבות בשמן זית חמים (רחצו היטב ידיים קודם !).

2. לתת לתינוק לנגוס ב"נשכן", שהוא למעשה טבעת מסיליקון עם בליטות קטנות. מומלץ לקרר את הנשכן לפני השימוש.

3. להחליף את מי השתייה לתה קמומיל (ללא סוכר!). לתינוק גדול אפשר לתת בכפית גרגירי קמומיל, שהם מתוקים באופן טבעי.

4. לתת לתינוק ללעוס שורש של סיגלית (לקנות בחנויות טבע).

5. למרוח משחה מרגיעה על החניכיים (בבתי המרקחת יש מספר סוגים שכולם דומים, לא צריך מרשם רופא).

6. לתת לתינוק לנגוס תפוח מקולף קר – גם בריא, גם טעים וגם מרגיע.

7. בשום אופן אל תקשיבו לסבתות שמייעצות לעשות חתך קטן בחניכיים הכואבות, כדי "לשחרר את השיניים"! כמעט בטוח שבמקום לעזור לתינוק, תגרמו לפצע מכוער, דימום רב, זיהום וכמובן לכאבים רבים!

השיניים בתקופת ההריון בסכנה כי יש יותר חומציות בפה שמפוררת את השיניים, בגלל ריבוי הקאות, אכילה בלתי מבוקרת, נטייה לצריכת משקאות ומאכלים מתוקים ו/או חומציים. הפתרון – שטיפות פה המכילות פלואוריד, צחצוח נכון, שתייה מרובה של מים וחלב, הפחתת צריכת משקאות ומאכלים מתוקים ו/או חומציים. כמו כן ג'ינג'ר (זנגביל) ידוע כמפחית בחילות.
סיבה נוספת היא חשש בלתי מוצדק מטיפולי שיניים בהריון – הרוב המכריע של טיפולי השיניים לא יזיקו לעובר, כולל סתימות, עקירות, טיפולי שורש, הסרת אבנית, זריקות ואפילו צילומי רנטגן (בשעת חירום). כדאי להגיע לרופא השיניים לפני תחילת ההריון לבדיקה, טיפול והדרכה יסודית, ובמהלך ההריון – למעקב ולטיפול בעת הצורך.
* זכרי שפה מוזנח הנו מקור לזיהום, ועלול לסכן את העובר!

הנה ההוראות לשמירה על השיניים בזמן ההריון:


1. אכילה - להפחית כמות האכילות במשך היום, לאכול יותר מוצרי חלב וירקות ופחות פירות הדר, ופחות מאכלים חומציים ו/או מתוקים.

2. שתייה - להרבות בשתיית חלב ו/או מים קרים, להפחית משקאות תוססים ו/או ממותקים ו/או מפירות הדר.

3. בחילות והקאות - לא לצחצח שיניים לאחר הקאות אלא להשתמש בשטיפת פה המכילה פלואוריד ו/או מסטיק ללא סוכר, להוסיף ג'ינג'ר לתפריט, להריח לימונים, להרבות בשתיית מים קרים וחלב.

4. צחצוח - עם מברשת רכה וקטנה, 2-3 פעמים ביום, ולהעניק עיסוי עדין למפגש של החניכיים עם השן (אפשר גם עם חיתול בד ו/או עם שמן זית). כדאי להשתמש גם בחוט דנטלי. אל תצחצחי לאחר הקאה - תגרמי לשחיקה מוגברת של השן, בגלל "עיסוי" החומצה על השן.

5. מניעה וטיפול - כדאי להיות במעקב שוטף ובטיפולי מניעה ע"י רופא שיניים כבר כשמתכננים את ההריון, ולכל אורכו.

הסרת האבנית אינה מזיקה כלל לשן או לחניכים, גם אם מבצעים אותה בתדירות גבוהה, כיוון שמסירים מהשן את שכבת החיידקים שנדבקו אליה ועברו התקשות, ואי אפשר כבר לסלקם ע"י צחצוח. האבנית גורמת לדלקות חניכיים ולמחלות חניכיים, שמתבטאות בריח רע, דימומים ונפיחות מהחניכיים, כאבים ועוד. ללא הסרה יסודית ומניעה, תחול נסיגת חניכיים, ויחד עמם גם העצם והרקמות שתומכות בשן יתחילו להעלם – והשיניים תתחלנה לאבד יציבות ולהתנדנד, עד שינשרו מהפה או שיהיה צורך בעקירתן. גם השיקום אח"כ קשה, ללא עצם מסיבית וחזקה.

שלוש שיטות עיקריות להלבנת שיניים קיימות. אלו הן:

1. הלבנה פנימית - מיועדת לשיניים שאבדה להן החיות וחומר ההלבנה מוכנס ללשכת מוך השן. דרושים מספר טיפולים המבוצעים ע"י רופא שינים, לקבלת התוצאה הרצויה.

2. הלבנה חיצונית - שיטת הלבנה בה החומר הכימי המלבין נמצא על השן בעזרת פסי הלבנה המונחים על השיניים או באמצעות מעטפת צלולואיד. זמן ההלבנה תלוי בזמן שבו נמצא החומר על השיניים.

3. הלבנה ע"י קרן לייזר או קרן אור - הלבנה הנעישת ע"י חימום חומר ההלבנה בקרני לייזר או קרני אור למשך חצי דקה. התוצאה הרצויה מתקבלת לאחר כמה טיפולים.

הנה 5 כללי זהב לארוחת בוקר טובה:

1. ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה של היום. היא פותחת את היום ותעניק לכם כוח להמשך – אל תדלגו עליה. כדאי גם לאכול ארוחת 10 כדי להתחזק עד לארוחת הצהריים.

2. ארוחת בוקר מזינה כוללת מאכלים שנותנים אנרגיה טובה וכוח: פרוסה עם גבינה, חביתה, סלט, טוסט גבינה צהובה, פיתה עם חומוס וכו'.

3. לא כדאי לאכול בארוחת הבוקר עוגות או ממתקים – הם יגרמו לכם להיות עייפים בהמשך היום.

4. אם שותים שוקו או מיץ בבוקר, כדאי לשתות עם קש, כדי שהסוכר לא יציף את כל הפה ויתרום להרס השיניים.

5. כדאי לצחצח שיניים אחרי ארוחת הבוקר, כדי שעד לארוחת הצהריים השיניים תהיינה נקיות משרידי מזון והחיידקים ישארו רעבים ועצובים... במיוחד חשוב לצחצח את השיניים הטוחנות, כי בחריצים שבהם יש מזון וחיידקים.

קו-אנזים Q10 אינו תרופה אלא תוסף מזון, ולכן אינו דורש מרשם רופא. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי Q10 אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי או תרופתי, אלא רק כמשלים. חשוב לקבל ייעוץ רפואי והסברים מעמיקים לפני שמתחילים את השימוש ב-Q10, ומומלץ להיבדק ע"י הרופא באופן סדיר, כדי שייקבע המינון המתאים לכל מצב. האפקט אינו קורה מייד, אלא לפחות לאחר 4-6 שבועות של שימוש. חשוב גם לא להפסיק את השימוש בבת אחת, אלא בהדרגה.
המינון הממוצע המקובל הינו 50-120 מ"ג ליום, לאחר האוכל אך לא לפני השינה. ישנם מוצרי Q10 שונים, לבליעה, מציצה או ללעיסה. ישנם גם מוצרים שמשלבים תוספי מזון חשובים אחרים, כגון ויטמין E ואבץ.

ציפויי שן בחרסינה או בקומפוזיט נועדו כדי להסוות פגמים במבנה השיניים, רווחים, זוויות עקומות וכו'. ונירים (נקראים גם למינייט, חזיתיות, פאצטות) כדאי לעשות אצל רופא שעוסק באסתטיקה דנטלית, ורק לאחר בדיקה קפדנית שהשן תקינה ואין בה עששת, והחניכיים נקיים לחלוטין מאבנית, כך שאינם סובלים מדלקות חניכיים (מכיוון שחניכיים כאלו מדממות ונפוחות, הונירים לא יידבקו היטב וכן יחמירו את המצב).

יש לקחת בחשבון כי לא כל פגם אפשר להסוות בשיטה זו, ולעיתים יש צורך בכתרים. לכתרים קדמיים ההמלצה היא כתרים ללא מתכת (למשל פרוצרה או אינצראם) או כתרים שהחלק המתכתי בהם עשוי ממתכות אצילות, שהינן אסתטיות, לא מחלידות ולא מעוררות תגובה דלקתי של החניכיים (למשל קאפ-טק, גאלוואנו, רנסנס).

מניעה של ריח פה אפשרית בצעדים פשוטים יחסית, אלו הם:

1. ללעוס פטרוזיליה טריה עוזר מיידית ובמקרים דחופים.

2. חשוב להקפיד על צחצוח שיניים וצחצוח הלשון אחרי כל ארוחה וניקוי בין השיניים בחוט דנטלי.

3. חשוב גם לטפל בשיניים ובחניכיים בקביעות אצל רופא שיניים.

4. לעיתים ריח הפה נובע מיובש בפה, במצב כזה מומלץ לשתות הרבה ולגלגל בלשון, כדי לגרום לבלוטות הרוק להגביר את הפקת הרוק.

5. חשוב לציין שיש מקרים בהם הריח הרע מהפה אינו קיים במציאות וזהו רק חשש עמוק של האדם המתלונן על כך. במקרה כזה ניתן להוכיח לו באמצעים שונים שאין לו ריח כזה. אם לא ישתכנע הרי שמומלץ טיפול פסיכולוגי.

הקו-אנזים Q10 (שנקרא גם ubiquinone וגם ויטמין Q10) הינו חומר נוגד תהליכי חימצון (אנטי-אוקסידנט), אשר מסייע לגוף להלחם ברדיקלים חופשיים (מולקולות שמחמצנות תאי גוף שונים, וגורמות להזדקנותם ולמותם.
ה-Q10 מוכר לרפואה המשלימה שנים רבות, ולמרות שישנם רופאים "מערביים" אשר מזלזלים בהשפעותיו החיוביות של ה-Q10, בשנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים מהימנים ברחבי העולם, אשר מוכיחים את יעילות ה-Q10 והשפעתו החיובית על תאי הגוף. כיום יש נטייה גוברת והולכת לשלב חומר זה כתוסף מזון חיובי לטיפולים הרפואיים המקובלים.
הקו-אנזים Q10 נמצא בעיקר בבשר ובדגים, אך הגוף אינו מצליח להפיק מהמזון רמה מספקת שלו. יכולת זו אף פוחתת עם הזדקנותנו, ולכן מומלץ לנטלו כתוסף מזון באופן יומיומי, בעיקר ככל שמזדקנים או חולים במחלות שונות, כגון לחץ דם גבוה, התקפי לב, סוגי סרטן, מחלות חניכיים, אלצהיימר, פרקינסון, כליות, ניוון שרירים ועוד.

האם לא עדיף לעקור או לחכות ששן חלב עם עששת תנשור?

ילדים רבים סובלים מכאבי שיניים. ברוב המקרים הילד יידע את הוריו על הכאב, אך במקרים מסוימים הוא לא יכול לתאר את הכאב אף שהכאב הוא סימן לבעיה חמורה יותר. לפעמים, הילד אינו יכול לומר להורה בדיוק היכן נמצא הכאב או שאינו יכול אפילו להבין בעצמו מגיע הכאב. כדאי לשים לב לסימנים מסוימים אשר עלולים להוות אינדיקציה לקיומה של בעיה רצינית יותר מכאבי שיניים רגילים. לדוגמא, חום ונפיחות של הפנים יעידו על אפשרות של זיהום, שייתכן ונובע מהשיניים. מצב קיצוני של ריקבון אף עלול לסכן חיים!
במקרה של כאבי שיניים המלווים בחום ו/או בנפיחות, רצוי לפנות לרופא השיניים בהקדם לבחינת אפשרות של זיהום. זיהומים שנגרמו ע"י השיניים עלולים להתפשט לפנים וצוואר, ומשם לאיברים אחרים, ואפילו ללב ולמוח, אם לא יטופלו בהקדם. חשוב להפחית את סיכון הזיהומים בשמירה על היגיינת שיניים טובה וטיפול שיניים קבוע. גם אז, זיהומים עלולים להתפתח ולחייב טיפול מיידי.
אמנם שיני החלב של התינוק הן זמניות, אך הן הבסיס לשיניים הקבועות. אם הילד מאבד את שיני החלב שלו בגלל עששת, תתכן פגיעה בשיניים הקבועות המתפתחות, וייתכנו גם עיכובים בבקיעתן. התוצאה יכולה להיות שיניים צפופות או עקומות בשיניים הקבועות, שידרשו טיפול יקר וממושך. השיניים הטוחנות החלביות, למשל, בוקעות בגילאי שנתיים עד שנתיים וחצי, ותתחלפנה רק לאחר כעשר שנים, בממוצע.

אפטות חוזרות מטרידות כ-10% מהאוכלוסייה בישראל (ועד 40% מהאוכלוסיה ביפן!). גורמים מחמירים - דיאטה קיצונית, מחלה כללית, חשיפה לקרני שמש, דיכאון/סטרטס וכו'.

ללא מרשם רופא: לגרגר חלב עיזים (מפוסטר),לנסות ג'ל בשם "אפטגון", לנסות מדבקיות שמתמוססות מעצמןבשם "פרו-פה", לנסות במשך מספר חודשים תוספי מזון של קו-אנזים Q10 ותוספי אבץ.

במרשם רופא בלבד:

1. משחה בשם "אוראקורט E", אשר נדבקת היטב לאפטה ומשחרר סטרואידים וכן אילחוש מקומי להרגעת הכאב.

2. שטיפות פה סטרואידליות (למשל דקסהמטזון).

1. כדי להרגיע ולהרגיל אותו, טובלים את האצבע המורה במרק בשר עוף או רוטב ומשפשפים אותה בעדינות על החניכיים של ושתיים שלוש שיניים.

2. בהדרגה, מתחילים להעביר ולשפשף על השיניים בתנועה סיבובית את האצבע עטופה בגזה.

3. מצחצחים בסיבוב, עם מברשת שיניים רכה מאוד, על השיניים של הכלב.

4. כשהכלב התרגל להברשת שיניו, מוסיפים את המשחה, שמיועדת לכלבים, או נוזל שיניים. בשום אופן לא להשתמש במשחת שיניים של בני אדם, כי חומציות הפה האנושית שונה משל הכלב.


הנה סרטון הדרכה של צחצוח שיניים לכלבים:

https://youtu.be/AwcqgZUsbB4


צחצוח השיניים לכלב - הדרכה באנגלית:

https://youtu.be/PsNlLLSBWLU

קודם כל, היזהרו מפני "שיטות סבתא" לביצוע ההלבנה ומשווה בין השיטות השונות הקיימות בשוק.

עד לא מזמן, שינוי צבע השן והבהרתה היה נחשב כמותרות לעשירים בלבד. עם התקדמות הטכנולוגיה והוזלת עלויות יצור, הפכה הלבנת השיניים לתהליך פשוט, בטוח, מהיר, ולא פחות חשוב - זול. קיימות סיבות שונות לשיניים "צהובות", כגון ניקוטין, קפאין, גנטיקה, גיל, חבלות, טיפולי שורש, סתימות לקויות, תרופות ועוד. השיטות הנפוצות להלבנת שיניים הן: על-ידי סד (תבנית) בבוקר, על-ידי סד (תבנית) בערב, על-ידי לייזר, על-ידי פסי הדבקה ועל-ידי "לק".
כדי לאבחן את המצב במדוייק ולהתחיל בטיפול המתאים והיעיל ביותר, התייעץ עם רופא השיניים.

אל תתפתה ל"שיטות סבתא" כגון שפשוף במלח גס / סודה לשתייה וכו' – אתה עלול לפגוע בציפוי השן שלך, ולגרום לנזק בלתי הפיך !

חשוב לדעת:

* בכל מקרה, הצבע הצהבהב יחזור במשך הזמן, אך קל להלבין שוב ושוב.
* כתרים, גשרים, ציפויי חרסינה וסתימות לבנות - לא יולבנו באף אחת מהשיטות !!! ולכן יש להתייעץ עם הרופא לגבי התוצאה הסופית, ולקחת בחשבון אפשרות של החלפת כתרים/סתימות לבנות שאינם זהים בצבע לתוצאה המולבנת
* בקרב מעשנים ואנשים ששותים הרבה תה וקפה - התוצאות פחות מוצלחות.
* חובה לבצע ניקוי אבנית והברקה (פוליש) לפני כל תהליך הלבנה - וכמובן בדיקה שאין עששת (חורים) או מחלות חניכיים וכו' .
* לדעת רוב הרופאים, התהליך הבטוח ביותר הינו על-ידי סד (תבנית), ואין כל חשש לפגיעה בשן.
* לבן מוחלט - צבע לא טבעי, שאפשר להשיג רק ע"י ציפויי חרסינה או כתרים


1. לייזר:
יתרונות: פיקוח רפואי צמוד, מהיר (1-2 טיפולים בדר"כ)
חסרונות: יקר מאוד, טיפול חוזר מחייב מחיר מלא מחדש, ישנם מקרים רבים של רגישות לאחר הטיפול, יש ויכוח האם עלול לפגוע במוך השן (עצב + כלי דם פנימיים)
* כדאי לדעת: התהליך זהה לזה של הסד - יש ג'ל שמלבין, הלייזר רק גורם לחימומו ולכן לטיפול מהיר יותר (ואגרסיבי יותר)

2. הלבנת "אקספרס" במרפאה
על-גבי השיניים נמרח ג'ל, והן מחוממות ע"י אור מיוחד (לא לייזר)
יתרונות: מהיר (1-2 טיפולים בדר"כ), מבוצע במרפאה ע"י הרופא, זול יותר מלייזר
חסרונות: טיפול חוזר מחייב מחיר מלא מחדש, ישנם מקרים רבים של רגישות לאחר הטיפול
* כדאי לדעת: התהליך זהה לזה של הסד - יש ג'ל שמלבין, המהירות נובעת מחימומו של הג'ל ולכן הטיפול מהיר יותר (ואגרסיבי יותר)

3. מכחול ("לק")
בקבוק קטנטן שדומה לבקבוק לק - נוזל + מכחול.
יתרונות: יחסית זול, זמין בבתי המרקחת.
חסרונות: אינו מלווה בפיקוח רפואי, מתאים רק לטיפול חד פעמי, לא נוח לשימוש, לא מדוייק - עלולים למרוח גם את החניכיים ואת השפתיים, נגמר מהר, חומר חלש יחסית, איטי יחסית.

4. הלבנה ע"י פסי הדבקה:
פסי הדבקה (בדומה ל-"סלוטייפ"), שבצידם הפנימי נמצא חומר ההלבנה.
יתרונות: יחסית זול - אם כי מתאים רק לטיפול חד פעמי.
חסרונות: אינו מלווה בפיקוח רפואי, איטי יחסית, מתאים רק לטיפול חד פעמי, לא נוח לשימוש, לא מדוייק , נגמר מהר, חומר חלש יחסית.

5. הלבנה ע"י סד (תבנית):
הסד הינו מעין "כפפה" לשיניים, שעשויה סיליקון רך ועדין, ומותאם אישית לכל מתרפא.
יתרונות: מלווה בפיקוח רפואי, לשימוש ארוך שנים - כשהשיניים שוב מצהיבות, מוציאים מהארון ומשתמשים שוב!!! כמו כן זול, בטוח מאוד, קל לשימוש ביתי, ניתן להשתמש שוב ושוב (בהשקעה קטנה של קניית הג'ל מחדש).
חסרונות: איטי יחסית - בדרך-כלל צריך טיפול של שבוע עד 10 ימים, אם כי כבר לאחר מס' ימים רואים הבדל.
* כדאי לדעת: עם אותו הסד אפשר לבצע הלבנה בשעות היום (חצי שעה עד שעה) או בשעות הלילה, תוך כדי שינה - לפי העדפת המתרפא. ניתן גם לגוון בין השיטות
* כדאי לדעת: אין כל חשש לפגיעה בשן, וההלבנה ע"י סד נחשבת בעיני רוב הרופאים לבטוחה וליעילה מכל השיטות.

הטיפול ע"י סד (תבנית) נועד להבהרת הצבע הבסיסי של חומר-השן (הדנטין). תהליך ההלבנה פשוט וקל. כבר לאחר מספר ימים רואים שינוי, כשבממוצע התהליך אורך בין 10 ל- 14 ימים. במקרים "קשים" ניתן להאריך את זמן התהליך.

החומר הוא אותו חומר שמשמש להלבנת שיניים על-ידי לייזר. הלייזר רק מחמם את החומר שעל השן, ולכן התגובה מהירה יותר – אך אגרסיבית יותר ובלתי-צפויה יותר.

הסד מותאם למטופל באופן אישי, בעבודת מעבדה מדוייקת וקפדנית, ולכן השימוש בו נוח וקל מאוד, ללא גירוי, פציעה או רפלקס הקאה. הסד עשוי מסיליקון שקוף, רך ודק - ולכן נשיאתו בפה הינה בנוחות מקסימלית, כאילו לא היה קיים !
התהליך המיוחד שבו מוכן הסד הופך אותו למדוייק והרמטי. כך מתאפשרת שליטה באיזורים אשר ברצונך להלבין, ואין כל חשש מדליפת החומר ובליעתו (למרות שאינו רעיל - אינו טעים...).

הסד נשמר למשך שנים רבות! כשיתעורר צורך בהלבנה נוספת, כל שעל המטופל לעשות הוא לנקותו, למרוח את חומר ההלבנה– וקדימה, לפה !

חומר ההלבנה בטוח לחלוטין לשימוש, ואין כל סכנה – גם אם בולעים מעט בטעות. החומר אינו פוגע בשכבות השונות של השן, ואינו מקלף את הציפוי שלה. כמו כן הינו בטוח לחלוטין לחניכיים.

לאחר שימוש ממושך או אינטנסיבי בחומר תתכן רגישות קלה בשיניים, שחולפת מעצמה. כל שעל המטופל לעשות הוא להפסיק ליום-יומיים את ההלבנה, ולהתחיל שוב לאחר שחלפה הרגישות. כאמור, אין כל חשש לפגיעה בשן.

זוהי תופעה ידועה המאפיינת כתרים זולים מאוד, שנבנו על גבי מתכת "לא אצילה", דהיינו ללא זהב או מעט מאוד זהב. המתכת הפשוטה הזו מחלידה, ותוצרי ההחלדה נצברים בבשר החניכיים. כמו כן סביב כתרים נחותים כאלו יש בדר"כ דלקת בחניכיים בגלל החלדת המתכת, ואז נסיגת חניכיים שחושפת את השוליים המתכתיים של הכתר.

אם מחליפים כתרים לקויים שגרמו לפס השחור או הכחול בחניכיים, כדאי להמתין מספר חודשים עם כתרים זמניים וטיפולי חניכיים ולבדוק אם ההכתמה נעלמה. אם הכתמים בחניכיים לא נעלמו בטווח של מספר חודשים, הם לא יעלמו מעצמם. כדאי להתייעץ עם מומחה לניתוחי חניכיים או מומחה לכירורגיה פה-ולסת לגבי אפשרויות הטיפול.

הזנחה וחוסר ניקוי של התותבת יתבטא בהיווצרות משקעי פטרת או בקטריות על התותבת, שיובילו לריח רע ולזיהום של רקמות הפה. כמו כן התותבת תראה יותר ויותר צהובה ומוזנחת.

1. את השיניים שנותרו יש להמשיך ולצחצח כרגיל.

2. לאחר ארוחה יש לנקות את התותבת בזהירות מעל הכיור עם מים וסבון, בעזרת מברשת ניקוי לתותבות.

3. לפני השינה מדי יום יש לנקות עם טבליית ניקוי עם חומר דוגמת Kukident. אלו טבליות מיוחדות לניקוי התותבות אשר מגינות על התותבות, נותנות הרגשה טובה ורעננות לאורך כל היום. טבליות הניקוי מסייעות גם להורדת כתמים מהתותבת, ומונעות היווצרות משקעים של פטרת ובקטריות.

4. יש להשרות בכוס מים פושרים או בקערית את התותבת עם טבלית אחת של חומר הניקוי, לפחות לרבע שעה. ניתן להשרות גם במשך כל הלילה. לאחר מכן להבריש עם מברשת הניקוי המיוחדת ולשטוף את התותבות במים בזהירות מעל הכיור. אין לשטוף את הפה עם חומר ניקוי זה. יש להרחיקו מילדים ולהימנע ממגע בעיניים.

5. תותבות ללא שלד מתכת אפשר גם לנקות מדי פעם עם מעט אקונומיקה, אך יש להקפיד לרחוץ לאחר מכן את התותבת היטב במים ובסבון כיוון שהאקונומיקה רעילה. תותבת עם שלד מתכת אסור לנקות באקונומיקה, מחשש להיחלשות שלד המתכת.

6. לפחות אחת לשנה מומלץ להגיע אל מרפאת השיניים, לניקוי מקצועי של התותבת הקבועה ולבדיקת הפה.

בהחלט. יש לעשות סתימות בחורים שהתגלו בשיני חלב ולטפל בהן כהלכה מהסיבות הבאות:

1. חורים שלא טופלו עלולים לגרום בעתיד בעיות בשיניים הקבועות.

2. שיני חלב בריאות מאפשרות אכילה ולעיסה באופן תקין.

3. בריאותן של שיני החלב מסייע ביצירת מקום לשיניים הקבועות וניווט צמיחתן למקומן שלהן.

4. בריאותן של שיני החלב חשוב להתפתחות תקינה של עצמות ושרירי הלסת.

5. לשיני חלב מטופלות ובריאות השפעה על התפתחות הדיבור.

6. תחזוק וטיפול בשיני חלב חשוב למראה החיצוני של הילד.

7. שיני חלב פגועות שלא טופלו עלולות לגרום נזק גם לשיניים נוספות הקרובות אליהן.

רוצים לשמור על שיני הילדים?

הנה 7 דברים עליהם תקפידו לשמירה טובה על שיני ילדכם:

1. שינה עם בקבוק דייסה או שתיית פטל מבקבוק - אסורים!!! - נהגו עם הילדים כדברי אייבי נתן: "שתו מים!"

2. מציצת אצבע מזיקה לתינוק ועדיף להמירה במוצץ

3. בהאכלת לילה לתינוק יונק רצוי להמעיט במספר ההאכלות: או להביא לכך שלא יאכל בלילה או לרכז בהאכלה גדולה במקום בהאכלות קטנות ומרובות לאורך הלילה

4. בשלב הבא, חשוב להרגיל את הילד לצחצח את שיניו ללא ויתורים בכל בוקר וערב, כשעד גיל 6 עליכם לצחצח לו את השיניים בעצמכם

5. לאחר צחצוח שיניים בערב אין לתת לילד לשתות אלא מים

6. גם על האם עצמה להקפיד על טיפולי וצחצוח שיניים באופן מסודר כיוון שברוב המקרים הילד מקבל את החיידקים ממנה - דרך נשיקות ובדיבורה אליו

7. בגיל שנה קחו את הילד לביקורת אצל רופא שיניים והקפידו על ביקור חצי שנתי בהמשך (רבות מהחרדות בתור מבוגרים, מרופא שיניים, נובעות מכאבי שיניים בילדות - הביקורת תימנע אותם ותאפשר טיפולים בשלב מוקדם - גם כאבים פחותים וגם חסכון כספי ניכר).