אלו שיש הסכנות שבעישון סיגריות:

1. העישון הוא הגורם הראשון לסרטן הריאות ולשלל פגיעות ומחלות ריאה אחרות והוא גורם משמעותי לסרטן בגרון, סרטן במערכת העיכול, דרכי השתן, השפתיים ועוד.

2. העישון מעלה פי כמה את הסיכוי למחלות חניכיים שונות.

3. העישון פוגע בלב ובכלי הדם, בזיכרון ובריכוז, בעוברים ובאשה ההרה עצמה, הוא מהגורמים לאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן), לכאבי גב, לאלרגיות שונות.

4. העישון גורם לפגיעה בחוש הטעם והריח.

5. העישון מביא לפגיעות באסתטיקה, כמו קמטים בפנים, שיניים צהובות.

6. העישון גורם לריח פה שלעומתו גרב היא בושם של כריסטיאן דיור.

"גז הצחוק" (Laughing gas) הוא השם החביב שנבחר לגז חסר צבע, המשמש בעולם הרפואה להרדמה. זהו גז שהכימאים קוראים לו "חמצן דו-חנקני" (Nitrous oxide) או גז תחמוצתי.

לפני 300 שנה גילה מדען אנגלי שאם שואפים אותו, גורם הגז הזה לתחושה משונה של שיכרון ורבים מתחילים גם לצחוק בצורה מוגזמת. מכאן הגיע שמו העממי של גז הצחוק.

כבר משנת 1868 משתמשים בו כגז הרדמה בתחום הרפואה. מי שמצאו את "גז הצחוק" שימושי במיוחד הם רופאי השיניים. הם שמו לב שאנשים שחוששים מטיפולי שיניים כואבים כמו סתימה או טיפול שורש, נרגעים מאד אחרי שהם שואפים מעט מהגז הזה.

אז בפעם הבאה שאתם אצל רופא השיניים והטיפול מפחיד אתכם, בקשו ממנו (ברצינות) לתת לכם קצת גז צחוק.

ואגב, בשימוש לא רפואי, משמש אותו חנקן תחמוצתי, "גז צחוק", סם בהחלט מסוכן ולא מומלץ. מי ששואפים אותו מבלונים או ממיכלים קטנים חווים אולי לרגע תחושת אופוריה וצחוק בלתי נשלט, אבל בהמשך יכולים לבוא סחרחורת ואובדן יציבות. למרות שגז הצחוק נחשב סם קל יחסית, שימוש מופרז בו עלול לגרום לחוסר בוויטמין B12 ומה שיותר חמור - לנזק עצבי ולבעיות נשימה.


הנה סרטון על המצאת גז הצחוק:

https://youtu.be/bD8w-nYltKI


על תולדות ההמצאה:

https://youtu.be/2dLyeEVJr70


על הפחד של ילדים לפני טיפול שיניים ואיך גז צחוק יכול לעזור:

http://youtu.be/Qxhq98Ay-dU


מצגת וידאו על גז צחוק ושימושיו ברפואת השיניים:

http://youtu.be/U9WTtjCuNXM


ובצחוק - על התוצאות של גז צחוק:

https://youtu.be/THXS96p9Slw

תותבת זמנית ללא שלד מתכת מבצעים כדי לספק מענה זמני לאחר עקירות או השתלות לצורך אסתטיקה, דיבור ואכילה, עד אשר יבוצע השיקום הקבוע - ע"י שתלים, גשרים או תותבת קבועה. יש לזכור כי התותבת הזמנית נועדה לשמש למספר חודשים עד לשיקום הקבוע, ואינה השיקום האופטימלי. התותבת הזמנית הינה חלשה מהרגיל ובדרך כלל ללא שלד מתכת, ועלולה להישבר במשך הזמן, וכן לגרום נזק לשיניים ולרקמות שנותרו בפה.

כדאי לתאם עם רופא השינים תוכנית טיפול לשיקום הקבוע בהקדם האפשרי. תותבת זמנית אינה מתאימה לשיקום קבוע, ובמשך הזמן תזיק יותר מאשר תועיל.

הפלואור הוא יסוד כימי המצוי בשפע בטבע. כאשר הוא בא במגע החיצוני עם השן, הוא מתרכב עם פני שטח זגוגית השן. כאשר שותים מים המכילים פלואור, הוא מתרכב עם חלקה הפנימי של השן. כמו כן, הוא מפחית את יכולת הצמיחה של הרובד הדנטלי. הפלואור יעיל במיוחד בהגנה על המשטחים החלקים של פני השן, ופחות יעיל בהגנה על משטחי הלעיסה המחורצים. מלבד הפלואור, בשנים האחרונות מוסיפים עוד מרכיבים למשחות השיניים כדי להפוך אותן ליעילות יותר במלחמה על בריאות הפה מול בעיות כמו עששת, הצטברות אבנית ומחלות חניכיים, ריח רע מהפה, שיניים צהובות ורגישות יתר. מי שאינו סובל מבעיות מיוחדות יכול להסתפק במשחה שמכילה פלואור.

גם אם המרפאה אינה מרפאת הסדר של חברות הביטוח השונות, הרופא יוכל למלא לכם את טופס הבקשה ואת טופס התביעה, ולעזור לכם לתבוע את הפוליסה האישית שלכם.

את מלוא הכסף שהייתם זכאים לקבל מחברת הביטוח תוכלו לקבל כהחזר עבור הטיפול אצל כל רופא, כחלק מחוק הגנת זכויות החולה וכחלק מחוק חברות הביטוח.

לחברת הביטוח אסור לחייב מבוטח לגשת אך ורק לרופא הסכם, ואין היא יכולה למנוע ממנו קבלת מלוא הכספים שלהם הוא זכאי עפ"י הפוליסה.

כדאי לקרוא את הכתבה בנושא

הנה 5 כללי זהב לארוחת בוקר טובה:

1. ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה של היום. היא פותחת את היום ותעניק לכם כוח להמשך – אל תדלגו עליה. כדאי גם לאכול ארוחת 10 כדי להתחזק עד לארוחת הצהריים.

2. ארוחת בוקר מזינה כוללת מאכלים שנותנים אנרגיה טובה וכוח: פרוסה עם גבינה, חביתה, סלט, טוסט גבינה צהובה, פיתה עם חומוס וכו'.

3. לא כדאי לאכול בארוחת הבוקר עוגות או ממתקים – הם יגרמו לכם להיות עייפים בהמשך היום.

4. אם שותים שוקו או מיץ בבוקר, כדאי לשתות עם קש, כדי שהסוכר לא יציף את כל הפה ויתרום להרס השיניים.

5. כדאי לצחצח שיניים אחרי ארוחת הבוקר, כדי שעד לארוחת הצהריים השיניים תהיינה נקיות משרידי מזון והחיידקים ישארו רעבים ועצובים... במיוחד חשוב לצחצח את השיניים הטוחנות, כי בחריצים שבהם יש מזון וחיידקים.

כאשר המצב הדלקתי בחניכיים נמשך לאורך זמן והאבנית מצטברת מעל ומתחת לחניכיים, נראה החמרה בסימנים, ותחילת מצב של מחלת חניכיים דלקתית כרונית, המכונה פריודונטיטיס. הסימנים יחמירו, ולעיתים מופיעים גם כאבים וקשיים באכילה. כיסי החניכיים יגדלו, והמרווח בין החניכיים והשן יגדל.

במקביל גם תתחיל תופעה של נסיגת חניכיים ופגיעה בעצם שסביב השיניים, וברקמות המעגנות את השן אל העצם (כלל הרקמות הנ"ל מכונה "מנגנון התאחיזה", מהמילה "לאחוז"). השורשים ייחשפו יותר ויותר, השיניים תיראינה ארוכות יותר, ויופיעו מרווחים בין השיניים בנקודות שבהן החניכיים נסוגו.

האם לא עדיף לעקור או לחכות ששן חלב עם עששת תנשור?

ילדים רבים סובלים מכאבי שיניים. ברוב המקרים הילד יידע את הוריו על הכאב, אך במקרים מסוימים הוא לא יכול לתאר את הכאב אף שהכאב הוא סימן לבעיה חמורה יותר. לפעמים, הילד אינו יכול לומר להורה בדיוק היכן נמצא הכאב או שאינו יכול אפילו להבין בעצמו מגיע הכאב. כדאי לשים לב לסימנים מסוימים אשר עלולים להוות אינדיקציה לקיומה של בעיה רצינית יותר מכאבי שיניים רגילים. לדוגמא, חום ונפיחות של הפנים יעידו על אפשרות של זיהום, שייתכן ונובע מהשיניים. מצב קיצוני של ריקבון אף עלול לסכן חיים!
במקרה של כאבי שיניים המלווים בחום ו/או בנפיחות, רצוי לפנות לרופא השיניים בהקדם לבחינת אפשרות של זיהום. זיהומים שנגרמו ע"י השיניים עלולים להתפשט לפנים וצוואר, ומשם לאיברים אחרים, ואפילו ללב ולמוח, אם לא יטופלו בהקדם. חשוב להפחית את סיכון הזיהומים בשמירה על היגיינת שיניים טובה וטיפול שיניים קבוע. גם אז, זיהומים עלולים להתפתח ולחייב טיפול מיידי.
אמנם שיני החלב של התינוק הן זמניות, אך הן הבסיס לשיניים הקבועות. אם הילד מאבד את שיני החלב שלו בגלל עששת, תתכן פגיעה בשיניים הקבועות המתפתחות, וייתכנו גם עיכובים בבקיעתן. התוצאה יכולה להיות שיניים צפופות או עקומות בשיניים הקבועות, שידרשו טיפול יקר וממושך. השיניים הטוחנות החלביות, למשל, בוקעות בגילאי שנתיים עד שנתיים וחצי, ותתחלפנה רק לאחר כעשר שנים, בממוצע.

הסוכר שנמצא במאכלים מתוקים ובממתקים אינו בריא לגופנו בכמויות גדולות. הסוכר יכול להזיק מאד לשיניים ולכן חשוב לאכול ממתקים בכמות קטנה. אבל חשוב לדעת שב-3/4 ממוצרי המזון שנמכרים בחנויות, יש סוכר. ביניהם גם כאלו שלא הייתם מאמינים שהם מכילים סוכר, כמו נקניק, קטשופ ועוד.

בעוד הסוכר הטוב, הגלוקוז, ממלא את גופנו באנרגיה, מתרכז הסוכר הרע, הפרוקטוז, בכבד שלנו והופך לשומן ומזיק לו מאד.

כדאי לזכור שהסוכר הופך לחומצה, שגורמת לחורים אפילו באמאיל של השיניים - חומר קשה מאד! חורים כאלה גורמים לכאבי שיניים חזקים ומכאיבים מאד ולכן כדאי לשמור על השיניים ולדאוג לצחצח אותן היטב בכל בוקר ובערב לפני השינה.


הנה סרטון הדרכה שמסביר כמה ממתקים ומיצים ממותקים מותר לצרוך (עברית):

http://youtu.be/e7Zc8FdstkE?t=1m30s


מה קורה בגופנו כשאנו צורכים יותר מדי סוכר?

https://youtu.be/eEWa7cpiyD8


הסבר על הסוכר הטוב והסוכר הרע כיצד ניתן לצרוך מזון ללא סוכר (מתורגם):

https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw


ובניגוד לפרוקטוז תעשייתי, פרוקטוז מפירות אינו מזיק לכבד:

https://youtu.be/sHEJE6I-Yl4

תזונה נכונה תפחית את הסיכוי לעששת. התינוק מתרגל למזון שיקבל לאכול. אם תרגילו את התינוק לצרוך מזונות ומשקאות ממותקים בסוכר, התוצאה עלולה להיות עששת שיניים מרובה. תינוק שיתרגל לשתות שתייה ממותקת, לא יוותר עליה לטובת מים. מזיקה במיוחד היא שתיית קולה, כיוון שהיא גם חומצית. גם מיצים ממותקים ותה עם סוכר מזיקים לשיני התינוק. גם מאכלים שאינם ממותקים אך נדבקים לשיניים, כגון במבה וקרקרים, יגרמו לעששת. לכן, הרגילו את התינוק לשתות מים בלבד, והעשירו את התזונה בפירות וירקות, ולא במאכלים ממותקים ודביקים.
אחת הטעויות הקשות שהורים עושים היא לתת לתינוק להרדם עם בקבוק חלב במיטה. החלב מכיל סוכרים שנדבקים לשיניים, ואליהם נצמדים חיידקי העששת. בלילה השיניים פגיעות במיוחד בשל ירידה בהפרשת הרוק, וחשיפה ממושכת לחלב בלילה תגרום לעששת מרובה (שמכונה מסיבה זו "עששת הבקבוק").
טעות קשה אחרת שתגרום לעששת רבה, היא לתת לתינוק מוצצים ונשכנים שמצופים בסוכר.

הריון אינו גורם מחלות חניכיים, אבל בהחלט עלול לגרום החמרה של מחלה קיימת, מכיוון שבזמן ההיריון משתחררים בגוף האשה הורמונים הגורמים, בין היתר, תגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי. כמו כן חלים שינויים בכלי הדם ובמערכת החיסונית עם עלייה יחסית של החייקים האנארוביים. הסימנים הנראים לעין הם נפיחות, אודם ודימום בחניכיים המקיפים את השיניים. חשוב להדגיש כי הרובד הדנטלי הינו הגורם העיקרי לדלקת החניכיים, כך ששמירה קפדנית על היגיינת הפה בזמן ההיריון תסייע בהקלת התסמינים או אף במניעת התופעה. כמה מחקרים עדכניים הראו כי ישנו כפי הנראה קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך. המחקרים מראים כי הסיכון ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר אצל נשים ללא מחלת חניכיים. נשים בהיריון צריכות להיות מודעות לחשיבות השמירה על בריאות החניכיים ולהבין כי מומלץ דווקא בתקופה זו לנסות ולמנוע ככל האפשר התפתחות של מחלת החניכיים.

הנה מספר בירורים שכדאי לעשות מול רופא השיניים שלכם לפני תחילת הטיפול:

1. חשוב לוודא באילו חומרים משתמש הרופא לסתימות וכתרים, עד כמה הם איכותיים, היכן הם מיוצרים והאם יעילותם מוכחת

2. לאנשים האלרגיים לתכשיטים שאינם מזה כדאי לבקש כתרים שאינם על בסיס מתכת בכדי שלא יגרמו להם לאלרגיה

3. בקשו מהרופא להשתמש בחומר לסתימות שהרכבו הכימי יגרום לפחות התכווצויות, דבר שישפיע על רמת הכאב והרגישות, במיוחד בסתימות אחוריות

4. וודאו שצבע הסתימה יראה כצבע השיניים שלידה

5. בררו לכמה זמן אסור לכם לשתות, לאכול ולעשן לאחר עשיית סתימה או כתר בכדי שלא לפגוע באסתטיקה של השיניים

לאחר הדבקת מכשור קבוע בפה (כגון קוביות וגשר על השיניים), יש להקפיד מאד על 7 הדברים הבאים:

1. להימנע מאכילת אוכל קשה כמו גזר, תפוח, החלק הקשה של הלחם וכד', העלולים לגרום למכשור הקבוע להשבר. אם מאד רוצים לאכול דברים אלו יש לחתוך אותם לחתיכות קטנות.

2. באכילת פירות עם גלעין (אפרסק, תמרים, זיתים ודומיהם), יש להקפיד להוציא את הגלעין לפני האכילה.

3. להימנע לחלוטין ממזון שעלול להדבק לשיניים, כמו טופי ומסטיקים.

4. להימנע ממזונות עשירים בסוכר העלולים לגרום לעששת.

5. להימנע מלעיסת קרח, עפרונות ושאר חפצים קשים.

6. יש להקפיד הקפדה יתרה על צחצוח שיניים עם מברשת קטנה אורטודנטית לאחר כל ארוחה ולבצע שטיפות עם מי פה המכילים פלואוריד פעמיים ביום.

7. במקרים של כאבים לאחר ההתקנה ניתן להשתמש במשככי כאבים.

הקו-אנזים Q10 (שנקרא גם ubiquinone וגם ויטמין Q10) הינו חומר נוגד תהליכי חימצון (אנטי-אוקסידנט), אשר מסייע לגוף להלחם ברדיקלים חופשיים (מולקולות שמחמצנות תאי גוף שונים, וגורמות להזדקנותם ולמותם.

ה-Q10 מוכר לרפואה המשלימה שנים רבות, ולמרות שישנם רופאים "מערביים" אשר מזלזלים בהשפעותיו החיוביות של ה-Q10, בשנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים מהימנים ברחבי העולם, אשר מוכיחים את יעילות ה-Q10 והשפעתו החיובית על תאי הגוף. כיום יש נטייה גוברת והולכת לשלב חומר זה כתוסף מזון חיובי לטיפולים הרפואיים המקובלים.

הקו-אנזים Q10 נמצא בעיקר בבשר ובדגים, אך הגוף אינו מצליח להפיק מהמזון רמה מספקת שלו. יכולת זו אף פוחתת עם הזדקנותנו, ולכן מומלץ לנטלו כתוסף מזון באופן יומיומי, בעיקר ככל שמזדקנים או חולים במחלות שונות, כגון לחץ דם גבוה, התקפי לב, סוגי סרטן, מחלות חניכיים, אלצהיימר, פרקינסון, כליות, ניוון שרירים ועוד.

הנה כמה אפשרויות טבעיות לעזרה ראשונה נגד כאבי שיניים:

1. לטבול צמר גפן או קיסם שיניים במעט עראק/קוניאק, ולהניח על השן הכואבת.

2. לעטוף בבד דק גרגרי פלפל שחור, להניח על השן הכואבת.

3. לטבול מקל צמר גפן בשמן אזובית ולהניח על המקום הכואב.

4. לא לנסות לדחוף פירורים או חתיכות של כדורים משככי כאבים (אקמול, אספירין, אופטלגין וכו')! אתם עלולים לגרום לכוויה כימית בחניכיים ו/או לתקוע את הפירורים מתחת לחניכיים! כנ"ל לגבי חתיכות שום וטבק היוצרים כתמים כהים על השיניים.

שומר נפשו ירחק מכתרים זולים שעלותם פחותה מ-1000 ש"ח, ומתוארים כ"כתרי חרסינה" (ללא התיאור "חצי אצילה או אצילה") - המתכת שמתחת לחרסינה חשובה יותר, ואם היא מתכת זולה מאוד, ללא זהב, הרי שהמתכת תחליד לבסוף, תגרום לדלקות חניכיים ולנסיגות חניכיים, שיובילו גם לאובדן העצם התומכת סביב השן וגם לריקבון ועששת השורשים.

כתר איכותי חייב להיות בעל לפחות 50% מתכת אצילה, כגון זהב, פלדיום, פלטינה וכו'. לשיניים קדמיות - לפחות 75% זהב או אפילו זירקוניה (יהלום מלאכותי) מתחת לחרסינה - שהוא חזק יותר ואסתטי יותר.

ברור שיש עלויות גדולות יותר, אך לתקן נזק כבד לשן לאחר כמה שנים עם כתר גרוע - יהיה יקר יותר וכואב יותר, ולפעמים גם בלתי אפשרי.

לטיפולי שיניים ושיקום הפה בחינם או בסיבסוד לנזקקים ראו את מרפאות השיניים שנותנות הנחות לנזקקים או אפילו טיפולים בחינם, במקרים שמחייבים זאת:

1. בפרוייקט "רופאי הר"ש למען הקהילה" שמנהיגה ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, מאפשרים כמה מאות רופאי שיניים טיפולי "פרו בונו", בחינם לנזקקים. פנו ללשכת הרווחה במועצה המקומית או העירייה שלכם, ואם שם לא מסייעים לכם, התקשרו ישירות אליהם, בטלפון 03-5288054 או דרך אתר האינטרנט שלהם (ראו קישור מצורף).

2. מרפאת שיניים לובה סלום שנמצאת בירושלים מאפשרת טיפול שיניים מסובסד לנזקקים, במחירים מוזלים של עד 75% פחות. כתובת: בר אילן 22,
ירושלים. טלפון: 02-5000316

כדי לשמור על השיניים, הקפידו על הכללים הבאים:

1. בשתיית משקאות חומציים השתמשו בקשית ומקמו אותה מעבר לשיניים הקדמיות.

2. שתו משקאות חומציים במהירות ואל תשהו אותם בפה למשך זמן רב.

3. הימנעו מצחצוח השיניים מיד לאחר שצרכתם מזון או משקה חומציים, כיוון שאז האמייל של השן רך ועלול להינזק דווקא מהצחצוח. המתינו לפחות שעה לפני שתצחצחו.

4.צחצחו שיניים ביסודיות אבל בצורה עדינה ולא אגרסיבית.

5. לצחצוח השיניים השתמשו במברשת שיניים בעלת סיבים רכים או בינוניים.
הקפידו על ביקורים קבועים אצל רופא שיניים ושיננית.

6. צחצחו שיניים פעמיים ביום: בוקר וערב (לפני השינה).

אפטות חוזרות מטרידות כ-10% מהאוכלוסייה בישראל (ועד 40% מהאוכלוסיה ביפן!). גורמים מחמירים - דיאטה קיצונית, מחלה כללית, חשיפה לקרני שמש, דיכאון/סטרטס וכו'.

ללא מרשם רופא: לגרגר חלב עיזים (מפוסטר),לנסות ג'ל בשם "אפטגון", לנסות מדבקיות שמתמוססות מעצמןבשם "פרו-פה", לנסות במשך מספר חודשים תוספי מזון של קו-אנזים Q10 ותוספי אבץ.

במרשם רופא בלבד:

1. משחה בשם "אוראקורט E", אשר נדבקת היטב לאפטה ומשחרר סטרואידים וכן אילחוש מקומי להרגעת הכאב.

2. שטיפות פה סטרואידליות (למשל דקסהמטזון).

טיפ זה מקורו מהרפואה ההוליסטית. קיים שמן אתרי המורכב מג'וניפר וציפורן, מבית היצרן: "שלוס" בת'א. שמים 3-4 טיפות על משחת השיניים שמרוחה על המברשת, ומצחצחים. בתחילה זה מעט חריף, אך מתרגלים. השילוב הזה משמש לריפוי חלל הפה, עוזר בעצירת דימומים ונסיגות חניכיים, מניעת ריח פה, פצעים בפה, ויצירת אבנית. ניתן לשימוש גם ביחד, עם אבקת חואר. כמי פה, ניתן למהול 4 טיפות בכוס מים ולגרגר.

אין השימוש בשמן מחליף טיפול אצל רופא השיניים ותחזוק אצל השיננית. חפשו ברשת לקנייה ישירה. או שבקשו מבית הטבע להזמין עבורכם. בהצלחה עם חיוך יפה ובריא.

הסרת האבנית אינה מזיקה כלל לשן או לחניכים, גם אם מבצעים אותה בתדירות גבוהה, כיוון שמסירים מהשן את שכבת החיידקים שנדבקו אליה ועברו התקשות, ואי אפשר כבר לסלקם ע"י צחצוח. האבנית גורמת לדלקות חניכיים ולמחלות חניכיים, שמתבטאות בריח רע, דימומים ונפיחות מהחניכיים, כאבים ועוד. ללא הסרה יסודית ומניעה, תחול נסיגת חניכיים, ויחד עמם גם העצם והרקמות שתומכות בשן יתחילו להעלם – והשיניים תתחלנה לאבד יציבות ולהתנדנד, עד שינשרו מהפה או שיהיה צורך בעקירתן. גם השיקום אח"כ קשה, ללא עצם מסיבית וחזקה.